״לא צפוי – יש לי אהבה תן לה לצאת״ עונה 2 פרק 24

נקודת מבט שון –
הגעתי לבסיס השעה הייתה 7 וחצי בבוקר ולחשוב שהייתי על האוטובוס הראשון ב6 המפקד ראה אותי ובירך בבוקר טוב החזרתי לו ונכנסתי לחדר שלי נתנאל ואסי השותפים שלי לחדר התארגנו והיו לבושים כבר במדים נכנסתי מהר למקלחת ועליתי על המדים עוד חמש דקות יש לנו מסדר יצאתי החוצה סירקתי את המארינס שלי לצד שמתי בושם צילמתי את עצמי עם המדים ושלחתי לסול הקטנה שלי ולקבוצה של המשפחה שלנו בווטסאפ אחרי זה עיצבתי בקטנה והעליתי לאינסטגרם ורשמתי ׳יום ג׳ בצבא מתחילים להתגעגע להנות הקטנות והגדולות של האזרחות נונה מתגעגע אלייך׳ ותייגתי את סול היא עדיין לא ענתה לי על התמונה ששלחתי לה אז הנחתי שהיא עדיין ישנה בכל זאת השעה רק 8 רצתי מהר למסדר ולהפתעתי לא איחרתי המפקד שלי בדיוק נכנס וכולנו עמדנו ועשינו הקשב בסוך המסדר המפקד אמר שיש לו שיחה איתנו
המפקד :״אוקי חיילים אני רוצה שתכירו את המפקדת השנייה שלכם שהגיעה היום לכאן מהצפון , מגבול סוריה אז אני מבקש לקבל אותה בחמימות , נועם כנסי״ הנועם הזאת נכנסה וואו . זה הדבר היחיד שיכלתי לחשוב עליו היה לה שיער בלונדיני ארוך חלק עם בקבוקים בסוף שהיה אסוף לקוקו מרושל אבל עדיין היה ארוך היה לה פוני ׳ספרייה׳ כזה לצדדים היו לה עיניים ירוקות מעורבבות עם מעט חום והפנים שלה היו חלקות ובלי איפור בכלל היא לבשה עלייה מדים צבאיים ונעליים צבאיות והיה לה בצד החולצה דרגה של מפקדת
נועם :״אוקי חיילים אל תחשבו שבגלל שאני אישה אז אני אעשה לכם חיים קלים אומנם אני בת 18 וחצי ואני כבר מפקדת אבל זאת גם ההזדמנות שלכם להראות את זה פה , באימונים לקורס קצינים אז עכשיו כולם לרדת לתת לי חמישים״ היא בגיל שלי והיא כבר עברה קורס קצינים וואו היא מרשימה , היו הרבה הערות מצד חבריי לגדוד כמו ׳איזה כוסית׳ ׳הייתי עושה אותה המפקדת׳ ׳בואי נלך לצד׳ ועוד כמה כאלה אבל היא לא נשארה חייבת וכל פעם שמישהו זרק לה הערה היא נתנה לעשות עוד 20 שכיבות שמיכה . סיימתי ראשון אתה שכיבות שמיכה ואחרי כמה דקות כבר כולם קמו על הרגליים ויצאנו לכיוון החדר אוכל לאכול ארוחת בוקר
נועם :״שון״ נועם קראה , סימנתי לנתנאל ואסי שימשיכו
שון :״כן המפקדת ?״
נועם :״נועם , רק נועם מפקדת גורם לי להרגיש זקנה״
שון :״חחחחח אוקי נועם , רצית משהו ?״
נועם :״סתם .. קראתי את התיק שלך , אתה נורא חכם ובכושר רואים לדעתי לא יהיה לך בעיה בקורס קצינים שבוע הבא״ ובחנה אותי
שון :״תודה המפקדת אה סליחה נועם , אני פשוט צריך להתרגל לעיניין שהמפקדת שלי היא בגיל שלי״
נועם :״זה בסדר גם לי היה קשה להתרגל לזה״ יצאנו מהחדר אימונים שהיינו בו והלכנו יחד לחדר האוכל שנמצא בצידו השני של הבניין
שון :״אז מאיפה את בארץ נועם ?״
נועם :״מחולון ואתה ?״
שון :״במקור אני מפה מתל אביב אבל בגיל שנה עבר ו לאנגליה כשאחותי נולדה 3 חודשיים אחר כך חזרנו לארץ וכשהיא הייתה בת 3 חזרנו לשמו, באיזשהו שלב ההורים שלי ואחותי חזרו לארץ ואני רציתי להישאר אצל סבתא שלי בלונדון ולפני בערך שנה חזרתי לארץ בגיל 18״
נועם :״וואי אז גרת בחול , זה בטח מה זה כיף״
שון :״כן אבל כבר די מתרגלים לזה אחרי כמה זמן ומה חוץ מזה ?״ האייפון שלי השמיע קול הודעה אבל לא התייחסתי
נועם :״אם אתה מתכוון לזה שאם יש לי חבר או לא , אז אין לי״ איך היא הבינה
נועם :״ומה איתך יש לך מישהי ?״ היא הוסיפה
שון :״אה מה״ יצאתי מהבהייה בעינייה
נועם :״שאלתי אם יש לך מישהי״ היא הסתכלה עליי וליטפה אותי ביד
שון :״אמ אפשר להגיד אבל היא ילדה קטנה חברה של אחותי״
נועם :״אה הבנתי זה נורא חבל״ היא נתנה לי נשיקה חטופה בצוואר ונכנסה מהר לחדר אוכל , הייתי די בהלם הייתי מהופנט , היא מדהימה היא כלכך יפה וחכמה ומתוקה והצמרמורת הזאת שהיא עשתה לי כשהיא נישקה אותי בצוואר . לקחתי לי לאכול חביתה עם קצת גבינה וסלט והתיישבתי ליד החברים שלי דיברנו קצת והם שאלו אותי מה המפקדת החדשה רצתה אז רק אמרתי להם שהיא אמרה שלי שהיא ראתה את התיק האישי שלי לא יותר מזה , האייפון שלי שוב השמיע צליל של הודעה , פתחתי אותו וראיתי שההודעות הם מסול , שיט
היא ענתה לי על התמונה ששלחה לי ׳בייבי שלי הכי יפה בעולם מתגעגעת מלא׳ ואז היא שלחה לי תמונה שלה מתחת לפוך כשהראש שלה מונח על הכרית על התמונה של שנינו , פאק אני לא מאמין איך שחכתי את מה שהיה אתמול ובאילת איך יכלתי לקרוא לה ילדה קטנה מה הלך לי בראש . נועם יצאה וסימנה לי לצאת אחריה , שמתי את המגש שלי בצד והלכתי , בגלל שיש לי שמירות היום בערב אז אין לי כלכך מה לעשות ראיתי שנועם נכנסה לאחד החדרים שם אז בדקתי שאין אף אחד והלכתי אחריה לחדר , נכנסתי בשקט וראיתי שזה חדר שינה והנחתי שהוא שלה
שון :״אני מבין שלמפקדים פה יש אחלה תנאים״ היא צחקה ומשכה אותי אלייה
נועם :״בוא נשכח מהילדה להיום״ הראש שלי כבר היה מהופנט שלא שמתי לב מה אני עושה אז פשוט הנהנתי היא חייכה והורידה לי את החולצה של המדים כך שנשארתי רק בגופיה לבנה נישקתי אותה בצוואר ובשפתיה היה לה טעם ממכר היא הייתה ממכרת הריח שלה הפרפרים שלא הרפו ממני הרגשתי אחר הורדתי לה גם את החולצה של מדים כך שגם היא נשארה בגופייה היא התנתקה ממני וקמה מהמיטה הורידה את הגופייה הנעליים והמכנס שלה קמתי גם אני ועשיתי כמוה לפתע היא נגלתה אליי גופה הצנום והרזה היה לבוש בחזייה ותחתון תואם מתחרה שחורה קצת הזכיר לי את של סול שהיא לבשה באילת היא עלתה מעלי במיטה ידיי גיששו בחזייה שלה עד שנפתחה ואותו דבר עם התחתון שלה היא ירדה קצת לכיוון הבוקסר שלי והורידה לי אותו היא עלתה אל פניי בחזרה באיטיות תוך שהיא מנשקת כל קובייה בבטן שלי ואני תופס לה בתחת כשהיא הגיעה לשפתי נישקתי אותה בתשוקתיות והפכתי אותנו כך שאני הייתי מעליה הכנסתי את איברי לאיברה והיא הוציאה אנחה מהפה מה שגרם לי לשעשוע צחקתי מעט והמשכתי נועם המשיכה לגנוח ולצעוק חלושות את שמי כדי שלא ישמעו , אחרי כמה דקות היא הפכה אותנו כך שעתה היא הייתה עליי ומשם הבוקר עוד היה ארוך כשסיימנו את זה נשכבנו שנינו על המיטה כשהיא מניחה את ראשונה על החזה שלי ומלטפת כל קובייה שלי הסתכלתי בשעון והשעה הייתה כבר 1 האייפון שלי השמיע צלצול של הודעה אז הושטתי את ידי לשידה והבאתי אותו פתחתי את ההודעה וראיתי שזה משי הוא שלח לי תמונה של שחר ושל סול שוכבות בשמש ורשם לי ׳הקופות משתזפות , מנסה להוציא את סול מהדיכי מתי אתה חוזר ומה אמרו בסוף על הקורס קצינים ?׳ שיט , אוי ואבוי לי פאק שלחתי לו חזרה ׳אה אחי אמרו שהתיק האישי שלי נראה טוב ולא נראה להם שיש לי בעיה בקורס , אני אחזור אולי סופ״ש הבא׳ הוא שלח לי חזרה ׳אין שום מילה על הגוף ההורס של חברה שלך ? (סול)׳ שלחתי לו ׳מהממת יפה שלי׳
נועם :״אולי תעזוב את האייפון כבר אתה איתי״ אני לא מאמין אני מרגיש חרא אני לא מאמין שבגדתי בסול
באתי להניח את האייפון שלי על השידה חזרה אבל בדיוק הוא צלצל על מסך היה רשום ׳האישה היחידה שלי׳ נועם הסתכלה על המסך
נועם :״טוב אתה חייב לשנות לה את השם בטלפון שלך כי עכשיו גם אני פה״ ונישקה אותי בצוואר עניתי לסול
שון :״הלו״
סול :״בייבי שלי התגעגעתי אלייך״
שון :״סול ראית אותי בלילה״
סול :״נו ו.. אני עדיין מתגעגעת״
שון :״איך בים ? את שותה ?״
סול :״כן אני שותה מה יש לך מה זה הטון הזה ?״
שון :״איזה טון״
סול :״לא יודעת אתה נשמע מרוחק כזה כיאלו לא התאים לך שהתקשרתי״
שון :״לא זה רק בגלל הקליטה פה אל תדאגי סולי , תגידי יש מצב את מביאה לי שניה את שי ?״ נועם בדיוק נכנסה לשירותים
שי :״אה אחי איך בצבא ?״
שון :״עזוב את זה עכשיו שי אתה חייב לעזור לי״
שי :״מה קרה אחי ?״
שון :״לך שנייה לצד״ שמעתי את הצעדים שלו
שי :״דבר מה יש לך ?״
שון :״אני בגדתי בסול שי , אני בן אדם חרא״ אמרתי לוחש
שי :״אתה עשית מה ? איך יכולת שון אתה יודע איך היא בדיכאון על זה שאתה לא פה ?״
שון :״אני אני לא יודע איך זה קרה וזה קרה עוד עם המפקדת שלי מה אני עושה שי ?״
שי :״מספר לסול , ושון אם אתה לא תעשה את זה אני אעשה את זה סול נהייתה כמו אחותי הקטנה ואתה יודע את זה״ הם באמת די התקרבו בזמן האחרון
שון :״אבל אני יכול לעשות את זה בטלפון ?״
שי :״לא פנים מול פנים וכמו שביקשת לצאת אתמול בלילה אני בטוח שהמפקדת שאיתה שכבת תתקן לך לצאת לנסיבות כאלה״
שון :״טוב היא בדיוק באה נדבר בי״ וניתקתי מהר , נועם באה ונשכבה עליי כשהיא בתחתונים וחזייה בלבד
נועם :״באלך עוד סיבוב ?״ חייכתי ועשינו את שוב , ושוב יצאתי מטומטם

נקודת מבט שי –
לא ידעתי מה לעשות מה עכשיו מה אני אמרו להגיד לסול ? ושחר תבין שמשהו רע קרה וישר תתחיל לחשוד חזרתי לבנות
סול :״נו מה הוא אמר לך ?״
שי :״סתם שהוא ינסה למצוא דרך לצאת שוב השבוע״
סול :״יא איזה כיף את יודעת שחר אתמול כשהוא בא עשינו את זה , שוב״ הייתי קצת בשוק וקצת מובך
שחר :״סול שי לידנו״
סול :״חחחח אופס סורי שיוש אני פשוט מתרגשת״ החיוך שהיה לי ירד ובמקומו עלה חיוך מזויף
סול :״טוב אני צמאה מישהו רוצה משהו ?״ אני ושחר עשינו לא עם הראש וסול הלכה
שחר :״אוקי אתה אומר לי עכשיו מה קרה !״
שי :״ששששש אל תצעקי״
שחר :״שי אל תשתיק אותי משהו קרה לאחי מה הוא אמר לך ?״
שי :״הוא בגד בה אוקי , הוא בגד בסול עם המפקדת שלו״ פתאום שמענו קול של משהו מתנפץ הסתובבתי וזאת הייתה סול , שיט .
סול :״הוא עשה מה ?״ פתאום כל האנשים שהיו מסביבנו הסתכלו עלינו
שי :״כלום הוא לא עשה כלום״
סול :״שי אני אולי קטנה ממך בשנה אבל חירשת אני לא , מה זאת אומרת בגד בי״
שי :״זה אומר שהוא שכב עם מישהי אחרת״ העיניים שלה נפתחו והדמעות כבר נפלו לה על הלחי
סול :״לא נכון אתה משקר״ היא לקחה את התיק שלה , את המגבת שהייתה על הכיסא והלכה באתי לקום אחריה אבל שחר עצרה אותי
שחר :״אני אלך , תאסוף את הדברים ותביא את האוטו לכניסה הקדמית״ הנהנתי ועשיתי כדבריה , אחרי דקה קיבלתי הודעה פתחתי וראיתי שזה משון ׳אחי אני בא מחר בצהריים הביתה כי גם ככה שלחו אותי לבדיקות של הקורס׳ עניתי לו ׳היא שמעה אותי מדבר אז …׳ לקחתי את הדברים והלכתי לאוטו ונסעתי לכניסה הקדמית .

נקודת מבט סול –
הדמעות כבר הציפו אותי הלב שלי נשבר לכלכך הרבה חתיכות קטנות לא האמנתי שזה קורה לי ועוד אחרי שעשינו את זה אתמול ובאילת , אחרי היום הולדת שלי , אחרי הקטע עם המתנות והטבעת והצמיד נגעלתי מעצמי , שחר באה בעקבותיי ובשנייה שהיא הגיעה אלי היא חיבקה אותי חזק ופה זאת הייתה בנקודת שבירה שלי התפרקתי עלייה בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים , לא בכיתי ככה ששון התגייס שזה היה בכי של געגוע הפעם זה היה בכי של שבירה של פגיעה של אכזבה שי הגיע עם רכב שלי ונכנסנו אני ושחר למושב האחורי כשאני שוכבת על הספסל האחורי מקפת רגליים והראש שלי מונח על שחר ומשחקת לי בשיער מנסה להרגיע אותי , אבל זה לא עזר הדמעות לא הפסיקו לרדת היה לי קשה לקבל את זה שאהבת חיי אשכרה בגד בי ,
אם זאת לא הפעם הראשונה ?
למה הוא עשה את זה ?
אני לא מספיק טובה ?
אני קשה ?
זה בגלל שאני קטנה ממנו ?
מלא שאלות עפו לי בראש
סול :״זה בגלל שאני לא טובה מספיק נכון ?״
שי :״בחיים אל תגידי ככה על עצמך , סול את יפה את חכמה והכי חשוב את בדיוק כמו שחר , איזה סיבה יש לא לאהוב אותך ?״ שחר הסמיקה ראו את זה עלייה
סול :״אז איזה סיבה לא הגיונית יש לו לבגוד בי ? היא יותר יפה , חכמה , בוגרת מה יש בה שאין בי ? אני פאקינג נתתי לו הכל את החצי שנה היכ מאושרת שהייתה יכולה להיות״
שי :״הוא יודע את זה אני בטוח״ היה לו ולשחר קשה לקבל את העובדה שהחבר הכי טוב שלו ושאח שלה אשכרה מתנהג ככה ועוד לחברה הכי טובה שלה ולמישהי שכבר כמעט 3 חודשיים כמו אחותו , הגענו אלי הביתה וירדתי , שחר באה לרדת אך אמרתי לה שאני צריכה להיות לבד עליתי מה לחדר שלי ולא הפסקתי לבכות מילאתי לי את האמבטיה פשטתי את בגדי ונכנסתי פנימה שמעתי שירים באוזניות שהיו מחוברות לאייפון שלי הדמעות שלי נפלו על כל מילה בשיר ׳cry׳ של ריהאנה כיאלו הוא נכתב עליי אחרי חצי שעה באמבטיה שטפתי את עצמי ויצאתי מהמקלחת לבשתי מכנס טרנינג ארוך של אדידס וגופייה שחורה ומעל אתה ג׳קט של הטרנינג היום היה חם אבל הרגשתי את בצמרמורות לא עוזבות אותי סירקתי את השיער ואספתי אותו לקוקו , אף אחד לא היה בבית אמא הייתה בצילומים ואבא ולידור הלכו לאימון ירדתי ללמטה וחיפשתי לי גלידה עד שמצאתי גלידה בטעם ריבת חלב הפייבוריט שלי לקחתי את הקופסה וכפית ועליתי ללמעלה ישבתי על המיטה ואכלתי את הגלידה שעם כל ביס עוד ועוד דמעות נופלות לי שמעתי דפיקות על הדלת ולא היה לי כוח לאף אחד קיבלתי הודעה משון ׳תפתחי את הדלת עכשיו אנחנו צריכים לדבר׳ ׳אני לא רוצה לדבר איתך על שום דבר שון זה נגמר׳ עניתי לו ׳אם את לא פותחת אני פורץ את הדלת תפתחי עכשיו סול אני לא צוחק׳ ירדתי למטה ופתחתי את הדלת הוא נכנס פנימה ובא לחבק אותי , מתוך אינסטינקט התרחקתי ממנו הוא הוריד את הראש ורק אז ראיתי את הסימן היקי שיש לו על הצוואר הוא התיישב על אחד מכסאות הבר שיש לנו בשולחן האי ליד המטבח והתיישבתי בכיסא מולו
סול :״מה אתה רוצה שון ?״
שון :״אני מצטער כלכך סול אני לא יודע מה עבר לי בראש״ הוא בא להחזיק לי את היד אבל הרחקתי אותה
סול :״שון זה נגמר תבין את זה , כמה פעמים אתה יכול לפגוע בי אני לא בובה . אני אולי יותר קטנה ממך אבל זה לא אומר שמותר לך לפגוע בי , אם נשאר לך טיפה של אהבה והערכה אליי תלך , עכשיו״ ופתחתי את הדלת הוא קם ממקומו ועמד מולי
שון :״אני אלך רק בגלל שכמו שאמרת אני עדיין אוהב אותך , אני מקווה תסלחי לי״
סול :״אני בספק אם אני אצליח ו..״ הוא קטע אותי בנשיקה , הרגשתי הרבה כאב בנשיקה הזאת דחפתי אותו ממני והוא יצא , טרקתי בפניו את הדלת ונשענתי עלייה ולאט לאט החלקתי לרצפה , בכיתי את החיים שלי בחיים שלי לא בכיתי ככה , ביום גיוס של שון זה היה בכי של געגוע הפעם זה בכי של כאב , צער , געגוע , תקווה שהוא יחזור או שאני יסלח , אהבה , שנאה הכל היה מעורבב .
אחרי שעה של בכי ברצפה הראש שלי כבר דפק היו לי סחרחורות והיה לי חשק להקיא , קמתי מהרצפה ברגליים כושלות אך אחרי 3 צעדים הראש שלי הסתובב וכל מה שראיתי היה רק שחור

נקודת מבט שון –
יצאתי מהבית של שחר שבור , עשיתי את הטעות הגדולה של החיים לא יכלתי לשמוע אותה בוכה כשיצאתי לא יכלתי לראות את העיניים האדומות שלה שאחרי הבכי הגעתי הביתה ועליתי לחדר נשכבתי במיטה על הגב , שחר למזלי לא הייתה בבית היא רק חזרה מהים התקלחה והלכה לשי ככה אמא שלי אמרה . שיחקתי עם הטבעת שנתתי לסול איך נתתי לזה לקרות סול היא אהבת חיי וויתרתי עלייה בגלל שמישהי אחרת שונה הדליקה אותי לחמש דקות .
אמא שלי נכנסה לחדרי ונשכבה לידי במיטה , אמא שלי היא מה אמא הכוסיות היפות האלה שמטפחות את עצמן , היא בעלת חנות טכניים גדולה בתל אביב ויש לה גם חנות בפריז ובלונדון אז היא הרבה שם
טלי (אמא של שון) :״מה קרה חיים של אמא ?״
שון :״עשיתי את הטעות של החיים שלי היום אמא״
טלי :״מה עשית ?״
שון :״הייתי בבסיס אחרי שאתמול בלילה הייתי עם סול ושכבנו בפעם השנייה ..״
טלי :״בפעם השנייה מה מתי שכבתם עוד ?״
שון :״באילת נו אמא , הקיצור אז קיבלנו מפקדת חדשה קטנה ממני בחודש עם שיער בלונדיני באמת יפה , מסקרנת מיסתורית אמא היא סיקרנה אותי הייתי מהופנט ממנה ודיברנו ואחרי החדר אוכל היא קראה לי לבוא איתה ושכבנו פעמיים אחת אחרי השנייה״
טלי :״אוי ואבוי שון .. ככה חינכתי אותך יפה של אמא ? מסכנה שלי סול בטח היא הרוסה , הלכת אלייה לפחות ?״
שון :״הלכתי , לא יכלתי לראות אותה ככה העיניים שלה היו נפוחות ואדומות מהבכי והיא הביאה לי את הצמיד שקניתי לה מחבר שלי ואת הטבעת שביקשתי ממך להכין לה וכשהיא הוציאה אותי שמעתי אותה בוכה מתוך הבית וזה יותר שבר אותי״
טלי :״טוב הכל עוד טרי מאמי שלי תן לה קצת להירגע תתקלח תנוח קצת מחר יש לך בדיקות ואז תלך לראות מה איתה ותלך לבסיס בסדר ?״
שון :״טוב אמא תודה״
טלי :״בכיף חיים שלי״ היא חיבקה אותי ויצאה . נכנסתי להתקלח ונתתי לזרם המים לשטוף אותי מהיום המסריח הזה כוסעמק אני לא מאמין שעשיתי את זה , אני לא כזה אני לא בוגד יצאתי מהמקלחת התלבשתי במכנס טרנינג ארוך של פומה ונשכבתי במיטה אחרי רבע שעה של מחשבות לקחתי את האייפון שלי מטעינה ודיפדפתי בו תמונות שלי ושל סול הודעות ישנות באינסטגרם הכל ואז שחר התפרצה לי לחדר
שון :״לא לימדו אותך לדפוק ?״
שחר :״אני יכולה לשאול אותך את אותה השאלה , אתה לא יודע לא לדפוק את כל מי שזזה ?״
שון :״שחר תרגעי״ לפתע ראיתי דמעות בעיניים שלה
שון :״מה קרה שחר , שי עשה לך משהו ?״
שחר :״שי לא עשה לי כלום ,הוא לא כמוך אבל זה הכל בגללך , אתה עשית את כל הבלגן הזה אתה גרמת לזה״ היא בכתה בהיסטריה
שון :״שחר אני מציע לך לדבר מה קרה ?״
שחר :״היא בבית חולים טוב ? סול בבית חולים לידור מצא אותה מעולפת בבית ליד המדרגות״ הלב שלי נפל לתחתונים זה בגללי אני יודע את זה שמתי עלי חולצת טריקו קצרה לקחתי את האייפון שלי ואת הארנק שלי והמפתחות של האוטו ויצאתי מהר מהבית שחר רצה אחרי ונכנסה גם היא לאוטו ונסעתי בשיא המהירות
שחר :״שון תיסע לאט שלא נמצא גם את עצמינו עכשיו לידה בבית חולים״ לא ראיתי בעיניים לא שמעתי מה היא אומרת בכלל תוך 4 דקות היינו בבית חולים ביקשנו את החדר של סול ׳קומה 3׳ עלינו מהר במדרגות לא היה לי העצבים לחכות למעלית אני רץ במדרגות ושחר בעקבותיי בוכה בהיסטריה . הגענו לקומה 3 וראיתי את ההורים שלה באופק לין אמא שלה יושבת ובוכה אבא שלה נריה יושב לידה ומנסה להרגיע אותה ולידור בדיוק חזר עם כוס של נס קפה לאבא שלי והתיישב לידו
שחר :״לין הגעתי הכי מהר שאני יכולה״ שחר אמרה ללין
לין :״אוי יפה שלי תודה שבאת״ וחיבקה אותה
לין :״שון בוא שב , נחמד מצדך שבאת ישר מהצבא כששמעת״
שון :״כן , האמת שהייתי בבית כי יש לי בדיקות בבית וכששמעתי ישר באתי״ היא הנהנה ורופא אחד בדיוק יצא לין קמה אליו
לין :״דוקטור מה איתה ?״
רופא :״תראו המצב שלה יציב היא צריכה לנוח היא בכתה הרבה והלחץ דם שלה עלה והיא התעלם תכף אני יחזור לעשות לה עוד בדיקה ואם היא תתעורר ולא יהיו בעיות נשחרר אותה הביתה״ לין הנהנה וחזרה לשבת
נריה (אבא של סול) :״בכתה ? למה שסול תבכה ?״ שחר שתקה וגם אני . אחרי 10 דקות הרופא חזר ללין ובדק אותה וכשהוא יצא בחזרה הפנים שלו לא היו הכי שמחות שיש
שון :״מה קרה לה ?״
רופא :״עשינו לה בדיקות דם ממקודם ובגלל זה גם התעקבתי בבדיקת הדם שלה גילנו חיידק מוזר היא במקרה סובלת מחוסר ברזל ?״
לין :״כן דוקטור אבל היא נותלת כדורים״
רופא :״אולי זה תחילה של אנמיה או אולי זה סרטן בגלל זה נכנסתי שוב לקחת לה דם״ שמעתי את זה והלב שלי התפוצץ , אמא של לין התעלפה ושחר התחילה שוב לבכות ונפלה על הרצפה שי בדיוק הגיע וחיבק אותה והרגיע אותה ואני חשבתי רק על דבר אחד ׳רק שהקרן שמש שלי לא תמות , כי אם היא מתה אני מת איתה ביחד׳