״לא צפוי – יש לי אהבה תן לה לצאת״ עונה 2 פרק 22

נקודת מבט סול –
קמתי בבוקר מהשעון המעורר של שון השעה הייתה רק 7 בבוקר הייתי חבוקה בין זרועותיו של שון ורגלינו היו משולבות אחת בשנייה , חייכתי , אך מיד החיוך נמחק כשנזכרתי מה קורה היום היום הוא עוזב אותי הוא מתגייס . קמתי בעדינות מהמיטה ונכנסתי למקלחת עשיתי את אירגוני הבוקר והתקלחתי והתלבשתי (רציתי להוסיף) התאפרתי בפס איליינר דק עם כנף סומק מסקרה ואודם אדום בוהק הערתי את שון שהתעורר די מהר וירדתי ללמטה , ההורים של שון הם כמו הורים שניים שלי , הם היו למטה ושתו קפה בירכתי אותם בבוקר טוב והכנתי לי ולשון נס אמא שלו הייתה נראית שבורה וזה שבר אותי אפילו יותר לא יכלתי להמשיך לראות אותה כמעט בוכה אז לקחתי את הכוס נס שלי ויצאתי לבחוץ ישבתי על הנדנדה שלהם וחשבתי
מה יקרה איתי עכשיו ?
שון יכיר מישהי אחרת בצבא ויעזוב אותי ?
הוא יתגעגע אלי כמו שאני יתגעגע אליו ?
הוא יבגוד בי ? או אולי אני לא יוכל להתאפק ואני יבגוד בו ?
כל מיני מחשבות מוזרות ומעציבות תקפו אותי , אחרי כמה דקות שון יצא החולה עם הכוס נס שהכנתי לו לבוש בג׳ינס ברמודה וחולצה קצרה לבנה של טומי ונעלי ואנס שחורות המארינס שלו היה מסודר לצד עם מעט ג׳ל ונדף ממנו הריח המושלם שלו הוא התיישב לידי אך עדיין הייתי שקועה במחשבות שלי
שון :״על מה את חושבת בובה שלי ?״
סול :״עלינו , על מה שיקרה לנו עכשיו״ הקול שני היה נשמע מקוטע אני לא רוצה שהוא יעזוב מי ידע מתי הוא יחזור ואם בכלל נהיה ביחד כשהוא ישוב
שון :״מה כבר יכול להיות איתנו ? אנחנו נשרוד את זה כמו שאנחנו שורדים הכל , האהבה שלנו היא החזקה ביותר ואנחנו נצליח אני מבטיח לך״ הוא חיבק אותי ופה כבר הרשתי לעצמי להישבר , בכיתי בין זרועותיו של שון והוא מנשק אותי נשיקות קטנות בראש ומנסה להרגיע אותי , אחרי כמה דקות של בכי אמא של שון יצאה
אמא של שון :״יאלה מתוקים צריך לצאת ועוד צריך לאסוף את שי ואת שחר״
שון :״אמא זה בסדר תלכו לאסוף את שחר ושי אני בא עם האוטו שלי ביחד עם סול ובחזרה שי ינהג באוטו שלי אני לא סיימתי לארגן את כל הדברים״ אמא שלו הנהנה והיא ואבא שלו יצאו מהבית . הרמתי את ראשי אליו והוא ניגב לי את הדמעות עם האגודלים שלו , מזל שזכרתי להשים איפור עמיד במים כי ידעתי שאני הולכת לבכות הרבה , אני ושון עלינו לחדרו וסגרנו את התיק שלו לקחתי את התיק צד שלי והוא הרים את התיק הגדול שלו ויצאנו מהבית והתחלנו לנסוע . כל הנסיעה הייתי בשקט והחזקתי לשון את היד לא עזבתי לו את היד קיפתי את רגליי לכיוון החזה והשענתי את ראשי לחלון רואה את הדרך מרגישה איך כל דקה איתו עוברת מהר מידי , ברקע התנגן השיר ׳מתגעגע׳ של יעקב חתן (ממליצה לשמוע בחלק הזה של הפרק)
שון :״את מוכנה להיות לפחות קצת יותר שמחה ?״
סול :״אוי סליחה באמת שאני עצובה שחבר שלי מתגייס ולא רק זה שאני לא אראה אותו הוא גם לא יהיה ביום הולדת 17 שלי״
שון :״אני יודע אהובה שלי אבל אני מבטיח להתקשר אלייך כל ערב ונדבר מלא מלא ואת יודעת שאם הייתי יכול הייתי דוחה בשבוע את היום הזה אבל זה לא באחריותי וזה כבר נקבע אפילו לפני שנהיינו חברים״
סול :״אני יודעת , אני אתגעגע אלייך״
שון :״גם אני״ ונישק אותי נשיקה קטנה כשעצר ברמזור , שון הגביר קצת את השיר
׳תני לי מעט ממך שוב להרגיש את השלמות שלך
תני לי לראות אותך אפילו לשנייה
שלא אמות מבלי לראות אותך ..׳
שון :״מה את עושה ועם מי , לפני שנייה היית שלי״ הוא שר שמתי את ראשי עליו
סול :״אולי כבר די אולי פשוט תחזר , מתגעגעת אלייך שזה בעצם מתגעגעת לעצמי״ שרתי לו בחזרה את השורה הזו הוא הסתכל עליי וחיבק אותי עם היד השמאלית שלו אחרי 10 דקות הגענו לב״אקום ההורים שלו ושחר ושי היו שם וחיכו לנו שון הוריד את התיק הענק שלו מתא המטען ונתן לשי את המפתחות
שחר באה לחבק אותי בזמן ששון הלך למלא שם איזה טפסים ולקבל את המדים
סול :״מה אני אעשה בלעדיו , אני יתגעגע אליו כמו מטורפת״
שחר :״אני מכירה אותך את תעשי שביתת רעב ומחר ביום הולדת שלך את תהיי הכי עצובה שיש כיאלו מישהו מת אבל שון רק ירצה שתהני מחר בערב שיהיה לך כיף והוא יחזור עד שבועיים את לא תרגישי בכלל הוא ידבר איתך תמיד בטלפון וידאג לך״
סול :״שבועיים זה הרבה מאוד זמן אני לא חושבת שאני ישרוד מחר , ואני בכלל חושבת על לבטל את המסיבה של מחר״
שחר :״ממש לא אין מצב שאת מבטלת היום אני יבוא לישון אצלך ואת תראי איך את תרגישי טוב״ חייכתי חיוך מאולץ והנהנתי
סול :״את החיוך הזה תחייכי לאמא שלך לא לי חצופה קטנה , כבר עדיף שלא תחייכי אם זה לא אמיתי״ גיחכתי וראיתי מרחוק את ההורים שלי ואת לידור מגיעים לעברינו אמרתי להם שלום וניגשתי לשון שחזר , היה לנו שעה להיות איתנו עד שיגיע האוטובוס לאסוף אותם בינתיים הוא נפרד מההורים שלי ומשלו , אמא שלו כמובן בכתה אבל אבא שלו היה גאה בו ואז הוא ניגש לשי ולשחר ואלי שישבנו בשולחן ליד ההורים
שון :״תשמור על אחותי כן גבר ? ויותר מזה תשמור על האוצר שלי״
שחר :״היי חצוף עלי הוא צריך לשמור הכי טוב״ ונתנה לו מכה קטנה בכתף
שי :״חחח סגור אחי אוהב אותך תהנה , ואל תשכח אני מצטרף אלייך עוד שבועיים״ והם עשו את החיבוק של הגברים
שון :״יפה שלי אחותי הקטנה תשמרי על עצמך ואל תעשי הרבה בעיות להורים או לשי . ותמיד תשימי לב לסול בסדר ?״ הוא אמר לשחר ואת המשפט האחרון של לשים לב אלי הוא לחש לה באוזן אך עדיין יכלתי לשמוע את זה ואז הוא ניגש אלי , חיבק אותי וחיבקתי אותו חזק כיאלו הוא הולך לי לכמה שנים טובות שחר צילמה אותנו ביחד כמה תמונות יפות והלכנו לצד , נשארה לנו עוד חצי שעה יחד . בדרך לספסל העליתי קולאז׳ שלי ושל שון מהיום ורשמתי ׳אז חתיך שלי היום אתה מתגייס הופך לי לגבר , לא בחרתי בזה שהיום הזה יגיע מהר כלכך ואני עוזבת אותך עם עיניים אדומות ולחיים רטובות אני מקווה שתיקח את הכל בקלות ושתכיר הרבה אנשים חדשים (רק בנים כן) שתתחזק ותהפוך לאדם טוב יותר , לא שזה אפשרי אוהבת אותך הכי בעולם ומקווה שיהיה לך את הגיוס ההכי קל בעולם , ניפגש עוד שבועיים . אה ואם הרמטכל רואה את זה אז אני שונאת אותך חחחח׳

נקודת מבט שון –
נוצרה לנו חצי שעה יחד , אני וסול הלכנו לצד וסול בכתה בשקט
שון :״דיי בבקשה ממך יפה שלי תפסיקי לבכות זה שובר אותי״
סול :״אני מצטערת שון אבל אני לא יכולה לעצור את זה תבין שקשה לי״
שון :״גם לי קשה בייבי באמת״ היא החזיקה לי את היד ואז היה נראה שהיא נזכרה במשהו אז היא הוציאה משהו מהתיק שלה ושמה לי אותו ביד . פתחתי את היד וראיתי דיסקית כמו של הצבא מאחורה היה תמונה שלי ושל סול מתנשקים ולמעלה היה רשום בקטן ׳גיוס קל בייב׳ חייכתי ונישקתי אותה והוצאתי משהו מהכיס שלי גם קניתי לה טבעת קטנה מזהב שמשובץ בה יהלום קטן הטבעת הייתה עדינה כמו סול והייתה נראית כמו טבעת שמציעים איתה נישואים היא חייכה וחיבקה אותי
שון :״ככה כולם ידעו שאת שלי וככה את גם תדעי שאני תמיד יהיה איתך גם אם אני רחוק״ היא הנהנה וקפצה עלי בנשיקה הנשיקה היה ארוכה ועדינה בדיוק כמו שאני אוהב עד ששמענו קריאה משי
שי :״יאלה אחי האוטובוס הגיע הגיע הזמן ללכת״ הנהנתי לו וסובבתי את מבטי לסול הדמעות עמדו לה בעיניים והיא הייתה נראית שבורה , האף הקטן שלה והלחיים שלה כבר היה אדומות מרוב כל הפעמים שהיא בכתה חיבקתי אותה והתקדמנו ביחד לכולם אמרתי שלום לכולם שוב וכשהגעתי לסול נישקתי אותה והיא חיבקה אותי חזק כיאלו היא לא רוצה לעזוב כשהתנתקנו הסתכלתי לה בעיניי ואמרתי
שון :״יפה שלי תשמרי על עצמך אני רוצה לשמוע שאת אוכלת תמיד שלא תכנסי עכשיו לדיכאון בגלל שאני הולך ותהנו מחר כי מחר זה היום שלך ותהנו ממנו כמה שאפשר ואני אוהב אותך ואני ישמור עלייך מרחוק ויתקשר מתי שאני רק אוכל אני אוהב אותך״
סול :״גם אני אוהבת אותך ואני מבטיחה לך שבשבילך אני יהנה ויאכל ותתקשר אליי תמיד אני אוהבת אותך ואני כבר מתגעגעת״ נתתי לה נשיקה אחרונה ועליתי על האוטובוס ׳צה״ל אני בא׳

נקודת מבט סול –
האוטובוס נסע ואיתו שון ואיתו הלב שלי נכנסנו אני שי ושחר למכונית של שון אני ישבתי מאחורה מקופלת עם הרגליים לכיוון החזה ואני בוכה כמו ילדה קטנה , האיפור שלי שהיה עמיד כבר לא עמיד וכולו נמרח לי על הפנים . לקחו לי אותו לקחו לי את אהבת חיי , למה לקחו לי אותו ולמה אני בוכה ככה כל היום לא הבנתי מה יש לי ולמה אני כלכך רגשנית היום , אבל דבר אחד הכאיב לי וידעתי אותו בוודאות , הלב שלי , הוא כאב כיאלו לקחו ממנו חתיכה גדולה ועכשיו די קשה לו לתפקד . והנה אני יושבת מאחורה באותו שלו כשהריח שלו באוויר האוטו והטבעת שהוא נתן לי על האצבע שלי ואני לא מפסיקה לגעת בה וגם הצמיד שהוא קנה לי כשהיינו באילת , שיחקתי גם איתו כל דבר שיתן לי תקווה שהוא כבר חוזר , שמתי אוזניות ושמעתי את השיר ׳cry' של ריהאנה ורק חיכיתי שהנסיעה הזו תיגמר ואני יכנס מתחת לפוך

נקודת מבט שחר –
אני ושי ישבנו מקדימה בז שן אנחנו שומעים את סול בוכה , הסתובבתי אלייה היא הייתה מקופלת עם הרגליים מקופלות לחזה והיא שומעת שירים האוזניות , אני יודעת שזה מה שהכי מרגיע אותה
שחר :״נראלי אנחנו נצטרך לוותר על הערב שלנו תראה אותה״ שי סתובב לסול וראה אותה ומיד חזר לכביש
שי :״זה בסדר תהיי איתה היא צריכה את זה , הם היו ממש קשורים ועוד יום לפני היום הולדת שלה זה מכה״ הנהנתי , שי ליטף לי את הירך שהייתה חשופה בגלל המכנס הקצר
שי :״גם את תבכי ככה עוד שבועיים כשאני יתגייס״
שחר :״אני יבכה אבל אני לא יודעת אם ככה אל תשכח הם ביחד עוד מעט חצי שנה ואנחנו כמה זמן בקושי חודשיים״
שי :״צודקת , חוץ מזה לא הייתי רוצה ללכת לצבא בידיעה שאת בוכה ככה בגללי זה היה הורג אותי״
שחר :״חחח חיים שלי , אבל אל תשכח ששון גם שבור מזה הם היו רגילים כל יום כל היום להיות ביחד במיוחד בחודש הזה של היום הולדת שלה , אתה יודע כמה הוא הכין ועשה הנה תראה את הצמיד שהוא קנה לה ואת הטבעת עזוב את זה שהוא גם קישט לה את כל החדר בבלונים ובפרחים והכין לה את מתנת החושים״
שי :״חחח מתי הוא הספיק הנחש הזה ?״
שחר :״אתמול לפני החתונה של אחותך אמא שלה הוציאה אותה מהבית יעני לעשות בייביליס ולהתאפר ולקחה איתה את השמלה והנעליים לשם ומשם שון לקח אותה לחתונה הוא סידר לה את כל החדר ובגלל זה גם ההורים שלה איחרו מקודם כי השליח של הבלונים הגיע וסידר את כל התקרה של החדר בבלוני הליום ועל המיטה יש מלא מלא בלונים רגילים״ קלטתי שסול מורידה את האוזניות כשהיא ראתה שנכנסנו לרחוב שלה וסימנתי לשי שיסתום כדי שהיא לא תגלה
סול :״טוב תודה רבה על ההסעה הביתה בי״ היא אמרה מהר וירדמה מהמכונית אמרתי בי לשי ונתתי לו נשיקה ונכנסתי בריצה אחריה הביתה היא עלה לחדר וכשהיא נכנסה היא הייתה עם פה פתוח
סול :״מה , מה זה ?״
שחר :״כן, יש לי אח רומנטיקן״ החדר היה נראה יפה יותר ממה שדימיינתי כל התקרה מכוסה בבלוני לב אדומים ועל המיטה בלונים ורודים ולבנים ובלוני הליום ענקיים בצבע כסף עם המספר 17 על המיטה עלי כותרת מיובשים בצורת לב ובפנים מלא מלא שוקולדים

נקודת מבט סול –
הייתי פשוט בשוק הכל היה בלונים ועלי כותרת מיובשים ושוקולדים , על השידה שלי הונחו מלא מתנות בהתחלה היה מגן לאייפון שלי עם התמונה של שנינו מחובקים שאני מחופשת לשלגיה והוא לנסיך
אחרי זה היה סלסלה גדולה עם חמישה מתנות ופתק על כל מתנה ופתק אחד גדול
׳סול קטנה שלי מחר זה היום הולדת 17 שלך ורציתי לאחל לך כמה ברכות
אושר ועושר , יושר וכושר (אבל לא הרבה שלא תהיי אנורקסית)
בריאות הצלחה שמחה והמון אהבה (רק איתי)
שתצליחי בכל אשר תעשי ותלכי רק בדרך המלך (הדרך שלי כי אני המלך)
תמשיכי להיות כמו שאת מצחיקה , יפה , ביישנית , חייכנית , מאושרת , פחדנית , והכי חשוב תמשיכי לאהוב אותי
הכל התחיל מהרגע שראיתי אותך יום אחרי שהגעתי לארץ , שכבת על המיטה של שחר עם האייפון שלך היית עם חולצה ארוכה ושורט וגרבי ברך והאולסטאר שלך הלבנות היו זרוקות על הרצפה בחנתי אותך היית כלכך יפה אבל אז אחותי שחר הפדחנית הזו אמרה ׳מה שון נדלקת על חברה שלי׳ ואת הסתובבת ראית אותי והסמקת אחרי זה הייתי מדבר איתך רק מתי שהיית באה לשחר שזה אולי 3 פעמים בשבוע אבל אז התחלנו לדגמן ביחד להרבה קמפיינים ובמשך חודשיים שלמים הינו הידידים הכי טובים שיש מדברים כל יום כל היום לא רציתי לוותר על זה , כשהגענו לשבוע האופנה בלונדון ויצאתי עם הדוגמנים האחרים והתבעסת בגלל שאת רק בת 16 וחצי ולא יכלת לצאת איתנו חשבת שאני בעיניים של הבלונדה הזו כשבעצם רק התייעצתי איתה מה לעשות לגבייך ואז יום למחרת בתצוגת אופנה שלי של ג׳אן פול גוטייה נישקתי אותך בהפתעה ,צעדיין יש לי תמונה של זה מהמגזין היא תלויה לי ליד המיטה , זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלנו הנשיקה הכי טובה שיש גם אם היא ארכה רק דקה אחרי זה יצאת בריצה מהאולם עם האוברול של המעצב הזה כשאני רץ אחרייך באיזשהו שלב עצרת הורדת את העקבים והמשך לרוץ ואני כבר איבדתי אותך . חזרתי לאולם החלפתי בגדים לקחתי מונית ויצאתי שוב לחיפושים ואחרי חצי שעה מצאתי אותך יושבת עם אייס קפה ליד האגם חושבת עם כמה דמעות על הלחי התקרבתי אליך דיברנו ואז זרקתי את הפצצה ׳אני אוהב אותך׳ אני זוכר שאמרתי את זה את הנהנת ואמרת שגם את התנשקנו וחזרנו למלון . היינו ביחד כמעט 4 חודשים , החודשים הכי מאושרים שהיו לי בחיים , אבל אז הלכנו ביחד עם שחר למסיבה של שי וראיתי אותה שם את דיאנה האקסית שלי שתיתי קצת והסתכלתי עלייה את ראית אותי וכשדיברנו בחוץ אמרת לי ׳ראיתי איך הסתכלת עלייה , כמו שאף פעם לא הסתכלת עליי׳ עניתי לך ׳היא האהבה הראשונה שלי איך אני לא יסתכל עלייה ככה׳ נעלבת אני יודע מפה לשם הלכת ונפרדנו , התקשרתי אלייך ולא ענית סיננת ככה במשך כמה ימים עד שבאתי אלייך הביתה והתחננתי בפנייך שנחזור דיברנו והבהרנו את העינינים בייננו וככה שוב חזרנו להיות ביחד , אחרי שבועיים שמעתי ששי ושחר ביחד רציתי להרוג מישהו לא ידעתי מה לעשות , הרבצתי לשי , הרבצתי לשחר אבל את רק ראיתי אותך מחייכת ונרגעתי רק חיבקת אותי והרגשתי איך כולי נרגע שוכנעת אותי לתת צ׳אנס לזוגיות שלהם כמו ששחר נתנה צ׳אנס לזוגיות שלנו ועכשיו תראי אותנו כבר כמעט חצי שנה ביחד את חוגגת יום הולדת 17 אני מתגייס .
אני כלכך מצטער שאני לא אהיה איתך מחר ביום הכי מאושר בחייך ברגע שתפתחי מתנות , לרקוד איתך מחר , להביא לך את המתנות שלי לפני כולם , לנשק אותך ב12 בלילה ולהגיד לך מזל טוב והכי חשוב להגיד לך שאני אוהב אותך אבל אני מבטיח מחר למצוא זמן להתקשר אלייך ולהגיד לך מזל טוב וכמה שאני אוהב אותך אז בינתיים תהני לך מהמתנות שקניתי לך
מהצמיד , הטבעת , המגן , והמתנות של חמשת החושים
אוהב מלא וכבר מתגעגע שון .׳
קראתי את המכתב הזה כשדמעות בעיניים שלי שחר ישבה לידי וקראתי למה את המכתב היא בעצמה כמעט ובכתה , לקחתי את המגן ושמתי על האייפון והתקדמתי לכיוון הסלסלה עם המתנות של החושים
חוש הריח – שון קנה לי את הבושם האהוב עליי ׳קוקו מדמוזאל שנאל׳
חוש הטעם – הייתה שם כוס גדולה עם תמונה של שנינו ובפנים מלא מלא שוקולדים בצורת לב
חוש הראייה – שון קנה לי משקפי שמש של קרוליינה (כמו של בר רפאלי בפרסומת)
חוש המישוש – שון קנה לי כרית גדולה בצורת לב שעלייה היתה גם תמונה של שנינו מתנשקים ורשום בצד ׳מזל טוב לאישה הכי חשובה בחיי , תהני לישון אליינו כי אנחנו נורא נוחים׳
חוש השמיעה – שון הכין לי דיסק עם השירים האהובים ביותר על שנינו ועל הדיסק היה תמונה שלנו והיה כתוב בצד ׳אהבה גדולה שלי תהני לשמוע לזה כמו שאני׳
אהבתי את הכל צחקתי מכל מתנה מחדש , צילמתי את הכל את המתנות , המיטה , הברכה ואותי חיברתי את כל התמונות לקולאז׳ אחד גדול והעליתי את זה לאינסטגרם ורשמתי בתיאור ׳אולי הגבר שלי נסע לצבא אבל הוא דאג לפני למתנות ליום הולדת , אהוב שלי אם אתה רואה את זה רק תדע שאני אוהבת אותך ותודה על הכל׳ אחרי זה נכנסתי למקלחת ושחר אחרי ראינו סרט ונרדמנו .
קמנו בערך בשעה 8 בערב ושחר ראתה ששי התקשר אלייה אז היא חזרה אליו, בסיום השיחה היא באה אלי
שחר :״קומי משנה תתארגנו שי לוקח אותנו למסעדה״
סול :״לא לא תלכו שנייהם אל תחשבו עכשיו שבגלל ששון לא פה אני יצטרך להידחף לכם לכל יציאה״
שחר :״תגידי לי את סתומה למה נראה לך שאת תידחפי לנו לכל יציאה מאמי יש גבול חחח״ צחקנו שנינו
שחר :״אבל עכשיו באמת תקומי וואלה נתארגן כי שי אמר שהוא עוד מעט בא לקחת את שינינו והוא אמר שאם את לא באה הוא עולה לקחת אותך בכוח ותאמיני לי שזה לא נחמד , מניסיון״ נכנעתי לה וקמתי אני ושחר התלבשנו לבשתי חולצת סריג בורדו וחצאית פעמון לבנה ונעלי עקב שחורות רגילות ושחר לבשה שמלה צמודה שהחצאית שלה היא כמו פעמון והיא פרחונית עם נעלי עקב רוקי לבנות התאפרנו באיליינר דק עם כנף סומק מסקרה ואודם בורדו כהה שמתי את האייפון בתיק הקטן יחד עם הארנק ויצאנו כי שי כבר צפצף לנו מלמטה . נכנסנו למכונית הגדולה של שי ונסענו למסעדה במרכז העיר . שי ושחר די לא שמו לב אלי הם החזיקו ידיים במשך כל הנסיעה ומידי פעם שחר שמה עליו את ראשה , הנחתי את הראש שלי על החלון וחשבתי מעניין מה קורה עם שון עכשיו ואיפה הוא ועם מי הוא ואם הוא חושב עלי גם .
היה לי צלצול של הודעה בליבי רציתי שזה יהיה שון פתחתי את האייפון וראיתי על הצד ׳אימוש היפה׳ זאת רק אמא שלי היא שלחה לי
׳היי מותק תהני היום אני יודעת שאת טיפה בדיכאון אבל זה יעבור מבטיחה לך , אה ולקחת מפתח ?׳
-׳כן אמא לקחתי תודה ולילה טוב׳
׳לילה טוב בובה שלי׳
נכנסתי קצת לאינסטגרם לראות מה המצב של הלייקים שלי היו לי על התמונה שלי ושל שון מהגיוס 585 לייקים ומלא תגובות של חברות שלי , חברים שלו , שחר , שי , אמא שלי ועוד כמה
על התמונה שלי ושל המתנות היו 700 לייקים לא הבנתי איך זה הגיוני אבל שיהיה היו לי הרבה תגובות מחברות , ידידים , חברים של שון , שלומי הסוכן שלי , אמא שלי , שחר ושי ועוד כמה שאני לא מכירה לפתע הייתה לי התראה על 2 תגובות חדשות נכנסתי וראיתי ששני התגובות הם משון
סול :״אעעאעאעאעאעאעאעאעאעעא הוא הגיב הוא הגיב , זה אומר שהוא עוד מעט מתקשר אעאעא״
שחר :״חחחח מה יש לך משוגעת״
סול :״שון הגיב לי על התמונות באינסטגרם זה אומר שהוא עוד מעט יתקשר״ הם צחקו ואני הסתכלתי מה הוא הגיב
על התמונה שלנו מהגיוס שלו הוא הגיב ׳יפה שלי את לא מבינה כמה את חסרה לי בכלל אני מתגעגע אלייך כמו אל משוגע , כל הזמן מסתכל על על התמונה שלנו בדסקית שקנית לי תראי מה זה אני רק יום אחד בלעדייך וכבר מתגעגע אני מקווה לצאת מפה עוד שבועיים ולבלות איתך כל שנייה בסופש הזה תהני מחר ותשמרי על עצמך אני אוהב אותך׳
על התמונה שלי עם המתנות הוא הגיב ׳בובה שלי אני נורא שמח שאת אוהבת את המתנות אני אוהב אותך ומתגעגע מלא תשמרי על עצמך ותהנו מחר ואל תתני לאחותי לגרור אותך לשטויות ולא לשתות הרבה, אם את יכולה בלי לשתות בכלל יהיה אפילו יותר ניפגש בעוד שבועיים אהובה שלי אוהב אותך מלא׳
לא הספקתי להגיב לו חזרה האייפון שלי צלצל ועל הצג היה רשום ׳בעלי האחד והיחיד׳ צרחתי מאושר ועניתי ישר
סול :״בייב שלי״
שון :״אהבה שלי התגעגעתי כלכך לקול שלי״
סול :״גם אני התגעגעתי אלייך נורא נורא״
שון :״מה זה הרעש הזה לאן את נוסעת״
סול :״שי החליט להוציא אותי מהמעסה אז הוא אמר לשחר שהוא לוקח אותי ואותה למסעדה במרכז העיר״
שון :״יפה יפה , יום אחד אני לא נמצא ואת כבר יוצאת נפגעתי״
סול :״ שון נו אל תהיה כזה אתה יודע שאם זה היה תלוי בי לא הייתי יוצאת מהמיטה בכלל״
שון :״אני צוחק נסיכה קטנה שלי אני צוחק , נו אהבת את המתנות״
סול :״אתה צוחק עליי נכון , ברור שאהבתי את המתנות תודה רבה גבר שלי״
שון :״טוב אהובה שלי אני חייב לסיים כי נשארה לי עוד רבע שעה ואני עוד צריך להתקשר לאמא שלי נדבר מחר בערב בסדר ? אני אוהב אותך ומתגעגע ותהנו״
סול :״זה נגמר מהר מידי האני שלי אבל תדבר איתי מחר אני אוהבת אותך״
שון :״אין בעיה אהבה שלי נדבר מחר לילה טוב״
סול :״לילה טוב אה ושון״
שון :״מה מאמי שלי״
סול :״אני אוהבת אותך תודה על הכל ותשמור על עצמך בסדר ?״
שון :״אני מבטיח לך בייב ביי״ והוא ניתק . נכנסנו למסעדה ואכלתי בקטנה ואת השאר ארזתי הביתה הסתובבנו עוד קצת בסביבה ואז חזרנו הביתה , שחר נסעה הביתה ושי שם אותי בבית , הודתי לו ואמרתי לו שלא ישכח לבוא מחר ב9 הוא אמר בסדר ונכנסתי הביתה . החלפתי לפיג׳מה וירדתי לסלון , אוכלת מהאוכל ארזתי ושמה חי את הסרט מלא הרחמים העצמיים טיטניק ומרגישה את ליבי טובע יחד עם הספינה עד שלאט לאט נרדמתי .