״כמו חלום…״ פרק 3

״אמי?..את כאן?״,שאלה קטי כשיבתי בסלון קוראת למלודי סיפור
״כן..״,עניתי וחזרתי לקרוא
״מצאנו את דוד שלך״,אמרה והרמתי את ראשי מלודי הרימה את ראשה אחרי שהיא הייתה שקועה בסיפור והסתכלה אלינו
״דוד?״,שאלתי
״כן דוד..בואו הוא מחכה״,אמר
הורדתי את מלודי מימני ותפסתי את ידה,טיילור ששיחק במשחק שקטי קנתה ל עזב אותה ובא אחרינו
איש בשנות 35-40 ישב במשרד של קטי,לבוש בחליפה שחורה,העיינים שלו היו דומות לעיניה זל אימי
קטי הכניסה אותנו והוא היה קצת בהלם
״אדוני…תכיר אלה ההאחינים שלך״,אמרה קטי
הוא הסתכל אלי ואז אל טיילור
״אתם…בטח טועים״,אמר בקול מובהל
הוא קם ויצא מהמשרד בהלם
קטי הסתכלה אלינו באכזבה
הלכתי אחרי האיש הזה שנקרא הדוד שלנו
״ככה אתה משאיר את האחינים שלך?…את הילדיל של אחותך?״,שאלתי והוא עצר
״אחותי מתה…והרבה זמן ליפני לא הייתה לי אחות״,אמר מבלי להסתובב
״הם יפרידו בנינו…ככה אתה רוצה שנמשיך?..שכל האחים של המשפחה הזאת יפרדו ולא ידעו מי הוא האח שלנו?״,שאלתי
הוא הסובב והסתכל אלי במבט כואב
״אני מצטער…״,אמר והמשיך ללכת
לפתע ראיתי את מלודי רצה בהתחלה רציתי לקחת אותה אבל רציתי לראות את הפרצוף שלו כשהוא ירא את אחינית שלו הקטנה
״בבקשה…תעזור לנו אתה המשפחה היחידה שלנו…אתה הדוד שלנו״,מלודי אמרה בדמעות והוא הסתכל עליה
הוא חשב לרגע ואז פנה לקטי…
״מה אני צריך לעשות?״,אמר לבסוף
״אתה צריך לחתום על כמה דברים..״,אמרה קטי בחיוך
הוא נכנס אחריה וקטי חייכה לנו ואז נכנסה אחריו
מלודי רצה אלי וחיבקה אותי

״תקראו לי ג׳ונתן״,אמר (הדוד) כשהוא הכניס אותנו לאוטו שלו
כולנו שתקנו רק טיילור התרגש מהמכונית שלו
״אני רואה שאתה אוהב מכוניות״,אמר ג׳ונתן בחיוך
״כן מאוד…אם יכלתי הייתי אוסף מלה…בראיין נתן לי אחד״,אמר טיילו
״בראיין?״,הסתכל אלינו לא מבין
״בראיין האח שלנו…״,אמרתי
״ואיפה הוא עכשיו?״,שאל
״הוא…בכלא״,אמרתי והוא כמעט נכנס באוטו
״אוקיי…טוב כמעט הגענו״,אמר והתרכז בנסיעה
אחרי עשרים דקות הגענו לביתו
הייתו לו ווילה
כשנכנסנו היינו קצת מופתעים שבית כזה קיים,חשבנו שזה רק חלום
״טוב אני הראה לכם את החדרים שלכם…״,אמר ועלינו אחריו
כבר במסדרון הארון היו כמה דלתות
״לבנתיים טיילור ומלודי היו בחדר אחד ואמי היה לך חדר לבד״,אמר ופתח את החדר של הילדיל
החדר היה גדול שני מיטות קומותיים מעוצבים,מדפים ארוכים מלאים בספרים,בובות.
צד אחד ארון בגדים,שולחן כתיבה מעץ,מדף אם מלה ספרים
״ואו…זה בישבילנו?״,שאלה מלודי בחיוך
״כן בובה״,אמר בחיוך
״זה באמת אמיתי?״,שאל טיילור והתקרב לאוסף המכוניות
״כן…וכל זה בישבילך״,אמר ג׳ונתן בחיוך
זה כזה היה טוב לראות שסוף סוף היה לטיילור ומלודי חדר ילדים כמו שצריך,עם מיטה טובה לישון בה וצעצועים שאף פעם לא היה להם
מלודי התקרבה למדף הבובות וג׳ונתן לקח אחת מהם ונתן לה
״אני יכולה בובה?״,שאלה כשהיא נוגעת בה בעדינות ומלטפת את שעריה
״כל הבובות האלה שלך מלודי..״,אמר לה בחיוך
״באמת?״,הסתכלה אליו בחיוך ושאלה
״באמת״,חייך
היא חיבקה אותו חזק
״תודה…תודה דוד ג׳ונתן״,אמרה כשהיא מחבקת אותו חזק
הוא נישק את ראשה ואז הסתכל אלי
״מוכנה לראות את החדר שלך אמי?״,שאל ומלודי התרחקה קצת וישבה ליד טיילור
יצאנו מחדר הילדים והלכנו לחדר ליד
כשהוא פתח אותה הייתי בהלם…
״אני לא ידעתי כל כך מה את אוהבת אז..ידידה עזרה לי בעיצוב החדר שלך,היא מעצבת פנים״,אמר כשאני נכנסת לחדר ומסתכלת אל כל הדברים שהיו בה
״תודה..״,אמרתי בחיוך
ליד החלון הייתה מיטה גדולה,מלה כריות וורודות סגולות,מדף ארוך מלה בספרים
שולחן כתיבה,שולחן איפור ולקיים
בחדר היו עוד שני דלתות
״כאן זה חדר ארונות…לינדה הידידה שלי עזרה לי קצת בלקנות לך בגדים ועוד מעט נלך לקנות לך ולילדים עוד..״,אמר
״תודה רבה..״,הסתכלתי אליו בדמעות והוא חיבק אותי
״זה מה שאני צריך לעשות אחרי שלא ראיתי את האחיינים שלי כמה שנים…״,נישק את ראשי ואמר
״טוב נסיכה תהני קצת מהחדר שלך…אהה וליד יש חדר אמבטיה פרטית שרק שלך..,טוב תהני קצת מהחדר שלך בנתיים אני צריך לגמור כמה דברים״,אמר ויצא
הסתובבתי בחדר ולא האמנתי שזה קורה לי…בין יום שהפך לסיוט הכל ניהיה כמו חלום…