״יש לי אהבה תן לה לצאת״ פרק 43

נקודת מבט נריה –
הלכתי הביתה אחרי בית ספר וראיתי פתק על השולחן ״מאמי שלא תגיד שלא הכנתי לך לאכול היום יש משהו טעים על הגז אם אתה צריך משהו אני עם נוי בבדיקות אשתדל להגיע מהר תהנה במשחק״ חייכתי התקדמתי לכיוון הגז וראיתי שניצל ופירה טוב לפחות היא הכינה משהו סיימתי לאכול והכנסתי את הכלים למדיח עליתי לחדר ארונות החלפתי למדים של הכדורגל שמתי נעלים ושמתי בתוך תיק כסף סיגריות בקבוק מים גדול ומגבת לקחתי את המפתחות של האוטו ויצאתי למגרש . שיחקתי ושיחקתי עם החברה , כמה טוב זה לחזור , במחצית בדקתי את האייפון שלי לראות שאין שום שיחה או הודעה וראיתי
8 שיחות שלא נענו מנוי
5 שיחות שלא נענו מלין
והודעה מנוי ׳תבוא עכשיו לבית חולים בקפלן מיילדים את לין בניתוח קיסרי התינוקת לא נושמת והיא צריכה אותך פה׳ רק ראיתי את זה והעיניים שלי ראו רק שחור לקחתי את התיק שלי ורצתי לאוטו שאני שומע מרחוק את הצעקות של המאמן ׳נריה לאן אתה הולך בוא לפה׳ ועוד כמה כאלה התחלתי לנסוע כמו מטורף לבית חולים לא היה אכפת לי שאני מזיע שאני במדי כדורגל ונעלי פקקים , עיניין אותי רק דבר אחד לין נכנסתי למחלקת יולדות
נריה :״סליחה אישתי עכשיו אמורה לעבור ניתוח קיסרי את יכולה להגיד לי איפה היא ?״ אמרתי בהתנשפות מהריצה
מזכירה :״מי זו אישתך ?״ אמרה ובחנה אותי כיאלו אתה לא ילד בשביל שיהיה לך ילד
נריה :״לין ,לין סויסה״
מזכירה :״אה זו שעושה לנו בעיות תלך ישר עד הסוף שאתה רואה שלט ׳חדר ניתוחים׳ הדלת השנייה מימין״ לא אמרתי לה תודה אפילו ורצתי הגעתי לחדר מבפנים אני שומע צעקות ׳אני יולדת עד שנריה לא פה לא מעניין אותי׳ כפרה שלי
נריה :״אני פה יפה שלי אני פה״ אמרתי ורצתי למיטה שלה
לין :״חיים שלי הגעת״ היא אמרה בחיוך
נריה :״שאני אפספס את הלידה הראשונה שלך ועוד שהיא הבת שלי״ היא צחקה ותוך שנייה הרופאה שמה לה מכונת הנשמה וטישטשה אותה ישבתי לידה וניסיתי שהיא תשאר ערה לא אף עזבתי לה את היד פחדתי שיקרה משהו בכל זאת ללדת 3 חודשים לפני הזמן זה קצת מפחיד ועוד בניתוח קיסרי אחרי רבע שעה שמעתי בכי הסטתי את ראשי
רופאה :״מזל טוב אתה אבא , יש לה בת מקסימה״ היא אמרה והושיטה לי את המספרים כדי לגזור לה את חבל הטבור והלכה לשטוף את הילדה פתאום שמעתי צפצופים מוזרים מהמכונה של לין , ראיתי את הרופאים משתגעים לאולפני שהבנתי מה קורה הוציאו אותי החוצה . בחוץ ישבו ההורים של לין מאור ונדב ונוי אמא שלי ותהל מי הספיק להודיע להם אה אולי אמא של לין הן בכל זאת סוג של חברות ישבתי שם והרכנתי את הראש
רונית (אמא של לין) :״מה קרה נריה מה הם אמרו ?״
נריה :״אני .. אני לא יודע הם הוציאו את הילדה בשלום אבל אז המכונה ציפצפה והם זרקו אותי החוצה״ היא פתאום התחילה לבכות ואיתה אמא שלי נוי באה ישבה לידי כשלידה מאור מחבק אותה מהצד
נריה :״מה זה אומר שלין תמות ? אם היא תמות אני לא אוכל להסתכל על הילדה הזו אני אמסור אותה לאימוץ אני לא יהיה מסוגל להסתכל עלייה״
נוי :״היא לא תמות אני מכירה את לין היא תהיה חזקה נכון מאור ?״ היא מיררה בבכי מאור רק חיבק ודמעה אחת יצאה לו לא בכיתי מאז שראיתי את אבא שלי בוגד באמא שלי בסלון שלנו לא בכיתי אבל פה פשוט התפרקתי התחלתי לבכות ולחשוב , מה יקרה אם אני יאבד אותה אני אשמור את התינוקת או לא מה יהיה איתי בעצמי אחר כך ? פתאום הרופא יצא קמנו כולנו מהר
הרופא :״עשינו הכל …״