״יש לי אהבה תן לה לצאת״ פרק 36

כל מי שלא אהבה את השם תכלת החלפתי את השם לליה

נקודת מבט נריה –
עברו להם שלושה שבועות מאז שלאח של לין נולדה תינוקת היא כזאת מתוקה מזכירה קצת את לין . עם לין אני כבר לא מדבר יומיים לא יודע למה היא פשוט לא עונה שלי לא לשיחות לא להודעות אז החלטתי ללכת אלייה הביתה , נכנסתי אליה הביתה אחרי שמאור פתח לי ואמר לי שהיא בידר עם חברה התקרבתי קצת לדלת ושמעתי בכי , בכי מוכר ,הבכי של לין התקרבתי עד שאוזן שלי כבר הייתה צמודה לאוזן ושמעתי את לין מדברת עם נוי
לין :״נו נוי מה אני אעשה איך אני מסוגלת לספר לו את זה ?״
נוי :״לין את חייבת לספר לו את לא חושבת ?״
לין :״כן אני יודעת אבל זה קרה באשמתי הוא לא היה אשם איך אני אומרת לו את זה הוא יפרד ממני בטוח״
נוי :״לין אני בטוחה שהוא יבין , הוא אוהב אותך את אותו איך זה הגיע למצב הזה בכלל ,״
לין :״לא יודעת אני באמת לא יודעת״
נוי :״טוב זה לא משנה עכשיו מה שמשנה עכשיו זה שאת צריכה לדבר איתו ולספר לו , עכשיו את לא יכולה להמשיך להתחמק ממנו״
לין :״כן את צודקת״ היא אמרה באנחה
נוי :״טוב יפה שלי אני כבר חייבת לזוז יש לי משמרת בגלידרייה עוד שעה , נדבר , תדברי איתו עכשיוווו״ אחרי ששמעתי את המשפט של נוי רצתי מהר לחדר של מאור והוא הסתכל עליי מופתע , שמעתי צעדים מתקרבים לחדר של מאור ולפני שהספקתי לחשוב נוי נכנסה
נוי :״אה אמ נריה מה אתה עושה פה ?״
נריה :״אה עכשיו הגעתי , באתי לקחת משהו ממאור ולראות מה שלום לין היא לא דיברתי איתי כבר יומיים אז חשבתי שהיא חולה״ מאור קיוות את גבותיו כלא מבין
נוי :״אה כן היא באמת לא מרגישה כל כך טוב״
נריה :״טוב אני אשאיר אותכם לבד אני אבדוק מה שלום לין״ אמרתי ויצאתי
דפקתי בעדינות על הדלת של לין ולא שמעתי תשובה נכנסתי לבפנים וראיתי שלין לא בחדר אבל אז שמעתי את הרעש של המים זורמים במקלחת והבנתי שהיא מתקלחת , התקרבתי רגע למיטה וכמעט וערכתי על משהו הסתכלתי למטה לראות מה זה וחשכו עיניי לא האמנתי למה שאני רואה נשארתי קפוא .

נקודת מבט לין –
כבר 3 ימים שאני לא מרגישה טוב נריה ביום הראשון היה בא אלי ומכין לי תה ודואג לי , בבוקר של יום שני הלכתי לקופת חולים ונכנסתי לרופאה שלי היא שאלה אותי איפה כואב לי ואמרתי לה שבעיקר הבטן , היא בדקה אותי ואחרי כמה בדיקות כולל בדיקות דם שכאבו נורא היא שאלה אותי את השאלה ההכי מוזרה שיכולה להיות ״מאחר לך המחזור ?״ היא שאלה חשבתי קצת ושמתי לב לתאריך שהיה כתוב לי באייפון וראיתי שבאמת מאחר לי המחזור אבל אין מצב . אמרתי לה שכן והיא שלחה אותי לבית מרקחת לקנות ערכת הריון כי האולטרסאונד שלהם התקלקל והחדש יגיע רק עוד חודש . כשיצאתי מהרופאה נריה שלח לי הודעה ולא יכלתי לענות לו הייתי טרודה מידי . התקשרתי מהר לנוי ואמרתי לה שתפגוש אותי עוד חמש דקות בסופר פארם והיא אמרה בסדר בלי הרבה שאלות . נפגשתי עם נוי ונכנסנו לסופר פארם
רוקח :״כן בנות אפשר לעזור לכן ?״ הוא שאל בנימוס כשראה שניגשנו אליו
לין :״כן אני צריכה בבקשה , אמ .. 2 ערכות הריון״ אמרתי בגימגום והורדתי את הראש , נוי הסתכלה עלי בתדהמה היא ידעה שעשיתי את זה עם נריה אבל היא לא חשבה על זה . הרוקח הנהן והביא לנו 2 ערכות שילמתי לו והלכנו לבית שלי בדרך נריה התקשר אליי פעמים ושלח לי הודעות ולא עניתי לא הייתי מסוגלת אני יודעת שהייתי מאכזבת ותו או יותר גרוע הוא היה מתעצבן ועוזב אותי אני לא הייתי עומדת בזה . נכנסתי הביתה עם נוי כשכבר כמה דמעות זולגות לי מאור עישן בחוץ ולא שם לב שנכנסתי , רצתי מהר ללמעלה בעוד שנוי אומרת לו שלום ושהיא פה איתי עליתי לחדר ואחרי כמה שניות נוי נכנסה קראנו את ההוראות ונכנסתי לשירותים ׳אם זה פס אחד אני בהריון , אם זה שני פסים אני לא בהריון׳ התפללתי שיצאו שני פסים , אני אוהבת ילדים והכל אבל לא חשבתי שיהיה לי ילד בגיל 16 וחצי . בדקתי את הבדיקה והיה פס אחד באותה שנייה הלב שלי נפל לתחתונים לא נשמתי התחלתי לבכות נוי הרגיעה אותי ואמרה לי לנסות את הבדיקה השנייה כי אולי הראשונה היה לא נכון או לא טובה נכנסתי שוב לשירותים ועשיתי שוב את הבדיקה ושוב פס אחד פה כבר לא יכלתי הבדיקות נפלו לי מהידיים היה לא קשה לנשום והתחלתי לבכות כמו משוגעת
לין :״נוי אני לא מאינה אני הולכת להיות אמא״ נוי חיבקה אותי והתחילה לנחם אותי
נוי :״אל תדאגי יפה שלי הכל יהיה בסדר״
לין :״נו נוי מה אני אעשה איך אני מסוגלת לספר לו את זה ?״
נוי :״לין את חייבת לספר לו את לא חושבת ?״
לין :״כן אני יודעת אבל זה קרה באשמתי הוא לא היה אשם איך אני אומרת לו את זה הוא יפרד ממני בטוח״
נוי :״לין אני בטוחה שהוא יבין , הוא אוהב אותך את אותו איך זה הגיע למצב הזה בכלל ,״
לין :״לא יודעת אני באמת לא יודעת״
נוי :״טוב זה לא משנה עכשיו מה שמשנה עכשיו זה שאת צריכה לדבר איתו ולספר לו , עכשיו את לא יכולה להמשיך להתחמק ממנו״
לין :״כן את צודקת״ היא אמרה באנחה
נוי :״טוב יפה שלי אני כבר חייבת לזוז יש לי משמרת בגלידרייה עוד שעה , נדבר , תדברי איתו עכשיוווו״ אחרי שנוי הלכה נכנסתי להתקלח רציתי להוריד את הכל ממני , התנדבתי ולבשתי טרנינג מחמם של הודיס בצבע בורדו ונעלי הוואינס לבנות סיקרתי את השיער ואספתי אותו לקוקו גבוה ושמתי קרם לחות לפנים כשיצאתי מהמקלחת ראיתי את נריה יושב על המיטה שלי עם הראש בין הידיים כשה מרפקים שלו על הרגליים שלו וביד הוא מחזיק את הבדיקת הריון שלי .. שיט !!!!!!
הוא שם לב אלי והרים מהר את הראשון
נריה :״לין מה זה ?״ הוא שאל בשקט נזהר לעשות דברים קיצוניים
לין :״אני יכולה להסביר נריה״
נריה :״להסביר מה ? שאת פאקינג בהריון ?!!? מתי חשבת לספר לי אה כשהתינוק יוולד ?״ והחזיק לי חזק ביד
לין :״נריה , אתה מכאיב לי . אני רק היום , מקודם עשיתי את הבדיקה אני רק היום ידעתי״
נריה :״אז למה את כבר יומיים מתעלמת ממני ?״
לין :״אתמול לא התעלמתי פשוט הלכתי לישון מוקדם כי היו לי בדיקות אצל הרופאה ובנוגע להיום , פשוט לא יכלתי לשמוע את הקול שלך , אני מצטערת כלכך נריה זאת אשמתי ואני לוקחת עלייה אחריות מלאה אבל אתה לא חושב שאני אולי כן רוצה את היחד הזה אחרי הכול הוא גודל בתוכי לא בתוכך , אבל אם אתה רוצה ללכת אתה מוזמן לעזוב כמו תמיד נריה אה ? כשקצת קשה הולכים זה מה שאתה תמיד עושה , כשקצת קשה לך אתה ישר מתקפל״ צעקתי עליו בבכי והוא שיחרר לי את היד ונפלתי על הרצפה לא מפסיקה לבכות
נריה :״מה חשבת שאני אעזוב אותך אחרי שתספרי לי ? ואיך את יכולה לקחת על עצמך את האחריות המלאה את לא חושבת שאני גם רוצה את הילד ? לא שאלת לדעתי בכלל ישר שללת״ הוא אמר ווהתיישב בריצה לידי וחיבק אותי הכנסתי את ראשי יותר לחזהו ופשוט התפרקתי
לין :״נריה אני לא יכולה יותר כואב לי ברמות מטורפות הגוף שלי מתחיל להשתנות ורק מלראות את המבטים המאוכזבים של נדב של ההורים שלי של נעמה , שלא נדבר על מאור בכלל הוא מפלא ידבר איתי בחיים אני אל יודעת מה לעשות עם זה נריה״ ומשכתי אותו יותר אלי
נריה :״די יפה שלי מחר נקבע תור לרופא נשים נראה מה עושים לא משנה מה תכליתי אני איתך בהחלטה הזאת , אני תמיד איתך גם אם תחליטי לשמור את התינוק אני אעשה הכל בשביל להיות איתו ואיתך״ כלכך ריגש אותי מה שהוא אמר משכתי אותו לנשיקה חמימה הוא הרים אותי למיטה ונשכב לידי ולאט לאט נרדמנו .
בבוקר התעוררנו ועשינו את האירגוני בוקר שלי ונריה את שלו לבשתי סתם שורט וטישרט שמתי סניקרס והתקשרתי לרופא נשים של אמא שלי שהמספר שלו תמיד תלוי על המקרר אחרי שהוא הבין מי אני והבת של מי הוא קיבל אותי ישר אני ונריה שתינו נס ויצאנו פעם ראשונה שאני יוצאת מהבית בלי איפור . הגענו למרפאה של הדוקטור ניסים והוא קיבל אותנו ישר הוא עשה לי כמה בדיקות ואמר שאם אני מפילה יש 95% שאני לא אוכל ללדת שוב פחדתי ישר והוא השאיר אותי ואת נריה לבד לדבר ולראות מה עושים
לין :״מה אנחנו עושים נריה ?״
נריה :״מותק שלי אין מצב שאת מפילה מפני רוצה עוד חמש שש שנים עוד ילדים מה זה לא תוכלי ללדת את תילדי אותו נגדל אותו ביחד נתחתן והכל יהיה בסדר״
לין :״חחחחחח אוקי המפקד״ ושנינו צחקנו , הרופא נכנס
רופא :״או אם איתם צוחקים זה סימן טוב החלטתם מה אתם עושים ?״
נריה :״כן דוקטור אנחנו משאירים את התינוק , אנחנו נגדל אותו ביחד״ וחייך אליי
רופא :״אוקי אז בואו נראה מה שלום הקטן באולטראסאונד״ עליתי על המיטה והרופא מרח על הבטן שלי מעין ג׳ל קריר כזה וגילגל מעל הבטן שלי מכונה ראינו על המסך מין בוטן קטן כזה בתוך הבטן שלי זה היה כזה מתוק , כשיצאנו מהרופא התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שהיא ואבא יחזרו מוקדם היום כי אני צריכה לדבר איתם והיא אמרה שהם יהיו בשבע בבית , התקשרתי גם לנדב ונעמה ואמרתי להם שיהיו אצלנו בשבע והם אמרו בסדר ואמרתי לנוי שתבוא אלינו כי יש לי מה לספר לה ושיש ארוח עקב בשבע אצלי בבית אז שלא תקבע לה שום משמרת והיא בסדר , אני ונריה נכנסנו לסופר וקנינו כמה דברים כשחזרנו הביתה הכנו לאכול צהריים לנו ולמאור ואחרי שאכלנו ניקנו והתחלנו להכין את ארוחת הערב אחרי שהכנו הכל נריה הלך לבית שלו להתקלח ולהתארגן ואני עליתי להתקלח , אחרי שהתקלחתי התקלחתי (רציתי להוסיף) והתא פרתי בפודרה סומק איליינר דק עם כנף מסקרה ואודם ורוד חלש נעלתי נעלי עקב ושמתי בושם ושמעתי מלמטה כבר שכולם באו נריה נכנס לחדר שלי וירדנו ביחד אמא ואבא נכנסו למקלחת קצרה ומאור שיחק עם ליה בעוד שנדב ונעמה ישבו בסלון בינתיים אמרתי שלום לכולם ושמתי עם נריה שתייה על השולחן ואת האוכל במרכז אמא ואבא יצאו מהמקלחת וכולנו ישבנו לאכול באמצע הארוחה אבא שלי שאל
רוני (אבא של לין) :״נו לין למה כניסת את כולנו ?״
לין :״אה אמ .. מסיבה נורא חשובה , אמ אתם זוכרים את נריה נכון ? אנחנו חברים כבר קצת יותר מחצי שנה ואני כבר ילדה גדולה עוד מעט בת 17״ נחנקתי קצת ודמעות כבר הצטברו בעיניי נריה סימן לי להמשיך עם העיניים והחזיק לי חזק את היד
לין :״בקיצור אני ונריה עשינו את זה ובאמת שהיה לי מדהים וחוויתי אבל אני לא מרגישה טוב כבר כמה ימים ואתמול גיליתי שאני בהריון וגש דיברתי על זה עם נריה הוא לקח את זה מדהים והוא אמר שהוא מוכן לכל החלטה שאני אחליט , אז היום הלכנו לדוקטור ניסים , אמא. הרופא נשים שלך והוא בדק אותי והוא אמר שאם אני אעשה הפלה הסיכויים שאני לא יוכל ללדת בעתיד הם גבוהים ואני לא מסוגלת לקחת סיכוי כזה גדול אז אני ונריה החלטנו שאנחנו שומרים את התינוק״ ואמרתי וכשסיימתי נשמתי לרווחה נדב היה מאוכזב ראו את זה על המבט שלו נעמה החזיקה לי את היד בפה שנייה ולחשה לי שהכל יהיה בסדר נוי חייכה אלי אמא הסתכלה עלי וחייכה חיוך מאושר והמבט של אבא שלי היה שילוב של מופטע כועס ועוד משהו לא מובן , אבל היחיד שהפריע לי המבט שלי היה מאור המבט שלו היה אטום אני ידעתי שהוא כועס , מאוכזב , עצבני מאושר הכל ביחד עד שהוא התפרץ
מאור :״אז זהו אז את חושבת שזה בסדר סתם ככה לגדל תינוק ? וואלה אני מופתע מכם אתה אבא שלה ואת אמא שלה איפה הייתם כל הזמן הזה שהייתי אני צריך כביכול לגדל אותה ולגדול לבד מהשנייה שנדב עזב את הבית בגיל 18 אתם חושבים שזה בסדר ? ואת איך את לא מתביישת עזבי את זה שאת יוצאת עם החספבר הכי טוב שלי אני מכיר אותו יותר טוב מאת עצמי , ושלחתי לך על זה ששכבת איתו אבל את בהריון וציפית שאני לא יגיד כלום אני עצבני וכועס אבל גם איפשרו מאושר כי אני הולך להיות דוד שוב אבל אז אני נזכר שוב שזה הולך להיות היחד של אחותי הקטנה וואלה כשאת בגיל הזה אני כואס ומאוכזב את הילדה שהכי לא ציפיתי ממנה שתעשה את זה ועוד בלי אמצעי מניעה ?!!? אין לי כלום מאשר להגיד שאני מאוכזב , ואתה אתה כבר תשמע ממני״ הוא צעק והסתכל עלי ועל נריה ועלה מהר לחדר וחרי כמה שניות נשמעה תריקה של דלת . נוי עלתה מהר להרגיע אותו ואני , אני כבר מזמן איבד י את זה התחלתי לבכות כמו אני לא יודעת מה , נעמה ניסתה להרגיע אותי ואמרה לי שזה לא טוב לבכות ככה בהריון אמא באה וחיבקה אותי ושמחה שהיא עומדת להיות שוב אמא ושהיא תפנק אותי ואת הילדה אבא שלי גם חיבק אותי ונדב החזיק לי את היד והרגיע אותי שהכל יהיה בסדר ושמאור ירגע בסופו של דבר

נקודת מבט מאור –
הייתי עצבני , פגוע , כועס , מאושר , אבל בעיקר מאוכזב איך היא יכולה לעשות את זה ועוד אחרי מה שאמרתי לה וכשדיברנו על זה שהן עשו את זה היא ראתה שאני כבר הייתי עצבני אבל זה ? כבר עבר כל גבול . נוי נכנסה אלי לחדר
נוי :״נוני די תרגע היא נכנסה להיריון נו ו .. ? קורה , ואם אנחנו היינו עושים את זה והייתי נכנסת להריון אתה חושב שהיא היתה מגיבה ככה ? היא הייתה הבן אדם הנראלי הכי מאושר שיהיה , אני יודעת שקשה לך עכשיו לקבל את זה שהיא בהריון וקשה לך לקבל את זה שאחותך הקטנה עשתה את זה ועוד עם החבר הכי טוב שלך שבמקרה הם יותר מחצי שנה ביחד אני יודעת אבל תחשוב איל היא מרגישה עכשיו״ וישועה לידיי ובמיטה , וואלה היא צודקת אבל אני עדיין חייב יום יומיים להירגע ולהבין את כל הסיפור הזה
מאור :״אפרופו אם מדברים עלינו , את יודעת מה יש עוד שבוע ?״ הושבתי אותה עליי
נוי :״לא מה יש עוד שבוע ?״ היא חייכה חיוך ערמומי ונזכה את השפה התחתונה שלה
מאור :״יש לנו חצי שנה ביחד ואני מתכנן לך משהו , ותפסיקי לנשוך את השפתיים זה הורג אותי״ ונישקתי אותה

נקודת מבט נריה –
אחרי כל הדרמה שמאור עשה לקחתי את לין אלי הביתה כדי שנדבר גם עם אמא שלי ועם אחותי . כשהגענו אלי הביתה תהל ראתה טלוויזיה בסלון ואמא שלי ישבה בפינת אוכל ושתתה קפה כשהיא קורא. עיתון , ערב טיפוסי בבית משפחת הראל . כשתלה ראתה אותנו נכנסים היא רצה ללין לתת לה חיבוק אבל מנעתי ממנה כי זה מה שחסר לי עכשיו שלין תקבל מכה לא במקום תהל נתנה לי מכה ביד ואני ולין ישבנו ליד אמא שלי בפינת אוכל וקראתי לתהל שחזרה לסלון
נריה :״טוב אז משפחה יקרה שלי יש לי וללין משהו להגיד לכם לין בהריון״ אמרתי בנשימה אחת
נורית (אמא של נריה למי שלא זוכרת) :״קולולולולולוללולולולוולוללול מזל טוב יפים שליייייי מי ייתן ותגדלו אותו בנחת ובדרך הטובה …״ אמא שלח התחילה עם הברכות והקולולו שלה תהל נתנה חיבוק לי וללין אהבתי את הדרך שבה המשפחה שלי קיבלה את הבשורה אני גאה בהם , לין ישנה אצלי היא לקחה פיג׳מה מהארון , מכל הפעמים שהיא כבר ישנה פה אז חצי ארון שלי מלא בגדים שלה , ונכנסה למיטה הורדתי את הבגדים ונשארתי רק עם בוקסר ונכנסתי עם למיטה , לין שמה את הראש שלה על החזה שלי ועשתה לי דיגדוגים בקוביות
לין :״אני שמחה שהמשפחה שלך קיבלה את זה יפה , בניגוד לדרמה שהמשפחה שלי עשתה חחח״ היא גיחכה בעצב
נריה :״הי יפה שלי המשפחה שלך קיבלה את זה בסדר גמור לעומת משפחה אחרת שהייתה מגלה שהבת הקטנה או האחות הקטנה בהריון וחוץ מאח שלך הדרמה קווין כולם שמחו אפילו אבא שלך״
לין :״כן נכון אולי אתה צודק , אבל מה נעשה עכשיו נריה ? אני עוד 4 חודשיים כבר לא אוכל ללכת לבית ספר ואנחנו צריכים למצוא לנו כבר דירה לבד״
נריה :״בסדר יפה שלי את רק בחודש הראשון עדיין הכל יסתדר יפה והכל יהיה לנו טוב בעזרת ה׳ אל תהיה טרודה בגלל זה עכשיו״
לין :״ומה יקרה עוד כמה חודשיים שאני יראה כמו פרה וכל הזמן אני ירצה לאכול ויהיו פעמים שאני אדחה אותך , או אם נריב פתאום אתה תעזוב ?״
נריה :״אני בחיים לא אעזוב אותך בגלל ריב קטן או בגלל שאת פתאום תהיי שמנה אני בטוח שגם אם תהיה לך בטן את תישארי יפה" היא הסתכלה עלי ונישקה אותי נשיקה עדינה
נריה :״מי סאת היפה הזאת שעוד מעט בת 17 ?״
לין :״חחח כן אה איך הזמן עובר , עוד מעט אני בת 17 , לנו יהיה שנה ביחד ויהיה לנו תינוק חמוד״
נריה :״אם הוא או היא יהיו דומים לך אני יודה לאלוהים כי יהיו לי ילדים דוגמנים״ היא צחקה נתנה לי עוד נשיקה ולאט לאט נרדמנו