״יש לי אהבה תן לה לצאת״ פרק 32

נקודת מבט נוי –
במשך כל השבת השלמתי שעות שינה אצל סבתא ובערב הזמנתי מונית שתיקח אותי הביתה , נתי היה אצלנו
נתי :״מה זה נוי למי התקשרת?״
נוי :״למונית שתבוא תיקח אותי הביתה , השבת כבר יצאה וסבתא כבר פחות או יותר הבריאה ויש לי מחר בית ספר אז אני זזה הביתה עוד רבע שעה המונית תהיה פה״
נתי :״תגידי לי את נורמאלית ? אני גם ככה הולך לחבר שלי באשדוד ומשם אני נוסע לבסיס בראשון אני אקפיץ אותך הביתה תתקשרי למונית ותבטלי״
התקשרתי למונית וביטלתי אותה נתי נכנס לחדר ושאל אם אני מוכנה אז אמרתי לו שכן והוא לקח את המזוודה שלי לאוטו אמרנו בי לסבתא ונסענו , הנסיעה הייתה מצחיקה רצח עם שירים של אייל גולן בפול ווליום . כשהגענו אליי הביתה ישר סימנתי למאור שאני בבית ואמרתי לו שיבוא , נתי נכנס לשתות קפה כדי להיות עריני כי בניגוד אלי הוא לא ישן כל השבת הוא הכין לו קפה בזמן שהתקלחתי ופירקתי את המזוודה ירדתי ללמטה עם פיג׳מה קצרצרה של ניקי חמודה כזאת שלין קנתה לי ולה אותו הדבר ביום הולדת שלי ירדתי ללמטה הכנתי לי שוקו והופתעתי לגלות שנתי עדיין פה .
נוי :״לא שאני רוצה שתלך אבל לא אמרת שאתה הולך לחבר שלך באשדוד ?״
נתי :״כמה אהבה בת דודה חחח , הקפיצו אותו עכשיו לבסיס אז אני יישן פה ובבוקר אני יצא כשתלכו לבית ספר״
נוי:״אה אוקי , וואי אז אתה תראה את חבר שלי סופסוף״
נתי :״מי זה המאור הזה שלא הפסקת לדבר עליו בשבת ?״
נוי :״חחח כן״ לא עברה דקה והיה צלצול בדלת , הסתכלתי בעינית וראיתי שזה מאור פתחתי את הדלת וישר קפצתי עליו ונתתי לו נשיקה גדולה
מאור :״וואו מישהי פה שמחה לראות אותי״
נוי :״התגעגעתי , אף פעם לא נפרדנו לכל כך הרבה זמן״
מאור :״חחחח אהבה שלי מודה גם אני התגעגעתי״ סגרתי את הדלת ומאור חיבק אותי מהצד ונכנסנו לסלון , כשמאור ראה את נתי הוא הסתכל עליו אמ סליחה בחן אותו אחר כך העביר עליי מבט וראיתי איך העצבים עולים לו לאט לאט

נקודת מבט מאור –
אני ונוי נכנסנו לסלון כשאני מחבק אותה מהצד ראיתי איזה אחד יושב בסלון נראה בן איזה 19-20 וואלה היא אמרה לי שהיא תהיה לבד בחנתי אותו הוא לא נראה רע , לא כמוני אבל לא רע , בחנתי אותה היא הייתה עם פיג׳מה יותר קצרה מהבוקר שלי וואלה התעצבנתי כיאלו מה אני כבר יומיים מתגעגע אלייה כמו מטורף ועד שחשבתי שיש לנו ערב לבד פתאום אני רואה את הטמבל הזה ?!?!
נתי :״אז אתה המאור שנויוש לא מפסיקה לחפור לי עליו ? דרך אגב אני נתי״ נוי צחקקה כי היא ראתה שאני עצבני
מאור :״אהלן , מאור״
נוי :״מאור תכיר אז נתי הוא הבן דודדדדדדד שלייי והוא ישן אצלי כי מחר הוא צריך ללכת לבסיס , נכון בן דודי היקר ?״ וואלה צחקתי איזה פדיחות
נתי :״כן , פשוט לא היה לי איפה להתנחל והבסיס שלי קרוב ״
מאור :״שטויות אח שלי״
נוי :״טוב נתי שמתי לך מגבת על המיטה אז תתלקח ואני ומאור בחדר לילה טוב״ ונוי משכה אותי . הגענו אלייה לחדר היא נכנסה ואני אחריה סגרתי את הדלת ומשכתי את נוי אלי נישקתי אותה בכל כך תשוקתיות הצמדתי אותה עלי הדלת והרגשתי איך כולי מתרסק עלייה על השפתיים שלה כיאלו שאני מביע את כל הרגש שלי בנשיקה הזאת . לאט לאט הובלתי אותנו למיטה שלה ובעדינות השכבתי אותה על המיטה ועליתי מעליה אבל אל עשיתי כלום , כול עוד היא אומרת לי שהיא רוצה את זה שזה בא ממנה אני לא כופה עלייה שום דבר אז רק שכבנו על המיטה התנשקנו אחרי כמה דקות היא הפסיקה את הנשיקה והתנשפה
נוי :״איך אתה עושה את זה ?״
מאור :״עושה מה ?״
נוי :״יכול להישאר כלכך הרבה זמן בלי אוויר״
מאור :״נוי את האוויר שלי חח אני לא יכול בלעדייך , היומיים האלה נראו נצח שלא תעזי ללכת שוב , פעם הבאה שסבתא שלך חולה אני בא איתך לטפל בה חלחחחחחח״ היא ביקשה ממני להישאר איתה אז הורדתי חולצה , מזל שבאתי עם מכנס טרנינג של אדידס , הורדתי נעליים ונשכבתי לידה במיטה מתחת לפוך רואה איתה סרט ותוך כדי מגניב לה כמה נשיקות , אני כלכך אוהב אותההה

נקודת מבט לין –
חיכיתי לנריה בסלון וראיתי בינתיים סרט דפקו בדלת , הלכתי לפתוח וראיתי שזה נריה נתתי לו חיבוק והוא חיבק אותי חזרה -מחץ לי את החיים כיאלו הוא לא ראה אותי מאה שנה .. ישבנו כצת בסלון והצטלמנו , אחרי כמה דקות היו עוד דפיקות בדלת וידעתי שזה הפיצה לקחתי את הכסף שהיה על השולחן והלכתי לפתוח , כשפתחתי את הדלת חשכו עיניי , העיניים שלי החלו להתמלא בדמעות והרגשתי איך אני מאבד משקל אבל אל אני לא אתן לזה לקרות אני לא נשברת מולו שוב הכסף שלי נפל מרוב שהייתי המומה , נריה כנראה שמע את הרעש של השקלים נופלים על הרצפה והתקדם במהירות הוא שם את ידי על המותן שלי והתרחקתי נבהלתי הכל חזר אלי בבום כיאלו המקרה קרה רק לפני כמה שעות לאט לאט הרגשתי איך הלחיים שלי נרטבות במהרה נריה שראה שבכיתי רק החזיק לי היד ולחש לי ׳די תרגעי מה קרה ?׳ לא יכלתי לדבר היה לי כמו גוש בגרון שלא איפשר לי להוציא הגה , עד שהוא התחיל לדבר
—- :״לין״
לין :״לא , לא זה לא קורה , תתרחק ממני״ צעקתי מעין צעקה חלושה לא יכלתי יותר הדמעות כבר יצאו ממזמן
—- :״לין לא סיכמנו שברביות לא בוכות ?״ המילים האלה שלו חילחלו לי חזק וכל מה שעלה לראש באותו רגע היה רק הפלשבק מאותו ערב
-הפלשבק-
זה היה שנה שעברה , בחופש הגדול היה ערב חמים ונעים ואני ונוי דיברנו שנעשה הליכה שמתי טייץ שחור לבן של אדידס וחזיית ספורט תואמת שמעל יש ג׳קט תואם , שמתי נעליי ספורט עשיתי קוקו מתוח ויצאתי , פגש י את נוי בפארק ומשם התחלנו לרוץ עשינו כמה מתקני כושר והחלטנו לחזור חזרה לבתים כי כבר החשיך הגענו לבית של נוי היא נכנסה ואני המשכתי הביתה באמצע הדרך הביתה שמעתי כמה בנים מדברים מתוך הפארק אז המשכתי ללכת לא חשבתי שהם באמת יבחינו בי , טוב אז טעיתי כנראה שהם כן .. הם התחילו ללכת אחרי ולזרוק לי , לזרוק לי כל מיני משפטים פטטיים כמו ׳אבא שלך גנן ? אז יצאת כזאת פצצה׳ ועוד משפטים כאלה מפגרים. אחרי כמה דקות שהם הולכים אחריי התחלתי לרוץ כי כבר התחלתי להילחץ וכל מה שרציתי לעשות זה רק להגיע הביתה בשלום כי הם היו נראים גם שיכורים . הם החלו לרוץ אחרי , הם תפסו אותי הם היו חמישה בנים גבוהים שריריים חזקים אחד מהם לא עשה כלום אבל הוא עמד ושם וצחק עלי בעוד שאחד מהגברים נישק אותי חזק , בעוד ששניים קורעים מעלי את הבגדים והרביעי נוגע בי חזק ומכאיב לי הרגשתי מגעילה . התנגדתי עד שבשלב מסוים אחד מהם נתן לי סתירה כלכך חזקה נהיה לי קצת סגול על הלחי התחלתי לבכות וההוא שנישק אותי אמר ׳אל תבכי ברבי , ברביות לא בוכות׳ וזה רק חיזק את הדמעות . הם עשו לי את זה הם חיללו אותי , הם זרקו לי את הכבוד הם הרסו אותי שברו אותי הרגשתי מגעילה מלוכלכת פשוט מגעילה . הבנים הסתלקו ואמרו שאם אני אגיש נגדם תלונה הם ימצאו אותי ויהרגו אותי ואת כל מי שחשוב לי אישה זקנה שעברה ברחוב ראתה אותי מוטלת ללא בגדים רק עם תחתון וחזייה עם סגולים על הגוף היא הזמינה במהירות משטרה ואמבולנס ולפני שנכנסתי לאמבולנס איבדתי את ההכרה , קמתי למחורת עם כרבי ראש נוראיים במיטת בית חולים כשאר הראש של מאור מוטל על הבטן שלי והוא מחזיק את היד שלי ואמא שלי יושבת ומחזיקה בידי השנייה אבא שלי בדיוק נכנס עם כוסות קפה לאמא ומאור וכשהוא ראה שאני ערה הוא קרא לאחות . האחות עשתה לי כמה בדיקות שגרתיות ואמרה שמחר אני כבר אוכל להשתחרר . סיפרתי לאמא שלי מה קרה לקח לי שנה לצאת מכל העניין הייתי בשיחות שבועיות עם עובדים סוציאלים ועם פסיכולוגים פשוט לא יכלתי להתמודד עם זה
-סוף פלשבק חזרה לסיפור-
הלכתי לשבת בסלון לפני שאני מאבדת את ההכרה , נריה לקח את הפיצה ושילם לבן אדם ובא אלי הוא חיבק אותי ובשנייה שהרגשתי את המגע שלו פשוט התפרצתי בבכי לא יכלתי לשמור יותר פאק עם ברביות .
נריה :״אהובה שלי את רוצה לספר לי מה קרה ?״ פחדתי , פחדתי מהתגובה שלו , אם הוא לא ירצה אותי אחרי הסיפור בכל זאת אני כבר לא בתולה אמנם לא מבחירה אבל עדיין .
לין :״אני לא יודעת אני מפחדת״
נריה :״מפחדת ממה אהבה שלי״
לין :״מהתגובה שלך , אתה לא תרצה אותי אחר כך אני יודעת״
נריה :״ אני ירצה אותך בכל מצב את האישה שלי״ החלטתי שאני מספרת לו
סיפרתי לו את כל הסיפור , זה היה מלווה בבכי אבל נריה לא הגיב הוא רק חיבק כשבכיתי וכשסיימתי לדבר
נריה :״למה חשבת שאני אעזוב אותך ?״
לין :״כי אני מלוכלכת , אני טמאה אני כבר לא בתולה״
נריה :״נו ו.. את חושבת שאני אוהב אותך רק בגלל שחשבתי שאת בתולה ? תביני לי לין אני אוהב אותך בגלל מי שאת ובגלל מה שאת חצונית ופנימית" לא אמרתי כלום פשוט חיבקתי אותו חזק וריסקתי שפתי על שפתיו בנשיקה שמעבירה הכל