״יש לי אהבה תן לה לצאת״ פרק 31

נקודת מבט נריה –
אני לין תהל ומאור הגענו לחוף בראשון תפסנו לנו מיטות שיזוף , מאור הלך לקנות לי ולו כמה בירות בזמן שאני הורדתי חולצה וישבתי באחד הכיסאות עם סיגריה . תהל הורידה את השמלת חוף הארוכה שלה וואלה אם היא לא הייתה אחותי הייתי חושב עלייה אחרת ׳איכס על מה אתה חושב יזין היא אחותך׳ הראש שלי אמר גיככחתי בשקט לא עברה שניה ולין הורידה גם היא את השורט ואת הגופייה , אלוהים אם חשבתי שאחותי כוסית החברה שלי היא פשוט אלילה !!! ה׳ ישמור איך זה הגיוני שיש כלכך הרבה יופי ואופי בבן אדם אחד וזה בדיוק מה שאני אוהב בה
לין :״די נריה אתה יודע שאני לא אוהבת שאתה בוהה בי ככה״ לין הוציאה אותי מהמחשבות על כמה אני אוהב אותה וכנראה שבזמן שחשבתי בהיתי בה .
נריה :״מה יש לך אני רק רואה כמה החברה שלי היא אלילה מהלכת״ היא התיישבה עליי ,ואם אני אגיש שזה לא חרמן לי את הצורה אני אשקר
לין :״אבל אתה יודע מה אני חושבת על הגוף שלי אז למה לעשות לי את זה למרות שאני מבקשת את זה שוב ושוב״ כי טוב לין היא פצצה אבל היא לא מבינה את זה הגוף שלה פשוט מושלם לא רזה מידי ולא שמנה מידי בדיוק איך שאני אוהב אבל כל פעם שאני מסתכל עלייה יותר מידי היא חושבת שאני שונא את מה שאני רואה והיא טועה כל פעם מחדש
נריה :״כמה פעמים אמרתי לך שאת מושלמת ככה בדיוק ? תפסיקי כבר זה רק מעצבן אותי שאת מדברת ככה על עצמך״ היא נתנה לי נשיקה והלכה עם תהל לים .
אחרי כמה דקות מאור חזר עם כמה בירות בריזר אחד ללין ובקבוק קולה בשביל תהל והוא ישב איתי ועישן סיגריה , הוא היה נראה מדוכדך קצת
נריה :״מה אחי מה קרה ?״
מאור :״לא יודע יש לי הרגשה מוזרה אתמול נוי לא ענתה לי ובבוקר כשאני קם אני רואה שיש לי הודעה ממנה בשעה 1 וחצי שהיא רק עכשיו יוצאת ועם בן דוד שלה שהוא בן איזה 19 , כיאלו איזה בן אדם נורמאלי לוקח את הבת דודה שלו הקטנה יחסית בשעה 1 וחצי לישיבה עם חברים שלו בני ה19 ?״
נריה :״אז זה מה שאוכל אותך ? זה שהיא יצאה עם בן דוד שלה מאוחר ? אתה מתגעגע אלייה״
מאור :״יואו נריה בחיים לא הרגשתי ככה אני אשכרה מתגעגע אלייה , אני רק עכשיו מתחיל להבין איזה מיותר היו הזיונים שלנו כל לילה אני רק עכשיו מבין כמה הייתי צריך זוגיות״
נריה :״אתה יודע מה אומרים עדיף מאוחר מאשר אף פעם״ שנינו צחקנו והלכנו לכיוון הים , לבנות .

נקודת מבט לין –
אני ותהל נכנסנו לים ודיברנו
לין :״נו תהל איך עם דור ?״ כן נריה עשה לה את המוות עד שהוא הרשה להם לצאת ביחד
תהל :״מדהים , אני כלכך אוהבת אותו את לא מבינה בכלל , עוד מעט יש לנו שבועיים יחד והוא אמר שהוא רוצה שאני אכיר את ההורים שלו״
לין :״וואי איזה יופי , את בטח מתרגשת״
תהל :״מאוד ובגלל זה את באה באותו יום ועוזרת לי להתארגן , בכל זאת זה ההורים שלו וחייב להשאיר עליהם רושם״
לין :״חחחחחחח סגור יפתי״ שנינו צחקנו וראינו את נריה ומאור מתקרבים אליינו
היינו עוד קצת במים ויצאנו חזרה לכיסאות שיזוף , ראיתי שמאור קנה לי בריזר אז התיישבתי על המיטת שיזוף שלי מרחתי קצת שמן שיזוף לקבל קצת צבע ושתיתי לגימות קטנות מהבריזר אחרי כמה שניות הרגשתי נשיקות קטנות על שפתי והזזתי את משקפי השמש מעיניי וראיתי את נריה הוא הקים אותי החצוף התיישב הוא פתח רגליים ומשך אותי לשבת בין הרגליים שלו הוצאתי את האייפון שלי וצילמתי כמה תמונות עם נריה והעליתי את התמונה ששנינו יושבים ואני ונריה עושים דאג פייס ורשמתי ׳בוקר יום שבת עם אוהבי בים׳ ותייגתי את נריה הלייקים התחילו לעלות הוא צילם גם כמה תמונות באייפון שלו ובסוף הוא העלה תמונה שלי ושלו יושבים ושנינו מחייכים הוא כתב בתיאור ׳שום בנאדם בעולם לא יעלה את החיוך כמוך .. שבת בים עם האחת של חיי׳ ותייג אותי , ראיתי את התיאור ופשוט נתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים . המשכנו להיות עוד קצת בים וצילמתי עוד מלא תמונות שלי ושל נריה ושלי עם תהל ועם מאור נסענו הביתה נריה שם אותי ואת מאור בבית והמשיך עם תהל לבית שלהם
לין :״מה מאור אכלו אותך הגעגועים לנוי ?״
מאור :״את לא מבינה כמה בכלל , אני מתקלח ונוסע אלייה היא אמרה לי שהיא עכשיו הגיעה הביתה״
לין :״אוקי״ ועליתי כמה מדרגות בדרך לחדר
מאור :״תגידי לנריה שיבוא אני לא רוצה שתישארי לבד״ צעקתי לו טוב בחזרה ונכנסתי למקלחת . כשיצאתי לבשתי טייץ שחור עם פסים ורודים של אדידס וגופיית בטן שחורה צמודה כזאתי של בית נעלתי נעלי ביית מרחתי קרם פנים וכל זה לקחתי את האייפון שלי מהמטען וירדתי ללמטה . ראיתי שמאור כבר יצא אז התקשרתי לנריה
השיחה :
נריה :״הלו ?״
לין :״נריה , החברה הכי מושלם ונסיך בעולם״
נריה :״מה את צריכה לין ?״
לין :״חחחחח אני לבד בבית , מאור הלך לנוי היא עכשיו חזרה ולא באלי להישאר לבד , אולי תבוא אליי ואני אזמין פיצה ?״
נריה :״טוב יפה שלי אני רק אתארגן ויבוא את מזמינה פיצה וסרט בינתיים ?״
לין :״טוב בייבי אני מחכה לך אל תתעכב״ וניתקתי .