״יש לי אהבה תן לה לצאת״ פרק 22

נקודת מבט לין –
עבר כבר חודש מאז שחזרנו מאילת מאור ונוי לא עוזבים אחד את השנייה , זואי עזבה היום בבוקר את הארץ כי אסי בגד בה וההורים שלה קיבלו כבר לפני חודשיים הצעה מהעבודה והיא לא הסכימה בגלל אסי ובגללינו ועכשיו שהם נפרדו ויש לו חברה חדשה היא לא יכולה לסבול את זה אז היא אמרה להורים שלה שההצעה מקובלת עלייה אז שלשום עשינו יום כיף רק אנחנו הבנות , נסענו לספא בקיצור יום בנות ואתמול עשינו לה מסיבה עם כל החברים ועכשיו אני ונוי איתה בשדה התעופה נפרדנו ממנה.
אה ובקשר למה שקורא איתי ועם נריה לפני שבוע היה לנו חודשיים ביחד והוא לקח אותי למסעדה ואז לסרט והיה ממש כיף , אבל יומיים אחרי התקשרתי אליו והוא לא ענה חשבתי שהוא ישן אז השארתי לו הודעה ׳כשאתה רואה את זה דבר איתי התגעגעתי׳ הגיע הערב של אותו יום והוא עדיין לא חזר אליי אז הלכתי אליו הביתה ותהל אחותו אמרה לי שהוא לא בבית אז כבר נבהלתי חזרתי הביתה ונכנסתי למקלחת . וככה עברו להם עוד יומיים אני מתקשרת הוא מסנן , אני שולחת הודעות הוא לא עונה , אני הולכת אלי הביתה הוא לא נמצא אני כבר משתגעתתתתתתת
היום יום חמישי וכבר נמאס לי המצב שאני נמצאת בו כי אם הוא רוצה שניפרד אז שיבוא ויגיד לי ולא ישאיר אותי באוויר נכנסתי למקלחת ולבשתי ג׳ינס בהיר עם מלא קרעים צמוד וגופיית סבא שחורה שכתוב עליה בלבן 'live the wild life' שמתי אתה ואנס המנומרות שלי מסקרה ואודם ורוד כהה ויצאתי לכיוון הבית שלו דפקתי בדלת ותהל פתיה לי את הדלת די מופתעת
לין :״תהל יפה שלי״ אמרתי ונתתי לה חיבוק
תהל :״אמ לין הי .. מה את עושה פה ?״ היא אמרה בסוג של גמגום
לין :״סתם די נמאס עלי כבר המצב שלי ושל נריה ורצית לדעת מה קורה איתנו״ ונכנסתי
תהל :״לין הוא .. הוא .. הוא לא פה״ אמרה בגמגום שוב כבר הבנתי שמשהו חשוד
לין :״זה בסדר אני יעלה לחכות לו בחדר שלו שתהיה לו הפתעה״ שמעתי את תהל ממלמלת משהו אבל אל התייחסתי והתחלתי לעלות במדרגות
תהל :״לא לין למה לחכות לו ביד כשאת יכולה לחכות פה איתי בחצר״ ובאה למשוך אותי ללמטה
לין :״תהלי לא ראיתי אותו שבוע אני רוצה לעשות לו הפתעה״ ושיחררתי את האחיזה שלי מהיד שליעל מתי למעלה ושמעתי רעשים מוזרים כאלה , כשהתקרבתי יותר ויותר לקומה העליונה כשתלה בעיקבותי מנסה לעצור אותי שמעתי את הדברים יותר בבירור .. כן לא חשבתי אחרת אלה היו גניחות ועוד כמה צעקות חלושות כמו ׳נריה אל תפסיק׳ , ׳תמשיך תמשיך׳ .. הדמעות התחילו להיווצר לי בעיניים אבל לא רציתי להאמין למה שאני שומעת אולי אני מדמיינת או משהו פתחתי את הדלת כמו סערה וכל מה ששמעתי רק התבררו לי יותר התמונה שראיתי בעיניי הייתה מזעזעת נריה שוכב מעל איזה מחומצנת ושנייהם ערומים ופה כבר לא שלטתי בעצמי ירדתי במהירות ללמטה ודחפתי ממני את תהל שניסתה לדבר איתי ושמעתי צעקות מנריה ׳לין תעצרי ׳ , לין חכי רגע׳ ועוד כמה כאלה בסגנון אבל אל יכלתי יותר יצאתי מהדלת הראשית של הבית והתחלתי לרוץ לכיוון הבית שלי שמעתי מישהו קורא בשמי הסתובבתי לאחור וראיית שנריה רץ בעקבותי
לין :״נריה תוותר די כבר״ והמשכתי לרוץ
הגעתי הביתה נכנסתי וראיתי את מאור בסלון עם נוי רצתי לחדר וטרקתי את הדלת

נקודת מבט נריה –
רצית אחריה עד הבית שלה כשנכנסתי מאור עצר אותי
מאור :״מה עשית ?״
נריה:״הייתי מפגר מאור מה אני עושה ?״ ראיתי את מאור כבר מתעצבן
מאור :״נריה שאלתי אותך שאלה מה עשית לאחותי ?״
נריה :״בגדתי בה אוקי אני יודע הייתי מפגר״ מאור העיף לי בוקס והפיל אותי אחורה
מאור :״לא שווה שאני אוציא עלייך את העצבים לפני שאתה מסביר לאחותי מה היה ואחרי זה כבר נסגור את החשבון ביננו״ הנהנתי כי ידעתי שזה הגיע לי הייתי מגיב ככה בדיוק אם היו עושים דבר כזה לאחותי דפקתי על הדלת של לין ושמעתי מבפנים את הבכי שלה דפקתי שוב ושוב
לין :״אני לא רוצה לפתוח לך מה לא ברור ?״
נריה :״לין כדאי לך לפתוח לי את הדלת״
לין :״ואם לא תבגוד בי שוב ?״ כוס אמק
נריה :״ לין אני מזהיר אותך תפתחי או שאני שובר את הדלת״ היא פתחה את הדלת וחזרה לשבת על המיטה . התקרבתי אליה
לין :״שלא תעז להתקרב אלי אני לא מסוגלת להסתכל עלייך אפילו״ היא אמרה וקמה מהמיטה , קמתי גם אני
נריה :״לין אני יודע אני בנאדם חרא אבל אל יכלתי לשלוט בעצמי״
לין :״אני לא צריכה את הסליחות שלך את יום כיפור עברנו מזמן אני רק רוצה לדעת כמה זמן״
נריה :״כמה זמן מה ?״ שיחקתי אותה ראש קטן
לין :״נריה אל תשחק אותה אני לא מכירה אותך מהיום ואני לא אחת מהזונות שלך שאתה יכול לערבב , כמה זמן זה כבר נמשך ?״
נריה :״שבוע״
לין :״בגלל זה כל הסיננונים ואתה לא בבית וההודעות שלא היית עונה ולא באת לבית ספר״ היא שאלה וקולה היה שבור ופגוע היא הסתכלה על הרצפה אבל עדיין יכלתי לראות את הדמעות מרטיבות את לחייה
נריה :״כן , אני כלכך מצטער לין״
לין :״למה ? אני לא מספיק טובה בשבילך ? אתה חושב שאני לא מספיק אוהבת אותך ?״ שנאתי את עצמי באותו רגע
נריה :״שלא תחשבי לרגע שזה היה קשור אליך פשוט הייתי חייב קצת להשתחרר מהכל״
לין :״תצא מפה עכשיו״
נריה:״מ..מה ״
לין :״שמעת אותי תצא מפה עכשיוווווו״ היא אמרה במן צעקה נשארתי קפוא במקום
נריה :״לין אני אוהב אותך את חייבת להבין״
לין :״אם אתה באמת אוהב אותי תלך מפה , זה הדבר היחיד שאני מבקשת״ באתי לצאת
לין :״חכה רגע״ חייכתי והסתובבתי היא פתחה לי את היד , שמה לי בתוכה משהו וסגרה אותה חזרה ואמרה לי לצאת .. יצאתי וכשכבר הייתי מחוץ לבית שלה בדרך הביתה פתחתי את היד וראית שזה הצמיד שקניתי לה , פה ידעתי ששברתי אותה לגמרי ועוד יותר זה שבר אותי כי נזכרתי ביום שהבאתי לה את הצמיד הזה ואמרתי לה ״רק ביום שתפסיקי לאהוב אותי תורידי את הצמיד״ והיא הורידה את הצמיד ..