״חבר ילדות״ פרק 39+ 40 (תתכוננו לדמעות)
התעוררתי לעוד יום, הכל ניהיה רגיל
הלכתי להתקלח,לבשתי חצאית ג׳ינס , חולצה מכופתרת ומתחת גופיה לבנה
״זואי קיבלת חבילה״,אמרה ג׳ונה ונכנסה לחדרי
״תודה״,אמרתי כשהיא מניחה אותה על מיטתי
פתחתי אותה ומצאתי את החולצה שלבשתי ביום שהכרתי את דן היא הייתה מלאה בדם
והיה שם מעטפה
״תתכונן ליום המוות שלך״ וככה היה כתוב
רעדתי כולי….דן חזר…
מנקודת המבט של מלודי
״בוקר טוב נסיכה שלי״,אמר אוסטין ונישק אותי
״בוקר טוב אהובי״,נישקתי אותו
״לזה אפשר לקרוא בוקר״,חייך וחיבק אותי
״אוסטין….תגיד הייתה לך פעם הרגשה שעומד לקרות משהו וזה קרה?״,שאלתי והוא הסתכל עלי קצת מודאג
״למה את מתכונת?״,שאל
״סתם עזוב….לפעמים אני כזאת פרנואידית״,חייכתי כדי להוריד ממנו תדאגה
״טוב מה באלך שנעשה היום?״,שאל
״אממ…קודם אני רוצה שנקפוץ אצלך לראות אך זואי״,אמרתי
״אוקיי…תתלבשי ונלך״,אמר ויצא
לבשתי חצאית פעמון שחורה חולצה צמודה כחולה ונעלי בובה,התאפרתי קצת וירדתי
״מוכנה?״,שאל אוסטין
״כן״,אמרתי ויצאנו נכנסתי לאוטו שלו
הגענו לבית שלו ג׳ונה ניקתה את הבית
״בוקר טוב אוסטין וגם לך מלודי״,חייכה
״בוקר טוב״,אמרתי בחיוך
״ ג׳ונה זואי התעוררה ?״,שאל אוסטין
״כן היא בחדר שלה״,אמרה והמשיכה לנקות
עלינו לחדרה והיא התנהגה ממש מוזר
״הכל בסדר?״,שאלתי
״כן כן…״,ענתה וישבה אל מיטתה
״אך ישנת?״,שאל אוסטין
״בסדר גמור ואיתכם?״,שאלה בחיוך
״טוב…מממ מה השעה ?״,שאלתי
״אמממ ניראלי עוד מעט שתיים״,אמרה
״בואו לים ״,הצעתי
״רעיון טוב״,אמר אוסטין
״סבבה לי אני הולכת להודיע בראיין ואלונה״,אמרה זואי
״היא לא מתנהגת קצת מוזר?״,שאלתי
״היא מתנהגת רגיל…״,אמר
הלכנו לים היה באמת כייף כל כך כייף לי שיש לי חבר מדהים כזה וחברים כאלה
חזרה לנקודת המבט של זואי
ההינו בים הייתי קצת לבד אם עצמי,בראיין היה אם אלונה ומלודי אם אוסטין
אחרי זה הלכנו קצת לחגוג בראיין היה אם אוסטין ואנחנו שלושתנו
״אוי אני חייבת אוויר״,צחקה אלונה
״בואי נצא לבחוץ״,אמרתי ויצאנו
יצאנו לבחוץ
״אני כל כל מאושרת…״,אמרה מלודי וחייכה
״אני שמחה בישבילך״ חייכתי
לפתע שמענו רעש אנשים צועקים קמנו מהר מהבהלה
ואז ראיתי אותו ראיתי את דן
היה לו רובה ביד והוא ירה באוויר
״זואי בובה הבטחתי לך שאני הבוא״,אמר בחיוך וכיוון את הרובה אלי
״תעזוב את הרובה שלך עכשיו״,צעק השוטר והתקרב אליו
אלונה ומלודי נצמדו אלי מובהלות
פתאום השוטר התנפל אליו וניסה לקחת מימנו את הרובה ופתאום כמה יריות יצאו
הסתובבתי וראיתי את מלודי..היא שמה את ידה על בטנה וכשעזבה את הבטן ראיתי כתם דם היא נפלה
״מלודי…״,צרחתי והתקרבתי אליה היא רעדה כולו וכל הדם שלה כבר יצא
״זואי…״,אמרה בקול חלש
אלונה התקשרה לאמבולנס כולה רועדת
״היי סתכלי אלי תיראי הכל היה בסדר״,אמרתי בדמעות עוצרת לה את הדם
״תגידי…לאוסטין שאני אוהבת אותו..ושתמיד אוהב אותו…״,קטעתי אותה
״דיי את תיהיה בסדר דיי״,בכיתי ואמרתי
״זואי אני שמחה שיש לי חברה כמוך….תודה על הכל״,חייכה בדמעות
״מלודי בבקשה תישארי איתי״,אמרתי
היה הנהנה והעינים שלי נסגרו לאט לאט…
״מלודי…״,בכיתי
אבל זהו זה היה מאוחר ….מלודי כבר לא איתנו מלודי מתה…..
תגובות (1)
אומייגד תמשיכיייייייייייי