״חבר ילדות״ פרק 42

הימים עברו את אוסטין בקושי ראיתי הוא היה הולך לבית ספר מוקדם וחוזר בלילה שיכור
אלונה ואני בקושי מדברות עכשיו התחברתי לבריאים יותר

״את זוכרת את במקום הזה?״,שאל בחיוך
״ואו אני בשוק…אך זה השתנה״,הסתכלתי אל זה
המקום שתמיד אני ובראיין ההינו,שם דיברנו על הכל מגיל קטן ועד היום שהוא עזב
הפרחים פרחו יותר,והמקום ניהיה יפיפה
ישבנו על הדשא
״את זוכרת את היום הזה שאמרת שכל פה שלך ולא נתת לי להכנס״,צחק
״אך אפשר לשכוח,רבנו על זה ואז ישר עשית לי את המבט החמוד הזה שלך״,חייכתי
״יותר נכון את עשית לי עיניים״,הסתכל עלי וחייך
״היית מת״,אמרתי
״את והעינים האלו שלך שהתחננו תכנס איתי נו אני צריכה אותך״,צחק ואמר בקול של ילדה
״שתוק״,קפצתי אליו הוא שכב ואני ישבתי עליו הוא הסתכל
״התגעגעתי לימים האלה״,אמר
״גם אני״,אמרתי וקמתי מימנו
״אז מה עוצר אותך?״,שאל
״בראיין אל תתחיל״,אמרתי
״מה אל תתחיל אני רואה שלא קל לך להיות מרוחקת מימני בגלל אלונה״,אמר
״בידיוק אלונה אוהבת אותך אני לא יכולה לעשות לה את זה״,אמרתי וקמתי
״תגידי לי שאת לא אוהבת אותי….סתכלי לי בעיינים ולדידי לי את זה״,תפס את ידי וסיבה אותי אליו המבטים שלנו נפגשו
״אני לא יכולה….״,הורדתי את ראשי
״אני לא אוהב את אלונה…עשיתי הכל רק כדי להתקרב אליך יותר״,אמר וליפני שהספקתי להגיב
״מה?״,אלונה עמדה מאחורינו והסתכל אלינו
הורדתי את ראשי
״אני…לא מאמינה״,אמרה בדמעות והסתכלה אל בראיין
״אני מצטער אלונה…״,אמר
״ואת? את שאמרת לי הוא אוהב אותך את פשוט שקרנית….אני כל כך שונאת אותך זואי…ומצטערת שלא מתת במקום מלודי״,הסתכלה עלי בדמעות
״אלונה די…זאת לא אשמתה…."התערב בראיין
״אל תדבר אלי אפילו…ואת….אני כבר לא רוצה לראות אותך לכי כבר את עשית מספיק…..הרסת לכולנו את החיים לכי כבר״,אמרה
״אלונה די כבר״,התעצבן בראיין
״מה די? מהיום הזה שהיא הייתה אם אליסון היא כבר ניאתה כלבה….״,אמרה בעצבנות
זה היה מספיק פשוט הלכתי
״זואי….״,אמר בראיין אבל לא הקשבתי לו

מנקודת המבט של אלונה

עמדתי מולו שונאת אותו ואת זואי יותר….
הלכתי משם דקות אחרי זואי והלכתי בראש למטה…חשבתי לעצמי מה כבר עשיתי כדי לקבל חיים חרא
ואז חשבתי לעצמי שאני פשוט ילדה מגעילה …זואי פשוט ילדה טובה ואני רק יורדת אליה
אני לא יכולה לעצור אותם,הם מאוהבים למה אני עושה את זה בעצם….
התקשרתי לזואי…וכבר הרגשתי שמשהו רע עומד לקרות

חזרה לנקודת המבט של זואי

עליתי לחדרי בריצה וטרקתי את הדלת
זה פשוט יותר מידי! דיי!
הלכתי לחדר האמבטיה שלי והסתכלתי על עצמי במראה נעשנת את הברז ומסתכלת על עצמי בשינא כזאת
לקחתי את המספרים ואתחלתי לגזור את שערי
לקחתי את הכדורי הרדמה שהפסיכולוג נתן לי בשבוע האחרון בגלל המוות של מלודי
ואתחלתי לקחת אחד אחרי אחד
נכנסתי לאמבטיה עם הבגדים שלי פתחתי את הברז אל מים חמים
המספרים היו עדיין בידי
החלקתי את עצמי לאט לאט באמבטיה הגדולה וכבר ראשי היה בתוך
הסתכלתי אל התקרה ועצרתי את נשמתי מתחת למים ועיני נסגרו…..