״חבר ילדות״ פרק 38

״היי אמי סתכלי עלי..״,נלחץ טובי ותפס אותה
״היא חייבת אמבולנס״,בכתה מלודי
״שום אמבולנס״,צעק דני
״דני די אני מתחננת תפסיק כבר…זה לא יעזור לך כל זה״,אמרתי בדמעות והתקרבתי אליו מנסה לקחת לו את הרובה לאט
״את צודקת….זואי את הבנאדם הכי מדהים שהכרתי…אני רק מקווה שתהייה מאושרת״,אמר וליטף את פני
לקח במהירות את הרובה וירה לעצמו בראש
השוק הכי גדול שעברתי כל הדם שלו התפרץ אלי , אוסטין סביב אותי אליו וחיבק אותי חזק כבר לא הצלחתי לבכות מרוב שוק…

חיכינו מחוץ לחדרה של אמי,מקווים שהרופאים כבר יגידו שהיא בסדר
ישבתי ראשי על ברכי,ומלודי לידי לחוצה
הרופא בא וקמנו…
״נו ״,שאל טובי
״היא בסדר,הכדור לא נכנס עמוק וזה כמעט לא פגע בכלום,בנתיים הרדמנו אותה אתם יכולים להכנס ״,אמר ואלך
הלכנו לחדרה של אמי והכל התנהג רגיל

מנקודת המבט של מלודי

ישבתי לחוצה בחדרי מהערב הנורא הזה,מחבקת את ברכי וראשי אליהם
״מלודי מישהו בא לבקר אותך״,אמרה איני ואוסטין נכנס
״היי״,חיבקתי אותו חזק
״היי…נו אך את?״,שאל וישב לידי
״אממ מסתדרים אבל זאת לא אני שראיתי מישהו מתאבד לי מול הפרצוף״,אמרתי חושבת על זואי
״היא תיהיה בסדר,היא ישנה עכשיו״,אמר
״כמה טוב לי שאתה פה…אך אני חייה בלעדיך״,שאלתי
״לא את טועה ילדונת אך אני חיי בלעדיך?״,שאל בחיוך ונישק אותי
״אני אוהבת אותך״,אמרתי
״אני יותר״,אמר בחיוך והתנשקנו שוב

חזרה לנקודת המבט של זואי

קמתי מהסיוט שחלמתי עכשיו,ירדתי לשתות כוס מים
״היי״,אמר בראיין
״היי..״,אמרתי
״את בסדר?״,שאל
״כן הכל בסדר״,חייכתי ועליתי בחזרה לחדרי….