״ואולי ביום יפה ניפגש מתי שהוא…״ פרק 3

מנקודת המבט של ליאור

התעוררתי…בפעם הראשונה ישנתי טוב הלילה,נזכרתי בערב ההוא…
קמתי מהמיטה,ויצאתי מהחדר.
הבנתי שלא הוכל להישאר כאן…גם אם רציתי לא יכלתי,ליאה הדאיגה אותי…קרה לה משהו ואני חייב לדעת מה…
איתמר וניקול כנראה עדיין ישנו
אז יצאתי לבחוץ לעשן,נעשנתי על הגדר של הבית ועשנתי
״על הבוקר?״,הקול הזה שמיד גרם לי לזרם…
״זה לא רע…״,חייכתי לה
״אז…היום אתה אמור לעזוב?״,שאלה אותי
״אך את יודעת?״,שאלתי והסתכלתי אליה
״אמ…איתן סיפר לי״,אמרתי
״כנראה שכן…יש לי משפחה שם״,אמרתי
״אז למה עזבת?…משפחה לא עוזבים״,אמרה לי
וואלה חצופה קטנה אבל צודקת
״או קמת״,אמר לי איתמר ושם את ידו על כתפי
״בוקר טוב איתמר״,חייכה אליו
״מה שלומך מאי?״,שאל אותה בחיוך
״הכל טוב״,חייכה אליו ואז אלי
״אתה בא?…ניקול רוצה לדבר איתך״,אמר לי
בידיוק איזה ג׳יפ נכנס וחנה לידנו…זה היה החבר הזה שלה,הוא זרק לי מבט ואז פנה למאי.
״את באה?״,שאל אותה
היא נכנסה לג׳יפ והסתכלה עלי…ואז חיייכה
הוא נסע לאחור כמו מטורף, ואז נסע רגיל.
נכנסתי עם איתמר חזרה לבית,הלכנו למטבח,ניקול ישבה ליד השולחן ואיתן גם.
״בוקר חבר!״,אמר לי בקול עייף,גחכתי לעצמי
״אתה מצטרף אלינו?״,שאלה אותי ניקול
״לא תודה…אני כנראה חייב לחזור״,אמרתי
״ולאן בידיוק?״,איתן שאל אותי
״לבית..אני יודע..אני חייב לחזור לשם לאחותי״,אמרתי להם
״אבל העיפו אותך!…אך בידיוק תחזור לשם?״,שאל איתן
״איתן מספיק״,אמרה לו ניקול
״מה מספיק?…מה מפריע שהוא ישאר כאן?..הרי אמא שלו זרקה אותו לא?״,אמר
״איתן!״,איתמר התעצבן
״לפעמים אני לא מבין אותכם!״,הוא קם והלך
ניקול הסתכלה עלי במבוכה…

הוא נסע בחזרה לעבר ביתי..
״אני מעדיף לחכות כאן..במקרה שיהיה משהו״,אמר לי
הנהנתי ויצאתי
התקדמתי לעבר הבית והכל היה שקט.
״ליאה?״,חיפשתי אותה
ראיתי אותה יושבת באיזה פינה,כשראשה על ברכי והיא מחבקת אותם כאילו מפחדת
״ליאה!״,נלחצתי והתקרבתי אליה
היא הרימה את פני לאט,פניה היו נפוחות ואדומות,היה לה סימן כחול על הלחי.
״ליאה סתכלי עלי״,אמרתי לה וניסיתי להרים את ראשה אבל היא התנגדה
מה עובר עליה…חשבתי לעצמי מובהל…הייתי מטומטם שהשארתי אותה לבדה.
״ליאה?..״,איתמר ניסה לדבר איתה אך עדיין לא ענתה,היא פחדה ממשהו אבל ידענו ממה.
״ליאה את חייבת לדבר כדי שנעזור לך״,אמר לה
היא הרימה את ראשה
״הם…עזבו״,המילים היחידות שאמרה
״מה?…מה זאת אומרת עזבו?״,שאלתי אותה
״אמא…תכננה לעזוב כדי שלא תמצא אותנו…וג׳ייק (הבעל של אימי),פשוט לקח אותי בכוח…התנגדתי״,אמרה בדמעות
הכלב הזה!
״בואי ליאה..״,אמר לה איתמר
היא הסתכלה על שנינו ואז עזרתי לה לקום
עטפתי אותה בין זרעותי ונישקתי את ראשה
חזרנו לבית ההוא…והפעם עם ליאה.
ניקול שהסתכלה על ליאה מיד עזרה לה.
״חזרת כבר?״,איתן שאל אותי
התיישבתי ולא הייתי רגוע…משהו קרה לליאה!
״אה…ליאור אתה תישן הערב עם איתן,וליאה תישן בחדר השני״,ניקול אמרה

עליתי לחדר שבו ליאה הייתה,היא ישבה ולא זזה.
״ליאה?״,שאלתי
היא קפצה קצת,כנראה נבהלה ממני.
״היי סתכלי עלי…מה יש לך?״,שאלתי אותה
״הנוף הזה יפה…״,היא העבירה נושא
לא רציתי בנתיים להיתעקש,למרות שהייתי עצבני על זה שאני לא יודע מה עובר עליה.
״כן..״,עניתי
וקמתי הסתכלתי עליה במשך כמה שניות…היא כבר לא אותה ליאה
יצאתי לעשן במקום הרגיל שלי לעכשיו…ולא הייתי מופתע שראיתי את מאי,ככל שאני רואה אותה היא יותר ויותר יפה בעייני,הפעם לבשה ג׳ינס צמוד,וגופיה שרואים לה תבטן,שיערה הארוך החביא לה את הגב החשוף
״היי…מה אתה עושה פה?״,שאלה אותי
״כנראה חזרתי״,חייכתי
״ו..הפעם זה יהיה בטח סופי?״,שאלה
״לא יודע..״,אמרתי והתיישבתי על המדרכה
היא התיישבה לידי ושמה את מרפקיה על ברכיה
״מה שינה את דעתך שחזרת?״,שאלה אותי
״מצאתי את אחותי בבית לבד…ואימי עזבה גם אותה״,אמר כששמעתי את זה מפי התמלאתי שינא!…אך אמא יכולה לנטוש ככה את הבת שלה?!
״יש לך אחות?״,שאלה אותי
״כן..״,עניתי
״אני רוצה להכיר אותה״,אמרה לי וקמה
״היא לא כזה רוצה לדבר עכשיו״,אמרתי לה,הולך אחריה.
כשנכנסנו לבית ראיתי את ליאן עם איתן,משחקים ביחד באיזה משחק.
והיא צחקה
״אה…לא רוצה לדבר?״,שאלה מאי
״או או מי היה מאמין?…מאי בן זקן בביתי?״,איתן שאל ועצר את המשחק
ליאה הרימה את ראשה והסתכלה עלי,המבט הזה שלה שיגע אותי…
״או איתן…כל פעם שהייתי באה לכאן עם אמא שלי היית רץ לחדר״,אמרה וצחקה צחקנו אחריה
״את בטח אחותו״,מאי חייכה לליאה
ליאה חייכה וקמה
״אני מאי״,חייכה מאי…
״טוב…אולי נעשה משהו?״,איתן הציע
״כמו מה?״,שאלתי
״נצא..אני מכירה כמה מקומות שווים״,חייכה מאי
לבסוף נסענו על המכונית של איתן,נסענו לאיזה מקום מול הים
״באלי עכשיו מיילקשייק תות בננה…מתאים לך ליאה?״,מאי שאלה את ליאה
וליאה חייכה
״בנים?….תיהיו ג׳טלמנים ותביאו לנו״,מאי חייכה
החיוך שלה גרם לי כל פעם לחייך
הלכתי עם איתן לקנות להן..

מנקודת המבט של מאי

נשארתי לבד עם מאי,היא הייתה שקטה…הרגשתי אך ליאור דאג לה…ובאמת היה לה מבט מדאיג
״אני אוהבת את המקום הזה״,היא חייכה
״כן…זה המקום האוהב עלי״,חייכתי
״מאי?…מה את חושבת על אחי?״,שאלה לפתע
״מה?״,שאלתי לא מבינה
ליאור באמת היה שונה…כשהסתכלתי עליו בפעם הראשונה עבר בי צמרמורת כזאת..כמו מין זרם..העיינים הירוקות שלו שזה משהו שפשוט מדליק
ואני לא אחת שנדלקת בקלות אבל…ליאור היה שונה.
״נו את יודעת למה התכוונתי..״,אמרה בחיוך
״הוא חמוד…אני לא כל כך מכירה אותו באמת״,אמרתי לה
״לא צריך להכיר אותו כדי להתאהב״,אמרה לי
״אני לא יודעת על מה את מדברת״,ניסיתי להתעלם
הבנים הגיעו עם הכוסות ביד וקמנו במהירות
חייכתי לליאור והתקדמנו.
עצרנו ליד איזה מתקן עם גלגל וליאה רצתה לעלות,אז איתן עלה איתה ונישארתי עם ליאור
נעשנו על הגדר ושיחקתי עם הקשית
״תן לה תזמן לליאה״,אמרתי לו לבסוף
״מה?״,שאל
״היא תספר לך…היא אולי במצב..מדאיג,אבל היא בסוף תפנה אליך״,אמרתי
הוא הוריד את ראשו
הבנתי שליאה היא כל חייו,ולא יכול להיות שקט שקורה לה משהו.
״אולי תספרי קצת עליך…אנחנו מדברים רק עלי עכשיו״,אמר והסתכל עלי
״אין מה כל כך לספר״,אמרתי וזרקתי את הכוס הריקה
״למישהי כמוך בטוח יש סיפור״,אמר לי
לא ידעתי אך לקחת את זה
״מישהי כמוני?״,שאלתי
״אחת שבורחת מכל זה..״,אמר
הסתכלתי עליו…הוא היה בעיני מדהים!
ישר הבין אותי…
באתי לענות אבל ליאה ואיתן כבר התקרבו
״היה אחד הכפיים!״,קפצה ליאה על ליאור והוא צחק
ואז המשכנו ללכת ולהסתובב