״ואולי ביום יפה ניפגש מתי שהוא״ פרק 2

מנקודת המבט של מאי

ישבתי בחדרי מול המראה,והתאפרתי לאט…עד כמה חלמתי לשבת כאן ולהרגיש נסיכה…המחשבה הזאת פשוט ישנה.
העברתי בעדינות פס איילינר ועברתי לצד שני
״או מאי..תכף הלימוזינה מגיעה״,אמרה אימי
״בסדר אני כבר מתלבשת״,אמרתי
שמתי קצת סומק וקמתי,התקרבתי לשמלה שהייתה על מיטתי.
הורדתי את החלוק מגופי,גלשתי בתתול השמלה הוורודה שלי,סדרתי אותה על גופי והתקרבתי למראה
היא ישבה עלי כמו שצריך…
הייתי מוכנה,העברתי לתיק יד,אודם,טלפון,וסומק.
כשירדתי מחזיקה את השמלה כדי לא לכלכך אותה,הנהג שלנו חיכה ליד הלימוזינה ואז נכנס
״היית צריכה לשים את האודם הוורוד בהיר״,אמרה לי אימי
כל פעם יש לה משהו להגיד גם ככה!…אמר שלי היא הבנאדם הכי מעצבן!…
ישבתי בלימוזינה הגדולה הזאת והתבודדתי,זוכרת תימים שאליאב היה יושב לידי ומעלה לי תחיוךהאירועים האלה כל כך שנאתי אותם!…האנשים הסנובים מדברים רק על כסף,כסף ו…כסף,מרכלים על כולם וחושבים את עצמם יותר טובים.
כשהגענו נעמי ואדם עמדו בפתח הדלת
אדם נישק אותי ונכנסנו
״ואו!…הפעם אמא שלך השקיעה!״,אמרה נעמי
״אמ כן…תמיד חייבת שזה יהיה מושקע..״,אמרתי..
גנבתי כוס שפניה ושתיתי אותה במהירות.,.הייתי צריכה לפחות משהו שיחזיק אותי לערב המשעצם הזה

מנקודת המבט של ליאור

הגענו לאירוע הגדול הזה..זה פשוט כמו בסרטים
״תתכונן הסיוט מתחיל…״,אמר לי איתן ונכנסנו,אנשים לובשים בבגדים יקרים,כוסות שמפניה בידם,ומלצרים שמציעים דברים מוזרים.
החיים יפים כשאתה מיליונר
מלצרית אחת הציע לנו משהו עם דג,ולקחתי…אהבתי את כל זה
ירדתי אחרי איתן ואז הוא עצר
״או..היא הגיעה״,אמר וניסיתי להסתכל על מי הוא דיבר
״לא לא לא!…אל תסתכל״,אמר לי
לבסוף ראיתי את הנערה של היום,פשוט עבר בי זרם…היא כזאת יפה…
לידה הייתה נערה ונחשתי שזאת נעמי,איתן סיפר לי שנעמי החברה הכי טובה של היפה הזאת…מאי זה שמה
״היא יפה מיום ליום…״,אמר
״תנקה תריר״,צחקתי ונתתי לו דחיפה קטנה
אחרי שכמה נשים נידבקו אלי..יצאתי בשלום,לקחתי סיגריה ועשנתי.
״יש לך אחת בישבילי?״,שמעתי קול של נערה
הסתובבתי וראיתי אותה…יושבת מולי על המדרגות של הכניסה
נתתי לה אחת והדלקתי אותה,היא חייכה ונשפה מהסיגריה.
״דווקא לא חשבתי שתיהיה כזאת״,אמרתי לה
״למה?…אך אני נראת?״,שאלה והוציאה מפיה עשן
״לא יודע…ילדה טובה״,חייכתי
״זה שאני עשירה לא עושה אותי ילדה של אבא״,חייכה,החיוך הזה שלה…נמסתי ממנו!
התיישבתי לידה והיא זרקה לי מבט בוחן
״ומי אתה אדם נסתר?״,שאלה וחייכה
״אני זה שתרצי..״,חייכתי אליה
״אמ..לפחות תן שם שנכיר אותך״,חייכה
״לא מגלה תשמות לזרים״,צחקתי וגם היא
״אני ליאור״,אמרתי לבסוף
״מאי..״,אמרה
״נעים להכיר…ככה אומרים אצלכם לא?״,שאל אותי
״כן אני חושבת שכן״,צחקה
״מאי?…את באה?״,שמעתי קול של בחור והיא מיד זרקה את הסיגריה
היא חייכה אלי והלכה
נשארתי במקומי…הבחורה הזאת לא תצא לי מהראש זה בטוח!
התקשרתי לליאה לבסוף
״שלום בובה״,אמרתי לה
״היי״,אמרה לי והקול שלה היה מוזר
״מה יש?״,שאלתי אותה
״כלום…אז מה אתך?״,שאלה ועבירה נושא
״ליאה…מה יש?״,שאלתי אותה
״אני בסדר…אני פשוט עייפה נדבר מחר״,אמרה לי ונתיקה
עשיתי את הטעות של החיים שלי שעזבתי אותה…
איתן קם וקרא לי