״החיים עוד לפניך אז תלמדי מהטעות,גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 5

פרק 5
•נתנאל•

הגעתי לבית ספר,איזה נערה יצאה מחדר המנהל בעצבים מעיפה אחריה דפים
״אתה מתכוון לזוז לי מהדרך?״,שאלה אותי בעצבים
זזתי לצד ונתתי לה לעבור
״אלינור!״,המנהל יצא וקרא בשמה
״אני יכול לעזור לך נתנאל?״,שאל אותי כשהבין שהיא כבר הלכה
״אני צריך לדבר איתך…״,אמרתי
הוא סימן לי להכנס ונכנס אחרי,והתיישבנו
״אני מקשיב..״,הוא נעשן לאחור והסתכל עלי
״אני..רציתי לדעת מה תעשה בקשר לאחותי״,אמרתי
״אוראל כן?״,שאל והנהנתי
״אני שוקל…להעיף אותה..״,אמר
״מה להעיף?!,זה לא כאילו שהיא רצתה לא לבוא!״,התעצבנתי
״זה עושה שם רע לבית ספר,אני יודע מה אני עושה!״,ענה לי
״להעיף נערה רק בגלל שהיא בהריון לא נותן לך סיבה להעיף אותה!״,אמרתי בעצבנות
״אני כאן המנהל ואני מחליט!,אם יש לך בעיה אם ההחלטה שלי אתה יכול ללכת״,אמר לי
״חכה שכל אחד ישמע!,ואז תלמיד אחד לא ישאר כאן!״,אמרתי לו וקמתי בעצבים
״נתנאל! חזור לכאן מיד ״,קרא לי והלכתי
״אני רואה שאני לא היחידה שיוצאת מכאן בעצבים בגללו״,אמרה אותה נערה
הנהנתי ויצאתי מהמשרד
״היי! חתיך..״,היא קראה אחרי,והסתובבתי
היא התקרבה אלי
״הוא מעצבן ברמות אבל הוא לא איש רע..״,אמרה לי
״אז…את הבת של המנהל?״,שאלתי
״לא,פשוט אבא שלי והוא חברים טובים״,אמרה ונעשנה על הקיר
״אה..״,עניתי
״אני אלינור דרך אגב…״,אמרה והתקרבה אלי שוב
הנהנתי
״ונתנאל זה שימך…מחיאות כפים שהצלחת לעצבן אותו יותר מימני״,אמרה לי בחיוך
היא התרחקה מימני
״אני הראה אותך שוב?״,שאלתי כשהיא התרחקה
״זה תלוי בך…חתיך״,אמרה ואת המילה האחרונה היא אמרה כשהיא מוציאה את ראשה מהמשרד ומחייכת אלי
מי זאת הבחורה הזאת?

•אוראל•

ירדתי מהמונית לאט,אביתר עזר לי וסטפני החזיקה את דניאל
אחרי כמעט חודש יצאתי מהבית חולים,זה היה תהליך די קשה,היו הרבה בעיות לדניאל,המשקל שלו,המצב שלו…הכל הסתבך אבל תודה לאל הוא בסדר
״אני מנסה כמה שאני יכולה להשיג את ההורים שלך״,סטפני אמרה כשנכנסו לבית
״אני פשוט הצטרך להתרגל לזה שהם לא מעונינים להכיר אותו…״,אמרתי בעצב כשהחזקתי את דניאל והסתכלתי עליו בכאב
״אל תחשבי את זה..״,אמרה לי סטפני
״טוב,את צריכה לנוח עכשיו..תביא לי אותו״,אביתר אמר לי ולקח את דניאל
הוא הביא אותו לסטפני ועלינו ביחד למעלה
״אני חייבת מקלחת..״,אמרתי וקמתי בזהירות,שברתי כמה צלעות והיה לי שבר ביד,זה היה סיוט!
״את צריכה עזרה?״,שאל אביתר
״ניסיון מוצלח..אבל לא תודה״,נישקתי אותו וחייכתי
נכנסתי למקלחת,מורידה סוף סוף את הריח המגעיל של הבית חולים,אחרי כמה דקות התייבשתי ויצאתי כשמגבת סביב גופי
אביתר קם אלי ונישק אותי
״תן לי רגע להתלבש..״,צחקתי אבל הוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי
״אני לא יכול..התגעגעתי אליך״,חייך ונישק אותי
״אתה משוגע!״,צחקתי ותפסתי את פניו
״עליך!״,אמר ונישק אותי בצווארי
״נו אביה,תן לי להתלבש״,אמרתי לו
״אוף קרציה!״,אמר ונזרק על המיטה
״אחמ…להתלבש,זה אומר גם להישאר לבד בחדר״,אמרתי לו כשפתחתי את הארון והסתובבתי אליו
״אני לא מסתכל!״,אמר ושם את הכרית על ראשו
״מה אני יעשה איתך?״,צחקתי וזרקתי אליו כרית
״אוף…בסדר אני יוצא!״,אמר לי ויצא
צחקתי לעצמי והתלבשתי…
***
האכלתי את דניאל ואז הוא נרדם,שיחקתי עם ידו הקטנה
כמה חמוד יכול להיות הדבר הקטן הזה?
היה לו את העיינים של איתי,ליטפתי את פניו הקטנות
ואז אביתר נכנס
״הוא נרדם?״,שאל
הנהנתי והנחתי את ראשי לאחור,הוא לקח אותו מימני בזהירות והשכיב אותו בלול.
הוא נשכב לידי ולקח אותי לחיבוק חם
״את בקושי נגעת באכול שלך הערב…קרה משהו?״,שאל
״לא..״,עניתי בקול עייף
״היי,לי את לא יכולה לשקר״,אמר ושם את ידו מתחת לסנטרי והרים את ראשי
״אני עייפה..״,הרחקתי את ראשי
״אוראל?..״,הוא שאל בדאגה
״אני צריכה את אמא שלי..אני מרגישה לא שלמה עם עצמי,אני חייבת אותה איתי כאן..״,אמרתי בדמעות
״היא לא כל החיים שלה תברח…את צריכה לתת לה את הזמן שלה״,אמר לי
״בסדר…״,עניתי לא היה לי כוח להתווכח איתו
חיבקתי אותו יותר חזק ושמתי את ראשי על חזהו ונרדמתי

•נתנאל•

הייתי באחת המסיבות של ידידה,לפתע הבחנתי באותה נערה,אלינור…
היא רקדה צמוד לכמה בנים,לבושה בחצאית מיני וגופיה שראו לה את הבטן
ואז היא התרחקה והלכה לכיוון שולחן המשקאות,קמתי וניגשתי אליה
״חתיכי!,פעם שלישית גלידה?״,שאלה בחיוך ונשמעה שיכורה
״את לא שותה יותר מידי?״,שאלתי
״אוי לא!,לא הקטע הזה שאתה ניהיה לי הבחור הדואג..״,אמרה ושתתה
הסתכלתי עליה ושתקתי
״טוב,היה נעים והכל אבל…יש לי כאן בנים שמחכים לי!״,אמרה וחזרה לרקוד עם הבנים וכוס בידה
אם אוראל הייתה עכשיו היא, הייתי הורג את כל אלה שמנצלים את המצב שלה ומסגיר אותה
אבל אני לא מכיר אותה,למה ניהיה לי אכפת בכלל?
יש עוד מלא בנות כמוה ולא אכפת לי מה איתן,שתיתי כוס אחרונה וחתכתי לבית
כשעליתי עברתי ליד החדר של אוראל ואביתר נרדמו ביחד,לא הייתי צריך לנחש..ונכנסתי לחדרי,זורק את עצמי לעבר המיטה ונרדם…

•אוראל•

יצאתי מהרופא עם דניאל,הוא היה צריך לעשות כמה בדיקות
וכשחזרתי לבית הייתי מופתעת..
ההורים שלי ישבו עם סטפני
״אוראל..״,אמא שלי חייכה
לא יכלתי לחייך לה בחזרה…התמלאתי כעס ושינא
״אני עולה…״,סטפני קמה,היא חייכה אלי,חיוך מעודד ועלתה.
הם קמו לעברי
״הוא דומה לך כל כך..״,אמרה לי אימי והביטה בדניאל
המשכתי לשתוק,רציתי לצעוק עליהם,לבכות והכל ביחד…אבל פשוט העדפתי לשתוק
״תגידי משהו..״,אבא שלי אמר
״למה אף פעם לא עניתם?״,שאלתי
״אנחנו כאן עכשיו..״,ענתה אימי
״ואו!…מחיאות כפים פשוט!״,אמרתי להם בזלזול
אביתר בידיוק נכנס והסתכל עלינו,הוא היה די בהלם
״היי אביתר״,אימי חייכה אליו
הוא הושיב חיוך קטן והסתכל עלי
״מה כל הכעס אוראל?״,שאל אותי אבי
״מה כל הכעס?,עמדתי למות!,הייתי צריכה אותכם ולא טרחתם אפילו להתקשר!״,צעקתי עליהם
״את בריאה ושלימה,ידענו שתיהיה חזקה..״,אמא שלי אמרה
גיחכתי מעצבים היא כזאת פתטית!
״בסדר!,אין לי כוח!״,הרמתי ידים ואמרתי בעצבנות ויצאתי מהבית
ישבתי בחוץ מוציא תקופסת סיגריות שאביתר זרק כשנכנס
והדלקתי אותה,נחנקתי קצת אבל לא היה לי אכפת
אביתר התיישב לידי וחטף מידי את הסגריה וזרק אותה לצד
״אני…שונאת אותם..״,אמרתי מיואשת,קוברת את ראשי בתוך ידי
״את צריכה לדבר איתם..״,אמר לי
״לדבר איתם על מה?,לא אכפת להם מכלום!״,אמרתי בעצבנות
״את מוציאה את הכעס שלך ולא את מה שאת מרגישה!,תדברי איתם באמת״,אמר לי
״אוראל…את הרבה יותר חזקה מזה״,הוא נעמד מולי ותפס את פני,הסתכלתי עליו בעצב ואז התנשקנו..
***
חזרנו לבית כשאמא שלי מחזיקה את דניאל ואבא שלי יושב ומסתכל עליהם
הם הסתכלו עלי
ואז שפכתי הכל…
***
״היי,זה כולה חצי שעה מכאן,אני הראה אותך כל רגע שתרצי״,אביתר אמר לי והתיישב לידי
ההורים שלי החליטו שכדי שנחזור כולנו כבר לבית,היה לי די מוזר עכשיו שאני לא עם אביתר…
״מבטיח?״,שאלתי בעצב
״מבטיח..״,אמר ונישק אותי,חייכתי כשהתנתקנו,ואז קמנו והמשכנו לארוז
חזרנו לבית הישן שלנו,אבא שלי סידר כמה דברים בחדר שלי בישביל דניאל
״מי היה מאמין..״,אמא שלי עמדה בפתח הדלת והסתכלה עלי כשאני משכיבה את דניאל
הסתכלתי עליה
״את…אמא מדהימה,אני גאה בך יפה שלי״,היא נעמדה מולי ואמרה
״את הטוב למדתי מימך..״,חייכתי לה
״אה…לא הייתי עד כדי כך טובה…״,אמרה והתיישבה על מיטתי
״מה יהיה עם אבא ואיתך?״,שאלתי והתיישבתי לידה
״אנחנו נקח את זה לאט…הכל יסתדר״,אמר לי וליטפה את שערי…