״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ עונה 2 פרק 5

עונה 2 פרק 5

•אוראל•

״יאי!,אני כל כך מתרגשת שניהיה ביחד בטיול הזה״,קורל אמרה בהתרגשות כשארזה את המזוודה שלה
״כן!..יהיה כייף״,שרון חייכה והתיישבה
שקעתי במחשבות שלי
״כיף לכן,דווקא מתאים לי אילת״,אלינור ישבה על כורסת האור שלי ליד החלון
ואמרה
״האם היית חושבת לפני…היית עכשיו נהנת איתנו בבית ספר״,שרון אמרה לה וקורל הנהנה
״כן..אבל לא,למי יש כוח למורים החופרים האלה שחושבים שמותר להם הכל״,אמרה בעצבנות והבנות צחקו
״אוראל?…מה נסגר?״,אלינור שהבחינה שאני לא איתם,הסתכלה אלי ושאלה.
״אה?..אל מה דיברתם?״,שאלתי מבולבלת
״על זה שאני יוצאת עם אלף גברים וכבר לא בתולה״,קורל אמרה ושרון ואלינור התפוצצו מצחוק
״אה?״,שאלתי עוד יותר מבולבלת מה שהצחיק אותן עוד יותר.
״רציני אוראל מה יש?״,אלינור שאלה אחרי שהיא נירגע והתקרבה אלי
״ואוי…סליחה,אני פשוט…עייפה״,אמרתי והבטתי דרך החלון
״מה יש?״,שרון שאלה
״סתם…הכל בסדר!״,אמרתי בחיוך מאולץ
״את בטוחה?״,שאלה אותי אלינור
״כן..אל תדאגי״,הנהנתי ושוב פעם חייכתי,חיוך מזויף…
***
התיישבנו באוטובוס כולם עמדו כשעוברים מכיסא לכיסא,ורק אני שקעתי במחשבות שלי ושמעתי שירים
לפתע ליאור התיישב לידי
״היי..״,חייך והוריד מימני את האוזניה
״היי..״,עניתי עם חיוך קטן
״מה את שומעת?״,שאל ושם את האוזניה באוזנו
״סתם שירים…״,אמרתי
״עדיין מוטרדת מהנושא אל לראות אותו?״,שאל אותי
הסתכלתי עליו לרגע ושתקתי,נשכתי את שפתי בלחץ והנהנתי
״אין לך מה לפחד אוראל,באמת..אני יהיה איתך שם ואין סיכוי שהוא יגע בך״,אמר לי ושם את ידו על ברכי
זרם עבר בי משהו שדי הלחיץ אותי,חייכתי לו וחזרתי להביט בנוף מעבר לחלון.
***
״טוב..כאן יהיה לנו מסלול של שעתיים וחצי,ככל שתלכו יותר מהר המסלול יהיה יותר קצר..אז יאלה חברים!״,צעקה המדריכה של הטיול והתחילה ללכת וכולנו אחריה
הלכתי עם ראש למטה,ובעטתי בכמה אבנים
״אוראל?..״,שרון באה לידי
״אה?״,הרמתי את ראשי אליה ושאלתי
״תגידי לי את האמת…מה קורה?״,שאלה
״זה די מסובך..כשאני אוכל לספר לך אז..״,אמרתי והיא הנהנה
״היי!…שרון את חייבת לראות!״,הנערה הזאת עם השיער השטני ששכחתי את שמה הופיעה
״אוראל…היי״,היא חייכה
איזה פדיחה זה שמישהי מכירה אותך ואת לא יודעת בכלל מי היא…
״היי״,חייכתי,מה כבר יכלתי להגיד
״אליאנה מה רצית להראות לי?״,שרון שאלה
״בואי!״,היא משכה את ידה והם התרחקו
״אם את תמשיכי ללכת ככה תזהרי שלא תיפגשי נחש!״,ליאור נעמד לידי ואמר
״אחמ…זה הרגע שאני אמורה לשחק אותה
מהבנות אלה שצועקת ׳דיי אמלה׳?״,שאלתי והוא צחק
״חשבתי לפחות קצת להוציא אותך מזה..״,ענה
״לא הצליח לך כנראה״,אמרתי בחיוך קטן
״אז יש לי משהו אחר בישבילך!״,אמר ולא הבנתי
עד שהוא הרים אותי על כתפו ורץ איתי
״יואו ליאור תוריד אותי!״,צעקתי ונתתי לו מכות בגב
ככל שהוא רץ עברנו ליד כולם והם רק צחקו
״ליאור!״,צעקתי והוא נעצר
הוא הוריד אותי ונתתי לו דחיפה קטנה
״מטומטם!״,אמרתי וסידרתי את עצמי
״תודה..״,חייך
גלגלתי עיינים והמשכתי ללכת.
טיול חרא שהתחיל חרא וניהיה יותר ויותר חרא!,למה בכלל יצאתי?
גם ככה הייתי בדד עם המחשבות שלי,שלא תחשבו שאין לי חברים חוץ משרון,דווקא התחברתי למלא,פשוט רמזתי להם לתפוס מימני מרחק.
״אני ראשונה במקלחת!״,צעקה שרון כשנכנסו לחדר
״מה את אומרת אני ראשונה!״,קורל דחפה אותה ושניהם רבו על המקלחת
״טוב אה אוראל,נמאס כבר שאת ככה..תספרי לי מה קורה?״,שרון התיישבה לידי אחרי שקורל נעלה את עצמה במקלחת
״סתם…אני מתגעגעת לאביתר״,אמרתי
זה לא היה שקר,כל יום רציתי אותו לידי וקרוב אלי…
״עוד שבוע הוא יגיע,לא יעזור לך הדיכאון הזה…״,אמרה לי
הנהנתי וחייכתי,הייתי חייבת לפחות להפסיק עם זה…פשוט לשכוח מזה לרגע…
***
עבר שבוע מהטיול,כל השבוע הייתי פשוט מוטרדת מזה שאני צריכה לראות את איתי,ליאור ליווה אותי לבית סוהר
אחרי ששיכנעתי את עצמי,כל כך פחדתי שהוא יעשה רע לדניאל..
״אני שמח שבאת..״,אמר לי,הוא נראה שונה
על פניו היה פנס ועל הלחי צלקת שכנראה הייתה מסכין
הנהנתי ושתקתי
״מה עם דניאל?״,שאל אותי
״הוא…בסדר״,עניתי
״אוראל רציתי…רק״,התחיל לומר ואז שתק
״מה?״,שאלתי
״מעבירים אותי לבית סוהר אחר…רחוק יותר,אני בסך הכל רציתי לבקש ממך סליחה ו…״,הוא אמר ואז התקרב אלי
״כדאי מאוד שתזהרי…כי,את בסכנה גדולה״,אמר לי והתרחקתי
ליבי פעם בחוזקה
״מה זאת אומרת איתי?״,שאלתי והוא קם
השוטרים תפסו אותו
״לא!…איתי!״,צעקתי אבל הם הוציאו אותו
״בואי אוראל..״,ליאור משך אותי
״פשיי…אותך איתי דפק?״,שאל איזה סוהר
כשישב וחיכה לביקור
התעלמתי וליאור החזיק בידי
הייתי עצבנית,מפוחדת…אני פשוט עומדת להתחרפן!