״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות…״ עונה 2 פרק 11

עונה 2 פרק 11

•אוראל•

נשארתי שעה ארוכה במקלחת,חושבת לעצמי עם זה באמת נכון הקשר שלי עם ליאור..
בסך הכל יצאתי ממהערכת יחסים ואני כבר קופצת…
אני מרגישה פתאום רע…
יצאתי מהמקלחת כשמגבת סביב גופי
שמעתי דפיקות מהדלת אז ירדתי מהר והלכתי לפתוח
כשפתחתי אף אחד לא היה,אבל קופסה הונחה בפתח הדלת
הרמתי את הקופסה,מסתכלת עם מישהו בכל זאת יבוא
סגרתי את הדלת עם רגלי והלכתי לסלון
הנחתי את הקופסה על השולחן ופתחתי אותה
הייתה שם וורד גדול ודוקרני,ברגע שתפסתי את הוורד נדקרתי מהעקוץ שחדר לעורי,מצצתי את הדם שעל האצבע שלי והוצאתי מעטפה שהיה בתוך
צמרמורת עברה כשפתאום תמונה שלי הופיעה
זאת הייתה אותה תמונה שאיתי איים עלי איתה
׳קל לשחק איתך,פעם הבא בפגישה שלנו אני מקווה שנשחק יותר׳
הפתק נפל מידי כשרעדתי
התרחקתי מהקופסה ומיהרתי לחדרי
התלבשתי מהר,שמעתי רעשים מהמטבח שוב
אני פשוט חייבת להפסיק לפחד,ירדתי לאט
ולקחתי את מה שמצאתי ראשון,מטריה…
הדמות שוב הופיעה ביציאה מהמטבח
״טעות גדולה שנשארת לבד..״,הוא אמר לי מבלי להסתובב והתנשף
״מי אתה?״,שאלתי בקול רועד ועמדתי מאחוריו
״את עוד תגלי…זה מוקדם מידי״,אמר לי,הוא הסתובב ואז התחיל למהר לעברי
לקח לי כמה שניות לרוץ ולנסות להגיע עד לדלת כדי לצאת מהבית
כמה מזל נאחס יש לי?!,הדלת הייתה נעולה ומרוב לחץ לא הצלחתי למצוא אך לפתוח אותה
הוא לאט התקרב כי ידע שהוא ישיג אותי
בעטתי בו בחוזקה,ברגע שהתקרב אלי יותר
״כלבה!״,צעק והתיישר
מיהרתי לחדרי ונעלתי את הדלת
שמעתי אותו עולה במהירות ואז בעט בדלת
פתחתי במהירות את החלון
לא הייתה לי ברירה
התגלגלתי בגג של הבית שלי והחלקתי
צעקתי מהנפילה החזקה
פתאום ראיתי אותו מסתכל עלי מלמעלה ואז הוא נעלם
ניסיתי לקום,הרגל שלי כאבה כל כך
צלעתי לעבר הכביש
ועצרתי מונית,אני לא יכולה יותר עם הפחד הזה…
הגעתי לבית של ליאור רועדת מפחד
״אוראל״,הוא נבהל ומיהר אלי
״היה…מישהו..בבית..״,אמרתי מתנשפת ופרצתי בבכי
״מה?!,הוא עשה לך משהו?״,שאל בדאגה
הנדתי בראשי,הוא חיבק אותי והרגיע אותי

•אלינור•

׳לא מור!,אני לא מעונינת!׳,התעצבנתי בטלפון
הייתי כל כך עסוקה בשיחה שלא שמתי עד שנתקלתי במישהו
״אלינור..״,אמר לי נתי
״היי..״,חייכתי
״את נראת…״,הוא חיפש את המילה
״שונה?״,השלמתי אותו
״כן…״,ענה
״אז…?,מה איתך?״,שאלתי
״הכל בסדר,ואיתך?״,שאל
״בסדר..תקשיב אני מאחרת לעבודה״,אמרתי ובאתי להמשיך ללכת אבל הוא תפס את ידי,צמרמורת עברה בי
״אני…מאוד רוצה שנדבר״,אמר לי
״טוב…נקבע למחר?״,שאלתי
״סבבה״,ענה בחיוך
נישקתי אותו בלחי והלכתי

•אביתר•

שכבתי במיטתי וחשבתי לעצמי
״אביה״,אליאנה נכנסה לחדרי
״היי..״,אמרתי לה
״היי…אך אתה?״,שאלה והתיישבה לידי
״אוראל שונאת אותי…אני מרגיש פשוט חרא,היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים,היא האהבה הראשונה שלי ואני בחיים לא אוהב מישהו כמוה״,אמרתי בקול שבור
״אז כנראה לא נועדתם להיות ביחד…״,אמרה לי והסתכלתי ישר לתוך עיניה
היא התקרבה אלי והתרחקתי הפעם
״אליאנה…אני מצטער״,אמרתי והיא הנהנה
״אני מקווה שתבוא עדיין איתי הערב״,אמרה לי
״אני אבוא״,עניתי לה
היא חייכה וקמה ואז יצא מהחדר

•אוראל•

״את בטוחה שאת רוצה ללכת הערב?״,שאל אותי ליאור
״כן…אני צריכה קצת..,לנשום״,אמרתי
״טוב..״,אמר ונישק את ראשי
אחרי כמה שעות הלכתי להתארגן,לבשתי שמלת מיני וורודה ונעלי עקב גבוהות
כשהגענו למסיבה ישר הלכתי לשולחן עם השתיה,הייתי חייבת קצת לשתות,לפחות לשכוח
ברגע שהאלכהול זרם בגופי,הרגע שבו ראיתי את אביתר עם אליאנה בחדר התחיל להמחק,ידעתי שזה לא לכל הזמן,אבל לרגע אחד אני רוצה רק לשכוח…
״אוראל..״,ליאור אמר לי בדאגה כששתיתי את הכוס השלישית שלי
״אל תיהיה קרציה ליאור,אני לא קטינה״,אמרתי בעצבנות
הסתובבתי וליבי נצבט כשראיתי את אביתר עם אליאנה,הם נכנסו ואליאנה מחייכת לכולם
״את לא רוצה לחזור הביתה?״,שאל ליאור
״לא…״,עניתי ומזגתי לעצמי עוד כוס
״אוראל?״,שמעתי את סהר קורא לי
הסתובבתי וראיתי אותו עם שרון,היא השפילה מבט כשראתה אותי
״והינה שני הבוגדים!״,אמרתי והרמתי את כוסי לעברם
״אולי די להתנהג כמו ילדה״,התעצבן
״אולי פשוט תעוף לי מהעיינים ותקח את המגעילה הזאת איתך?״,אמרתי לו ושתיתי הכל בשלוק אחד
״את לא רוצה להירגע עם השתיה כבר?!״,התעצבן
״אל תשחק אותו מודאג,תדאג יותר נכון לעשות נעימי לחברה שלך״,ירקתי לעברו
שרון הלכה בעצבים
״כל הכבוד לך באמת!״,אמר לי בעצבים והלך אחרי שרון
״מה?!״,שאלתי כשליאור הסתכל עלי ושתק
״את מגזימה איתם..״,אמר לי
גיחכתי בשקט והנדתי בראשי.
״עוף לי מהדרך״,אמרתי לו ולקחתי את הבקבוק
״אוראל תרגיעי כבר!,את הורסת לעצמך את החיים על כלום!״,התעצבן אלי והתעלם מדברי
״בסדר…עכשיו זוז״,אמרתי כשלקחתי עוד שלוק
חלק כבר הסתכלו עלינו
״תפסיקי עם השתיה הזאת כוסעמק!״,צעק וחטף לי את הבקבוק
״תביא לי את זה!״,התעצבנתי וחטפתי את זה מידו
סחרחורת תקפה אותי פתאום
הוא ניסה לחטוף לי את הבקבוק שוב וזה נפל והתנפץ לרסיסים
״אתה שמח?!״,התעצבנתי עליו הפעם שמעתי את עצמי,הייתי באמת שיכורה…
דחפתי אותו מדרכי והתקדמתי לעבר היציאה
בקושי עמדתי על הרגלים ונאחזתי על כל מיני דברים
הורדתי את העקבים ויצאתי משם
״אוראל..״,ליאור קרא אחרי
התעלמתי והמשכתי ללכת
״נו חכי..״,הוא רץ וחסם לי את הדרך
״די ליאור תעזוב אותי״,אמרתי וניסיתי לעבור
״אני לא מבין אותך..״,אמר לי בעצב
״לא מבין אותי?!,החיים שלי הם חרא אחד גדול!,נכנסתי להריון בגיל שש עשרה,וכל זה מאונס,הייתי מאוהבת כל כך בבנאדם שבגד בי עם כלבה,לא נשאר לי כלום!,אתה לא מבין?!״,צעקתי עליו בבכי
הוא שתק ואז התקרב אלי
״אני מצטער..״,אמר והתקרב לחבק אותי אבל דחפתי אותו,הוא לא התנגד וחיבק אותי חזק ואני נתתי לו בעיטות בבטנו
עד שנרגעתי אבל הבכי התגבר…