״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 8

עונה 2 פרק 8

•אביתר•

התעוררתי בחדר בית חולים,כאב לי כל הגוף
למזלי היה לי רק שבר ברגל וזעזוע מוח קל
ברגע שפתחתי את עיני
ראיתי את אליאנה,היא ישבה ליד מיטתי
״ואוי אביתר!,כמה אני שמחה שהתעוררת!״,אמרה לי והקול שלה היה צרוד כאילו היא בכתה כל הלילה
״אך אתה?״,שאלה והביאה לי כוס מים
״בסדר..כמה זמן הייתי מוחסר הכרה?״,שאלתי וגירדתי את ראשי
״כמה שעות..״,ענתה
לגמתי טיפה מהמים והנחתי את הכוס
״איפה אוראל?״,שאלתי
״ניסיתי כמה פעמים להתקשר אליה והיא לא ענתה..״,אמרה לי
נזכרתי במריבה שלנו אתמול…

•אוראל•

דפיקות חזקות נשמעו בכניסה לביתי
קמתי מהמיטה ורצתי לפתוח
ליאור עמד לכניסה לביתי
״אוראל?,את בסדר?״,שאל בדאגה
״למה שאני לא יהיה?״,שאלתי והכנסתי אותו
״לא יודע…לא הגעת לבית ספר היום״,אמר
״כן…לא קמתי״,אמרתי והתיישבתי על הספה
״את בכית?״,שאל כשהסתכל עלי
״לא..״,שיקרתי
״הפנים שלך נפוחות ואדומות על מי את עובדת?״,שאל
״בסדר..למה הגעת?״,שאלתי
״סתם לראות אם את בסדר״,ענה
״אז אני בסדר..״,אמרתי
״לא באלך לספר לי מה קורה?״,שאל והתעקש
״אין על מה לדבר,הכל בסדר,סתם בכיתי״,אמרתי בעצבנות וקמתי
״אוראל..״,הוא בא אחרי והתעלמתי
הוא תפס את ידי וסיבב אותי אליו
״מה קורה?״,שאל
הורדתי את ראשי בעצב
״אני רוצה להיות לבד ליאור״,אמרתי לו וניגבתי מהר את הדמעות
״אני לא יכול להשאיר אותך ככה אוראל..״,אמר לי
״שמעי אין לי כלום לעשות היום,רוצה שנעשה משהו?״,שאל
״בסדר..״,עניתי והוא חייך
״תעלי לחדר שלך,תתקלחי ותעשי מה שצריך!״,אמר לי בחיוך ודחף אותי בעדינות לעבר המדרגות
צחקתי קצת ועליתי…

•ליאור•

בזמן שאוראל התקלחה היא קיבלה מלא שיחות מאביתר
מחקתי את כולן והשארתי את הטלפון על מצב טיסה
היא יצאה מהמקלחת בחיוך קטן וחייכתי לה בחזרה
״הכנתי כמה סרטים טובים״,אמרתי לה בחיוך
״אולי כדי לי לפני לדבר עם אביתר…״,אמרה לי
״לא…אוראל אם הוא באמת אוהב אותך הוא היה מתקשר..״,אמרתי לה והיא הנהנה
״צודק..״,אמרה ואז יצאנו מהחדר
ירדנו למטה וראינו כמה סרטים…

•אליאנה•

״אתה אוכל כמו תינוק!״,צחקתי כשהאכלתי את אביתר בגלידה
״לא ביקשתי ממך גם לאכיל אותי״,צחק
הוא לקח את הגלידה שלי ושם לי על האף ושנינו פרצנו בצחוק
הוא ניגב את אפי עם ניר בעדינות
וברגע ששרון נכנסה הוא התרחק
״היי..״,אמרה והסתכלה על שנינו
״היי״,חייכתי אליה
היא הסתכלה על אביתר במבט רציני ואז חייכה אלי
״טוב..אמ אני יוצאת שניה״,אמרתי ויצאתי..

•אביתר•

״הצלחת להשיג את אוראל?״,שאלתי
״לא…היא לא עונה לי״,ענתה לי ביבוש
״שרון אני לא יודע מה קורה בניכן אבל אתן רבות סתם,אוראל עוברת תקופה לא קלה..״,אמרתי לה
״אני רגילה לתקפות הלא קלות שלה..עזוב אביתר אל תנסה לעזור״,אמרה לי
נאנחתי וזרקתי מבט לעבר הטלוויזיה
״אני בטוח שקורה משהו…אוראל לא סתם לא עונה״,אמרתי לבסוף וניסיתי לקום
״מה אביתר?,רוצה להרוג את עצמך שנית?״,שאלה שרון
״אני חייב לראות את אוראל…רבנו ובכלל לא דיברנו״,אמרתי לה
״אל תפיל כל הזמן את האשמה עליך..אוראל צריכה גם להבין את הצדדים שלך״,אמרה ודחפה אותי לשכיבה
למה היא פשוט לא עונה?!

•אוראל•

התעוררתי מרעש הסרט בטלוויזיה,שמתי לב שליאור לא כאן
רעש הרוח הבהיל אותי,כי כל שניה העץ בעט בחלון,סגרתי את החלון
הדקתי לגופי את הסוודר שלי וקמתי
דניאל היה עם ההורים שלי,הם שמו לב שאני קצת יורדת בלימודים…
לפתע שמעתי הליכות בבית,אני בטח חולמת?
הלב שלי פעם בחוזקה והתקרבתי לעבר הרעש
זה בא מהמטבח כשנכנסתי שמעתי את הצעדים יותר מהירים ואז הדלת האחורית של הבית נפתח
יכלתי להישבע שראיתי מישהו!
מיהרתי לעבר הדלת הראשית וברגע שפתחתי
נתי עמד בכניסה לבית
״מה קטנה?,חיכת יום ולילה ליד הדלת?״,שאל בחיוך
חייכתי אליו בחזרה וקפצתי עליו בחיבוק חם
***
״את בטוחה שראית מישהו בבית?״,נתי שאל כשנכנס למטבח ואני הכנתי לו לאכול
״שמעתי…ואז ראיתי מישהו״,אמרתי בלחץ
״זה לא רעיון טוב שאמא משאירה אותך לבד בבית..״,אמר לי
״אני מסתדרת..״,חייכתי,חיוך מאולץ והתיישבתי מולו
״חוץ מזה מה חדש?,מה עם אביתר,כולם!״,שאל ואכל מהחביתה שלו
״אה רגיל..״,עניתי בקצרה
״רגיל?…אני כל הזמן שמעתי,נתי אני מאוהבת,נתי אביתר מושלם ובלה בלה בלה״,אמר וצחקתי
״הרבה השתנה מאז תחילת הלימודים..״,עניתי והשפלתי מבט
״מה זאת אומרת?״,שאל והסתכל עלי
״סתם…טוב תסיים לאכול,אני בנתיים עולה להתקלח..״,אמרתי ועליתי
כשפתחתי את הדלת חדרי,החלון היה פתוח וזה עשה לי סערה בחדר
לא סגרתי את החלון ?
סגרתי בחזרה והסתובבתי כדי לקחת בגדים
הרגשתי כאילו אני לא לבד,הייתה לי הרגשה כזאת
זה פשוט ניהיה יותר ויותר מפחיד…
נכנסתי להתקלח,מורידה מעצמי את היום הזה..
ואז יצאתי לבושה בכנס קצר וחולצה ארוכה דקה.
ברגע שפתחתי את דלת הארון ומעבר לחלון ראיתי דמות מאחורי
דפקתי צרחה וברגע שהסתובבתי הוא נעלם…
״אוראל?״,נתי נכנס לחדרי ושאל בדאגה
״נתי…אני מתחילה להתשגע!״,אמרתי בקול רועד ודמעות זלגו מעיני
״היי…את הולכת לספר לי מה נסגר ועכשיו!״,אמר לי ברצינות
הנהנתי והוא חיבק אותי חזק
***
״למה הלכת לשם בכלל?,זאת בטח מלכודת,מחכה שבטח העורך דין שלו יראה שתיהיה שם ואז יגידו שהכל היה שקר!״,נתי אמר
והתחלתי להילחץ
״זה לא יכול לקרות?״,שאלתי בלחץ
״זה כן…איתי יעשה הכל כדי לצאת מהכלא״,אמר
״אוף בתוך מה הסתבכתי?!״,אמרתי בעצבנות
״תקשיבי..לגבי הסיוטים שלך…את יודעת שאת צריכה לדבר עם מישהו״,אמר לי בעדינות
״פסיכולוג?״,שאלתי והסתכלתי עליו
״כן…אוראל אני לא בא להגיד שאת משוגעת,או חולת נפש…זה רק כדי לעזור לך,תיראי אך את עכשיו..״,אמר לי וליטף לי את הלחי
הנהנתי לבסוף ושתקתי…
דפיקה בדלת הקפיצה אותי ונתי הלך לפתוח
זאת הייתה אלינור,עד מתי הם ימשיכו הם זה?
״אוראל…את יודעת כמה ניסינו להשייג אותך!״,אלינור אמרה לי
״למה מה קרה?״,שאלתי
״אביתר עבר תאונה…״,אמרה לי
״מה?!״,נלחצתי וקמתי
״שניה אני לוקח תמפתחות ונצא!״,אמר לנו נתי ועלה לחדרו…
***
נכנסתי במהירות לחדרו של אביתר,כמה צפוי אליאנה ישבה לידו
אבל התעלמתי ממנה,היה לי הכי חשוב לדעת שהוא בסדר
״לאיפה נעלמת?״,שאל
״אני השאיר אותכם לבד…״,אליאנה קמה
״לא אליאנה לא צריך״,אביתר אמר לה והייתי בהלם
״עכשיו גם לשיחות שלנו היא צריכה להיות?״,שאלתי בעצבים
״את יודעת כמה פעמים התקשרתי אליך או שרון או אליאנה,היה לך קשה לענות לרגע?״,התעלם מדברי
״הטלפון שלי היה למעלה,ולא זוכר לי שקיבלתי שיחות ממך״,אמרתי וזרקתי מבט לאליאנה
״תמשיכי להפיל עליה גם את זה..״,אמר לי
״טוב אולי באמת אני מפריעה…״,נאנחתי והסתובבתי חזרה לדלת
לא היה לי כוח אליו,כל הזמן אליאנה,ואליאנה!
״אוראל..״,קרא לי
הסתובבתי אליו והדמעות לא הצליחו להחזיד בעיני
״ניראלי התלבלתי כשבאתי…״,אמרתי ואז יצאתי מחדרו

•אביתר•

אולי הגזמתי עם הדיבור שלי אליה,רציתי לצאת אחריה ולתפוס אותה
אבל כוסעמק אני תקוע כאן עם הגבס החרא הזה!
״זה יעבור לה ..״,אליאנה אמרה לי בעדינות
״אני לא יודע מה נסגר איתה…אל תחשבי שאת אשמה..״,אמרתי לה והיא הנהנה
״זה בסדר…״,היא חייכה