״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות…״ פרק 7

עונה 2 פרק 7

•שרון•

״רוצה שנלך ביחד לקנות שמלה להערב?״,אוראל שאלה אותי
״אמ…תאמת כבר קניתי עם אליאנה״,אמרתי ופתאום הרגשתי מגעילה
״אה..אוקיי״,ענתה
״אז נלך ביחד הערב?״,שאלה
״הבטחתי לאליאנה שנלך ביחד..״,עניתי
היא הרימה את הגבות כזה בצורה של אוקיי וקמה
״אוראל..יש לי חיים את יודעת,את כל הזמן עסוקה,או עם דניאל או עם אביתר ועכשיו עם ליאור״,אמרתי בעדינות וקמתי אחריה
״מה את מנסה להגיד לי?,שאני העזוב את הכל בישבילך?״,שאלה בעצבנות
״תהפכי אותי לאחת שלא מתחשבת וזהו!,זה לא מה שאני אומרת…את פשוט כבר לא איתנו מאז ליאור או בכללי,בטיול היית בדיכאון ותמיד היית לבד ופשוט הזנחת אותנו״,אמרתי לה
״מצטערת באמת שיש לי יותר מידי דברים על הראש!,אני לא כמוך שהלחץ האחרון שלי הוא שאני לא יהיה מספיק יפה לבחור!״,התעצבנה
״אוראל את מתנהגת בצורה…לא מובנת,אם היית מסבירה לפחות מה עובר אליך הייתי כאן כל הזמן״,התקרבתי אליה
״אך בידיוק?,את עסוקה מידי עם אליאנה!״,אמרה בזלזול
״אך את אוהבת כל הזמן להפיל את האשמה עלי…״,גיחכתי,היא כזאת מעצבנת בזמן האחרון!
״נכון…תאשימי אותי כמו שהאשמת אותי בקשר לה ״התאבדות״ של אלין״,אמרה
״טוב די!,אין לי כוח לשמוע תשטויות שלך..אני הולכת״,אמרתי ולקחתי את הדברים שלי
״אז לכי!,לכי תתבכיני לאליאנה על כמה אני חברה גרוע!״,צעקה עלי ודניאל התעורר ובכה
״את כזאת ילדותית!,תתבגרי כבר״,אמרתי לה ויצאתי מהחדר כשאני טורקת את הדלת אחרי
***
״ואו…לדעתי פשוט היא מקנא,לא טוב לה שאת עם חברות אחרות״,אליאנה אמרה לי. אחרי שיצאתי מהבית של אוראל הלכתי אליה.
״ו..אמרת לה על סהר ועליך?״,שאלה
״פחח..איזה?,היא מתעצבנת עלי כמו לא יודעת מה..״,אמרתי וגיחכתי
״לפי דעתי אם היא חברה שלך היא צריכה להבין…את אוהבת את סהר והוא אותך..״,אמרה לי,והיא צדקה,למה שהיא לא תפרגן לי על סהר?
״את צודקת!,אני הגיד לה עוד הערב״,אמרתי והיא הנהנה בחיוך
ונישארתי עם השאלה האם באמת להגיד לה?

•אוראל•

דפיקה בדלת נשמעה,הייתי בעצבים בגלל שרון ואמא שלי כל שניה נכנסה לבדוק אם אני בסדר.
״כן אמא אני בסדר!״,אמרתי בעצבים
אבל זאת לא הייתה היא,אלה ליאור
״היי..״,ליאור נעמד בפתח חדרי ונראה קצת נבוך
״או ליאור…היי״,אמרתי בחיוך מאולץ
״הכל בסדר?״,שאל וסגר את הדלת אחריו
״כן…״,שיקרתי
״בטוחה?..״,שאל,מה הטעם לשקר גם ככה תמיד אפשר לקלוט אותי כשאני מצב רוח רע…
״רבתי עם שרון,סתם שטות״,אמרתי מבואסת
״על מה?״,שאל והתיישב על מיטתי
״שטויות כמו שאמרתי״,אמרתי והתיישבתי לידו
״זאת לא נקראת חברה אם היא לא לצידך בתקופה שאת עוברת..״,אמר לי
״היא לא יודעת מה עובר עלי,ואני לא מאשימה אותה…היא די צודקת שהזנחתי אותם,פשוט אליאנה הזאת נכנסה לכולנו לחיים והיא כבר משתלטת על הכל..״,אמרתי בעצב
״את תראי לכולם שאת כמו תמיד…תיהיה את…אותה אוראל״,אמר לי
הסתכלתי עליו כמו שהוא הסתכל עלי
ואז הדלת נפתחה,אביתר נעמד בכניסה והסתכל עלינו,קמתי מיד אליו
לא יודעת בכלל למה התנהגתי ככה,הרי אני וליאור זה כלום!,סך הכל ידידות טובה..
אבל למה אני לא מצליחה לשכנע את עצמי?
״היי..״,אביתר אמר לי והמבט שלו היה תקוע בליאור
״היי..״,אמרתי ונישקתי אותו
״טוב..אני חושב שאני הזוז..״,ליאור קם ואמר
״אוקיי…״,אמרתי מובכת,והוא יצא בחיוך קטן.
אביתר התיישב על מיטתו והיה די שקט
״אה…הכל בסדר?״,שאלתי והתיישבתי לידו
״כן..אוראל את לא חושבת שאתם מתראים יותר מידי?״,שאל אותי
״אביתר כבר דיברנו על זה…זה בסך הכל לעבודה״,אמרתי לו
״אליאנה רואה אות..״,מיד קטעתי אותו בגיחוך
״שוב אליאנה?,היא נכנסה לכולכם לחיים באמת אה!,אז אם אליאנה כזאת מושלמת למה שלא תעברו אליה וזהו?!״,התעצבנתי
״תירגעי אוראל,מה יש לך ממנה?״,שאל מבולבול
״שום דבר…״,עניתי והתקרבתי לחלון,גבי מופנה אליו וידי על מותני
מה אני מפספסת?,אליאנה הזאת פשוט מנסה לקחת הכל מימני,ואני יודעת שאני לא סתם מרגישה…
״מה נסגר אוראל?״,שאל אביתר ותפס את ידי,הוא סיבב אותי עליו ונעמדתי מולו,לא רציתי להסתכל עליו.
״מי זאת בכלל הבחורה הזאת?,כולה חודש שהיא בבית ספר וכולם מדברים עליה כאילו היא איזה מלכה..״,אמרתי בעצבנות
״אני לא יודע מה הסיפור בניכן,אבל אני בטוח בזה שהיא לא מנסה לעשות לך משהו רע״,אמר לי
״ברור..כמה פלא שאתה מגן עליה״,אמרתי בזלזול
״אולי תפסיקי להתנהג כמו ילדה קנאית לרגע!,היא רוצה בטובתך..״,אמר לי
שוב פעם גיחכתי
״בסדר..״,לא היה לי כוח יותר להתווכח
נמאס לי כבר להתווכח!
״טוב…שמעי תירגע בנתיים,אני הבוא הערב לקחת אותך..״,אמר לי ויצא מהחדר
התישבתי על מיטתי ואז נשכבתי,מה אני מפספת?,מי הבחורה הזאת בכלל?!
***
נכנסתי עם אביתר למועדון הזה
וכמה צפוי,אליאנה התקרבה אלינו
״היי!,אני שמחה לראות אותכם״,היא חייכה אלינו
שילבתי את ידי וחייכתי לה,חיוך מאולץ ודי עצבני
״טוב אני הולך להביא לנו לשתות..״,אביתר אמר ונישק לראשי ואז הלך
נישארתי עם אליאנה הזאת,היא לא הורידה את עיניה מאביתר וזה פשוט הרג אותי
״הוא תפוס את יודעת..״,אמרתי לה בעצבנות,וחייכתי שוב חיוך מאולץ.
״אני לא יודעת על מה את מדברת…״,אמרה לי וגירדה את ראשה
״אני לא יודעת מה את מנסה לעשות,אבל לא יעזור לך בכלום!״,אמרתי לה
והיא הסתכלה עלי כאילו היא תמימה
״אני לא עושה כלום אוראל…אני לא צריכה לעשות,את עושה את זה בעצמך״,היא אמרה לי בחיוך
״כדי לך להתרחק מהם לפני שיהיה לך צרות!״,אמרתי לה באיום
״את בטוחה שנשאר לך מישהו?,כי אני דווקא רואה שכולם עוזבים אותך..״,היא אמרה לי עדיין עם החיוך המעצבן שלה
אביתר התקרב ונתן לי כוס ולאליאנה גם.
״על מי אתן מרכלות״,שאל אביתר בחיוך
״לא ריכלנו,פשוט אני אומרת עד כמה שיש לאוראל מזל..״,היא חייכה אליו ואז הסתכלה עלי
והחזרתי לה מבט של זה לא נגמר!
״טוב..אני הולכת לרקוד״,אליאנה אמרה והלכה לרחבת הריקודים
״את עדיין עם הסיפור נגדה?״,שאל אותי כשהתיישבנו
״לא…היא דווקא ילדה נחמדה מאוד״,שיקרתי
מה הטעם גם ככה אף אחד לא מאמין לי.
״אני שמח שהתחברתם״,אמר לי בחיוך ונישק אותי והחזרתי לו חיוך קטן
הערב הלך וניהיה יותר ויותר גרוע,אך יכלתי לחגוג עם שטן כמו אליאנה הזאת?!
״את רואה…נשארת לבד״,אליאנה עמדה לידי כשעמדתי, וראיתי אך כולם עם כולם,שרון ,וקורל צחקו עם כמה ,ואביתר עם כמה חברים.
״מה את רוצה אליאנה?״,שאלתי והמשכתי להביט בכולם
״את עוד תביני לבד..זה מוקדם מידי״,אמרה לי והסתכלה גם על כולם,הסתכלתי עליה ותפסתי את ידה
״אם את תעשי משהו אחד לשרון או אביתר את תסבלי!״,תפסתי את ידה בחוזקה
והיא הסתכלה עלי,לא הזיז לה המילים שלי
״כמה מסכנה את יכולה להיות…אני מרחמת עליך״,אמרה לי
שרון וקורל התקרבו וגם אביתר
״מה קורה בנות?״,אביתר שאל כשראה אך אני ואליאנה דיברנו
״כלום..הכל בסדר…בסדר גמור!״,אמרה אליאנה ואז פרצה בבכי ורצה ליציאה
״את מגעילה אותי אוראל!״,שרון אמרה לי והלכה בריצה אחרי אליאנה
״מה עשית לה אוראל?״,אביתר שאל
״כלום!,היא סתם בוכה״,אמרתי
״את לא חייבת להיות כל כך רעה,זה לא מתאים לך בכלל״,אמר לי ונישמע עצבני
״בסדר..״,עניתי בזלזול ונשכתי את שפתי
רציתי לצעוק,לבכות ,והכל ביחד!
התעלמתי מהמבט של אביתר ולקחתי לעצמי לשתות משהו חזק בלי שהוא יראה,כמה רציתי פשוט לעזוב הכל…
אחרי ששתיתי חצי בקבוק הלכתי לשירותים. לא הייתי עד כדי שיכורה כדי להבחין בסהר ושרון
שניהם הסתכלו עלי במבט מצטער
״ואו!..כפיים״,אמרתי בגועל והלכתי
״אוראל..״,סהר בא אחרי ותפס את ידי
״אל תיגע בי סהר..״,העפתי את ידו ובלי כוונה נתתי מכה לעבר כמה כוסות שנפלו
האלכהול גרם לזה..
״רצינו לספר לך..אבל פחדנו מהתגובה שלך״,אמר לי ותפס אותי שוב כשבאתי ללכת
״זה לא מענין אותי!,כלום כבר לא מענין אותי,תעשו מה שבאלכם!,מצידי תחנקו ביחד!״,אמרתי והשתחררתי מימנו
לא הצלחתי לעמוד כל כך על הרגלים וכמעט נפלתי על כל האנשים שדחפתי כדי לעבור
״את שיכורה אוראל..את לא יכולה ללכת ככה״,סהר תפס אותי שוב
״אמרתי לך תעזוב אותי!״,רציתי לדחוף אותו אבל יצא שהפלתי את עצמי
וצחקתי ואז בכיתי
סהר התכופף לעזור לי אבל סירבתי
״אוראל..תני לי לפחות להחזיר אותך הביתה״,אמר לי ובקולו נשמע עצב
״אני הקח אותה סהר…״,אביתר הקים אותי ואמר לו
סהר הנהן בעצב
״בואי אוראל..״,אביתר תפס אותי
״אני יכולה ללכת לבד..״,אמרתי והשתחררתי מימנו,הייתי עצבנית עליו עוד
״את לא יכולה להתגבר טיפה?״,תפס אותי ושאל בעצבים
״כנראה שלא,לך לאליאנה הרי היא כזאת מושלמת לא?״,אמרתי בזלזול
״טוב די!,התייאשתי כבר!״,אמר ביאוש והתחיל להתקדם לעבר האוטו
הוא פתח את האוטו כדי שאני הכנס, ונכנס
שתקתי כל הדרך,והנחתי את ראשי על החלון
הוא חנה ליד הבית שלי,ויצאתי ברגע שחנה
״אוראל..״,הוא יצא אחרי
״אין לי כוח עכשיו אביתר…לילה טוב״,אמרתי והתקדמתי לעבר הבית
השארתי אותו עומד במקומו וסגרתי את הדלת אחרי,ברגע שהדלת נסגרה נתתי לעצמי ליפול וחיבקתי את ברכי כשאני מתפרצת בבכי..

•אביתר•

ברגע שאוראל נכנסה לבית בלי להסתובב לפחות הייתי בעצבים רצח
נכנסתי לאוטו ונסעתי כמה שיותר מהר
מה נסגר איתנו?,אנחנו רק רבים…והליאור הזה נכנס לחיים שלה ומאז היא השתנתה
הייתי כל כך מרוכז במחשבות שלא הבחנתי במשאית שנוסעת מולי
עד שנכנסתי בה והדבר האחרון שאני זוכר
זה היה אך האוטו התגלגל…