״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 6

עונה 2 פרק 6

•אוראל•

~״את חייבת להזהר אוראל…את בסכנה!״,איתי תפס את ידי
״ממי?״?שאלתי בלחץ
הסתובבתי ושמעתי צעקות תינוק,והבכי שלו התגבר
״דניאל!״,צעקתי בלחץ ורצתי לחדרו
כשהתקרבתי ללול שלו השמיכה הייתה על ראשו
כשהורדתי את השמיכה צרחתי והכל היה דם…~
״אוראל!״,ליאור העיר אותי
התנשפתי בחוזקה ובכיתי
״זה רק היה חלום..״,חיבק אותי והרגיע אותי
אחרי שחזרנו מהבית סוהר ליאור שם לב שהתנהגתי בצורה מבהילה,ובגלל שההורים שלי בחו״ל אז…
הצעתי לו לישון בחדר של נתי
״את בסדר?״,שאל כשירדנו למטבח והוא הביא לי כוס מים
הנהנתי ושקעתי ברצפה,הקטע שראיתי את כל הדם שהיה במיטה של דניאל פשוט הפחיד אותי
״את יודעת למי הוא התכוון?..כשאמר לך שאת בסכנה?״,שאל
״לא..״,אמרתי ולגמתי מהמים הקרים
עבר חודש מאז,מכל דבר קטן נבהלתי,לא עזבתי לרגע את דניאל מימני…

•אליאנה•

ישבתי בפארק כשפתאום ראיתי את אביתר
הוא כזה חתיך…
קמתי והלכתי בדרכו,ובכוונה נתקלתי בו.
״היי..אליאנה נכון?״,אמר בחיוך והנהנתי
״כן..״,חייכתי חזרה
״אז?..מה את עושה כאן?״,שאל אותי
״אמ…סתם,דווקא נחמד הפארק הזה..״,אמרתי בחיוך
הוא הנהן בהסכמה והייתה שתיקה מביכה
״ומה עם אוראל?״,שאלתי
״היא..בסדר״,ענה והנהן
״תקשיב אני..פשוט לא רוצה שתיהיה בניכם בעיה…זה לא די מוזר שהיא כל הזמן עם …ליאור״,אמרתי
״אני יודע שהיא איתו זה בגלל העבודה שלהם״,אמר לי
״אז…גם לא היה לך בעיה כשהוא הלך איתה לבית סוהר?״,אמרתי
והמבט שלו נהפך לעצבני,וקצת לחוץ.
״מה?..טוב,אליאנה אני זז״,אמר והלך
נקודה לי!,וחייכתי.

•אוראל•

״דניאל נו…״,אמרתי בעייפות כשהוא לא נרדם
השכבתי אותו במיטתו, ושוב פעם הוא קם ובכה.
אביתר נכנס לחדרי
״אוראל״,קרא לי
״שניה..״,אמרתי
הוא תפס את ידי וסיבב אותי אליו
״את הלכת בכל זאת לאיתי?!״,התעצבן
״מה..מי..אמר לך את זה?״,שאלתי לחוצה
״זה מה שהכי חשוב לך עכשיו?,אוראל
את הלכת בכל זאת!,אך אני אמור לסמוך עליך עכשין שאת עושה דברים מאחורי הגב?!״,התעצבן עלי
״כי..זה שיגע אותי,הייתי חייבת לדעת כי
כל יום החלומות הפכו ליותר גרועים…״,אמרתי
״יכלת לדבר איתי!,לפחות להגיד לי שאת צריכה ללכת לשם״,התעצבן עוד יותר
״אתה לא מבין!,החיים של דניאל בסכנה אני יודעת..אני מרגישה..ו..איתי עכשיו אמר לי ש..״,צעקתי ואז גמגמתי
״ראית מה עשית מהשטויות שלך?!,עשית לעצמך יותר רע…״,אמר לי יותר עצבני
״די אתה פשוט לא מבין שום דבר!,התמודדתי עם כל זה לבד!,לא אכפת לי מכלום אני בחיים לא התן למישהו לגעת בדניאל!״,צעקתי בבכי
הוא שתק והוריד את ראשו
״אוראל…אני לא יכול להישאר איתך כל הזמן,אני פשוט לא מוכן שיקרה לך משהו…איתי מסוגל להכל,זה פשוט הורג אותי שזה ככה..״,הוא התקרב אלי ותפס את פני
״אני מיום ליום מרגישה נורא…איתי עכשיו אמרה לי שאני בסכנה,מה אתה רוצה שאני יעשה?״,שאלתי בקול צרוד
״הוא לא יפגע בך,כל עוד אני חיי אני לא התן לו לגעת בך או בדניאל אני נישבע לך אוראל״,הוא ליטף את פני ואמר
חיבקתי אותו חזק והוא אותי.