״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ עונה 2 פרק 3

עונה 2 פרק 3

•אוראל•

״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות…״,שרתי כשאני לוקחת מהמקרר בקבוק מים,ברגע שסגרתי ראיתי את הדפוק הזה מולי
״מה אתה עושה פה?״,שאלתי בבהלה
״יפה את שרה..״,חייך ולקח את הבקבוק מידי
״שאלתי שאלה״,אמרתי בעצבים ושמתי את ידי על מותני
״את תמיד ככה?…עצבנית?״,שאל ולגם מהמים
הדקתי את שפתי וחיכתי עדיין לתשובה
״שכחת על העבודה שלנו נשמה?״,שאל בחיוך
שיט!,העבודה הדפוקה הזאת
״יש פתרון…למה שלא תעבוד לבד על הכל..״,אמרתי לו
״רעיון טוב!,אני השים פאה והחקה אותך בקול העצבני שלך!״,אמר לי וקרץ לי
״טוב…מה צריך בכלל לעשות?״,שאלתי בעצבים
״קודם…את צריכה להירגע,תנשמי אוויר״,הוא התקרב אלי ואמר
״תכף אני הפוצץ אותך כמו בלון ולך לא ישאר אוויר!״,התעצבנתי עליו שוב
הוא הוריד את ראשו וצחק
״מה את אומרת אוראל,אולי נתחיל מהתחלה ונכיר כמו שבן ובת אמורים להכיר..״,הציע בחיוך
״טיפוס כמוך לא מעונין בלהכיר, רק בלשכב עם אותה בחורה ואז לזרוק!״,אמרתי לו ביריקה
״אני ליאור ואת?״,התעלם מדברי והמשיך לשחק את עצמו דפוק
״טוב עכשיו שאני יודעת שקוראים לך ליאור..אפשר פשוט לסיים עם העבודה הזאת!?״,אמרתי בעצבים
הוא הנהן בחיוך ופתח לי את הדלת
״נשים קודם״,חייך
גלגלתי עיינים ויצאתי,עלינו לחדרי
״פשיי איזה חדר..״,אמר לי והביט בכל החדר
״רוצה שנעבור על החדר שלי במקום על העבודה?״,שאלתי בציניות והתיישבתי
״למה יש לך מיטה של תינוק?״,שאל מבולבל
״אה…סתם״,אמרתי
אה סתם?,התשובה הכי חכמה שלך אוראל!
״אה סתם?,אוראל לוי האם את ישנה בלול?״,שאל
ולא יכלתי שלא לצחוק,ואז חזרתי להיות רצינית
״כי יש לי תינוק!״,אמרתי לו לבסוף
ברגע אחד הוא שתק
״ואו..״,אמר בהלם
״כן ואו…אפשר להתחיל לעבוד?״,שאלתי בעצבים
״את יודעת…יש לך חיוך יפה..חבל שאני לא רואה אותו יותר״,אמר לי
הסמקתי מעט,למה אני מסמיקה בכלל?,מה מביך אותי בכלל מילים דפוקות של ערס?!
״זה כבר התחלה…אני יודע עליך ש..את בחורה עקשנית וקשה,יש לך חיוך כובש ו…את אמא״,אמר לי
״הדבר היחיד שאני יודעת ממך זה שאתה
ערס,טמבל ועף על עצמך!״,אמרתי
״בואנה את אוהבת לעקוץ אה?״,אמר ושיחק אותה נעלב
״טוב די!,איי אפשר בכלל לעבוד ככה…פשוט..״,התחלתי לומר ואז שתקתי
חשבתי על פתרון רק לא לעבוד איתו
״אני מקשיב..״,הוא פתח את המצלמה וצילם אותי
״תכבה את זה!״,אמרתי בעצבים וניסיתי לדחוף את המצלמה מידו
״אני אוראל לוי,ילדה קטנה ועקשנית..זה החדר הנחמד שלי,שדרך אגב מאוד יפה!״,הוא קם והמשיך לצלם
הנדתי בראשי וצחקתי,הוא מטומטם לא?
הוא סגר את המצלמה וחזר להתיישב מולי
״תני לי להראות לך שאני לא ערס, ועף על עצמו כמו שאמרת…״,אמר לי
״אוקיי…תראה לי,תפתיע אותי״,אמרתי
״יודעת מה?..נתחיל בזה..״,אמר ותפס את ידי הוא משך אותי למחוץ לחדר ואז מחוץ לבית
״מה לאן?״,שאלתי מבולבלת
״לתת לך הוכחה שאני לא סתם אחד..״,אמר וסימן לי להכנס לאוטו
ונכנסתי ,ואז נסענו…

•שרון•

״תספרי לי משהו עליך?״,צילמתי את אליאנה,היא ישבה מולי וחשבה
״ואוי זה כזה טיפשי!,סך הכל אנחנו מכירות יום אחד ו…אנחנו צריכות לדבר על דברים מהחיים שלנו..״,אמרה וקמה
״כן מסכימה שזה שטויות..״,אמרתי וכיביתי את המצלמה
היא הסתובבה בחדרי ועצרה על התמונה שלי עם אוראל
״אתן חברות טובות אה?״,שאלה ולקחה את התמונה
״כן…מאז גיל קטן אנחנו חברות״,חייכתי
התמונה הזאת צולמה שנה שעברה,כשאני והיא יצאנו ללונה פארק.
״זה כזה…כיף,לדעת שיש לך מישהי שתמיד תיהיה לצידך לכל דבר..״,אמרה ובקולה נשמע עצב
״לכל אדם,יש אדם אחר שחשוב בחייו..פשוט הוא לא פותח את העיינים כמו שצריך..״,אמרתי והחזרתי את התמונה
דפיקה בדלת הוציא אותי מהמחשבות שלי
כשפתחתי אביתר עמד בכניסה לחדרי
״היי״,חייכתי לו
״היי…תגידי את עדיין יכולה לעזור לי?״,שאל
״ברור!,אין סיכוי שלא!,כמה שאוראל תתרגש!״,אמרתי בהתרגשות
פתאום שכחתי שאליאנה בחדר
״אה…אביתר,תכיר זה אליאנה״,הצגתי אותה
היא נפנפה לו בחיוך והוא החזיר לה חיוך קטן
״כבר הכרנו בבוקר…נגיד שנכנסנו אחד, בשני עם האוטו״,צחקה והתקרבה אלינו
״אביה,למה שהיא לא תעזור לנו?״,שאלתי אחרי שהיא אמרה
״אה…לא יודע״,אמר
״על מה אתם צריכים עזרה?״,שאלה
״אני עוזרת לו לארגן משהו לחברה שלו, לכבוד השנה שלהם״,חייכתי
״רגע..אתה חבר של אוראל?״,שאלה
״אתן באותה כיתה?״,שאל
״כן…היא דווקא נראת ילדה חמודה!,רק היום היה די מוזר כי..היא נראת עצובה כזה״,אמרה
״כן…אני חושב שאני יודע״,אמר והנהן
״טוב,אז אביה אני כבר הסיים הכל,ונשאר לך רק…להפתיע אותה״,חייכתי
״תודה שרון״,חייך וחיבק אותה
״ביי,תהנו לכם״,אליאנה אמרה לו והוא יצא בחיוך
״הוא…מדהים״,אליאנה אמרה בחיוך
״כן!…הם הזוג הכי מושלם שאני מכירה!״,אמרתי בחיוך ופתחתי את הטלפון
״טוב..אז במה לעזור לך?״,שאלה
וחייכתי..

•אוראל•

הגענו לבית אבות,הייתי קצת מופתעת,
מה לליאור ולמקום הזה?
״בואי..״,משך בידי ונכנסו
מלא מבוגרים ישבו במקומות ושיחקו או דיברו
הוא משך אותי עד לשולחן בסוף,כמה זקנים ישבו שם
״או!..הינה הנכד האוהב עלי״,אמר איש זקן וטפח בגבו של ליאור
״ומי זאת?..חברה שלך?״,שאל זקן אחר והצביע עלי
״לא..ידידה״,צחק ליאור
״ילדה יפיפה,את יודעת כמה הנכד שלי טוב?״,שאל בחיוך
״אה כן?״,חייכתי והסתכלתי על ליאור
״כל יום אחרי בית ספר הוא מגיע כדי לראות את הסבא הזקן שלו,הוא עוזר לי בהכל
והוא אפילו התנדב לעזור לכמה מהחברים שלי״,חייך אליו
״ואו..באמת?״,חייכתי לזקן ואז לליאור
***
״אז?״,ליאור סיבב את ראשו עלי וחזר להתרכז בנסיעה שלו.
״אז?״,חזרתי על השאלה שלו,לא מבינה.
״אין סליחה ליאור?,טעיתי ששפטתי אותך״,שאל בחיוך
״אה…לא״,צחקתי
״סנובית..״,צחק
״ואו!..סנובית אני ממש לא!״,אמרתי ברצינות וצחקתי
״כמו שאני לא סתם ערס..״,קרץ לי וחזר להתרכז בנסיעה שלו
״טוב..מודה שאולי שפטתי אותך יותר מידי..״,הודתי
״ו..?״,חייך
״ו…אני פשוט מוחקת את זה שאמרתי שאתה סתם ערס,אני מוסיפה במקום ערס מעצבן״,אמרתי בחיוך והוא צחק
הוא חנה ליד הבית שלי
״אז…מתי ניפגש שוב בקשר לעבודה?״,שאל
״אני…חושבת שמחר״,אמרתי ופתחתי את הדלת של האוטו
״קבענו״,הסכים
״ביי..״,אמרתי אחרי זה וחייכתי
״ביי אוראל״,הרים את ידו לנפנוף קטן וחייך
ויצאתי
נכנסתי לבית כשאביתר יושב על הרצפה ומשחק עם דניאל
״היי!״,חייכתי והוא קם וחיבק אותי
״איפה היית?״,שאל ונישק אותי
״סיפור ארוך…״,חייכתי
״סיפור ארוך?..באלך לספר לי אותו?״,שאל בחיוך
״כן…אבל נשאיר את זה לאחרי זה..שנעלה?״,שאלתי בחיוך והוא הנהן
משכתי אותו לחדרי וברגע שהוא סגר את הדלת הוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי
״אני כל כך אוהב..״,לחש לי ונישק אותי בצווארי
״שנתחיל להתווכח מי יותר?״,שאלתי בחיוך
״רוצה בכוח?״,שאל וצחקתי
הוא הרים אותי אליו ונישק אותי,נשיקה יותר עדינה
״טוב…את תתחילי להתארגן כי אני יודע שאיתך זה שעות,אז תעשי מה שצריך ותיפגשי אותי למטה!״,אמר לי או ציווה יותר נכון מה שהצחיק אותי והשאיר אותי סקרנית
״אמ…לאן?״,שאלתי בחיוך מסוקרן
״הפתעה…קדימה,בשמונה אני כאן!״,אמר לי ונישק אותי,ואז יצא מהחדר.
נשארתי עם חיוך על הפרצוף,ואז ראיתי מה השעה
שש וחצי…לוקח לי לפחות שעתים להתארגן!
חיכתי לשמוע שהדלת נסגרת למטה
וברגע ששמעתי ניגשתי לעבר המגירה
הוצאתי קופסה קטנה,בחופש עבדתי מלא רק כדי לקנות את זה,אני יודעת שהיום
זה היום השנה שלנו,כמה חיכתי לרגע הזה!
פתחתי את הקופסא מלטפת את השרשרת
שקניתי לאביתר..
***
״לאן אתה חוטף אותי?״,צחקתי
אביתר שם לי משהו על העיינים ותפס אותי
״ששש..״,צחק ונישק אותח בלחי
הוא תפס את ידי ומשך אותי איתו
״מוכנה?״,שאל
״כן!״,חייכתי
הוא הוריד לי את זה מהעיינים וכמעט יצאו לי דמעות מהעיינים
זה המקום שאביתר הביא אותי בפעם הראשונה שהתנשקנו,זה היה מדהים בלילה
הים זהר מאור הירח והכוכבים
על העץ היו כמה אורות קטנות
״בואי..״,חייך
התיישבנו על סדין
״ואו..אביה זה…מדהים״,אמרתי בחיוך ודימע מהתרגשות זלגה
״זה לא הכל…״,חייך וניגב את הדימע עם ידו
״העיקר שאני איתך זה הדבר הכי טוב..״,חייכתי לו
״אני אוהב אותך״,חייך ונישק אותי