״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 22

פרק 22

שמתי מלא איפור כדי להחביא את הסימן הכחול שהיה לי
היה לי פנס בעין,וזה היה מלידור
שמתי מלא מיקאפ אבל כלום לא עזר!,נראיתי רק ליצן ככה
הורדתי את הכל,החלטתי פשוט לקחת קפוצ׳ון ולהסתתר מתחת עד שזה יעבור
הלכתי לבית ספר אחרי שהברזתי כמעט חודש,ראיתי את המבט של שרון
ופשוט המשכתי להתעלם ממנה,נכנסתי לשיעור וכל הזמן הזה פשוט הייתי שקוע במחשבות על מה שיהיה…
בשעה השניה קראו לכולנו לאיזה שיחה
ישבתי בסוף,עשו לנו הרצעה על נשים מוכות
כמה צפוי,כאן אני צריכה להבין את המסר שאומרים לי שאני צריכה להיפרד מלידור?
קמתי והלכתי לשירותים,דמעות זלגו בלי אזהרה,הסתכלתי על עצמי מעבר למראה
ועצמתי את עיני,למה הכל חייב פשוט להיות יותר ויותר גרוע,איתי,ההריון שלי,הפרידה שלי מאביתר,המריבות של ההורים שלי,המריבה שלי עם נתי,על זה שכמעט נאנסתי שוב מאיתי,התאבדות של אלין,המריבה שלי עם שרון ועכשיו לידור…לידור הפחד שלי,הסיוט החדש של חיי,אך מהבנאדם שהכי סמכתי עליו הוא פשוט נהפך לחייה,הכרתי אותו כבנאדם מקסים,הייתי מאוהבת בו כשהייתי יותר קטנה,ועכשיו נשאר לי מימנו בנאדם אלים..
שרון נכנסה לפתע והסתכלתי עליה בדמעות
״זה הוא שעשה לך את זה?,נכון אוראל?״,שאלה בדמעות וקולה רעד
הנהנתי והבכי שלי התגבר,היא חיבקה אותי חזק ובכתה איתי
״אני כל כך מצטערת אוראל!״,אמרה לי
״למה הכל חייב להיות לי חרא?״,שאלתי
״את פשוט חייבת להיפרד מימנו אוראל..״,אמרה לי
״אני לא יכולה שרון,רק תבטיחי לי שאת לא תספרי כלום לאף אחד!״,אמרתי לה
״בבקשה שרון..״,אמרתי לה בדמעות
והיא הנהנה…
***
שכבתי במיטתי,למטה הבנים עישנו ושיחקו
לידור התקשר אלי וביקש שאני הבוא אליו,חיפשתי לו תירוצים,וכלום לא עזר…הלכתי בכל זאת
לבשתי ג׳ינס וגופיה כחולה,מעל ג׳קט שחור והשמתי את הכובע של הקפוצ׳ון
כשירדתי פתאום נתי קרא לי
״אוראל בואי לפה דקה!״,קרא לי
״אין לי זמן אני ממהרת״,אמרתי לו
״בואי דקה נו!״,התעצבן
סידרתי את עצמי עם הכובע והלכתי
״מה?״,שאלתי מנסה לא להסתכל על אביתר
״אני צריך אותך שתמצאי תירוץ לאמא ואבא״,אמר לי מבלי להסתכל עלי
״בישביל זה קראת לי?״,שאלתי עצבנית
״מה העצבים?״,שאל
״מה קרה לך?״,חבר שלו לפתע אמר,הלב שלי פעם בחוזקה
אביתר הסתכל עלי וגם נתי
״מה קרה לי?״,חזרתי על השאלה שלו
״מזה הכחול הזה?!״,נתי שאל והתקרב אלי
״כלום תירגע..כמו סתומה נכנסתי בעמוד״,אמרתי לו במהירות והתקרבתי לדלת
״אין סיכוי שזה מעמוד אוראל!,בואי לפה!״,קרא לי והמשכתי ללכת,יצאתי מהבית במהירות ולקחתי מונית,וכאן התפרצתי בבכי…
***
״הנה את!״,לידור נישק אותי כשבאתי
״היי..״,אמרתי בקול חלש
חברים שלו היו בבית והסתכלו עלי
״מה רצית?״,שאלתי וליבי פעם בחוזקה,אני פשוט לא מאמינה שאני מפחדת מלידור,מאהבה הראשונה שלי,מהידיד הכי טוב שלי בילדות…
״אה..בואי״,הוא אמר ומשך אותי רחוק מהחבורה שלו
״אני מצטער על זה..אבל כשאני עצבני אני פשוט לא משתלט על עצמי…מה שאומר שעדיף שלא תעצבני אותי״,אמר לי וליטף את פני קרוב לסימן הכחול שעל עיני
הוא התקרב אלי ונישק אותי
״נו לידור,אמרת לה״,חבר שלו התקרב אלינו ושאל
״אמרת לי מה?״,שאלתי יותר יותר הלב שלי פעם בחוזקה,חשבתי שעוד רגע הוא יתופצץ!
״אה…שמעי,לחברים שלי קצת משעמם ו…הם שאלו אם הם יכולים…״,הוא שאל בחיוך קטן מיד הבנתי מה הוא רוצה
״לידור!,ממש לא!״,התעצבנתי והתקדמתי לעבר הדלת
״היי!,הבטחתי להם!״,הוא חסם לי את הדרך לצאת
״לידור אני לא מאמינה שאתה אומר לי את זה..״,אמרתי בקול רועד,למה באתי?!,למה?
״נו זה יקח רק כמה דקות״,אמר לי וליטף את פני
״אני לא מאמינה שאתה ככה..״,אמרתי לא מצאתי את המילים
״היי אני ראשון!״,חבר שלו צחק והתקרב אלי
״להיות אחרון זה יותר שווה״,החבר השני שלו אמר וקרץ לי
דמעות זלגו מעיני,זה לא יכול לקרות שוב!,אני מתחננת שזה לא יקרה שוב!
״נו לידור!,אני מתחיל לאבד את הסבלנות שלי״,אמר חבר שלו ללידור
״לידור בבקשה ממך…אל תעשה לי את זה״,אמרתי לו בבכי
״תעשי את זה בישבילי ותפסיקי להתבכיין!״,אמר לי בעצבים
הוא דחף אותי לידיו של החבר שלו והוא משך אותי לאחד החדרים
בבקשה תעשו שזה יהיה רק סיוט,בבקשה!
הוא סגר את הדלת והצמיד אותי לקיר,הוא התחיל לנשק אותי ולעלות לי את החולצה
אני חייבת להילחם!
״לא..״,דחפתי אותו מימני
״נו מה?״,שאל בעצבים
״אני לא רוצה!״,אמרתי והתקרבתי לדלת
״לידור..היא מעלה לי את העצבים!״,חבר של לידור צעק ויצא מהחדר
״תן לי לטפל בזה..״,לידור נכנס וסגר את הדלת
״אוראל אל תתחילי לעצבן אותי!״,אמר לי ותפס את פני בחוזקה
״תעזוב אותי!,אל תיגע בי!״,צעקתי עליו ודחפתי אותו
״ככה את רוצה?״,שאל בעצבים,הוא דחף אותי בחוזקה לקיר
״את תקשיבי לי טוב טוב אוראל!״,צעק עלי ותפס בחוזקה בשערי
נתתי לו בעיטה ברגל ויצאתי מהחדר
לא הצלחתי לצאת מהבית שלו ופתאום לידור משך אותי משערי…

•שרון•

ישבתי בבית שלי והכנתי שיעורים,חיפשתי אך לעזור לאוראל כל דרך אפשרית
אבל היא פוחדת..
לפתע קורל נכנסה לחדרי
״קורל?,מה את עושה פה?״,שאלתי מופתעת
״אני חייבת לדבר איתך!״,אמרה לי
״על מה?״,שאלתי
״אלין לא התאבדה!,דחפו אותה וטבעו אותה!״,אמרה לי בקול רועד
״מה?..מאיפה את יודעת?״,שאלתי בהלם
״חיפשתי כמה דברים אלה,מצאתי כמה דברים
היא הכירה בחור במלון,היא נדלקה עליו כדי לשכוח מאביתר ו…וקרה מקרה בניהם שהיא לא רצתה ללכת איתו,הוא התעצבן והכה אותה,ואז באותו לילה הוא דחף אותה לבריכה וטבע אותה!״,אמרה לי
צמרמורת עברה בי
״איזה בן?,היו מלא…״,אמרתי לה
״וכשראיתי את אוראל אם הבחור הזה הבנתי…ידעתי שהפרצוף שלו מוכר!,לידור הזה רצח את אלין!״,אמרה לי
״שיט בואי אנחנו חייבים ללכת!״,אמרתי לה ויצאתי במהירות מהבית…

•אוראל•

הוא בעט בבטני בלי הפסקה,לא יכלתי יותר להילחם,להגן על עצמי,הייתי עייפה וכאב לי
״די לידור״,חבר שלו פתאום החליט לקום ולעזור
״אל תתערב!״,צעק עליו
״אתה תהרוג אותה!,די כבר!״,הוא דחף את לידור והתכופף אלי
הוא עזר לי לקום,אבל לא יכלתי לעמוד אל הרגלים מרוב כאב
״מה אתה פתאום מתערב?,אה?,למה בכלל באת,חשבתי שאמרת שזה לא רעיון טוב כל זה״,לידור צעק עליו
״מה זה משנה עכשיו?,ממילא לא תכננתי לחייב אותה לשכב איתי כי חסר לי!,אתה חולה נפש!״,צעק עליו ותפס אותי
הדלת של הבית נפתחה בחוזקה,האנשים שהכי רציתי שיבוא להציל אותי הגיעו…

•אביתר•

שרון סיפרה לנו הכל,אני ונתי התקשרנו למשטרה והלכנו איתם
כשנכנסנו לבית שלו,הזדעזעתי כשראיתי את אוראל,שוב פעם אותו דבר ולא הצלתי אותה!
איזה אחד תפס אותה,מרחיק אותה מלידור,היא לא עמדה על הרגלים
נתי נתן ללידור אגרוף ותפס את אוראל,הוא חיבק אותה חזק כשהיא בוכה ורועדת
״כדי לקחת אותה לבית חולים..״,השוטר אמר לנתי
״לא..״,אוראל אמרה
״אוראל את חייבת להיבדק שלא שברת כלום״,אמר לה
״אני לא רוצה..״,אמרה בקול חלש
״אנחנו צריכים שתבוא איתנו״,השוטר פנה לנתי והוא הנהן
״אני הקח אותה..״,אמרתי לנתי,הוא שחרר אותה והנהן ואז יצא אחרי השוטרים
משכתי את אוראל לחיבוק כשהיא קוברת את ראשה ובוכה…