״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות,גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 1
(***הסימן הזה אומר למחרת,אחרי)
אני יושבת על קצה הבריכה,משחקת עם ידי במי הבריכה,וחושבת לעצמי,
מה היה קורה אם כל זה לא היה קורה?,אם בעצם הייתי מקשיבה ומבינה את דאגות אחי אולי באמת הייתי צריכה להקשיב לו,פעם חשבתי שהוא פשוט מקנא בי ושלא מתאים לו שיהיה לי חבר,שאני אצא,ושאולי היה יותר מקובלת ממנו,כמה טיפשה יכלתי להיות?
ניערתי את ידי מנסה להעיף את הטיפות מים ממני וניגבתי לבסוף על הג׳ינס שלי,הורדתי את ראשי וזרקתי מבט לעבר ביטני,ליטפתי אותו לאט
כן..הבנתם נכון,אני בהריון,עוד מעט חודש חמישי,וכן אני צעירה כולה בת 16,טעות של רוב הנערות,למדתי את הלקח שלי,אבדתי לא רק את הבתולין שלי אלה גם את
אחי…
הוא לא מת,חס וחלילה,הוא פשוט מחק אותי מהחיים שלו,כשגילה שאני בהריון הדבר היחיד שאמר לי
׳אל תתקרבי אלי יותר בחיים,אין לי אחות יותר!׳,הוא היה נורא עצבני עלי,כאב לי כל כך,אחי הוא לא רק אחי,אלה החבר הכי טוב שלי
איי אפשר להבין את האהבה בין אחים,אח זה אח!
״אוראל,את תתקררי ככה,תכנסי לבית״,אמרה לי אימי
זה המשפטים שהיא זורקת לי כשמתחשק לה
גם את הקשר אם ההורים שלי אבדתי
הם לא דיברו איתי יותר,כאילו דיברו אבל לא כמו פעם
אבא שלי מנסה כמה שיותר לברוח מהמצב
ואמא מנסה כמה שהיא יכולה לעזור לי
אני מבינה אותם מי היה רוצה להיות סבא וסבתא כשהבת שלהם בסך הכל נערה שעדיין לא מבינה כלום מהחיים…
׳הבנאדם הכי מדהים בעולם׳,ואני מדגישה הכי מדהים…האבא לילד שבבטני,כשגילה שהוא הכניס אותי להריון החליט פתאום לעזוב הכל,ולהשאיר אותי לבד במצב הזה…
נעזרתי על כיסא השיזוף כדי לקום,מיום ליום זה סיוט,מרגיש לי פתאום שאני בודדה.
היחידה שלא התרחקה מימני,זאת החברה הכי טובה שלי,שרון
כשגילתה שאני בהריון, היא מיד עזרה לי בהכל,טיפולים,בדיקות,היא באה, איתי לכל דבר באמת שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה
נתי אחי שכב על הספה וראה טלוויזיה,כמה שאני מנסה להחזיר את הקשר בנינו…,
הוא פשוט מחק אותי,אני אוויר בישבילו…
עברתי לידו והתקדמתי לעבר חדר המדרגות
״אוראל..חכי,אני רוצה לדבר איתכם..״,אמרה לי אמא שלי,מבטה עצוב ומלא דאגות.
לא הייתה לי שיחה משפחתית מאז שהודעתי להם על ההריון.
התיישבתי רחוק מנתי,ידעתי שהוא יתנהג כמו ילד קטן,שברגע שאני השב לידו הוא יחליט להתרחק.
״תקשיבו זאת הייתה החלטה די קשה,ובגלל המצב שלך אוראל כדי שתישארי כאן,מה שאני מנסה להגיד לכם זה…יש אמון ריבים עם אבא שלכם..״,היא התחילה לומר אבל שתקה כשנתי זרק לי פרצוף מאשים,השפלתי מבט,ראיתי את אמא שמה יד על ידו,לומר לו בקצרה די!.
״אני..צריכה חופש,צריכה זמן…התלבטתי בהתחלה אם להשאיר אותכם כאן לבד,אבל מצאתי פתרון״,אמרה ואז שתקה
״נגור לבד בבית?״,נתי שנשמע מתלהב שאל
״לא בידיוק…אתם זוכרים את סטפני,החברה הכי טובה שלי״,היא הסתכלה על שנינו
הנהנתי ונתי גם
״היא הציעה שתעברו לגור אצלה,עד שהכל יסתדר עם אבא שלכם״,אמרה
״מה הבעייה שנישאר כאן לבד?״,שאל נתי בקול עצבני
״אתם עדיין קטינים..״,היא התחילה לומר
״עוד חודש אני שמונה עשרה!״,התפרץ נתי
״כן?,רגע אחד אתה לא יכול להישאר לבד!,מה תעשה בזמן שאני לא יהיה פה?,תשאר מול הטלוויזיה או שתצא לאיזה מסיבה?,מי ישלם על הבית,החשמל,הכל?״,שאלה בטון גבוה
״תגידי שאני לא בוגר וזהו!״,אמר בעלבון וקם
״זה לא מה שאני מתכוונת נתי..״,עצרה אותו בשניה לפני שעלה לחדרו
״אז למה את מתכוונת?״,שאל והסתובב
״אחותך צריכה עזרה…״,אמרה וניסתה להישמע עדינה,שאני לא הרגיש עלבון אך היא טעתה…
הוא הסתכל עלי ואז גלגל את עייניו
״לכמה זמן?,איפה זה,מה מו מי?״,התיישב בחזרה ושאל
״היא גרה חצי שעה מפה,אתם תמשיכו ללכת לאותו בית ספר,אוראל את תמשיכי לראות את אותו רופא,שרון תבוא איתך כרגיל לבדיקות ואם לא סטפני תשמח מאוד,יש לה בן בגילך נתי,הוא לומד בבית ספר ליד הבית שלהם,הוא ילד נחמד מאוד אני בטוחה שאתם תתחברו״,אמרה לו
הוא הנהן כאומר לא אכפת לי
״מה את אומרת נועה?״,שאלה אותי
״מה אני יגיד?״,שאלתי
״מה עם אבא?״,שאל נתי מיד אחרי
״אבא ימשיך לעבוד בחו״ל כרגיל,הוא פעם בחודש יעלה לכאן לסדר את הענינים שצריך״,אמרה לו
״מתי עוזבים?״,שאל
״מחר בבוקר״,ענתה
״טוב..אני יכולה לעלות לחדר שלי?״,שאלתי
דמעות איימו לצאת,כל המצב הזה קורה רק בגללי
״כן..״,ענתה,עליתי מבלי להסתכל עליה ונכנסתי לחדרי.
***
״ואו!,אוראל כמה גדלת״,האישה הנקראת סטפני אמרה,עוד לא שפטה את ביטני,עמדנו בכניסה לבית שלה כשאמא שלי ונתי מאחורי
חייכתי אליה במבוכה,היא מכירה אותי ואני לא אותה..
״ואו..נתי איזה גבר חתיך נהיית!״,אמרה לו וחיבקה אותו
הוא הסמיק,פעם ראשונה שאני רואה אותו מסמיק,הוא רגיל שבנות רודפות אחריו ואומרות שהוא חתיך..
היא חיבקה אחרי זה את אימי ולחשה לה כמה דברים,כי החיבוק הזה נמשך כמו נצח
״טוב..כדי שנעשה את זה עכשיו,אני לא סובלת פרידות״,אמרה אימי ודמעות זלגו מעיניה
״ביי אמא..״,אמר לה נתי כשהיא חיבקה אותו
״ביי ילד יפה שלי,בלי שטויות!״,אמרה לו ואז לחשה לו משהו
היא התקרבה אלי וחיבקה אותי
״ילדה יפה שלי,אל תחשבי שזה בגללך,הכל יסתדר את תיראי״,אמרה לי ונישקה אותי בלחי
״אני אוהבת אותך ילדה שלי,תשמרי על עצמך,אני מצטערת שאני לא עושה איתך את הדרך לכל ההריון הזה..,כל יום התקשר אני מבטיחה לך!״,אמרה לי וחיבקה אותי חזק
ואז התרחקה מימני ועלתה במהירות על המונית,אני בידיוק כמוה,כמה שיותר מהר פחות כואב…
סטפני שמה את ידה על כתפי
״שניכנס?״,שאלה אותנו
הנהנתי והלכנו אחריה,נכנסנו לבית די יפה,קצת יותר קטן מהבית שלנו,אהבתי את הסגנון של העיצוב,לא יוקרתי ולא זקן מידי,מראה די צעיר,ספות עור לבנות,תמונה גדולה של נמרה מקושטת בנצנצים,ופלזמה ענקית באמצע.
״אביתר!,רד!״,סטפני צעקה למעלה
אחרי כמה שניות שמעתי מישהו יורד,נער בגיל של נתי,משהו במבט שלו די מצא חן בעיני,שיערו שחור פרוע,ועיניו הכחולות היו גדולות ונדירות
״זאת אוראל ,וזה נתנאל״,אמרה לו סטפני
הוא הרים את ידו כנפנוף קטן והלך למטבח
״אתם תיראו הוא יתחבר אליכם מהר״,אמרה לנו בחיוך מאולץ
״אה..איפה השירותים?״,שאלתי ברגע שראיתי את אביתר אוכל כנף של עוף עם הידים,זה הגעיל אותי עד בחילה!
״ישר ושמאלה״,אמרה כשהבחינה בי
התחלתי ללכת לאט,אבל זה עלה מהר מידי אז רצתי
הקאתי לפחות איזה עשר דקות שנמשכו לי כמו נצח!,כאבה לי הבטן נורא
ישבתי על הרצפה מזיע ובוכה,אביתר לפתע נכנס וזה די הביך אותי
״אמא שלי אמרה לי לבוא לבקש מימך סליחה..״,אמר לי מבולבל וגירד את ראשו
הסתכלתי עליו בשקט
״למרות שאני עדיין לא הבנתי למה..את חולה?״,שאל והסתכל עלי
״אה..סוג של״,אמרתי ונאחזתי על השירותים כדי לקום,הוא באמת לא יודע?
״טוב חיכיתי שתגידי לי את,אבל תכלס אני יודע שאת…״,הוא נעצר פתאום
״בהריון..״,השלמתי אותו יורקת לעבר הכיור את הטעם הנורא מקיא
״כן..״,אמר וגירד את ראשו
הסתכלתי עליו מעבר למראה
״אתה צריך עוד משהו?״,שאלתי
״אה..סליחה״,אמר וסגר את הדלת,הוא די…מוזר,משהו בו פתאום עצבן אותי
יצאתי מהשירותים,נתי ישב כרגיל וראה כדורגל
״את בסדר?״,שאלה אותי סטפני והביאה לי כוס מים
הנהנתי לאט
״באיזה חודש את?״,שאלה ונעשנה על השולחן על ידה
״עוד שבוע אני חודש חמישי..״,עניתי
לפתע נתי קם והרגשתי את העצבים שלו,הוא יצא מהבית והדלת נטרקת אחריו
הורדתי את ראשי בעצב
״אני הדבר איתו..״,אמרה לי סטפני בחיוך מרחם
•נתי•
עשנתי איזה שני סיגריות במהירות כדי לפחות להירגע אם העצבים
סטפני יצאה והתיישבה לידי,היה שקט די מביך
״אני לא השנה את דעתי אם זה מה שאת חושבת״,אמרתי לה
״נתי..אני מבינה את הכעס שלך,אבל אתה יודע שאוראל צריכה אותך..״,התחילה לומר אבל קטעתי אותה
״היא הייתה צריכה לחשוב קודם!,אלף פעמים הסברתי לה שחבר זה מוקדם לה,אני מכיר אותנו,אני יודע שברגע שיש לבחור חברה הכי חשוב לו זה להכניס אותה למיטה!,אוראל תמימה ומטומטמת!,בעיה שלה עכשיו,לא אכפת לי מעכשיו מה איתה,אמרתי את זה כבר אין לי אחות יותר!״,אמרתי לה בעצבים וקמתי
״אם אתה תזכיר לה כל רגע שזאת הייתה טעות היא תהרוג את עצמה עם התינוק״,אמרה לי
היא צמררה אותי כשאמרה את זה
״לא יקרה לה כלום..היא ילדה גדולה״,אמרתי לה,ניסיתי להישמע כאילו לא אכפת לי אבל זה הצליח לי
אמרתי שאין לי אחות בטון כואב,אבל אם יקרה לה משהו אני לא הסלח לעצמי
״תחשוב על זה נתי…״,אמרה וקמה,נשארתי במקומי וחשבתי לעצמי בזמן שהיא נכנסה
•אוראל•
שכבתי על המיטה מלטפת את ביטני,עדיין לא מעכלת שאני יהיה אמא
אמא צעירה כל כך,עדיין לא חשבתי מה יהיה אחר כך
אם לתת אותו לאימוץ או פשוט לגדל אותו
השאלה היא אך?,אך אני הגדל ילד לבד?
שקעתי במחשבות עד שנרדמתי…
***
עוד פחות מחודש אני יהיה חייבת לקחת חופש,המנהל לא מאשר לי להמשיך ללמוד בבית ספר כל עוד אני בהריון וזה יראה
הוא אומר שזה הורס לו את שם הבית ספר
שרון ישבה על הרצפה ליד הכיתה,שקועה במחשבות ושירים באוזניה
״היי..״,הורדתי את האוזניות מאוזנה
״היי״,ענתה בעייפות
״שוב פעם חזרת מאוחר לבית?״,שאלתי
״כן..סוג של…רבתי עם ההורים שלי אתמול״,אמרה
״על מה?״,שאלתי
הכרתי את ההורים שלה די הרבה,הם די קשים…
״סתם לא משנה..״,אמרה לי וחייכה,חיוך מאולץ
״שרון..״,אמרתי לה וזרקתי לה מבט רציני
״באמת שזה סתם…למי אכפת מה הם אומרים״,אמרה לי
״אם את לא מספרת זה כניראה רציני״,אמרתי
״אוראל את באמת נכנסת לתסביך,הכל טוב,מריבה טיפשית עם ההורים שלי לא סוף העולם״,ענתה
היא רגילה לספר לי הכל,אני יודעת עליה כל דבר,למה הפעם היא לא מוכנה לספר?
צלצול הצליח להבריח אותה מהנושא,המורה פתחה את הכיתה ונכנסנו,התיישבנו כולנו במקומות הקבועים שלנו והשיעור המשעמם התחיל…
אחרי שני שיעורים שנראו נצח יצאנו להפסקה
הלכתי לשירותים כי הייתה לי בחילה,הסתגרתי בתא מנסה קצת להירגע כשפתאום שמעתי שני בנות נכנסות
״תזהרי לא להיות כמו אוראל לוי…״,צחקה איזה אחת
״אוי!,אך לא קלטנו אותה?,היא הכי זונה בשכבה ולא שמנו לב?״,אמרה לה
״בטח בבית שלה יש לה עוד חמישה ילדים״,צחקה
דמעות זלגו מעיני,אז זהו זה…נהייתי זונה בישבילם..
הם יצאו מהשירותים ונישארתי במקומי,אחרי כמה דקות שנרגעתי יצאתי
הסתכלתי על עצמי מעבר למראה,אני סך הכל ילדה רגילה ובגלל טעות קטנה יש לי שם בבית ספר
מה יהיה איתי?,אין לי אף אחד יותר…
כשיצאתי מהשירותים ראיתי את אמה של שרון,הם דיברו בלחש
כשהתקרבתי אמא שלה זרקה לי פרצוף זועם
״או..אוראל״,אמרה לי ובחנה את גופי
הבחנתי את שרון,היא השפילה מבט והייתה נבוכה
״עוד לא אמרת לה?״,שאלה את שרון
״אמא די!״,שרון התעצבנה
״אין די!,אוראל נשמה זה לא נגדך…שרון צריכה להתרכז בלימודים שלה,ולא בלעזור לחברה שלה עם תינוק!״,אמרה לי כמו יריקה לפרצוף
״אוראל…״,שרון אמרה לי בכאב
״אמ..את צודקת..״,אמרתי,החזקתי את הדמעות כמה שיכלתי והתרחקתי
לא היה לי כוח להישאר עוד בבית ספר,הגעתי לבית ונכנסתי במהירות
ריח חזק של נרגילה וסיגריות חנק אותי
״או…אביה,גם אישה בהריון הזמנת״,חבר שלו צחק כשהם ראו אותי
״שתוק יא דבע!״,אביתר נתן לו מכה בעורף
גלגלתי את עיני והתקרבתי למדרגות
״היי חכי,זה די מושך אותי בנות בהריון״,אמר לי וחייך אלי
״ירון שתוק לפני שאני התן לך אחת!״,אביתר התעצבן עליו
עליתי במהירות וברגע שסגרתי את הדלת התפרצתי בבכי
והתיישבתי על המיטה וניגבתי את הדמעות עם ידי
למה כל זה קורה לי?!,טעות הכי קטנה ואני צריכה לשלם על הכל?,למה לי זה צריך לקרות?
עכשיו ששרון התרחקה מימני אני כבר בודדה…
מה אני העשה מהחיים שלי עכשיו?,אם ילד ועוד בגיל כזה צעיר
דפיקה בדלת הוציאה אותי מהמחשבות שלי
ניגבתי מהר את הדמעות שלי והסתובבתי
״היי..אוראל,אני מצטער על מקודם..״,אמר לי אביתר
״הכל בסדר..״,עניתי,בחיוך מאולץ
״את בוכה בגללם?״,שאל והתקרב אלי
״לא..הכל בסדר,זה בטח ההרמונים..״,אמרתי
״היי..אני מבין בזה בקטנה,זה לא דמעות של מה שאת מחרטת לי״,הוא אמר
הוא התיישב לידי וניגב לי דימע עם האגודל
״באלך לספר לי?״,שאל בעדינות
הורדתי את ראשי
״יש אבא לתינוק הזה?״,שאל כשהבין שאני לא הדבר
״הוא עזב אותי כשגילה״,עניתי בקול צרוד
״איזה בן..,״,הוא קילל ואז שתק
״אני לא מאשימה אותו…הוא לא רציני לכל דבר״,אמרתי
״אז..מי יעזור לך?״,שאל
״עד עכשיו הייתה לי את חברה שלי..״,אמרתי ושקעתי על השולחן הכתיבה
הוא שתק
״אביתר,יש מישהי בישבילך״,אמרה סטפני כשנכנסה לחדר
הוא הנהן
״אני…״,הוא התחיל לומר
״בסדר..אל תיתקע פה איתי״,אמרתי
הוא הנהן שוב ויצא מהחדר
אביתר היה בעיני די נחמד,אבל הבנתי שהוא אחד שמשחק ברגשות של אנשים,שוכב וזורק…
נשכבתי על המיטה ונרדמתי…
תגובות (5)
נשמע סיפור יפה תמשיכי!❤
מתה על הסיפורים שלך!!!מושלם תמשיכי!!!♡♡♡
יוווו איזה סיפור יפה מעניין מרגש ונדיר את חייבת להמשיך נודרת שאת כל הסיפורים שלך אהבתי ואני ממש מקווה לאוהב גם אותו אז פליז תמשיכיי
תמשיכי
וואו עכשיו קראתי תפרק הראשון ואני מאוד אהבתי את הפרק את הסיפור והרעיון .. אשמח אם תקראי את שליי