״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות,גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות.״,פרק 4

פרק 4
•אביתר•

לא משנה עם כמה בחורות הייתי, הראש שלי עדיין תקוע באוראל,אני די חרא אליה בזמן האחרון אבל זה רק בגלל שאני לא רוצה שהיא תאוהב אותי,מגיע לה הרבה יותר טוב מימני
אני מנייאק!,וזבל…
הפעם לא היה לי חשק לשתות,וגם לא לחגוג
שלוש חודשים עברו מאז הנשיקה שלי עם אוראל ואין לי אומץ ללכת אליה ולהגיד לה מה שאני מרגיש
גם נתי לא שתה אז החלטנו לחתוך הביתה
״די כוסית זאת שהיית איתך״,אמר לי נתי
״לעע..דביקה מידי״,אמרתי וחניתי את האוטו
״למה הדלת פתוחה?״,שאל נתי כשיצאנו
״אין לי מושג..״,אמרתי והלכתי במהירות לעבר הבית
על הרצפה היה אגרטל שבור,והבית היה חשוך
״אוראל?״,שאלתי בצעקה
כשהתקרבתי למדרגות הזדעזעתי למה שראיתי,היא שכבה על הרצפה ליד המדרגות
״פאק אוראל!״,נלחצתי ומיהרתי עליה
״לא..״,נתי מלמל בלחץ
״נתי תתקשר לאמבולנס לא הזמן להכנס לפאניקה!״,אמרתי לו
הוא הנהן ומיהר לטלפון
״אוראל…תתעוררי בבקשה״,לחשתי לה וליטפתי את פניה
נתי ניתק ומיהר לאוראל
האמבולנס הגיע והם רצו לאוראל
הם לקחו אותה בזהירות ובאמבולנס הם עשו לה כמה בדיקות…
***
ישבנו לחוצים רצח,נתי לא יכל להירגע
כל שניה יצא לעשן סיגריה
לא אמא שלי ולא ההורים שלהם היו זמינים
כבר שעתיים אנחנו מחכים שיגידו לנו מה איתה
אחרי שעתיים סוף סוף הרופא הגיע
״מי אתם לאוראל?״,שאל
״מהמשפחה״,נתי ענה בתקיפות
״אוראל במצב קשה…התינוק חיי למזלנו,אבל המצב של אוראל קשה..״,אמר לנו
״תעשו משהו!,אתם רופאים כוסעמק!״,התעצבן נתי
״אנחנו עושים הכל…״,אמר
רציתי לחנוק אותו,במקום לבלבל לנו במוח שיציל אותה!
״אנחנו יכולים לראות אותה?״,שאלתי
״לא להרבה זמן..״,אמר
הלכנו אחריו ונכנסנו לחדר
אוראל הייתה מונשמת,על ראשה תחבושת
ומהאור על פניה היו סימנים כחולים
״איי אפשר לדעת אם זה היה מנפילה או מדחיפה..״,אמר לנו,החזקתי את ידה ונתי ישב לצידה
״מה זה משנה?״,שאלתי מבלי להסתכל עליו
״הרבה…החלקה יכולה להציל את המצב כנראה ודחיפה יכולה לגרום למוות״,אמר
״אז תנסו שזה לא יגרום למוות!״,אמרתי לו בתקיפות
רעש נשמע פתאום והרופא מיהר לאוראל
אחיות נכנסו לחדר במהירות ודחפו אותנו ליציאה
***
עברתי בקומה של התינוקות,האחות שאלה אם אחד מאיתנו רצה לראות את התינוק
כשהייתי מולו הוא היה קטן מאוד,והוא היה קשור למכונות
״זה נס גדול שהוא ניצל..״,אמרה לי האחות
״הנס האמיתי יהיה אם אוראל תחזור לעצמה…״,אמרתי
״היא תחזור,אל תאבד תקווה״,אמרה לי
הסתכלתי על התינוק הקטן הזה,אוראל לא יכולה לעזוב הכל,התינוק הזה צריך אותה…
״אתה האבא?״,שאלה אותי
הרמתי את ראשי אליה
״לא..״,עניתי
״אתה תיהיה אבא מדהים..״,חייכה אלי ואז יצאה
״אל תדאג קטנצ׳יק,אמא שלך חזקה…״,אמרתי לו ותפסתי את ידו הקטנה
חזרתי לקומה שבו אוראל הייתה
נתי נרדם בחוץ ואני נכנסתי
ישבתי לצידה ותפסתי את ידה,עטפתי אותה בין ידי
״יצא לך תינוק יפה..את תיהיה אמא מדהימה,אני יודע..״,אמרתי לה
ליטפתי את ראשה ומזיז חתיכת שיער שעל פניה
אם זאת הייתה דחיפה מי יכול להיות כל כך חולה נפש כדי לדחוף מישהי בהריון?!
״את יודעת…לא סיפרתי אבל…מהיום הזה שהתנשקנו ידעתי שאת לא סך הכל סטוץ בישבילי,אתה הרבה יותר מעבר…
בתקופה הזאת השתנתי וזה רק בזכותך,למדתי להיות בוגר יותר ואכפתי,אל תעזבי אותנו ככה אוראל,אנחנו צריכים אותך,הבן שלך צריך אותך…אני צריך אותך,אני…אוהב אותך״,אמרתי לה
״בבקשה אוראל תתעוררי״,אמרתי לה
הנחתי את ראשי על ידה,מיואש,מתפלל שהיא תצא מזה…
לפתע ידה הקרה הונחה על ראשי,הרמתי את ראשי במהירות
היא פתחה את עיניה
״גם אני אוהבת אותך..״,אמרה בחיוך קטן
נישקתי אותה במהירות,זה הנס האמיתי!
נישקתי אותה כל שניה,אני לא חולם?,היא באמת חזרה לעצמה
״אל תעשי לי את זה יותר בחיים!״,אמרתי לה
היא הנהנה ודמעות זלגו מעיניה
״מבטיחה..״,אמרה בחיוך והחזיקה את ידי
נישקתי אותה שוב ואז אמרתי לה שאני יוצא לקרוא לרופא
לא רציתי להשתחרר מימנה,אבל הייתי חייב
הרופאים עשו לה כמה בדיקות בזמן שיצאתי..

•אוראל•

הרגשתי מותאשת,כאב לי כל מקום
לא הצלחתי לעמוד על הרגלים עוד
רציתי לראות את הבן שלי…איזה מוזר להגיד את זה…הבן שלי
ניסיתי להירדם אחרי שאביתר עזב
כשלפתע מישהו נכנס,נתי התקרב אלי
הרמתי את ראשי אליו
הוא התיישב לידי ושתק,ישבנו בשקט מחכה שאחד מאיתנו יוצאי לפחות מילה
הוא החזיק את ידי פתאום,והסתכל עלי
״כמה הפחדת אותי…״,אמר בשקט
״זה היה אותו דבר כשלא דיברת איתי..״,אמרתי והורדתי את ראשי
״אוראל…אני עדיין לא מעכל את המצב הזה,זה קשה לי מידי״,אמר
״אז מה?,פשוט תמחק אותי מהחיים שלך?״,שאלתי
״לא…שלא תחשבי שהיה לי קל כשלא דיברתי איתך,אבל..לא יכלתי לרגע לחשוב שלא עשיתי מספיק,אני אמור להגן עליך מכל דבר,ובזה לא הצלחתי..״,אמר בעצב
״אל תגיד שטויות אתה זה שבזכותו אני מי שאני,הטעות הזאת קראת באשמתי,הייתי מטומטמת מידי״,אמרתי לו בדמעות
״את.. תוכלי לסלוח לי?״,שאל
״ברור..״,הנהנתי
הוא חיבק אותי חזק,הוא נישאר לידי עד שנרדמתי
***
אביתר החזיק אותי כשירדנו לתינוקיה
דמעות מהתרגשות זלגו מעיני,הפעם אני יכולה להאמין שאני יהיה אמא…
״הוא…מדהים״,אמרתי וליטפתי את ידו הקטנה
״את צריכה לבחור לו שם,את יודעת..״,חייך אלי אביתר
״אמ…עוד לא חשבתי בכלל על שם…,חשבתי שברגע שאני…״,התחלתי לומר אבל הוא הבין אותי
״זאת הבחירה שלך..״,אמר לי
חשבתי לעצמי
״דניאל…״,אמרתי וליטפתי את ידו
אביתר הסתכל עלי
״קוראים לו דניאל..״,חייכתי אליו

•אביתר•

נישארנן כל היום ביחד,חצי מהיום ביקרנו את דניאל
ישבתי על הספה ואוראל עלי,היא שמה את ראשה על כתפי
״מה תעשי אחרי זה?״,שאלתי אותה,שיחקתי עם אצבעות ידה
״אני..כנראה החזור ללימודים,לפחות עד שדניאל יגדל..״,אמרה לי
״הצלחת להשיג את אמא שלך?״,שאלתי
״לא…כנראה היה לא קשה מידי לבוא״,אמרה בקול עצוב
״היי…אל תחשבי דברים כאלה,אולי קשה לה עדיין לקבל את זה אבל היא אוהבת אותך כמו תמיד״,אמרתי לה
״מה הייתי עושה בלעדיך?״,שאלה בקול צרוד וחייכה
״לא יודע…גם אני שואל מה הייתי עושה בלעדי״,חייכתי והיא צחקה
״אני אוהב אותך״,נישקתי את ראשה ואמרתי
היא נרדמה לאט,כמה שהיא שינתה אותי…
הרמתי אותה וקמתי,השכבתי אותה על המיטה וכיסיתי אותה
״תישאר איתי..״,אמרה לי בקול עייף
״אני כאן..״,אמרתי,נישכבתי לידה
ונרדמנו מחובקים…