״הגלגל יכול פתאום להסתובב ואני לא אהיה הגבר שאותך אוהב״ פרק 1 סיפור חדשש

פרק 1
התעוררתי מזיעה מעוד סיוט נוראי
אבל מיד הבנתי שהסיוט הוא מציאותי
שרפה פרצה לחדרי
וצעקות נשמעו מחוץ לחדרי
קיבלתי התקף חרדה ונישארתי קפואה במיטתי
״אריאנה!״,הדלת נפתחה בסערה ואבי עמד בפתח
מלכולכך מהעשן,ונראה די מפוחד..
הוא מיד רץ אלי ותפס אותי
הייתי רק עם שורט וגופיה על עצמי שלא כיסה יותר מידי
״אבא..מה קורה?״,שאלתי בלחץ
״אין לי זמן לדבר…את פשוט צריכה ללכת עם אחיך לפני שיהיה מאוחר״,אמר לי ושם את ידו על פני
״אבא..לא״,אמרתי כשהבנתי שזה יהיה המפגש האחרון שלנו
״אליאור..קח אותה!״,אמר אבי
אליאור נעמד מאחורי ומשך את ידי
״אבא לא!״,צעקתי מנסה להשתחרר
אבל אליאור הרים אותי על כתיפו ויצא במהירות מהבית
הוא הכניס אותי לתוך אוטו גדול,ונכנס אחרי
ברגע שסגר תדלת הנהג נסע במהירות
אחרי שהיינו די רחוקים
פיצוץ חזק נשמע..
הסתובבתי מהר,וראיתי אחרי את ביתי עולה באש…
***
״אנחנו כבר רחוקים..יש לנו זמן קצר להפסקה,אם אתם צריכים לעשות משהו,תעשו את זה עכשיו״,אמר הנהג שלא הכרתי את שמו
הוא היה לבוש בחולצה מכופתרת לבנה
ומכנס שחור
שיערו היה פרוע כאילו קם משינה.
״ארי..״,אליאור הניח את ידו הקרה על ברכי
שתקתי..אבדתי את אבא שלי עכשיו..
״בבקשה תדברי איתי לפחות..״,אמר בדאגה
זה כאילו הייתי עילמת רציתי לדבר אך לא יצא מפי כלום..
הוא הביט בי כמה שניות ארוכות ואז נעשן לאחור
״אנ..אני צריכה ללכת לשירותים״,הצלחתי לומר ויצאתי במהירות
נכנסתי לתחנת דלק וחיפשתי שירותים
נכנסתי לתוך השירותים שהיו מוזנחים ומגעילים ושטפתי את ידי ואת פני
סידרתי מעט את שערי השטני
אני עדיין לא מעכלת את מה שקרה..זה כאילו עדיין אני חולמת סיוט..
רעש נשמע לפתע מאחד התאים
סבבתי את ראשי לאט
איש שנראה לפחות בן שלושים,יצא מהתא מחיוך כאילו השיג את מה שרצה
״כמה מזל…״,חייך
התרחקתי לאט
הוא לבש חולצה שחורה ומכנס שחור
פניו היו די מלחיצות,צלקת גדולה הייתה לו על הלחי ושריטה גדולה חוצה את עיניו
בלעתי רוק מפחד
הברז תקע לי את הדרך והנחתי את ידי
״אני יכול גם להנות לפני…חבל לי להרוג אותך לפני..״,גיחך
נתתי לו בעיטה חזקה בבטנו ומיהרתי לעבר היציאה אך הוא תפס בשערי
והעיף אותי בחוזקה לעבר הקיר
נפלתי על הרצפה ונתתי לעצמי כמה שניות לחזור לעצמי
הוא הרים אותי בקלילות וחנק אותי עם ידיו הגדולות
רגלי כבר לא נגעו ברצפה
״כמה חבל..עצבנת אותי״,אמר לי וחיזק את האחיזה
התחלתי לאבד את האוויר
ניסיתי לעצור אותו אבל הוא פשוט היה חזק
״אריה!״,אליאור לפתע צעק ונתן לו בעיטה חזקה ברגל
נחתתי על הרצפה והשתעלתי מתנשפת
״אליאור רצו לאוטו!״,הבחור שהיה הנהג שלנו אמר
אליאור מיהר אלי ועזר לי לקום
רצנו לעבר האוטו
״את בסדר..?״,אליאור שאל בדאגה והסתכל עלי
הנהנתי ושמתי את ידי על צווארי
כאילו עדיין חונקים אותי
הבחור מיד נכנס לאוטו ונסע במהירות
״מי כל האנשים האלה?״,שאלתי לא בטוחה בקול שלי
אליאור נראה די מתוח
״אתה תמשיך אם השקט הזה הרבה זמן?״,שאלתי אותו בעצבים
״אריה…זה לא תלוי בי,אני..״,הוא התחיל לומר אבל שתק
״תחסוך מימני..״,אמרת בעצבים ונעשנתי על החלון
***
התעוררתי כשהאוטו נעצר והבחור הזה יצא
נישארתי לבד עם אליאור שהיה גם רדום
על גופי הופיע ג׳קט,זה היה של אליאור
בטח כשישנתי הוא שם לי אותו..
יצאתי מהאוטו למולי הייתה אחוזה גדולה
הג׳קט של אליאור היה גדול עלי למזלי חיסה לי קצת את גופי
הבחנתי מסביבי במקום הזה שהיה לי די חמוד
הדלת הכניסה נפתחה פתאום וקפצתי
שם נעמד אותו בחור שנהג ולידו עוד בחור
״את בטח אריאנה״,אמר הבחור בחיוך
״אני אייל״,הציג את עצמו
די הסמקתי אך שנארתי כל כך מוזנחת
והדקתי את הג׳קט לגופי
אליאור יצא גם מהאוטו והסתכל על שלושתנו
״ואתה אליאור..״,הנהן בחיוך
אליאור השיב בהנהון
״בואו תכנסו..יש לנו על מה לדבר״,אמר ונכנסתי בהיסוס
האחוזה נראת מעוצבת ומשפחתית
בכניסה היה חדר קטן עם ספות מעור שחור
נכנסנו לתוך מסדרון ארוך
ובצד השני היו מדרגות גדולות
בצד ימין היה הסלון
ארבעתנו נכנסנו לסלון
שני הבחורים הלא מוכרים נעמדו מלפנינו
ואני הייתי מאחורה עם אליאור
הם הושיבו אותנו על ספה ארוכה והם התיישבו לפנינו
״אתם בטח שואלים מה אתם עושים כאן…״,אמר והסתכל על שנינו
הסתכלתי על אליאור שנראה מרוכז ועייף
״הסיבה היחידה שהגעתם לכאן..היא..שאתם בסכנה גדולה,ההורים שלכם לא יכלו להגן על עצמכם כמו שצריך..וכאן זה המקום הבטוח בישבילכם״,אמר
״ממה יש להגן עלינו?״,שאלתי
״אתם מאוימים מאנשים שרוצים להרוג אותכם..״,אמר
״ולמה הם רוצים להרוג אותנו?״,שאלתי חסרת סבלנות
אליאור הבחין בזה ושם את ידו על ברכי כסמל להיות רגוע
״אתם לא היחידים שנמצאים במקום הזה שתדעו..כמה נערים בגילכם נמצאים באחוזה הזאת..מאותה הסיבה שאתם כאן״,אמר
״אז..כל זה עניין של..כסף?״,אליאור שאל
״לא רק…לכל אחד מהנערים שכאן יש סיפור שונה…״,אמר
״אז מה?…זה החיים שלנו?,ניהיה כאן מחובאים כל הזמן?״,שאלתי בעצבנות
״אריאנה..אם היה לנו אפשרות אחרת היינו מחפשים..זה בנתיים המקום היחיד שיכול להגן על החיים שלכם״,אמר ברוגע
״זה שטויות!,למה שאחוזה קטנה באמצע היער תוכל להגן עלינו?״,אמרתי בעצבים
״תני לנו לטפל בזה אריאנה..בנתיים את יכולה ללכת לחדר שלך,יהיו לך כמה בגדים שם ו…אם תצטרכי עוד דברים נוכל לקחת אותך״,אמר לי
קמתי עצבנית ושילבתי את ידי
״אני יכולה ללכת לבד..״,אמרתי חסרת אונים
״החדר האחרון במסדרון למעלה״,אמר לי כשהתרחקתי
הלכתי בעצבים לעבר החדר,מביטה סביבי בחדרים האחרים
במהירות יצאו שני נערים מהחדר ונתקלתי בהם כשאני נופלת על הרצפה
״קשה לך לראות לאיפה את הולכת?!״,הבלונדינית אמרה בקול סנובי
״תשתחררי מימנה שיילי״,אמר הנער שהיה איתה והושיט לי יד כדי לעזור לי
אבל סירבתי בדחיפה וקמתי
התעלמתי מהם והמשכתי ללכת
״תגידי נימוס את לא יודעת במקרה?״,הבלונדינית שאלה
״כן..שכחתי,הפרצוף שלך דומה לנעלים שלך שמעת על זה?״,אמרתי בעצבים והיא זרקה לי פרצוף בהלם
התעלמתי ונכנסתי לחדר טורקת אחרי את הדלת
נשכבתי על המיטה הגדולה שלקחה חלק גדול מהחדר והסתכלתי על התקרה..
החיים החדשים שלי..