״הבת של…״ פרק 2

הרגשתי סחרחורת קלה ונעשנתי על הקיר
הוא תפס אותי חזק והצמיד אותי לקיר,הפעם לא הצלחתי להגן על עצמי
הוא הוציא חומר ולפתע הוא נפל
מאחוריו עמד בחור בידו מקל,הוא הסתכל אלי שניות ואז בדק את הדופק של החולה נפש
״לא לזוז!״,שמעתי את הקול של אבי נכנס למקום בידו רובה ואחריו כמה אנשים לבושים בחליפה
הבחור מיד הלך מבלי שאבי הספיק לראות מי הוא
״קטלין את בסדר?״,החזיר את הרובה שלו לכיס וחיבק אותי
הנהנתי מובהלת
הבחורים שהיו עם אבי בדקו מה עם האיש

״יכלת לההירג קטלין,את יודעת כמה דאגתי?״,אבי הסתובב בכל הבית משתגע,אימי ישבה לידי מחובקת אלי ודניאל ישב על הספה הקטנה והסתכל אלינו
״אני…יודעת,אני מצטערת!״,אמרתי בגמגום
״מה עבר לך בראש בכלל שהלכת לבד בלי דנה״,אמר
״אני ילדה גדולה אני לא חייבת להישאר תקועה עם כולם!״,אמרתי בכמעט צעקת וקמתי
״אבל כמעט נהרגת קטלין…רגע אך ניצלת?״,שאל
״אני..לא ראיתי״,שקרתי
״את בטוחה שלא ראית עוד מישהו?״,שאל
״לא…טוב אפשר לעלות לישון?״,שאלתי
״כן נמשיך עם כל זה מחר״,אמרה אימי
עליתי לחדרי וסגרתי לאט את הדלת
כל הסודות האלה…מה הם מחבאים?,אני חייבת לברר את זה

״חיפשתי אותך בכל מקום״,אמרה דנה כשסגרתי את הלוקר
״את נעלמת ורציתי לחזור הביתה״,התקדמנו לכיתה
״כן אבל…ממש דאגתי״,אמרה
״אני חייה ושלימה״,אמרתי ונכנסתי לכיתה
״בטוחה?..אז מה זה הכחול שיש לך על הראש?״,שאלה
״בטח מהעמוד שנכנסתי בו אתמול״,שקרתי וישבתי
״שמענו…״.אמרה וישבה מולי
המורה נכנסה ואני הייתי שקועה במחשבות שלי על הבחור של אתמול,ראיתי רק את עיני הכחולות,המבט הדואג…
״לפני שאני מתחילה את השיעור,אני רוצה להציג לכם את איתן״,אמרה המורה
הייתי כל כך שקועה במחשבות שלי שבכלל לא שמתי לב שזה תלמיד חדש
״שב ליד קטלין״,אמרה והפעם הרמתי את ראשי
ראיתי נער נירא קצת גדול,עיניים כחולות,שיער שחור,עגיל בגבה.
הוא ישב לידי והמורה המשיכה בשיעור
המבט שלו היה מוכר…זה היה הבחור שהציל אותי אתמול

״אתה סוג של עוקב אחרי?״,שאלתי את איתן כשהוא חיפש ספר בלוקר
״שאלתי את עצמי כמה זמן יקח לך לזהות אותי…ואו את מהירה״,סגר את הלוקר ואמר בחיוך
״אך ידעת שהייתי שם אתמול?״,שאלתי
״לפי הצעקות כמובן״,אמר והתחלנו ללכת
״ידעתי להגן על עצמי לבד,לא הייתי בכלל צריכה אותך״,אמרתי והוא צחק
״כן…אני לוקח את זה לתודה״,חייך
״אז מה?…חדש בעיר?״,שאלתי כדי לעבור נושא
״כן..״,ענה
״ו…מה הסיפור?״,שאלתי
״את ממש ישירה אה…״,צחק
״ככה זה כשבחור שאני לא מכירה עוקב אחרי״,אמרתי
״טוב לוסי,היה לי ממש נעים להכיר אותך ו…אני מוכן לתת לך שוב פעם להציל את עצמך״,צחק ואז נכנס לאוטו שלו
״ואו התחברת מהר לחדש״,התקרבה דנה כשהוא נסע
״כנראה אני מכירה אותו״,אמרתי
״רוצה תחקיר קטן אליו?״,שאלה
״אך שבאלך״,אמרתי והתקדמנו לאוטו שלה
״הוא רווק,חתיך,עשיר,הורים מיליונרים,אח גדול שאליו אני לא יודעת,ואחות קטנה בגילנו״,אמרה במהירות והיא התחילה לנסוע
״פשי דנה אני ממש רואה אותך כשוטרת״,אמרתי והיא צחקה
״ככה זה כשיש לך אבא ראש העיר״,אמרה בחיוך נרגש
היא התרכזה בנסיעה ואני שקעתי במחשבות שלי…הבחור הזה כזה מסתורי