״אני נישבע לך,אני נישבע לך שאתן לך את חיי״,פרק 3

יצאנו מהבית כשרצים אחרינו עדיין…
״נועה תמשיכי לרוץ…יבוא מישהו לאסוף אותך…רוצי ואל תעצרי..״,אמר לי טל ותפס את פני
״לא…מה אתכם״,שאלתי מובהלת
״אנחנו ניהיה בסדר…עכשיו רוצי…אל תתני להם לתפוס אותך״,אמר לי רון
הסתכלתי על שלושתם שהיו לחוצים
עד שקבוצה באה בריצה
״נועה רוצי!…״,טל צעק
רצתי במקום היו מלה עצים וזה היה קשה…התחרטתי שרצתי השארתי אותם שם לבד…מה יקרה אם יקרה להם משהו…
הייתי כל כך לחוצה ממחשבות שאחד מאחיי יפצעו שלא שמתי לב עד שאחד קפץ עלי
צרחתי…וניסיתי להגן על עצמי עם ידי
הוא התחיל לתת לי אגרופים והמשכתי לצרוח והדמעות התפרצו
למה?!…מי החולי נפש האלה!!
לפתע הבחור הפסיק והתעלף
כשפתחתי את עייני ראיתי מולי בחור…מוכר לי…
הוא התקרב והתרחקתי כשאני עדיין על הרצפה…
״אני רק באתי לעזור…״,אמר לי ברוגע
נתתי לו להתקרב אלי שוב והוא עזר לי לקום
״אתה…מוכר לי״,אמרתי
״כן…מהבית ספר…״,אמר לי
עכשיו נזכרתי…התלמיד החדש
״אך…ידעת שאני כאן?״,שאלתי מתנשפת
״את פצועה…״,העביר נושא ונגע בראשי
שמענו צעדים וסבבתי את ראשי
״את יכולה לרוץ?״,שאל אותי
הנהנתי מובהלת והוא תפס את ידי,רצנו והוא לא שיחרר אותי…הוא היה מהיר מאוד
כשהגענו לבסוף עד לאיזה מדרכה,הוא עצר…התנשפנו ולקחנו אוויר
״הם רצים אחרינו?״,שאלתי
״לא…״,אמר
השאלות בראשי…מה עם הבנים…אני חייבת לנסות לחזור לשם…
״נועה…את חייבת ללכת מפה..״,אמר לי
״אך אתה יודע אך קוראים לי?״,שאלתי
״בבית ספר…״,ענה במהירות
מכונית שחורה נעצרה לידנו והשומרים של אבי יצאו…
״נועה…תעלי״,אמר לי אחד מהם
הסתכלתי על הבחור שאת שמו עדיין לא הכרתי
״אתה גם בא?״,שאלתי אותו
״לא…זה לא אחרי שהם רצים…״,אמר לי
הם פתחו לי את הדלת ונכנסתי,הסתכלתי עליו הולך ונעלם..
אחד שעבד עם אבי ישב לידי…ג׳וני קוראים לו
״נועה את בסדר?״,שאל אותי וניתק
״כן…אבל מה עם הבנים?״,שאלתי
״אל תדאגי הם יהיו בסדר..״,ענה לי בלי לחץ

כשהגעתי לבית אבי ישב עם אימי,הוא חיבק אותה והרגיע אותה…הבית היה קצת מבולגן
״נועה!״,צעקה אימי בדמעות וקמה
היא רצה לעברי וחיבקה אותי חזק
״אוי נסיכה שלי..אני כל כך שמחה שאת בסדר״,אמרה לי בבכי
״מה אם הבנים?״,שאלתי אותם
היא התרחקה ממני קצת והסתכלה על אבי
״נועה…לכי לנוח עברת יום קשה..״,אמר לי אבי
״אולי תדבר כבר!…כמעט הרגו אותי שם…והבנים אני כבר לא יודעת מה איתם!…תדבר או שאתה שוכח אותי!״,צעקתי
אימי הסתכלה עליו בפרצוף של תגיד לה
״כדי שתספר לה כבר…היא צריכה לדעת..היא חייבת..״,אמרה לו אימי
״בואי שבי..״,אמר לי אבי
התיישבתי מולו
״תקשיבי נועה…כל זה לטובתך שאת לא יודעת אבל…המצב כבר ניהיה מסוכן מאוד..״,אמר לי
״הגיע הזמן באמת…״,אמרתי
״אני…לא באמת עובד כאיש עסקים…זה רק סיפור כיסוי לעבודה האמיתית שלי…״,התחיל לומר
״מה זה אומר…במה אתה עובד?״,שאלתי
הוא התחיל להסביר לי ואני הייתי בשוק…אך לא ידעתי מכל זה…
לפתע הדלת נפתחה והבנים נכנסו
קמתי אליהם מהר
שון היה הכי פצועה,וטל ורון יצאןו רק עם פנס בעיין…
הסתכלתי עליהם ושתקתי…הם הסתירו לי את זה..
״היא יודעת…״,אמר להם אבי
״למה?…אתה יודע שכל הדברים האלה יסבכו אותה יותר!״,התעצבן טל
״תגיד שאני ילדה שלא מבינה כלום!״,אמרתי עצבנית
״היי..זה לא מה שאמרתי…נועה זה דבר מסוכן…אבא זה מטורף!…מה עבר עליך שסיפרת לה!״,אמר ואז צעק על אבא
״תירגע…סדרתי הכל…היא תתחיל בזה שהיא תלך לשיעור הגנה עצמית״,אמר לי
״זה ממש יעזור!…אתה רואה היינו שלושה וכמעט נהרגנו!״,אמר עצבני
״היא תיהיה מוגנת טל…לא נתן לה להישאר לבד״,הרגיעה אותו אימי
״זה דבר דפוק…״,מלמל והתקרב למדרגות
מאחורי כל זה הרגשתי שיש משהו..
עליתי אחריו ונכנסתי לחדרו…הוא הוריד את הדם שהיה על שפתיו
״מה הבעייה בזה באמת טל…״,שאלתי אותו ולקחתי ממנו את הניר מנקה בזהירות את הדם
״עזבי את זה עכשיו…״,אמר לי
״מה הבעייה?..יש עוד דברים שאתם מסתירים ממני?״,שאלתי
״לא..את יודעת כבר הכל..״,אמר
״לא הכל…״,אמרתי
הוא הסתכל עלי…
״נועה אני מפחד עליך…אני לא מוכן לזה עכשיו..״,אמר
״מה זה אומר…למה קרה משהו?״,שאלתי
״זה קרה לפני שנתיים..את היית במחנה קיץ בצרפת ואני עבדתי עם אבא…הבת של ג׳וני הצטרפה גם…היא הייתה צעיר ממני בשנה..אחרי כמה חודשים התאהבנו…״,התחיל לומר
״הייתה?..״,הבנתי שהיא כבר לא כאן…
״ביקשו ממני וממנה לצאת לאיזה מקום…וכשרציתי להגן עליה זה היה מאוחר…דקרו אותה בלי רחמים כמה פעמים…היא נהרגה על המקום…לא הצלחתי להציל אותה…״,אמר בעצב
הסתכלתי עליו וכאב לי עליו
״מאז אני מנסה כמה שיותר שתהיה רחוקה מזה…״,אמר לי וקם
״זה כבר לא היה עוזר…הייתי חייבת לדעת מזה״,אמרתי
״ומה יצא לך מזה?…את חושבת שתיהיה מוגנת יותר?״,שאל אותי כשגבו מופנה אלי
הורדתי את ראשי ושתקתי…
״מעכשיו את לא עוזבת אותי לרגע…הם כבר יודעים שאת יודעת…״,אמר לי והתיישב לידי
הנהנתי בהסכמה והוא חיבק אותי חזק…