״אני נישבע לך,אני נישבע לך שאתן לך את חיי…״,פרק 8

הנפילה השביעית שלי!…שוב פעם האימונים האלה עם ג׳ייק,וא חושב שזה אמיתי ולא אימון!.
״טוב קומי,את רדומה!״,אמר לי עצבני
״סליחה!..אתה כולך חושב שזה באמת,אתה מאמן לא נלחם!״,התעצבנתי עליו
״את צועקת הרבה שמתי לב…״,הוא הוציא חיוך שמיד המבט שלי השתנה מעצבני, לרגוע
הייתי איתו עדיין בחדר אימונים כולם כבר הלכו ונשארתי איתו לבד
הוא עכשיו מאמן אותי ואנחנו כבר חודש רק מתאמנים.
״אני לא צועקת,אני מתעצבנת,זה שונה,״,אמרתי
״טוב..נעשה משהו אחר,את תעמדי כאן מולי ואני עכשיו הסתובב סביבך,ברגע אחד את תרגישי שאת מאוימת,את חייבת לתקוף לפני שאני תוקף״,אמר לי ועשיתי את מה שהוא אמר לי,עמדתי מולו ואז הוא התחיל לעקוף אותי בסיבובים,ברגע איד הרגשתי צמרמורת כזאת שמרגישים שבאים לעשות לך משהו מאחורי הגב,הוא בידיוק בא לתת לי מכה בראש והצלחתי להסתובב ולתפוס את ידו,נתתי לו ברכית והפלתי אותו על המזרון,הוא משך אותי במהירות ומצאתי את עצמי עליו,הסתכלתי שניות ארוכות על עיניו החומות,היא מיד הסתובב כשאני הפעם על המזרון והוא מעלי
הוא הביט בעיני ושתקנו,הוא התקרב אלי מעט והשפתים שלנו נפגשו,התנשקנו כשהוא תופס את שתי ידי ומצמיד אותן למזרון
הנשיקה שלו הייתה מדהימה,לא צפיתי שזה יקרה,ועוד ממנו…
התנתקנו מהנשיקה והוא הרחיק את ראשו,הוא עדיין היה מעלי
״כמה זמן רציתי לעשות את זה…״,אמר בלחש
חייכתי במבוכה עדיין לא הבנתי מה קרה פה לפני כמה שניות,בכלל לא ציפיתי שזה מה שיהיה.
הוא קם ממעלי ועזר לי לקום,הוא הצמיד אותי אחיו ושוב פעם הפנים שלנו קרובים,חייכנו אחד לשניה ושוב פעם התנשקנו…
שמענו שיעול כזה מאחורינו וראיתי את אביאל,הוא עמד בכניסה והסתכל עלינו במבט קריר כזה
״אני…אני חייבת לחזור״,אמרתי לג׳ייק כשססבתי את ראשי אליו
״אוקיי…נתראה מחר?״,שאל
הנהנתי לאט כזה והרמתי את התיק שלי,הורדתי ממותני את הג׳קט שלי ושמתי אותו,התעלמתי מהפרצוף של אביאל כשיצאתי,הוא יצא אחרי ושתק,נכנסתי לאוטו והתיישבתי.
״טוב נו…דבר״,אמרתי לו כשהתחלנו לנסוע
״על מה?״,שיחק את עצמו לא מבין
״אני יודעת מה אתה תגיד,ג׳ייק מבוגר בישבילי״,התחלתי לומר
״אני לא אח שלך או חבר שלך כדי להחליט לך,את עושה מה שבאלך״,אמר בקרירות
״אוקיי…״,לא היה לי כוח להכנס לזה,ידעתי שיש לו בעיה איתו,אבל אביאל מעצבן אותי!