״אני נישבע לך,אני נישבע לך שאתן לך את חיי״ פרק 5

מנקודת המבט של רון

ישבתי בבית וראיתי טלוויזיה,בידיוק היה צלצול בדלת וקמתי
כשפתחתי את הדלת עמדה נערה בגילה של נועה
״היי…נועה כאן?״,שאלה אותי
הנהנתי ופתחתי לה את הדלת בגדול
בחנתי אותה..וראיתי שהיא מסמיקה
״אתה בטח אח שלה..״,אמרה לי אחרי שנכנסה ובחנה את הבית
״כן..״,עניתי בקול צרוד
״אני הכרתי את נועה במחנה הקיץ״,אמרה לי והסתכלה עלי בחיוך
״בגלל זה את לא כזאת מוכרת לי…״,אמרתי
מי בכלל מכיר תחברות של נועה?!
היא חייכה עד שנועה ירדה
״אוראל?…״,נועה אמרה ואוראל הסתובבה
היא חיבקה אותה וחייכה
״סופית עברנו לפה…״,אמרה לנועה
״גדול!…״,חייכה נועה
״יש לי מלה לספר לך..״,נועה הוסיפה ומשכה את ידה
אוראל הסתכלה עלי בחיוך ועלתה אחרי נועה

מנקודת המבט של נועה

דיברנו מלה…התבאסתי שלא יכלתי לדבר איתה על זה שאני נכנסתי לשטויות של אבא שלי…וגם על זה שאני מתאמנת עם בחור מסתורי…שמדליק אותי…
״תגידי האח שלך שהיה למטה….זה שון?״,שאלה אותי וקמה לעבר המגירה שלי,היא שיחקה עם השרשרות שלי
״אה..לא,זה רון,למה?״,שאלתי
״סתם…וזה הוא הבכור?״,שאלה והסתכלה עלי,נעשנת על המגירה
״כן…עוד משהו שאת רוצה לדעת על רון?״,שאלתי בחיוך
היא הסמיקה וצחקה
״אוראל רון מבוגר בישבילך…הוא בן עשרים וחמש״,אמרתי
״מי אמר שאסור?…״,שאלה אותי
״אף אחד אבל…״,התחלתי להגיד אבל היא קטעה את דברי
״יש לו מישהי?״,שאלה אותי
״לא..״,עניתי
הדלת נפתחה וטל עמד בפתח הדלת
״היי…את..מוכנה?״,שאל אותי והסתכל על אוראל
״אה…כן״,עניתי
״לאן?..אפשר לבוא אתכם?״,שאלה אותנו אוראל
״תאמת…זה…״,הוא חיפש מה לומר לה
״בישבילו…הוא עם בעיה״,אמרתי
״אה…טוב..אז דברי איתי כשתסיימי״,חייכה ויצאה
״בעייה נועה?״,שאל וצחקתי
״לא ידעתי מה להגיד מצטערת״,אמרתי
״עשית ממני בנאדם חולה!״,אמר וצחקתי בשקט
ירדנו ויצאנו מהבית
אחרי עשר דקות הגענו
הלכתי להחליף בגדים ובידיוק מאיה הייתה שם
״היי…נו לא מתחרטת לחזור לכאן?״,שאלה אותי בחיוך
״תאמת לא…״,אמרתי
״לאביאל אין רחמים…הוא סתם אוהב לשחק״,אמרה לי
״אז אני הראה לו שאיתי לא משחקים״,אמרתי
״אז בהצלחה לך״,חייכה ויצאה
כשיצאתי אביאל התאמן עם מקלות ובובה,הוא הכה בה בלי רחמים,היו לו שרירים כאלה בולטים כשהוא הכה בבובה…
התקרבתי והוא המשיך להכות
״חשבתי ברחת..״,אמר לי כשהוא ממשיך
״אהבתי שחשבת..״,חייכתי
הוא עצר והסתכל עלי בחיוך
״מוכנה?״,שאל אותי וניקה את הזיעה שלו עם המגבת
הנהנתי לאט והתקרבתי
״טוב הפעם…אני הנסה לעמוד קדימה ואת תעמדי מאחורי״,אמר לי
הנהנתי שוב ועמדתי מאחוריו
התאמנו שוב ואין…סתומה כמוני אין!…שוב פעם הייתי ברצפה והוא צחק עלי
״טוב די…באת לעשות רק צחוק!״,התעצבנתי כשנפלתי שוב,קמתי במהירות והתחלתי ללכת
״חכי…״,הוא צחק ותפס את ידי
״מה אתה חושב לעצמך?..שבאתי לכאן כדי שתעשה ממני צחוק?״,שאלתי עצבנית
״מה את מתעצבנת…אני פשוט עושה תעבודה שלי״,אמר ונירגע..עדיין היה לו פרצוף שהוא מת לצחוק
גלגלתי עיינים וחזרתי לדרכי
״לא באמת עכשיו…חכי״,אמר ותפס את ידי
נעצרתי ושילבתי את ידי
״אוקי…נעשה את זה לאט..״,אמר
״אני לא כזה יודעת אם להאמין לך…״,אמרתי
״טוב…אם ככה את חושבת״,אמר ושחרר אותי
״אם עוד פעם אחת אתה תפיל אותי!…אני הגרום לך ליפול על הרצפה!״,אמרתי עצבנית והוא צחק
״טוב..״,חייך וחזרנו לאותו המקום
הוא היה מאחורי בידיוק כמו אתמול
היד שלו סביב בטני והיד השני תופסת את ידי מאחורי גבי
״זה לא כזה קשה…פשוט לתפוס את היד השני שלי ולהפיל אותי״,אמר
ועשיתי את מה שהוא אמר
ידו מאחורי גבו והוא על הרצפה
״רואה…לא כזה מסובך״,אמר
״עכשיו נעשה את זה בדרך אחרת וביותר חזק…אל תפחדי לפגוע״,אמר לי
״תתפסי את היד שלי חזק,תסובבי אותה לאחור ותפילי אותי…אם לא תחזיקי אותו דרך אחרת זה כלום מה שעשית…את חייבת לתפוס אותו כדי שהוא לא יגע בך״,אמר לי
הנהנתי ולקחתי נשימה ארוכה…אם יקרה משהו לאחד האחים שלי או למישהו קרוב אלי אני חייבת לעשות את זה
תפסתי את ידו וסבבתי אותה למאחורי גביו,הוא נפל על הרצפה והברך שלי על גבו
התפלאתי ממה שעשיתי…
קמתי ממנו והוא הפעם לא הגיב
״את עבדת אלי נכון?…אך זה שבין כל הרגעים שנפלת לא הפלת אותי ככה?״,שאל אותי
״חשבתי רק על דבר אחד…״,אמרתי
״כל הכבוד לך נועה…עברת את השלב הזה…״,חייך יוסי
״סיימת להיום…״,אמר לי יוסי וחייך
אביאל הסתכל עלי במבט מוזר…כאילו הילד שהיה בו מקודם נעלם…ראיתי בחור אחר,מסתורי ורציני…

״אחותי גדולה אה!״,טל חייך ונכנס לחדרי
חייכתי אליו
״יופי..עכשיו אני רגוע שאת יודעת להגן על עצמך..״,חייך אלי ונישק את ראשי
״גם אני..״,חייכתי
המבט של אביאל היה תקועה בראשי…מה המבט הזה מסמל?…
״טוב בובה..אני חייב לזוז,אל תשני מאוחר״,אמר לי,נישק אותי בלחי ויצא

״נועה?…הכל בסדר?…את רדומה היום״,אמרה לי המורה כשישבתי בכיתה
״מצטערת…לא ישנתי כל הלילה״,אמרתי
״לא מתאים לך…״,אמרה וחזרה למקומה
״אנ…אני יכולה לצאת?״,שאלתי אותה
״כן..״,ענתה וחזרה לקרוא לשאר התלמידים
כשיצאתי מהכיתה ראיתי את אביאל,הוא חיפש משהו בלוקר שלו…
״היי…״,אמרתי כשהתקרבתי
הוא הסתכל עלי וחזר להתעסק בחיפוש
״היי..״,ענה ביבוש
״תגיד…יש בעייה בקשר לאתמול?״,שאלתי אותו
״שום בעיה…״,ענה וסגר את הלוקר בחוזקה
״אז יש בעיה…״,הלכתי אחריו
״עזבי נועה את לא תביני כלום״,אמר לי
״מה זאת אומרת לא מבינה כלום?…תסביר״,אמרתי
״את מטומטמת!״,אמר לי ועצר
״סליחה?!..״,עצרתי גם…מה הבעייה שלו
״את לא מבינה למה נכנסת!…את חושבת שהדברים האלה זה רק מכות כאלה אבל לא…את טועה!…זה סיוט הכי גדול!״,אמר לי
״אך השתנה לך החשיבות?״,שאלתי
״אני עשיתי הכל בכוונה!..עשיתי בכוונה שתיפלי ושיראו שאת לא מסוגלת לכלום אוקיי…העדפתי שתלכי מהמקום הזה…שלפחות יהגנו עליך כמו שצריך…״,אמר
״למה?…אתה חושב שאני אחת שלא יודעת להגן על עצמה וישר יהרגו אותי?״,שאלתי עצבנית
״זה לא קשור לזה…את לא מבינה שהחיים שלך תלוים בהם…ברגע שהם יבינו שאת חזקה הם יעשו הכל כדי שתשברי״,אמר לי
״ומה זה כל כך אכפת לך?…אתה הרי עושה ממני צחוק שם…מה כל כך אכפת לך אם אני המות או לא?״,שאלתי
הוא הסתכל עלי ושתק
״עדייף שתחזרי לכיתה שלך…״,אמר
״למה אתה תמיד חייב להעביר נושא?״,שאלתי
פתאום היה צלצול וכולם יצאו…בין כל התלמידים שעברו אביאל הספיק ללכת
הבנתי שזה נושא רגיש…אבל למה כל כך אכפת לו ממני….