״אני יודע את האישה של חיי…״ פרק 4

•אריאל•

אחותו הקטנה?,דווקא באחותו הקטנה התאהבתי?,מכיר את השטות הזאת האחות מחוץ לתחום
למה נפלתי על זה?
״אריאל?״,אבישג העירה אותי ממחשבותי
״אה..?״,שאלתי וגרידתי את ראשי
״אתה בא?״,שאלה אותי וצחקה
״רגע…בא לאן?״,אליאור שאל
״יש לנו עבודה ביחד״,ענתה
״רגע…אך הגעת לזה שאתה עובד עם אחותי?..״,אליאור שאל מבולבל
״הוא לומד איתי בכיתה״,אמרה
״מה?…ירדת כיתה?״,שאל אליאור והתאפק לא לצחוק
״סתום…הורידו אותי״,אמרתי לו
״טוב…השיחה שלכם מאוד מענינת אבל יש לנו עבודה״,אמרה אבישג
״איפה נלמד..?״,שאלתי את אבישג
״בחדר שלי..״,ענתה בחצי שאלה
״למה שלא תלמדו פה..״,אליאור אמר
״כן גם רעיון״,עניתי,לא רציתי שאליאור יחשוש שאני ואחותו מתחילים משהו ואנחנו לבד..הכל יכול לקרות
אבישג זרקה מבט קצר לאליאור ואז עלתה במהירות לחדרה
״ממתי יש לך אחות?״,שאלתי את אליאור
״מלפני 16 שנים״,צחק
״רציני אליאור,מכלל השנים שאני הכרתי אותך לא ידעתי שיש לך אחות״,אמרתי מבולבל
״הכרנו בתקופה שההורים שלי היו בריב,אבישג ואחותי הקטנה אליאן גרו תקופה עם אבא שלי״,אמר
עכשיו הכל מובן…
״אמ..אליאור,אני לא יודעת מה עובר על אליאן,אבל כדי שתנסה לדבר איתה״,אמרה אבישג כשירדה
״טוב..״,אליאור אמר ועלה
התישבנו על השולחן מול המחשב והתחלנו ללמוד,הופתעתי מעצמי שאני בכלל לומד…

•אליאן•

כשחזרתי לבית הסתגרתי בחדר האמבטיה..
זה לא יחזור שוב..למה?,מה הבעיה איתי?,למה אני כזאת מטומטמת ולא מצליחה בכלום,למה אנשים שונאים אותי
כמו תמיד אחרי יום נוראי,לקחתי סכין וחרטתי על ידי,דמעות של כאב זלגו,של ייאוש,הדם זלג על הכיור,הדפיקה של אליאור הקפיצה אותי
״אליאן!,מה נסגר?״,שאל
ניגבתי את הדם שהיה על הכיור במהירות ושמתי ניר על החתך,ניגבתי את הדמעות וסידרתי את עצמי,פתחתי את הדלת ואליאור עמד בפתח
״מה?״,שאלתי
״מה כל זה?״,שאל
״אי אפשר פרטיות בבית הזה?״,שאלתי עצבנית,לא עד גיל עשרים,וגם לא כשאת נשארת חצי יום תקועה בחדר האמבטיה״,אמר
גלגלתי עיינים והתקדמתי לחדרי
״אליאן מה אמרתי לך בקשר לגלגול עיינים האלה״,התעצבן
״יואו!,אך זה שאתה כזה מעצבן!,אני מעדיפה תרגע שאתה רק אומר לי היי״,אמרתי בעצבים וטרקתי לו את הדלת בפרצוף
״אליאן אני לא יודע מה עובר עליך..אני מצטער,את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל״,אמר לי מעבר לדלת
כן אליאור,אם באמת ידעת שאני מושפלת,שאני עוברת חיים קשים..אם היית יודע מה אני עוברת…
חשבתי בליבי
הדמעות זלגו שוב ונתתי לעצמי ליפול על המיטה,מסתכלת על היד שלי,כמה חתכים עם דם יבש,כל פעם שאני עוברת יום מגעיל אני חותכת,מרגישה אך כל הכעס והכאב משתחרר,ורק כאב שורף נישאר…
קמתי והסתכלתי על עצמי מעבר למראה,תמיד בוכה כשאני רואה את עצמי,מרגישה שמנה ומכוערת…
חזרתי למיטתי ומיד נרדמתי, ושקעתי בשינה..

•אבישג•

״אני לא מאמין שכל השעות האלה למדתי״,אמר אריאל והתמתח ונעשן לאחור
״לתת לך מדליה?״,שאלתי בחיוך
״ברור!״,חייך
קמתי והוא אחרי,הוצאתי שתי פחיות קולה ונתתי לו אחת
״אני חושב שכל זה סתם!,כאילו מה כל כך צריך ללמוד״,שאל
״אם אתה יודע מה אתה רוצה להיות בעתיד,זה ממש לא סתם״,אמרתי לו
״למה את יודעת?״,שאל בהתענינות
״בטח..אני חולמת לעבור לאיזה בית ספר לעיצוב,ואני חייבת בגרות מלאה״,חייכה
״בעע…להמשיך עוד ללמוד״,אמר בגועל
״אתה מפגר״,צחקתי וזרקתי עליו כדור ניר שפגע לו בראש
״יואו!,באיזה אומץ?״,שאל באיום וצחקתי
הוא תפס אותי וסיבב לי את היד,הוא נצמד אלי מאחור ולחש לי
״מה אומרים?״,שאל
״תגיד לי אתה..״,חייכתי
״סליחה אריאל החתיך״,אמר
״סליחה אריאל האידיוט!״,הצחק שלי התגבר והוא פשוט דיגדג אותי
״די אריאל!,אני שונאת דיגדוגים״,צחקתי וצעקתי
״עכשיו מה אומרים?״,חזר על שאלתו בחיוך
״סליחה אריאל החתיך״,צחקתי ודחפתי אותו
״סולח״,חייך
חייכתי אליו אחרי שנרגענו
״אז מה אבישג?,תספרי קצת על עצמך״,אמר לי בחיוך ונעשן על השיש
התיישבתי בקפיצה קטנה על השיש והסתכלתי עליו
״אין לך מה לעשות במקום לאבד תזמן שלך איתי?״,שאלתי
״תאמת…לא״,חייך והקשיב לי
דיברנו קצת על מה אני רוצה ומה הוא רוצה,אריאל בעיני היה כל כך שונה מהחברים של אחי,כאילו ברגע אחד כל הערסיות שבו כבר לא כאן
בידיוק ההורים שלי חזרו מהעבודה עם שקיות של קניות ועזרתי לאמא שלי
״אריאל!,כמה זמן לא ראיתי אותך נשמה״,אמא שלי אמרה לו וחיבקה אותו
״מה שלומך אליאנה?״,שאל בחיוך
״הכל דבש!,אתה נשאר לאכול איתנו?״,שאלה אותו
״למה לא..״,חייך וקרץ לי
אחרי שסיימתי להכניס את כל הקניות במקומם עליתי לחדרי ,לקחתי בגדים והלכתי להתקלח,לבשתי מכנס טרנינג וחולצה נופלת בכתף,פזרתי את שערי וירדתי
אליאור ואריאל ראו איזה משחק,אלירן כל דקה גנב אוכל כשאמא הסתובבה ובעיני חיפשתי את אליאן
עליתי בחזרה ועברתי ליד חדרה של אליאן,היא שקעה בשינה,אולי עבר לה יום לא פשוט,לא רציתי להעיר אותה נתתי לה לישון,סגרתי את הדלת וירדתי,באמצע המדרגות פגשתי את אלירן,הוא נישק את ראשי ועלה
בקושי אני רואה אותו בזמן האחרון,מי יודע לאיפה הוא הלך..
התיישבתי ליד אליאור וראיתי איתם משחק,ואז אמא שלי קראה לכולנו לאכול…
היום הזה עבר כל כך טוב…