״אני יודע את האישה של חיי…״ פרק 16

•אריאל•

ישנתי אצל אליאור באותו ערב,כמה שרציתי להיות עם אבישג עכשיו…
לבסוף נרדמתי ובסביבות החמש לפנות בוקר התעוררתי מרעש בחדר של אבישג.
קמתי,אליאור יושן חזק,גם אם תיהיה אזעקה או פצצה הוא לא ישמע…
הדלת של חדרה הייתה חצי פתוחה,היא שכבה על מיטתה וראתה סרט
״שוג?…את לא ישנה?״,שאלתי אותה בלחש וסגרתי את הדלת
״היה לי חלום רע…בוא לידי״,אמרה לי
חייכתי לה ונשכבתי לידה,שכבנו מחובקים
״הבנת את הטעות שלך?,לא היית צריכה לבוא איתנו לשם…״,אמר לי
״כן…״,היא העשינה את ראשה על החזה שלי ונישקתי לראשה
״אני אוהב אותך קטנה שלי״,אמר לי
היא הרימה את ראשה
״גם אני״,אמרה והתנשקנו
״רגע…מה גם את?״,שאלתי בחיוך אחרי שהתנתקנו
״שונאת אותך…״,צחקה
״מה זה?…תחזרי על זה״,תפסתי אותה ועליתי מעליה
״אני אוהבת אותך״,חייכה אלי
כמה שאני מאוהב בה,התנשקנו עוד
עד שזה הפך לסוהר
עליתי לה טיפה את החולצה,והתנשקנו ללא הפסקה
ואז היא עצרה
״אמ…אריאל חכה״,אמרה לי והרחיקה אותי,היא קמה מהמיטה
״מה יש יפה שלי?״,שאלתי אותה וקמתי
״זה פשוט מהיר לי מידי…ואני מרגישה כל כך שאני לא מספרת כלום לאליאור,הוא…אני פשוט לא יכולה להסתכל לו בעיינים״,אמרה בעצב
״אז נגיד לו…גם לי לא קל לשקר לחבר הכי טוב שלי,אבל מה יהיה אם הוא לא יסכים…אם הוא יעשה הכל כדי להפריד בנינו״,אמרתי,היא הסתובבה אלי ועמדה מולי ודמעה זולגת מעיניה
״אל תבכי נסיכה שלי,הוא לא יפריד בנינו!״,חיבקתי אותה חזק
אחרי כמה דקות חזרנו למיטה ונרדמנו

•אבישג•
״שוג!,נו פתחי תדלת!,כמה פעמים אמרתי לך לא לנעול אותה!״צעק אליאור מחוץ לחדרי
פתחתי את עיני וכשראיתי את אריאל קפצתי
״אריאל קום..״,הערתי אותו בלחש
הוא פתח את עיניו,לקח לו כמה זמן לקלוט שבוקר ושאליאור בחוץ,קמנו במהירות
״מה אני עושה?״,שאלתי את אליאור בלחץ
״אה…״,הוא חשב וכולו לחוץ יותר מימני
״שוג!״,צעק ודפק יותר חזק
״אמ…רגע״,אמרתי לו
״פתחיי לו אני נכנס מתחת״,אמר ונכנס למתחת למיטה
נירגעתי טיפה ופתחתי לו תדלת
״מה נראלך שאת נועלת?,כמה פעמים אמרתי לך לא לנעול״,אמר לי בעצבנות
״פרטיות במקום שלי מותר?״,שאלתי ושילבתי את ידי
״כן כן בסדר…טוב יש לך עשרים דקות להיתארגן,פספסת מספיק ימי לימודים״,אמר
״אויש…אליאור אין לי כוח״,אמרתי
״שום אין לי כוח!,בית ספר עכשיו,אמא ואבא לא כאן ואני המבוגר האחראי,תתלבשי!״,אמר לי
גלגלתי עיינים
״ותגידי,ראית את אריאל?״,שאל
״אמ…ניראלי,יצא לעשן״,אמרתי לו
״טוב אני הולך אליו״,אמר ויצא
״באמת שוג?,יצאתי לעשן?״,שאל עצבני
״צא מהר יש לי רעיון,לך לחדר של אליאור״,אמרתי והוא יצא
דפקתי צרחה ושמעתי את אליאור עולה ורץ
״שוג מה יש?״,שאל מובהל
״ראיתי ג׳וק ענקי!״,הייתי על המיטה
הוא חיפש אותו וראיתי את אריאל יורד
״מה יש לכם?״,שאל אריאל בכניסה לחדר
״הינה אתה יא חמור,חיפשתי אותך בכל הבית״,אמר
״אז?,מה קרה ומה הצרחות?״,שאל
״שוג אין פה שום ג׳וק,ניראלי את חולמת,ותתלבשי כבר״,אמר ויצא עם אריאל
צחקתי לעצמי כמה שניות ואז קמתי
התלבשתי,ג׳ינס וחולצת בית ספר שחורה,שוב פעם הירידה שלי במשקל…
שמתי עלי את הג׳קט של אליאור,הוא היה גדול עלי ככה שאיי אפשר לראות עד כמה רזיתי
נעלתי נעלי בובה וירדתי
נכנסנו לתוך האוטו ונסענו לבית ספר
״תגידי את יודעת מה עם אליאן?,אני בקושי רואה אותה..״,אמר לי
״תאמת שגם אני לא…ניראה אותה בבית ספר״,אמרתי
הגענו די מאוחר והמנהל תפס את שלושתנו,העונש שלנו להישאר שעה…

•אליאן•

היינו מאחורי האולם,אף אחד לא בא לשם אף פעם
מאז מה שהיה עם אליאור,החלטתי לקחת את החיים שלי בידים,הכרתי כמה חברים
מלבד שרון,והסיבה היחידה שאנחנו מתחבאים היא שהתחלתי להבריז מהלימודים,יש לי חבר,ואני התחלתי לעשן…
״ביבי אולי תקפצי אלי לדירה?,ההורים שלי לא בבית״,לחש לי בן כשהיינו לבד והתנשקנו
״לא יודעת…,אני כבר בקושי בבית,אליאור בסוף יבחין שאני נעלמת״,אמרתי בחשש
״אבל אני מתגעגע אליך…״,אמר ונישק אותי שוב
״מה אני יעשה…״,אמרתי הוא הרים את ראשי עם ידיו ונישק אותי שוב,הנשיקה הפכה לסוהרת,הוא הרים אותי ככה שרגלי סביב מותניו והצמיד אותי לקיר של האולם
״אני כל כך מכור״,אמר שהתנתקו כדי לנשום אוויר
נכנסנו לאולם,והוא רדף אחרי כשאנחנו צוחקים,עד שהוא הפיל אותי על אחד המזרונים,הוא נשכב מעלי ונישק אותי שוב,הנשיקה שוב פעם הפכה לסוהרת,הוא הרים לי תחולצה ובלי היסוס הורדתי אותה
וזה ככה זרם…

•אלירן•

בפעם הראשונה שלי באתי לבית ספר,נטלי נרשמה אליו גם
למי יש כוח אבל להכנס לשיעורים
הסתובבתי סתם,הבית ספר הזה ענק!
עשיתי סיבוב ליד האולם
לפתע לא האמנתי למה שאני רואה,אני בטח לקחתי יותר מידי
אליאן ואיזה אחד שנירא בגיל של אליאור
הוא נישק אותה עוד שניה בלעה אותה
״אליאן?״,אמרתי בעצבים
היא נלחצה והתרחקה,בין רגע לא הייתי אני,תפסתי את ידה בחוזקה כמעט שברתי לה אותה
״איי אלירן די אתה מכאיב לי!״,צעקה בבכי
שחררתי אותה ונתתי מכות לאותו בחור,הוא בקושי הצליח להגן על עצמו מרוב המכות שנתתי לו
כמה תפסו אותי פתאום והרחיקו אותי מימנו
״אלירן…״,היא בכתה,תפסתי בשיערה בחוזקה
״אני לא רוצה לשמוע אותך!,את תסתמי תפה שלך!״,צעקתי עליה
נתתי לה סטירה כל כך חזקה שהיא נפלה ממנה
״אלירן!״,אליאור לפתע צעק ותפס אותי
״נדפקת לגמרי?!״,דחף אותי מאליאן
אבישג עזרה לה לקום וחיבקה אותה
״לך תתעסק בחיים שלך אתה!״,אמרתי לאליאור בעצבים
״מה נסגר איתך?״,שאל בעצבים
״לך כוסעמק! ״,צעקתי לו ודחפתי אותו

•אבישג•

היינו בהפסקה,הייתי עם לירון ולפתע ראיתי כמה רצים לעבר אליאור
הוא מיד קם ורץ,הרגשתי שקורה משהו אז רצתי גם
ראיתי פתאום את אלירן,הוא נתן סטירה חזקה לאליאן עד שהיא נפלה
אליאור העיף אותו ממנה ואני רצתי אליה
עזרתי לה לקום וחיבקתי אותה,היא בכתה ורעדה וניסיתי להרגיע אותה
״לך כוסעמק!״,אמר לאליאור והלך בעצבים
הבחור שאלירן הרביץ לו ניסה לחזור לעצמו
ולבסוף קם
״את!…לא בא לי שום קשר אליך יותר מובן לך,ואם אני רואה את אח שלך הוא מת!״,אמר לאליאן
לא הבנתי מאיפה זה בא,מה לה ולו
״חיכתה לזה אה?,להשתמש ולזרוק!״,צעקה עליו בבכי
״חשבת שאני באמת אוהב אותך,את סך הכל סטוץ!״,אמר לה
הייתי בהלם אליאן…
״אליאן אל תגידי לי שעשית את זה!״,אמרתי לאליאן כולי בשוק
למזלה אליאור לא שמע,לקח לו זמן לבוא לאליאן
״אל תתערבי לי בחיים אבישג!״,אמרה לי
״מה חשבת לעצמך?,מה את יודעת מהחיים בכלל?,את בסך הכל ילדה!״,צעקתי עליה
״רדי מימני!״,אמרה בעצבים
״אליאן!״,התעצבנתי עליה
״תעזבי אותי!״,היא התפרצה שוב פעם בבכי,אליאור סוף סוף התקרב והסתכל עליה
״אליאן את רוצה לספר לי מה קורה?!״,שאל אותה
״זה לא מה שרציתי,אני מצטערת!״,אמרה לי
זה היה פשוט יותר מידי ליום אחד,נגעלתי מהתנהגות של אליאן פתאום ,היה לי נמאס מאלירן,ומכולם…המשפחה הזאת נהרסת…
פשוט עזבתי אותם והלכתי
כל אחד והשטויות שלו
״שוג…״,אריאל קרא לי
הסתובבתי אליו והוא חיבק אותי
״די קטנה שליי,יהיה טוב״,אמר לי וקברתי את ראשי בין זרעותיו
חשבתי על זה,הייתי חייבת לספר לאליאור למרות הכל,היא בסך הכל ילדה,מי אומר אולי היא נכנסה להריון…

•אליאור•

חזרתי לבית בעצבים ואליאן עלתה לחדרה ונעלה את עצמה
אריאל ואבישג נכנסו
ואלירן בידיוק ירד
״תעצור ועכשיו אלירן!״,צעקתי עליו
״זוזי לי מהדרך אבישג״,הוא התעלם ממני והתקרב לדלת,אבישג עמדה מולה
״אבישג אל תזוזי״,אמרתי לה
״רוצה עוד אחת?,פעם אחת לא הספיק לך?״,שאל את אבישג בעצבים
״מה זאת אומרת?,אלירן מה עשית לה?״,שאלתי אותו
״תגידי לו שוג,תגידי לו עד כמה חולה נפש נהייתי״,צעק עליה
״אלירן אתה צריך עזרה…״,אמרה לו ברוגע
״לכי תבלבלי במוח של מישהו אחר,עכשיו עופי לי מהדרך!״,צעק עליה
״אלירן תרגיע!״,אריאל התערב ונעמד לידם
״אני לא הולך להגיד עוד פעם אבישג,עופי לי מהדרך!״,צעק עליה
אבישג עמדה כאילו היא לא מפחדת ממנו
הוא בא לתת לה איזה סטירה ותפסתי אותו
הצמדתי אותו לקיר כשאני תופס את חולצתו
״אלירן אל תעשה שטויות שבסוף את תתחרט עליהם
״אני לא מתחרט על שום דבר!,הדחיפה הזאת שננתי לאבישג אני לא מצטער עליה,זה הגיע לה…שתלמד לא להתעסק עם החיים שלי!״,צעק עלי
״מה זאת אומרת?,הרמת עליה יד?״,שאלתי בהלם
״עזוב אליאור,יש דברים יותר חשובים עכשיו..״,אבישג אמרה,שמעתי בקולה את הכאב והפחד,אך לא?,אח שלה מכה אותה
״ומה עם אליאן?,מה הסיבה לכל הבלאגן שעשית שם…?״,שאלתי אותו
״או…חשבת שאליאן פשוט תקום ותחזור לילדה טובה ושקטה?,טעית!,תפסתי אותה עם הבחור הכי עברין בעיר,הם התנשקו ותאמין לה שהיה מעבר…״,עזבתי אותו כששמעתי את זה,אליאן?,כל העצבים עלו לי
״אליאור זה לא צריך להיות ככה..״,אבישג אמרה לי
התעלמתי ממנה ועליתי במהירות לאליאן
״אליאור…״,צעקה אבישג
שברתי את הדלת מרוב עצבים
״אליאור בבקשה…״,אליאן בכתה
״מה נראלך בכלל!,קופצת על כל בחור שאת רואה!״,צעקתי
״זה…זה לא מה שהיה צריך לקרות,אנ…אני״,היא גמגמה
״ממתי זה נמשך?״,שאלתי בעצבים
״אליאור בבקשה…״,בכתה ואמרה
״תעני!״,צעקתי עליה
״חודש…אבל…״,היא גמגמה,בקושי הצלחתי להבין אותה היא לא הפסיקה לבכות
״אני עכשיו הולך אליו ואת?…תשכחי שיש לך אח!,אצלי את מחוקה עכשיו!,מצידי אין לי אחות קטנה יותר״,אמרתי לה בגועל ויצאתי
ירדתי במהירות ואריאל ואבישג אחרי מנסים להרגיע אותי
״אל תשגעו אותי עכשיו…אריאל אתה בא או לא?״,שאלתי אותו
הוא הנהן ויצאנו

•אבישג•

היום הזה ניהיה יותר ויותר מגעיל!,כשאליאור ואריאל יצאו הם לא חזרו שעות,אליאן נעלה את עצמה בחדר ולא הפסיקה לבכות
ואלירן חזר לעצמו ולקח שוב כמות
״את צריכה לקבל מחיאות כפים אבישג״,אלירן עמד בפתח הדלת של חדרי ואמר
״עוף מפה..״,אמרתי לו בעצבים
״דווקא באלי להישאר..״,אמר
״אלירן די כבר!,מה אתה מחפש?״,שאלתי בעצבים,פחדתי מימנו כבר,הוא עכשיו מכור לסמים ולא שם לב למה שהוא עושה…
״אותך…יש לי אחות קטנה יפה״,התקרב אלי
״תעוף מימני!,אל תתקרב אלי״,צעקתי עליו ודמעות זלגו מעיני
ימים שפחדתי מאלירן,מאחי הגדול,זה שתמיד הרגשתי מוגנת איתו,שהרגשתי בטוחה…
״כמובן לך יסלחו על הכל!,האחות הקטנה שעושה תמיד שטויות יסלחו לה על הכל!״,צעק עלי ודחף אותי
״זה לא אתה!,אתה פשוט חייב להפסיק עם זה אלירן״,אמרתי לו בקול רועד
״כן בטח!…תבלבלי במוח של מישהו אחר״,צעק עלי
הרגשתי עייפות וכעס פתאום,הכל פשוט התפוצץ בדמעות
״מה אחותי הנסיכה בוכה?״,הוא התקרב אלי
נתתי לו בעיטה ברגל מרוב עצבים והתרחקתי מימנו
״כלבה!״,צעק וקפץ עלי
״הרסת את המשפחה!,הכל בגללך בעצם,חשבת שאת הנסיכה המושלמת שלא עושה כלום?!,טעית!,הכל קורה בגללך!״,צעק עלי וקימט לי את היד
״אלירן די אני מתחננת…״,צעקתי מכאב
״אלירן די אני מתחננת..בלה בלה בלה״,חיקה אותי וצחק,הוא חיזק את האחיזה וצעקתי מרוב כאב
״אלירן…״,אליאן עמדה בפתח הדלת וצעקה לו בקול צרוד
״לכי מפה את,את הבאה בתור!״,צעק עליה
״תעזוב אותה!״,צעקה אליו
״חה…יש לי אחיות מצחיקות״,צחק
הרגשתי אך היד שלי כמעט נטלשת מרוב האחיזה והכאב החזק
הוא נתן לי בעיטה בגב וברגל שהפיל אותי
והיד שלי מאחורי גבי
בכיתי וצעקתי לו אבל הוא רק צחק
״אלירן!״,הקול שחיכיתי לו כבר שעות הגיע,אליאור העיף אותו מימני ודחף אותו
הוא נתן לו אגרופים
אריאל חיבק אותי כשאני עוד על הרצפה
״יפה שלי…זה נגמר״,לחש לי באוזני
אלירן הספיק לברוח ושמענו הדלת למטה נטרקת
״אבישג אני מחכה להסברים״,אמר לי אליאור
״אליאור לא עכשיו…״,אריאל אמר לו
אליאור הסתכל עלינו כמה שניות ואז התקרב אלי
חיבקתי אותו והוא הרגיע אותי…