״אני יודע את האישה של חיי …״ הקדמה + פרק ראשון

״אמרת שזה נגמר אין מה לומר את לא חוזרת רואה לך בעינים שבנתיים את משקרת לעצמך אני לא יודע אך….״,השירים נגנו באוזני,בזמן שסידרתי את המחסן.
זה מגוחך!,הכל בגלל שאבא שלי המטומטם הזה אני חייב לעבוד!
מפגר כמוה לא מתבייש לעזוב משפחה…
נגיעה עדינה העירה אותי ממחשבותי,הורדתי את האוזניות והתיישרתי.
״מצטערת להפריע…אלונה ביקשה שתחליף אותה בקופה״,אמרה לי אור
הנהנתי והנחתי את הקרטון.
יצאתי מהמחסן,אישה מבוגרת עמדה מאחורי הדלפק,היא הייתה חסרת סבלנות כשהבטתי בה
״כמה כל זה יעלה?״,שאלה
״חמישים..״,עניתי ונעשנתי על הדלפק,שלא תחשבו שאין לי כזה כבוד למבוגרים,פשוט אנשים כמוה מעצבנים.
היא נתנה לי תשטר ויצאה בפרצוף סנובי מהחנות.
״מצטערת,הייתי צריכה להחזיר את בן לבית״,אלונה נכנסה מתנשפת לחנות ואמרה.
״מה קרה לו?״,שאלתי אותה
״הוא הקיא בגן,לא הסכימו שישאר בגן״,אמרה
״לא היית צריכה למהר,אני דווקא אוהב להיות בקופה״,שיקרתי וחייכתי
״לך תבלבל תשכל למישהו אחר אריאל״,צחקה וזרקה לעברי בקבוק נסטי.
צחקתי ונכנסתי חזרה למחסן,שתיתי קצת מהנסטי וחזרתי לעבודה.

סטופ!..

אריאל לוי,בן 17.5,עיינים כחולות ושיער שחור,עגיל בגבה,אריאל טיפוס קשוח ועקשן,כשמדובר במשפחתו הוא אחר לגמרי,עם החברים הוא תמיד זה שכולם יעשן אותו דבר,הראש של החבורה בקיצור.
אביו עזב את משפחתו בישביל אישה אחרת,מאז הוא הבן האחראי במשפחה,יש לו אחות גדולה בשם אלונה היא נשואה ויש לה ילד,מאז הוא עוזר לה בחנות כדי לפרנס את אימו,חוץ מכל זה אריאל אוהב לצאת,לשתות ולהנות,מאז שזאת שהוא אהב בגדה בו כבר לא האמין באהבה,ופשוט משחק עם בנות,סטוציונר בקיצור…
תמיד יהיה כאן בישביל החברים שלו ובישביל משפחתו,היום הוא עובר בית ספר,הוא מהבנים האלה שיושבים במחששה ומעשנים כל היום,המורים התיאשו מימנו וגם המנהל לכן הוא עבר לבית ספר אחר.

אחרי שסיימתי עם הקרטונים,יצאתי מהמחסן,ראיתי שכבר ניהיה חשוך וקר.
״אדוני,אנחנו כבר לא מוכרים וודקה כאן״,אמרה אלונה בעייפות לאיש מבוגר שנראה עצבני
״לא יפה!,איזה מין חנות זאת!,לא מוכרים וודקה תאבדי על מישהו אחר!״,צעק על אלונה
״היי!״,התקרבתי אליו
״אריאל…״,אלונה תפסה את ידי כי ידע שאיתי אין לדבר יפה.
״ילד לא להתערב!״,אמר לי
״צא מכאן״,אמרתי לו
״למה מה תעשה לי?,ילד קטן ומסכן שכמותך״,אמר
התחשק לי להוריד לו את כל השינים,ריח חזק של וודקה יצאה לו מהפה,פשוט התאפקתי מלא להרביץ לו.
התקרבתי אליו ודחפתי אותו ליציאה,הוא מיד נפל על הרצפה מחוץ לחנות,לא אהבתי את ההתנהגות שלי אבל הייתי חייב לפני שהוא יתחיל לעשות שטויות.
האיש קם והלך.
״אני מיואשת..״,אמרה אלונה ונעשנה על הדלפק
״לכי הביתה,אני הסגור כאן״,אמרתי לה
״יש לך מסיבה עכשיו,תלך״,אמרה לי
״עזבי,אני הלך יותר מאוחר…לכי הביתה״,אמרתי לה והרמתי את מה שהאיש הפיל
״אתה בטוח?״,שאלה
״כן!…לכי״,צחקתי ודחפתי אותה
״אני מתה עליך״,חייכה וחיבקה אותי
נישקתי לקודקוד ראשה והיא יצאה.
חזרתי למחסן כדי לסיים לסדר ואז שמעתי מישהו נכנס
״אנחנו סגורים!״,צעקתי מעבר למחסן ויצאתי
נערה התקרבה
״אני…ממש חייבת ללכת לשירותים״,אמרה לי בקול צרוד,חברה חייכה אלי מקווה שזה יעזור
סימנתי לה עם היד להכנס והיא רצה,בחנתי מקרוב את חברתה,היא הייתה בעיני יפיפיה,היה לה שיער שטני,ועיינים ירוקות,היה לה יופי מיוחד.
היא הרגישה אך בחנתי אותה והסמיקה,היא פשוט חייכה והסתובבה בחנות
חזרתי לעצמי והלכתי למאחורי הדלפק
היא לקחה בקבוק שוקו וניגשה לשלם
״אם אני כבר פה…״,חייכה והביאה לי מטבע של עשר
״עזבי..עלי״,החזרתי לה תמטבע
״תודה..״,חייכה
״את חדשה כאן?״,שאלתי
״אתה אמור להכיר כאן את כולם?״,שאלה ושתתה מהשוקו
״זאת עיר קטנה,כל האנשים באים לקנות כאן״,אמרתי
״אז כן…הגענו לפה אתמול״,ענתה ושיחקה עם המחזיקי מפתחות
״אפשר לדעת את השם?״,שאלתי
״לא…״,חייכה
״ולמה?״,שאלתי בחיוך מסקרן
״כי לא אומרים על הפגישה הראשונה״,חייכה כשחברה יצאה והם התקרבו ליציאה
״ומי אומר לי עם ניפגש עוד פעם?״,שאלתי אותה
״כי אני מרגישה שניפגש לא פעם אחת..״,חייכה ויצאה
חיוך עלה לי,אהבתי את זה,זה דווקא מצא חן בעיני,בדרך כלל בנות עושות הכל כדי שאני התחיל איתן אבל היא הייתה מיוחדת…

סטופ!..

אבישג וויצמן,בת 16,עיינים ירוקות ושיער שטני,אבישג היא מיוחדת,אין לה אויבים האויבים שלה הם הקנאים,יש לה יופי מיוחד,ואופי שהרבה אוהבים,הרבה אנשים היו עושים הכל כדי להיות כמוה,אבל אף אחד לא מגיע לרמה שלה,היא טיפוס קשה להשגה,יש לה עוד שלוש אחים,המשפחה המושלמת,אבישג לא עשתה רע לאף אחד בחיים,אפילו אחותה הקטנה שמרגישה שלא כל כך אוהבים אותה מבקשת מהורי לתת את אותו יחס,הוריה ואחיה גאים בה,היא לא אחת שאוהבת להטריף את האחים שלה,מביאה ציונים טובים,ואף פעם לא שיקרה לאף אחד.

אליאור וויצמן-בן 17.5 עיינים ירוקות ושיער שטני,תספורת מארינס,זה שכל הבנות מתות עליו ורוצות אותו,אליאור תמיד אוהב להסתבך,לשתות,לעשן ערס בקיצור.
המשפחה שלו הכי חשובה לו,החברה הכי טובה שלו זאת אבישג,רק היא מצליחה להרגיע אותו בכל רגע
הוא אוהב אותה יותר מהכל,החיבור בניהם מטורף,בחיים הוא לא צעק עליה או עשה לה משהו,לימודים תמיד מבריז,מסיבות זה כל ערב,ובנות?,זה סטוץ אחר סטוץ..

אלירן-בן 16.5,עיינים חומות,ושיער שטני,הבעיתי בכל מקום,אוהב להסתבך,ויותר גרוע מאחיו הגדול, כדורגל זה הדבר היחיד שמרגיע אותו,תמיד יהיה כאן בישביל האחיות שלו
יש לו קצת בעיה עם אחיו הגדול,תמיד רבים על כל דבר

אליאן ויצמן-בת 14.5,עיינים ירוקות ושיער חום בלונדיני,דומה לאחותה,רק שבאופי היא שונה,היא ביישנית וחסרת בטחון,רק בגלל אחיה הגדולים היא לא כזאת שקופה בבית ספר
לעולם לא קינאת באחותה,והוריה בחיים לא הבדילו בניהם,תמיד מנסה להיות כמו אחותה אבל לא כזה הולך לה

לירון סבח -בת 16,עיינים כחולות ושיער בלונדיני צבוע,תמיד תראו אותה שזופה,היא תמיד חלמה לדגמן,יש לה שיער חלק ופוני בובה,עגיל באף,ובטבור,וקעקוע קטן על היד בשם של אמא שלה שנהרגה בתאונה לפני שנתיים עם אחיה הקטן,לירון הכירה את אבישג כשהיא עוד הייתה סגורה ומבודדת,אבישג היא זאת שנתנה לה סיבה לחיות,טעם לחיים,היא אוהבת לשתות ולעשן,ותמיד מנסה למצוא תירוץ לא להיות בבית,הסיבה היחידה היא בגלל שאביה מתעלל בה,והיא תמיד מחביאה את זה…

מנקודת המבט של אבישג

״נישבעת היה מצחיק,רגע..אני טועה או שהבחור הזה ניסה להתחיל איתך?״,לירון שאלה אותי
״אני לא יודעת..״,שיקרתי וחייכתי
״שקרנית גרוע!״,אמרה בחיוך
את לירון הכרתי כבר ממזמן,אחרי חמש שנים שעזבנו את העיר,חזרנו לפה,הייתי תמיד באה פעם בא להיות עם לירון,במיוחד כשאימה נהרגה,לא עזבתי אותה לרגע.
בידיוק קיבלתי הודעה מאליאור
׳שוג איפה את?׳,שלח לי
׳אני עם לירון תכף אני החזור׳,שלחתי לו
״אני חייבת לחזור ״,אמרתי ללירון
״אוף כבר…״,אמרה בעצב
״כן..מצטערת״,אמרתי
״טוב אז ניפגש מחר״,נישקתי אותה בלחי והלכתי

מנקודת המבט של לירון

ברגע שאבישג הלכה כל הפחד חזר בי,הייתי צריכה לחזור הביתה ולקבל מכות..
חזרתי לבית מפחד וכמו כל ערב אבי חיכה לי בסלון,בקבוק בירה לידו והוא שקוע על הטלוויזיה
התפללתי שהוא ירדם ושהוא לא ישמע אותי…
״איפה היית?״,שאל אותי כשסגרתי את הדלת לאט
״אה…עם אבישג,אתה זוכר אותה?״,שאלתי בפחד
״זה לא מענין אותי!,חיכיתי לך!,הבית לגמרי מבולגן!״,צעק עלי וזרק לעבר הקיר שמאחורי את הבקבוק התכופפתי במהירות לפני שזה יפגע בי,והתיישרתי
״את מטומטמת!,למה לא מתת בתאונה במקום אימך!״,צעק עלי ומשך בשערי,מעיף אותי לעבר הספה
״נמאס לי ממך!,נמאס לי את כזאת ילדה מפגרת,אני לא יכול לסבול אותך!״,צעק עלי ונתן לי אגרופים
״אבא בבקשה..״,בכיתי
״תסתמי!״,ניער אותי ומשך אותי אליו
הוא דחף אותי בחוזקה לעבר הקיר,ונתן לי בעיטות בבטן.
״תעלי לחדר שלך ואני לא רוצה לראות אותך!״,אמר לי ודחף אותי לעבר המדרגות.
רצתי לחדרי ונעלתי את עצמי,ידי רועדות וכואבות,כמו כל לילה אני מתפללת ובוכה שמישהו יציל אולי…
הסתכלתי על עצמי לעבר המראה,סימן אדום על הלחי שלי,נזרקתי על המיטה והתחנתתי שמישהו יציל אותי…