״אני יודע את האישה של חיי״ פרק 25

•אריאל•

הנחתי את הארגז האחרון וניגבתי את הטיפות זיעה שעל מצחי
״עובד קשה?״,חייכה אלי אור והושיטה לי בקבוק מים
״תודה..״,לקחתי את הבקבוק והתיישבתי על הארגז,שותה בשלוקים גדולים.
״אמ…נעשה משהו הערב?״,שאלה
״לא יודע…אני עייף״,עניתי
״אמ..אוקיי״,היא קמה ויצאה מהמחסן
״מה יהיה איתך ילד?״,אלונה שאלה
״מה?״,הרמתי את מבטי אליה
״אור,היא יצאה עם דמעות מכאן״,אמרה לי
״למה?״,שאלתי
״כי אדון אריאל חושב על בחורה אחת ושוכח את השניה שהוא יוצא איתה״,אמרה
״אוי…אני לא יודע מה לעשות״,שמתי את ידי על פני,כמה שאני מתגעגע לאבישג,לקול שלה,לטעם שפתיה,לריח שלה,אני אוהב אותה יותר מידי
״אז תחליט,אתה פוגע באור ככה,תתחיל לעשות אם זה משהו!,קודם תדבר עם אור ואז תדבר איתי״,אמרה לי
הנהנתי וקמתי
אור הייתה בחוץ ועישנה,היא ילדה טובה אף פעם לא מעשנת וכל השטויות האלה
״אור..״,אמרתי ולקחתי מידה את הסיגריה
״מה?״,שאלה והתחבאה לנגב את הדמעות
״אני מצטער,אני פשוט…״,התחלתי לומר
״פשוט הלב שלך שמור למישהי אחרת,הבנתי את זה אריאל…״,אמרה לי
הסתכלתי עליה
״אני מצטער אור״,אמרתי לה
״די להצטער,אין לך על מה,ובמקום להצטער לך תעשה כבר את הצד״,חייכה אלי
״מה?״,שאלתי לא מבין
״קום טיפש,לא כל החיים היא תחכה לך!״,חייכה ודחפה אותי
נישקתי לראשה ונכנסתי בחזרה לחנות…

•אבישג•

קיבלתי הודעה מדביר,כבר איזה מאה ומשהו הודעות ממנו,הוא עדיין לא קיבל את זה שאני והוא זה נגמר
״שוג,באלך שנצא לאנשהו?״,לירון שאלה אותי
״אמ..לאן?״,שאלתי והנחתי את הטלפון
״יש מסיבת יום לקורל״,אמרה
״ומה יהיה עם יש אלכהול או דברים אחרים?״,שאלתי בחשש
״אלירן ואליאור גם באים..״,הרגיע אותי
הנהנתי ונשכתי את שפתי
״מה מטריד אותך?״,שאלה והתיישבה לידי
״סתם..תכף הכל נגמר,עוד מעט חופש גדול,אליאור יתגייס,אלירן יעבור לבית ספר צבאי שהוא רצה,יהיה לי מוזר בלעדיהם…״,אמרתי בעצב
״כן זה יהיה די מוזר,אבל הדברים ישתנו,בטח תמצאי לעצמך בן זוג מושלם ואת כבר לא תיהיה צריכה אף אחד
״בנות?,באלכן ללכת לאכול?״,אליאור שאל
הנהנתי כשקראתי את ההודעה של דביר
׳אבישג אל תעלי לי תעצבים!,אם החיים שלך חשובים לך כדי לך מאוד לפגוש אותי!׳
לא רציתי לומר להם כלום על ההודעות והאיומים של דביר,הוא בסוף ירגע.

•אליאן•

״מה הזמן מסמן לי זה הכל שאריות של החיים,ולחיות את הרגע,להתחיל לאסוף את השברים…״,שרתי כשאוזניות באוזני,התחלתי לעבוד במלצרות
״אליאן,מישהו בישבילך״,אמרה לי שנון,אחת שעובדת איתי
הנהנתי והנחתי את המגש,יצאתי לבחוץ וראיתי את אדיר,הוא עישן ונעשן על הקיר
״מה אתה רוצה?״,שאלתי בזלזול
״אני רוצה שתעבירי מסר לאחותך״,אמר לי
״אני לא מוסרת לה כלום,תכניס לעצמך לראש!״,אמרתי לו והמשכתי בדרכי
״אליאן!״,צעק עלי ורץ אחרי
״ילד!,אני מעיץ לך ללכת עכשיו!״,צעק עליו הבוס שלי
למזלי באמת,חזרתי לחנות,הוא לא ישתחרר מאבישג לעולם
התלבטתי עם לספר לבנים או פשוט להשאיר את זה ככה…

•אוראל•

הגעתי למסיבה הזאת וכבר הלכתי לרקוד
שתיתי כמה כוסות וזרמתי עם כולם בריקודים
הייתי צריכה את זה,הייתי צריכה לשכוח מאליאור,רקדתי צמוד לאיזה בן וללא הפסקה שתיתי
התנשקנו לפתע והגענו תוך כמה דקות לאיזה חדר
הוא שכב מעלי ונישק אותי,כאילו ישנתי לפני זה
ובבום התעוררתי,חזרתי לעצמי..
הוא ניסה להוריד לי תחולצה וסירבתי,פעם שניה ושוב פעם סירבתי
״נו תזרמיי..״,אמר לי ונישק אותי בצווארי
״לא…״,אמרתי לו וניסיתי לדחוף אותו
״ששש זרמיי״,אמר לי והתחיל לעלות לי תחולצה
״דיי,אני לא רוצה״,אמרתי לו וניסיתי לדחוף אותו
הוא המשיך והתעלם מימני
״דיי!״,צעקתי והוא עדיין המשיך
התחננתי שמישהו יבוא לעזור לי,זה שאני אחת שזורמת עם כולם ,לא אומר שאני שוכבת עם כל אחד.
אני בחיים לא עשיתי את זה גם אם אני נראת אחת,
הדמעות זלגו ואיתם הפחד
עצמתי את עיני, והתחננתי שמישהו יבוא
לפתע הדלת נפתחה.
ושמעתי הרבה קללות וכמה מכות,עיני לא רצו להיפתח, אבל הדמעות המשיכו לזלוג
״או..אוראל״,הקול שהכי רציתי לשמוע לפתע הופיע,הוא התנשף כולו
פתחתי את עייני מקווה שזה לא סתם דימיון
ותחושת הקלה עברה בי,אליאור עמד מולי והסתכל עלי מודאג
חיבקתי אותו מיד והוא החזיר לי חיבוק חזק וחם
יצאנו מהחדר
״אך…ידעת שאני שם?״,שאלתי אותו כשהיינו בחוץ ,והתיישבנו על קצה הבריכה.
״באתי לכאן וחיפשתי אותך,חברות שלך אמרו לי שעלית לאיזה חדר״,הוא אמר
הורדתי את ראשי והתביישתי מעצמי.
״אני..חושבת שאני הלך״,אמרתי וקמתי
״חכי אוראל..״,הוא תפס את ידי
הסתכלתי עליו במבט מבויש,אולי זה יוריד אותו מימני…
״יש משהו שרציתי לעשות מזמן״,אמר לי
הוא לפתע התקרב אלי והתנשקנו

•לירון•

כשהגענו למסיבה ראיתי את אלירן,הוא היה עם כמה בנות,רציתי למות!
הוא לא רצה לשמוע מימני,לא סיפרתי עדיין כלום לדביר,אני יודעת שאני צריכה לספר לו אבל פחדתי,הוא כל פעם הפתיע אותי יותר,ולא במתנות אלה ,באהבה אמיתית,אדיר הוא תמיד היה החבר הכי טוב שלי,הוא היה איתי בתקופות הרעות עם אבא שלי,אז אך יכלתי להגיד לו שזה נגמר?
״אוף ניראלי אני הלך הביתה״,אמרתי לאבישג,היא עקבה אחרי מבטי ואז הסתכלה אלי
״לירון!,אל תראי לו את זה,את תצטרכי לבחור מי את רוצה,תחליטי עם עצמך״,אמרה לי
הנהנתי,אדיר הוא הבנאדם הכי מדהים שהכרתי,ואלירן?,אני לא רואה תחיים שלי בלעדיו אז…מה אני אמורה לעשות?
שלחתי הודעה
׳אני יודעת מה טוב בישבילי,ואני יודעת שרק אותך אני רוצה…פגוש אותי בקצה הבריכה
בשתיים עשרה׳

•אבישג•

ישבתי וראיתי אך כולם רוקדים,נהנים,שאלתי את עצמי איפה אריאל,התגעגעתי אליו כל כך…
לפתע איזה אחת עברה ונתנה לי וורד,ראיתי את המכתב
׳תני לי עוד סיבה,תני לי עוד הזדמנות אחת… לכי עד למדרגות׳
לא ידעתי עם לסמוך על זה אבל זרמתי
הלכתי עד למדרגות ואיזה אחת נתנה לי עוד וורד
׳כמה שאני אוהב אותך את לא מבינה,הכל אני יעשה בישבילך,לכי לכיוון היציאה׳
הפתק השני
הלכתי לכיוון היציאה כמו שהפתק אמר לי
איזה מכונית חיכתה לי שם
האיש פתח לי את הדלת של האוטו וסימן לי להכנס
הוא חנה ליד איזה מקום,זאת הייתה החנות של אלונה?
יצאתי מהאוטו
נכנסתי לחנות,היה שביל אדום ונרות שמובילות,וכמה וורדים על הרצפה
השיר ״האישה של חיי הופיע״

״אני יודע
את האישה של חיי
אותך אוהב עד בלי די
כי את האושר
האחת שמאירה
את ימי
בי נשבעתי
לי אין אחרת מלבדך
כל השנים לצידך
ימי האושר
שהיו תלויים בחיכך.

אל תלכי את האישה של חיי
את האור בעיני
אם תלכי יום לא יזרח מעלי
דמעות יפלו מעיני
איך הגשם את הדרך
מלטף ומפזר באהבה
ואיתך אני יודע
איך יד ביד
אני ואת מלטפים
את דמעותיי.

בלילות כשאת לצידי
אושר עוטף
את גופי
ובלעדייך ריקנות
תשכון בתוכי
רק עוד דקה
רוצה להיות לצידך
שוב להביט
אל עינייך
שמבריקות הן
עכשיו בשעת הפרידה

אריאל יצא,זה היה פשוט מושלם
״אבישג לפני הכל אני רוצה שתדעי,אני אוהב אותך,כל מה שקרה הייתה רק טעות!,כל הזמן הצטערתי,האהבה שלי אליך מטורפת,את כל חיי ואני יודע שרק אותך אני אוהב״,אמר לי
עמדתי מולו עם דמעות ולאט לאט התקרבתי,הוא חיכה שאני הגיד משהו
נישקתי אותו,נשיקה עדינה,כשהתנתקנו הוא הסתכל עלי
״אני אוהבת אותך״,חייכתי
חיוך גדול עלה על פניו
״כמה שהתגעגעתי אליך יפה שלי״,הוא אמר בהתלהבות וחיבק אותי חזק,הוא הרים אותי וסיבב אותי
״אריאל״,צחקתי
הוא הוריד אותי ועמדתי מולו
והתנשקנו שוב…