״אני יודע את האישה של חיי״ פרק 23 + 24

•אוראל•

״היי!״,נכנסתי לבית של אליאור
״היי״,אמר אליאור שקוע במשחק,היום יש משחק כדורגל החלטנו לעשות קצת כייף,בזמן האחרון אני בקושי רואה את אליאור,הוא עצבני,מאוכזב…הכל ביחד,אבישג הדרדרה לאלכהול
כולנו דאגנו לה,אך היא ראש בקיר…

~פלאשבק~

ישבתי עם אליאור וכמה ידידים בבית שלו,לפתע אבישג נכנסה
הייתי בהלם כשראיתי את הלבוש שלה,אם אפשר לקרוא לזה לבוש…
היא לבשה שורט שחור ממש קצר,גופיה שחורה צמודה שחשפה קצת את החזה,המסקרה מרוח עליה,שיערה פרועה,היא נכנסה לבית עדיין שתויה,אליאור קם עליה וצעק עליה,היא התעלמה ממנו ועלתה לחדרה
שמעתי כמה פעמים שאליאור חיפש אותה בכמה מקומות שהיא התרגלה ללכת עליהם,זה עציב את כולנו שאבישג נהיית ככה,אליאור היה מותאש הוא לא ציפה מאבישג …
למזלה הוריה נסעו לחו״ל לעבודה לכמה חודשים,אלירן ואליאן קצת בורחים מכל זה,אלירן באוכזב ממנה הרבה,כולם התייאשו,אבישג של פעם לא תחזור…
לירון החליטה לעבור לדודה שלה,אחרי המריבה שלה עם אבישג.
החלטתי לעלות לראות את אבישג ולנסות לדבר איתה
״שוג?״,דפקתי לה בדלת ונכנסתי
החדר שלה היה מבולגן,היא שכבה על המיטה שלה כשמוזיקה מתנגת.
״אם באת לשגע אותי בקשר להתנהגות שלי את מאבדת את הזמן שלך״,אמרה לי כשעיניה עדיין עצומות
״לא באתי בגלל זה…,אני רק רוצה להזהיר אותך מדביר,מהחברים שלו,מעצמך..״,התחלתי לומר
״מה הבעיות שלכם עם דביר?,הוא הצליח להוציא אותי מכל החרא הזה!,משהו שאתם לא הצלחתם״,אמרה לי בעצבנות
״הוא מכניס אותך יותר נכון,אבישג סתכלי על עצמך,מגבר מטומטם בחרת בלהרוס את עצמך?,די!,תיראי למה את גורמת,את מרחיקה את כל מי שרוצה לעזור לך,את פשוט שמה פס על כל אחד!,כיף לך לראות את כולם ככה!?,אליאור,אלירן,אליאן…כולם!,ופה את אגואיסטית!,את בכלל לא חושבת על עצמך״,צעקתי עליה
היא הגבירה את המוזיקה והתעלמה
״סיימת?,יופי עכשיו צאי..״,אמרה לי
הסתכלתי עליה במבט זועם ויצאתי

~סוף פלאשבק~

״הבאתי בירה״,אמרתי בחיוך וישבתי לידו
״יופי..תני אחת״,אמר לי
נתתי לו בירה והסתכלתי על המשחק,הראש שלי היה מרוכז במשהו אחר,עד מתי אליאור יחשיב אותי לרק ידידה?,לא באלי להיות רק סטוץ בישבילו אלה מעבר…
כבר שבועות שאני שאני מרגישה כלפיו משהו
הטלפון של הבית פתאום צלצל
״אתה לא עונה?״,שאלתי
״עזבי…בטח סתם מודעה״,אמר לי
פתאום הייתה לי הרגשה רעה
״אני הענה..״,אמרתי וקמתי
ברגע שעניתי לא שמעתי כלום אחרי,המצב של אבישג קשה…

•לירון•

״חחח די אלירן אתה מדגדג אותי״,צחקתי כשהוא נישק בצווארי
״התגעגעתי עליך!,עזבת אותי ככה״,אמר לי בקול מבואס שהצחיק אותי
״מה את צוחקת?״,שאל בעלבון
״שתוק..״,חייכתי ונישקתי אותו
״יש לך מזל שנישקת אותי כי..״,שוב פעם השתקתי אותו, ונישקתי אותו
״כן..מה אמרת?״,שאלתי בחיוך
״שאני אוהב אותך״,חייך ונישק אותי
קיבלתי הודעה מאדיר,כן כבר חודשיים שאני יוצאת עם אלירן ולא קיבלתי אומץ להגיד לו,אני בוגדת בו ואין לי אומץ,אני שונאת את עצמי אבל מפחדת לפגוע בו…
״שוב פעם אדיר?״,שאל
הנהנתי וכיביתי את ההודעה
״את חייבת לספר לו לירון״,אמר לי
״אני יודעת אבל…אני לא מצליחה״,אמרתי לו ונשכתי את שפתי
הוא קם
״לאן?״,שאלתי
״שתחליטי אם מי את רוצה להיות תגידי לי״,אמר ופתח את הדלת
הוא נעצר פתאום כשהתקשרו אליו
המבט שלו השתנה,הוא ניראה לחוץ ומודאג,אחרי זה הוא ניתק
״מה קרה?״,שאלתי
״אבישג נמצאה מוחסרת הכרה ברחוב,היא שתתה כמות גדולה של אלכהול״,אמר בהלם…

~פלאשבק~

״אבישג…״,נכנסתי לחדרה
״מה הפעם?״,שאלה בגלגול עיינים
״ואו אל תתרגשי יותר מידי״,אמרתי בקול פגוע
״טוב לירון מה את רוצה?״,שאלה
״לראות מה עם חברה שלי״,אמרתע מתעלמת מהעקצנות שלה
״הכל מושלם כמו שאת רואה״,אמרה
״אבישג…את צריכה עזרה,את יודעת״,אמרתי לה בעדינות
״צריכה עזרה?,ממה בידיוק?״,גיחכה
״את…את מגזימה!,את שותה בלי הפסקה,נמרחת על הבנים,מאבדת את כל מי שאוהב אותך…למה את הורסת לעצמך את החיים?״,צעקתי עליה
״סליחה,לא אני יוצאת עם שני בנים באותו זמן…חשבת שאני לא יודעת עליך ועל אלירן?״,אמרה לי
שתקתי
״אין לך פתאום מה להגיד לירון?,מה קרה בלעת את הלשון מרוב הנשיקות הצרפתיות שאת נותנת להם?״,אמרה והחטפתי לה סטירה
״בטח..האמת כואבת״,צחקה ושמה את ידה על הלחי שלה
״את יודעת מה אבישג,תעשי מה שבאלך מהחיים שלך,מצידי תמותי ממנת יתר!״,צעקתי עליה ויצאתי מהחדר שלה בטריקה
מיד הצטערתי על מה שאמרתי לה,עדיין אבישג חשובה לי,אבל זאת לא אבישג שאני מכירה…

~סוף פלאשבק~

•אליאור•

״מי זה היה?״,שאלתי את אוראל
היא הסתובבה אלי
״אבישג נמצאה ברחוב מוחסרת הכרה,היא שתתה כמות גדולה של אלכהול״,אמרה לי
״מה?״,שאלתי בלחץ
קמתי מהר וחיפשתי את המפתחות שלי
״מה אתה עושה אליאור?״,שאלה אוראל
״מחפש תמפתחות שלי,תתקשרי לאלירן וללירון״,אמרתי ומצאתי תמפתחות
יצאנו מהבית ונסעתי במהירות לבית חולים
כמה טיפש יכלתי להיות?,נתתי לה להרוס לעצמה תחיים ולא עשיתי כלום…

~פלאשבק~

חיפשתי את אבישג במועדונים עד שמצאתי אותה,היא הייתה צמודה לכמה בנים,והייתה שתויה
״אבישג!״,התעצבנתי עליה ומשכתי אותה
היא לא עמדה על הרגלים ונפלה עלי
״מי זה שבא!״,אמרה לי בזלזול
״מה את חושבת לעצמך אבישג?״,שאלתי בעצבים והוצאתי אותה מהמועדון הזה
״תעזוב אותי כבר!״,צעקה עלי ודחפה אותי
״את לא חוזרת לשם״,צעקתי עליה
״אני לא שואלת אותך!,עכשיו תשחרר אותי ותחפש איזה סטוץ שתרגיע אותך״,אמרה לי
״תגידי מה ניהיה ממך?,זה מה שאת רוצה?,להרוג את עצמך בגלל איזה מפגר?,חשבתי את יותר חזקה״,אמרתי לה
״אז כנראה טעית,וכנראה אתה לא מכיר אותי מספיק,אתה כזה מפגר!,משחק אותו אח גדול כשבא לו,לא היית כאן טיפה חלק מהזמן שהייתי צריכה אותך,חיפשת לאיפה לברוח,עכשיו כשאבישג עושה לך בושות אתה מחליט פשוט לקום ולנסות להחזיר את אבישג המסכנה והשקטה״,אמרה לי
״את לא יודעת מה את אומרת,את מגוחכת אבישג,את חושבת שמה?,יסתכלו עליך כי את כוסית?,לא!,הם פשוט יקחו אותך ללילה ולמחרת יעיפו אותך״,אמרתי לה
״עוף מפה!,אני שונאת אותך,אתה מבין את זה?,שונאת אותך!,רד לי מהחיים כבר!״,צעקה עלי
״אבישג…״,התחלתי לומר
״אמרתי לך לעוף מפה!,לא רוצה לראות אותך,לא ביקשתי שתדאג לי,לא ביקשתי כלום!,תשתחרר לי מהחיים כבר!״,צעקה עלי ודחפה אותי,ואז ברחה ולא הספקתי לתפוס אותה…

~סוף פלאשבק~

הגענו לבית חולים,אריאל ישב שם
״מה אתה עושה כאן?״,שאלתי אותו
״אליאור..הוא זה שמצא אותה…״,אוראל אמרה לי
זרקתי לו מבט והתיישבתי לידו
האחות הגיע
״מה עם אבישג?״,שאלתי
״היה קשה,היא שתתה כמות נוראית של אלכהול,עוד רגע וזה היה הורג אותה,למזלה הצלחנו להציל אותה,היא עכשיו נחה…״,אמרה לנו
הנהנתי…

חודש אחרי

•אבישג•

שכבתי על הדשא והבטתי בעננים,כל אחת והצורה שלה,עד שעוד מגיע והורס את הצורה אבל אז..הוא נהפך לעוד יותר יפה,למשהו גדול…
עבר חודש מאז,הפסקתי אם האלכהול והשטויות,מדביר נפרדתי סופית וזה היה קשה!

~פלאשבק~

דביר ישב באיזה מקום ועישן
״או מי זאת שבאה סוף סוף״,הוא בא לנשק אותי אבל התרחקתי
״אני…באתי להגיד לך שזה נגמר״,אמרתי לו
״מה נגמר?,מה השטויות האלה?״,שאל בעצבים
״דביר..אל תתעקש,זה נגמר וזהו״,אמרתי והסתובבתי כדי ללכת
״זה לא נגמר!״,הוא תפס את ידי וסיבב אותי אליו
״תעזוב אותי..״,אמרתי לו
״את לא ביום אחד תחליטי ללכת ככה!,אני אתן לך!״,צעק עלי וניער אותי
אליאור בא מאחריו ונתן לו אגרוף בפנים
״אם אתה תעיז להתקרב אליה שוב,הפעם אני לא הוותר לך״,אמר לו
הוא ניגב את הדם שעל שפתיו והסתכל עלי בפרצוף עצבני
הוא הנהן בעצבים והלך
אליאור הסתובב אלי וחיבקתי אותו
״תודה אליאור..״,אמרתי לו וחיבקתי אותו חזק
״אין על מה קטנה שלי…״,נישק את ראשי וליטף את שערי

~סוף פלאשבק~

ההורים שלי חזרו אתמול,אליאור החליט לא לספר בתנאי שאני מפסיקה אם כל זה
עם אריאל לא דיברתי מאז,הוא היה איתי באותו ערב
בפעם הראשונה מאז מה שהיה ראיתי אותו,כמה שהתגעגעתי אליו,וכמה כאב לי
הוא הצטער על כל מה שהיה וביקש מימני שלפחות ניתן הזדמנות נוספת לחזור להיות ידידים,והסכמתי…
״קטנה?,מה את עושה?״,אליאור נשכב לידי
״סתם,אליאור מה יהיה אחר כך?״,שאלתי
״מה יהיה?״,שאל לא מבין
״עוד מעט אתה תתגייס,ואני הפעם הראה אותך פעם ב..״,אמרתי מאוכזבת
״היי,אני מתגייס אבל לעולם לא העזוב אותך,לא משנה מה יהיה אני תמיד כאן בישבילך״,אמר לי
שמתי את ראשי על בטנו והוא שיחק עם שערי
אחרי כמה דקות לירון באה וקפצה עלינו,ואחריה אלירן, ואליאן,ואפילו אריאל הגיע
קמנו כשאנחנו צוחקים ומאושרים
״באו לאכול זה מוכן!״,אבא שלי קרא לנו
אמא שלי הניחה את הסלט על השולחן והתיישבנו,הכל חזר להיות כמו פעם…