״אני יודע את האישה של חיי״ פרק 22

•אליאור•

חזרתי לבית הפעם מוקדם,לא היה לי עצבים לישיבה
אליאן ישבה סלון עם אלירן והם ראו סרט
״קטינים יש מחר לימודים אתם מודעים?״,אמרתי לה
״לך אתה,קרא לאליאן קטינה״,אלירן אמר לי
״טוב אלין,לישון,מחר בית ספר״,אמרתי לה
״אוף לא עוד קצת,אני רוצה לראות את הסוף״,אמרה לי
התיישבתי לידם
״איפה שוג?,סגורה כמו תמיד בחדר?״,שאלתי
״היא יצאה״,אמרה לי
זרקתי מבט לאלירן שגם לא ידע
״מה זאת אומרת יצא?,השעה שתיים עשרה מה היא עושה בחוץ בשעות כאלה?״,התעצבנתי
״אליאור עזוב אותה,תן לה קצת להנות,היא צריכה קצת להשתחרר״,אמרה אליאן
״את שומעת את עצמך אליאן?,היא לא במצב טוב אם לא שמת לב,רק מטורפים יש בחוץ בשעה כזאת!״,התחלתי לדאוג
התקשרתי אליה והיא לא ענתה לי,ושוב פעם היא עדיין לא ענתה
״טוב אני זזה לישון..״,אליאן אמרה
״אתה מחכה לאבישג?״,שאל אלירן
״כן..״,אמרתי
הם עלו לחדר שלהם ואני נשכבתי על הספה,הייתי עצבני מידי,לאן היא הלכה?
ראיתי כמה סרטים,השעה הייתה כבר שש וחצי,התחלתי להתחרפן לאן היא נעלמה?
לפתע הדלת נפתחה,קמתי מהר וראיתי את אבישג,הנעלים שלה בידה,האיפור מרוח והלבוש טיפה התחיל להיות מוגזם
״איפה נראלך שהיית?״,תפסתי אותה ושאלתי
״ששש,אל תצעק!״,אמרה לי ושמה את ידה על ראשה
״שתית?״,שאלתי בעצבים
״רד מימני אליאור..״,אמרה והתכוונה לעלות
״את לא הולכת עד שאת מספרת לי איפה היית,עם מי היית ומה עשית!״,תפסתי לה את היד בחוזקה
״לעשות חיים,עכשיו אפשר ללכת?״,שאלה בעצבים
״אבישג אני לא שואל שוב,עם מי היית ומה עשית!?״,התעצבנתי עליה
מה נסגר איתה כבר??
״כשבא לך אתה מחליט לדאוג אה?,תמשיך בחיים שלך ואני בשלי,עכשיו תשחרר לי תיד!״,אמרה ושחררתי אותה
היא עלתה לחדר שלה וטרקה את הדלת.
זה המשיך ימים שלמים,שבועות אפילו,מיום ליום בקושי הייתי רואה את אבישג,ראיתי אך היא מתחילה להידרדר,עשיתי הכל כדי לעזור לה..אבל היא עושה יותר גרוע..

•אריאל•

״אריי״,אור התכופפה עלי ונישקה אותי
״אה נסיכה שלי?״,הרמתי את מבטי אליה,הייתי שקוע בטלפון,ואז עצרתי פתאום,ראיתי כמה תמונות של אבישג,היה לי קשה לזהות אותה
אבישג נהיית ככה?,היא לבשה שורט מאור שחור,וגופיה לבנה,היא הייתה צמודה לכמה בנים,זאת אבישג שלי?,מה ניהיה ממנה?
״אתה שמעת?״,שאלה
״מה?..״,עניתי
״אוף נו …אני מדברת איתך״,התבאסה
״סליחה..אני פשוט לא מרוכז״,אמרתי וחשבתי על אבישג,היא הרוסה בגללי,הרסתי לה תחיים…
״אני חייב לזוז״,קמתי והתלבשתי
״כבר?״,שאלה באכזבה
״אני חייב..״,עניתי,נישקתי לראשה ויצאתי
לא משנה מה אני חייב לדעת מה הייתה
נשמתי כמה פעמים לפני שעשיתי את הצד,ידעתי שלכאן אני לא מוזמן…
דפקתי בדלת בסוף,ואליאור פתח
״מה אתה עושה כאן?״,שאל אותי
״אני..״,שתקתי,פתאום לא ידעתי את הסיבה האמיתית לכך שבאתי
״טוב באת לשגע לי תמוח זה לא הזמן״,התעצבן וכמעט סגר את הדלת אבל תקעתי אותה עם הרגל שלי
״חכה..אני חייב לדעת מה אם אבישג״,אמרתי לבסוף
״מה עם אבישג?״,שאל והקול שלו השתנה למגחך
״אבישג הורסת לעצמה את החיים!,שותה בלי הפסקה,חוזרת פעם בשבוע,כל הזמן עם הבנים ואתה עוד שואל מה איתה?!,הרסת לה תחיים!״,צעק עלי הוא הפעם טרק תדלת בפרצוף שלי
הייתי חייב להציל אותה מהשטויות האלה,הכל בגללי!

•אבישג•

שמתי את רגלי על דביר ועשנתי
״מה?,יש משהו לעשות הערב?״,שאלתי
״בטח..מה באלך?״,שאל בחיוך
״אמ..מועדון״,צחקתי
״אז יאלה מועדון״,הוא אמר וקם
בשבועות האלה התחלתי לשתות הרבה,לעשות שטויות,נהנתי ולא נהנתי
הייתי מתחרטת כל פעם,כשהייתי מוצאת את עצמי במיטה של דביר
ניסיתי פשוט להרוג את עצמי בדרך הכי אפשרית
הגענו לאיזה מועדון,חברים שלו הגיעו והתיישבתי ליד הבר
״טוב אז שוג,את עכשיו אחת מאיתנו,ואחת מאיתנו תמיד עושה תחרות״,צחק
כולם צחקו ורק אני לא כל כך הבנתי מה מצחיק
״עזבי אבישג,אל תקשיבי להם..״,אמרה לי ליטל
בימים שבו הייתי עם דביר הכרתי מלה,ליטל ואני נהיינו חברות טובות
מה עם לירון?,לירון פשוט התייאשה
והמשיכה בחיים שלה,ככה עדיף גם ככה אין חברים בעולם…
״לא..אז סבבה לי,על מה התחרות?״,שאלתי
הם חייכו אחד לשני והזמינו מלה כוסות וודקה
״את חייבת לשתות לפחות עשרים כאלה״,אמר לי שליו החבר הכי טוב של דביר
״אוקי״,אמרתי
לא ידעתי שהמצב שלי יחמיר…
שתיתי כוס אחר כוס,חשבתי שאני אצא חכמה
כמה מצחיקה אני יכולה להיות…
כולם צחקו וראיתי כמה מבטים מודאגים
הגעתי לפחות לכוס השלושים כשאני חצי כבר לא עומדת
והם כל דקה דחפו אותי לשתות עוד
״חלאס!,אבישג דיי!״,ליטל צעקה להם
״סתמי את,מה הבעיות שלך!?״,צעק עליה שליו ודחף אותה
״המצב שלה יחמיר עם היא ממשיכה ככה!״,היא צעקה עליו
החזקתי את הכוס,זה כאילו לא יכלתי לשלוט על עצמי בין רגע
הבנתי פתאום אך החיים שלי הולכים לי מהידים,מה נסגר איתי?,למה לי להרוס תחיים שלי בישביל גבר?,בסוף יגיע האחד שלי,האושר יגיע עוד מעט
הנחתי את הכוס,או יותר נכון נתתי לו ליפול לי מהידים
וקמתי כשאני מפילה את הכיסא אחרי,לא עמדתי בכלל על הרגלים,נפלתי על ברכי כשאני זוחלת ליציאה
הייתי חייבת אוויר,נאחזתי על איזה דלפק
ובפעם השניה דחפתי איזה זוג,בהתחלה הם התעצבנו אבל כשראו אותי המבט שלהם הפך למודאג
הרגשתי כאילו הם שמו לי משהו בתוך הכוס
התחלתי להזיע,ידי רעדו,אבדתי את השיווי משקל,ואת הזכרון…
לא הבנתי איפה אני,אחרי שהרגשתי שאני נצח באותו מקום הצלחת לצאת,כשאני פותחת את הדלת ונופלת כאילו נישארתי תקוע במקום הזה שנים
נאחזתי על הקיר,הכל היה מטושטש,ושוב פעם נפלתי,הפעם לא יכלתי לקום,נשכבתי על הרצפה,ואז עיני נעצמו…

•אריאל•

עברתי בכמה מועדונים,העיקר שאני מוצא את אבישג ומחזיר אותה
אני לפחות חייב להציל אותה מהשטויות האלה
אחרי שהתייאשתי ולא מצאתי אותה,הלכתי ברחוב
פתאום הבחנתי במשהו,יותר נכון במישהי
היא שכבה על הרצפה ולא זזה
קיוויות שזה לא מה שאני חושב
דפקתי ריצה לעבר אותה נערה
הייתי בהלם,לחוץ…אבישג
״אבישג!״,ניערתי אותה והיא לא הגיבה
״תתעורי בבקשה יפה שלי״,אמרתי לה וליטפתי את פניה
לקחתי תנייד שלי ודווקא החרא הזה נכבה!!
״פאק!!!״,צעקתי בלחץ
הבית חולים מכאן עוד עשר דקות,הרמתי אותה ורצתי….