״אני יודע את האישה של חיי״,פרק 13 + 14

•אבישג•

״קומי דובה!״,העירה אותי לירון
פתחתי את עיני וכמו משהו שנפל לי על הראש,הופיעה כאב ראש נוראי.
״ואוי…מה השעה?״,שאלתי בקול צרוד כשיד על ראשי
״עשר…אני רואה שאת שנהנת אתמול״,אמרה בחיוך
נזכרתי בשיחה שלי עם אריאל
צביטה בלב הופיעה,הזזתי חתיכת שיער מפני לאחור
״או…טוב אני רוצה לשמוע״,אמרה לי
הסתכלתי עליה בעיינים נוצצות מעייפות ומכאב…
ונזכרתי במה שהיה אתמול…

לפני כמה שעות

״אני חושב שכדי שנדבר רציני..״,אמר אריאל
״אני מסכימה איתך..״,הסכמתי לדבריו
הבטנו אחד בשני ….
״אבישג…אני יודע מה את חושבת עלי,ואני יודע שאת מפחדת להיפגע…אבל את הרבה יותר מסתם סטוץ…ואני יכול להישבע לך..שאני באמת אוהב אותך״,אמר לי
הסתכלתי עליו,כמה חיכיתי למילים האלה שלו…אבל ידעתי שאני לא מוכנה לזה,שזה פשוט מפחיד אותי
״אה…״,לא ידעתי מה לומר,חלק שבי רצה כל כך להיות איתו,וחלק האחר אמר לי לא…
אבישג אל תקחי סיכון,זה בסך הכל מילים של ערס,הוא כמו כל הבנים,הוא ישחק בך ,את תהיי כל כך מאוהבת שלא תוכלי להשתחרר מימנו
ואז יום יגיע,הוא פשוט יהיה באיזה מסיבה עם חברים,ישתכר מעט,יפגוש כוסית ויאלה למיטה…
הורדתי את ראשי בעצב
״אני…לא יודעת מה להגיד אריאל״,אמרתי בעצב
״שנינו רוצים אותו דבר…״,הוא בעדינות תפס את ידי והחזיק אותה
״אני…פשוט,לא בנויה לקשר..עכשיו״,אמרתי והמבט שלו השתנה,הבנתי אותו זה כמו סכין בגב
״מה?…חשבתי ש..״,הוא אמר מבולבל
״אז חשבת אריאל…״,הדמעות איימו לזלוג,כל כך פחדתי להיפגע…והכי הרבה פחדתי לפגוע בו
״תסתכלי עלי אבישג…,תסתכלי עלי ותגידי שאת לא אוהבת אותי״,אמר לי ותפס את פני
הבטתי בעיניו,בשפתיו שכל כך רציתי לנשק,הוא היה מושלם בעיני
קדימה אבישג…תגידי רק את ארבעת המילים ״אני לא אוהבת אותך״
צעק הקול בתוכי
דמעות זלגו מעייני
״הבנתי…״,הוא עזב אותי וקם
״לא…אריאל חכה״,התחננתי בדמעות
״עזבי אבישג,פשוט עזבי…כנסי לאוטו״,אמר לי בקול עצבני ומותאש
חיבקתי את עצמי והשפלתי את ראשי
הוא חנה מול ביתי וכל הנסיעה עברה בשקט
״אריאל..״,התחלתי לומר
״קדימה…אליאור בסוף יתחרפן״,אמר לי
הסתכלתי עליו כמה שניות ויצאתי
הוא במהירות נסע ונשארתי לבד בכניסה לבית
הבית היה חשוך,נכנסתי לחדרי ונתתי לעצמי להתפרק…אם רק היית יודע אריאל

״אוי שוגי…אני מצטערת״,אמרה לירון בעצב אחרי ששמעה את מה שקרה
ושוב פעם הדמעות זלגו
לירון חיבקה אותי וניסתה לחזק אותי
״בנות אתן…״,אליאור נכנס בלי אזהרה ושתק כשראה אותי
מיד ניגבתי את הדמעות עם השרוול שלי
״שוג מה קורה?״,שאל מודאג
״אמ…אלי,אתה יודע…היא בתקופה הרגישה שלה״,עשתה לו פרצוף של
אתה מבין,והוא ישר הבין
״או…טוב,שוגי…מה דעתך לפינוק אח ואחות?״,שאל בניסיון לנחם אותי
התאפקתי לא לצחוק,אבל כל כך רציתי יום אח ואחות…הייתי צריכה את אליאור
״רעיון מוש!,טוב אלי…אני צריכה להישאר איתה קצת״,לירון אמרה ומשכה אותו לחוץ לחדר
״טוב…תתארגני אני מחכה לך למטה״,אמר לי,הנהנתי והוא יצא וסגר את הדלת
צחקנו בשקט וקמתי

חודשיים עברו

אריאל תפסת מימני מרחק גדול,בקושי ראינו אחד את השני,הוא החליט לעזוב תלימודים ולעזור לאחותו בחנות
לירון ואדיר ביחד,אליאן מצאה לעצמה חברים חדשים היא סוף סוף הבינה שהטוב מגיע,
אלירן נעלם הרבה בזמן האחרון והמנהל הספיק ,להתקשר לההורים שלי ולהודיעו להם ,שהוא נעדר מתחילת שנה.
ואני?,כמו כל יום מאז השיחה שלי כמו שלירון קראה לה ״תקופה רגישה״
נעלתי את עצמי בחדר שלי כמו כל הימים
היום הזה היה יום חם
אליאור החליט לעשות על האש עם חברים שלו בחצר
לירון ואדיר הצטרפו,בהתחלה לא רציתי בכלל לצאת אבל לירון התעקשה…
לבשתי שמלה פרחונית קצרה,ומעל סוודר לבן
שמעתי את כולם צוחקים ואת הרעש המוזיקה,כבר התחיל החגיגה
נתתי לשערי להתייבש לבד ודווקא אהבתי את המראה שלו
חלק מלמעלה והקצוות מתולתלים,שמתי מעט סומק על הלחי שלי
״נו שוג?…איפה את?״,התעצבנה לירון כשנכנסה לחדרי
״אני בידיוק סיימתי״,אמרתי
״אולי די?,חלאס את כבר חודשיים נועלת את עצמך בחדר…זאת לא אותה אבישג שאני מכירה״,אמרה לי
״אני בסדר..״,חייכתי,חיוך מזויף ושיקרתי…
״נו בנות?…אני בסוף העשה שטוית״,אדיר נכנס לחדר
״אנחנו כבר באות״,לירון אמרה הוא יצא מהחדר
״יש כמה בנים נחמדים…נלך ביחד,נכיר אותם וניראה מי יהיה״,אמרה לי
״את לא מבינה לירון!,אני לא רוצה בן אחר אני רוצה את אריאל!,ולא משנה מה יהיה אני לא יכולה להכנס לקשר…״,אמרתי בעצבנות והתיישבתי
היא הסתכלה עלי מיואשת וכואבת
״אז תעשי הכל…כמו שאמא שלי תמיד היית אומרת לי: קחי סיכון בחיים,כי אם בחיים לא תעשה את הדבר שאתה הכי רוצה זה סימן שאתה פחדן…״,אמרה לי
חשבתי לעצמי…אולי לקחת סיכון לא יזיק
כשירדתי עם לירון ראיתי את כולם
״שוג…את לא מבינה איזה חמוד הוא״,לירון לחשה לי וסימנה עם ראשה על איזה בחור שדיבר עם אדיר
לא יכלתי לשקר שהוא חתיך…אבל הוא לא אריאל
״הינה הזוג הטרי…״,אליאור לפתע קרא
כאן הלב שלי פעם בחוזקה,וסוג של צביטה עברה בי
אריאל נכנס כשמחזיק את ידה של איזה בחורה בלונדינית
רציתי שפשוט האדמה תבלע אותי,שיהיה איזה משהו
מקרוב זהיתי את הבחורה זאת הייתה עדי
היא אהבה לריב עם אנשים ולגרום להם רע,ידעתי שיש לה משהו לאריאל וסוף סוף קיבלה את מה שרצתה
שיחקתי עם הכוסות,ובידיוק עדי הגיעה
״מהנסיכה הפכת למנקה?״,שאל עדי
״מה?..ואוי עדי לכי למישהו אחר,אין לי עצבים אליך עכשיו״,אמרתי לה והנחתי תכוסות
״את יודעת…אריאל ואני נהיינו ביחד בידיוק ביום שלא רצית אותו״,אמרה לי
״מזל טוב לכם!…למחוא לכם כפיים?״,שאלתי בעצבים
״אני לא אתן לך להרוס לנו תקשר הזה הבנת אותי!״,היא תפסה את ידי ודקרה אותי עם ציפורניה החדות
״חתיכת מטורפת שחררי!״,התעצבנתי עליה ודחפתי אותה
״בנות?…אתן באות?״,שאלה לירון
עדי זרקה לי מבו מאיים והלכה כמו איזה סנובית
״מה קרה עכשיו?״,שאלה לירון אחרי שהלכה
״יש לבחורה הזאת בעיה רצינית!״,אמרתי
״נו שוג,לירון אתן באות?״,אליאור קראה לנו
כולם התיישבו סביב איזה שולחן,רציתי כל כך לעוף לחדר שלי אבל לירון לא שיחררה
אכלתי תסביך שראיתי את אריאל ועדי
בכל שאר הארוחה דיימינתי את עצמי לוקחת את הקנקן המים עם הקרח ושופכת על הפן המושלם של עדי
״שוג…?״,לירון העירה אותי ממחשבותי
ראיתי אך תפסתי במזלג וחדרתי את השפיצים שלהם בתוך השולחן הפלסטיק
״מה נסגר…?״,שאלה קצת מובהלת
הסתכלתי על מי שישב מולי,זה היה דניאל,אחד החברים הכי טובים של אליאור,תמיד היה לי איזה משהו עליו בגיל קטן
הנחתי את המזלג וחייכתי,חיוך מובך ועצבני,ואז קמתי והלכתי במהירות לאיזה מקום שאפשר להיות בו לבד,בלי לראות את עדי המושלמת נדבקת לאריאל…

•אריאל•

ראיתי אך אבישג קמה,הרגשתי תמבטים שלה על עדי,כמה קנאית היא יכולה להיות..
חשבתי לעצמי וחיוך קטן עלה על פני
אני יודע לפחות שהיא כן אוהבת אותי,אבל מבולבל להבין מה הבעיה
״ממה אתה מחייך?״,שאלה עדי
הסתכלתי עליה,חופרת הבחורה הזאת נשבע!
״מ..סתם,מכמה שאת יפה״,אמרתי למרות שבכלל לא התכוונתי,רק שתרד מימני זאת.
״אני כבר בא…״,אמרתי לה וקמתי,נכנסתי לתוך הבית,רציתי לראות אותה,לחבק אותה…התגעגעתי אליה כל כך
״אריאל״,קראה לי לירון לפתע
הסתובבתי במבט שואל
״לפני שאתה עולה אתה חייב לדעת כמה דברים חשובים על אבישג״,אמרה לי
הנהנתי והיא סימנה לי שנעלה לאיזה חדר
נכנסנו לחדר של אלירן,היא התיישבה על המיטה ואני על אחת הכיסאות
״תקשיב…המשחק הזה שלך,לגרום לה לקנאות ממש לא יצליח לך,זה קודם כל״,אמרה לי
אך אהבתי תישירות של לירון,תמיד גרמה לי לצחוק
״ולעניין..תשמע,אבישג אוהבת אותך,הבעיה היחידה היא…היא מפחדת מ..מך״,אמרה לי
נבהלתי,אני מפחיד אותה?
״מפחדת מימני?,מה זאת אומרת?״שאלתי לחוץ
״לא ממך, ממך,התכוונתי מהטיפוס שבך,כל הבנות מכירות טיפוסים כמוכם,זורקים מילים,גורמים לבחורה להרגיש שווה ומבלבל לה במוח שאוהבים אותה ואז ביום יפה היא מוצאת אותו עם בחורה אחרת״,אמרה לי
״זה כל הבנים,ושתדעי שגם לכן לא חסר״,אמרתי לה בגיחוך
״שנתחיל במלחמת בנות נגד בנים?״,שאלה בפרצוף רציני שהצחיק אותי
״בעד!״,עניתי
״בכל מקרה אריאל…שתדע שלאבישג בכלל לא קל,בגיל 10,הוריה כמעט התגרשו,היא באמת אהבה אותם כזוג ופשוט המריבות האלה גרמו לה להבין שאהבה תמיד חולפת,שהיא לא קיימת באמת…ובשנה שעברה היא נתנה לעצמה צ׳אנס לאהבה,היא התאהבה בבחור שנראה מושלם בעיניה וביום אחד השפיל אותה ורק שיחק בה…היא מפחדת אריאל״,אמרה לי
כששמעתי על הבחור הדפוק הזה רציתי פשוט שהיא תביא לי תשם שלו ואני הלך להרוג אותו
״למה היא לא אמרה לי שום דבר?״,שאלתי
״אך בידיוק לבוא ולהגיד לך,…היי אריאל אני מפחדת מאהבה ?!״,שאלה
הורדתי את ראשי וחשבתי…
״גם אני פחדתי שאולי אני הפגע בה,אני בחור חרא אני מודה,בחורה אצלי מתחלפת כמו גרבים,אבל…עם אבישג זה אחרת,אבישג…היא בעיני מהממת,מושלמת,כל מה שחסר בבחורות שאני מוצא,לה יש הכל,היא הכי יפה שראיתי,ואני שונה לגמרי לידה…״,אמרתי לה בכנות,היא שתקה והורידה את ראשה…
רעש קטן הקפיץ את שנינו,ראינו את אבישג עמודת בפתח הדלת וחיוך קטן על פניה,ויהיה אפשר להבחין את עיניה הנוצצות
לירון יצאה מהחדר וחייכה לאבישג,ונשארנו רק היא ואני בחדר
״תני לי הזדמנות להראות לך שאהבה זה דבר יפה…שהיא לא חולפת מהר״,אמרתי לה
התקרבנו לאט והרגע הטוב שעברתי התנשקנו,כמה שהתגעגעתי אליה,לטעם שפתיה,הנשיקה הייתה סוהרת וחסרת אוויר,אבל למי אכפת העיקר שסוף סוף אנחנו ביחד …