״אני יודע,את האישה של חיי״,פרק 10
•אליאן•
נכנסתי לבית ספר עם אליאור,בהתחלה פחדתי,מכירים את זה שפתאום כל המבטים אליך
ככה הרגשתי,הבנות מהכיתה שלי הסתכלו עלי וצחקו בניהם
״זה אלה?״,שאל אליאור שמיד קלט
זה היה כזה מביך,הרגשתי כל כך ילדותית ודפוקה,תזהרו כולם האח הגדול של אליאן מגיע
״אליאן!״,העיר אותי ממחשבותי
״אה…אליאור אולי פשוט נשתחרר מזה,מה זה יעזור?״,אמרתי
״אליאן אל תתחילי לפחד!,הבנות האלה לא יתקרבו אליך כל עוד אני כאן״,אמר לי
ידי רעדו,ודקירות קטנות היו לי בבטן מרוב לחץ
״אז מה אליאן?,הבאת איתך שומר ראש״,צחקה רוני הכלבה הראשית
״תגידי חתיכת מטומטמת,לא באלך להרגיע קצת עם הפוזות הלא שוות האלה,גם ככה בנים לא מעונינים בדברים כמוך!״,אליאור אמר לה
היא הורידה את ראשה,ואז הרימה אותה כשדמעות זולגות מעיניה
ואז רצה לשירותים וחברותיה הלכו אחריה
״זה…לא היה כזה רעיון טוב״,אמרתי לו בחשש
״אליאן אם את ממשיכה להראות להן שאת מפחדת מהן זה בחיים לא יעבוד!,תתחילי לענות,להיות מנומסת זה לא לדור שלנו כבר,כל אחד מדבר אך שבאלו אליך תדברי גם,אל תתני לאף אחד להשפיל אותך!״,אמר לי
חייכתי אליו והוא חיבק אותי
״יאלה לכיתה ילדונות!,אל תשכחי לענות או להתעלם זה מטריף אותן,ו…בלי דקירות וציפורני חתולה״,קרץ לי בחיוך והלך
נכנסתי לכיתה עם חיוך על הפנים
״היי אליאן…״,קראתה לי שרון שאני השב לידה וידעתי שהיום הזה מתחיל טוב
•אליאור•
כשאליאן נכנסה לכיתה,הסתובבתי כדי ללכת למחששה,בידיוק נתקלתי במישהי והפלתי לה כמה ספרים
״אוי..אני נורא מצטערת״,אמרה כשהרימה את הדפים
״אני זה שלא ראיתי לאן אני הולך״,אמרתי לה ועזרתי לה
״או..״,היא הסתכלה עלי בחיוך
״ה ׳או׳ הזה אומר…ואוי אתה חתיך ,אתה מושלם ,אתה מקסים?״,שאלתי אותה
היא צחקה
״לא,אני פשוט שמעתי אותך כשדיברת לאחותך…זה היה מושלם בעיני,אני רואה שלא כל הערסים כאן אגואיסטים ומגעילים״,חייכה אלי
״אני בחיים לא הייתי אגואיסט,וכשזה בנוגע לאחים שלי או לחברים שלי איתי אין דיבור של כבוד״,אמרתי
״אני אוראל דרך אגב״,חייכה
״אליאור״,אמרתי
״אז מה?,בדרך למחששה?״,שאלה
״ומשם לשירותים?״,שאלתי בחיוך
״אה…לא״,צחקה
״נסתפק בנתיים בשמות,ולא בדברים אחרים״,חייכה אלי
הבחורה הזאת הדליקה אותי,זורמת אבל שמורה,אבל לא אוהב קשות להשגה…
•אבישג•
התעוררתי בשתיים עשרה בצהורים,אין כמו יום חופש
קמתע מהמיטה,בדרך עברתי ליד המראה,שוב פעם הרזתי
אני אמורה לקפוץ מהתרגשות מזה,אבל הבעיה היא שאני חייבת לעלות במשקל
ואליאור וההורים שלי יהרגו אותי שישמעו שאני שוב פעם ירדתי במשקל
עמדתי על המשקל
חמישים ואחד…
התעלמתי מזה ונכנסתי להתקלח,לבשתי שורט כחול וגופיה לבנה צמודה
אהבתי להיות לבד בבית,להדליק מוזיקה חזקה ולאכול גלידה
הוצאתי גלידת אוראו,שמתי שירים באנגלית ורקדתי
פתאום צלצול בדלת וכמעט נחנקתי מהגלידה
פתחתי את הדלת והבנאדם שלפחות כמה שעות טובות שכחתי מימנו חזר ועמד מולי
״אריאל..?״,שאלתי מופתעת
״היי…אני יכול לדבר איתך?״,שאל
״אמ..כן,כן בטח״,אמרתי אחרי שהסתכלתי על עצמי
עם אליאור היה כאן הוא היה עושה לי איזה מגילה
לקחתי את הג׳קט הזרוק של אלירן ושמתי על עצמי
זה לפחות קצת הלביש אותי
אריאל ישב בסלון והתישבתי מולו כשאני מחבקת את ברכי
״תקשיבי אני..מצטער על מה שהיה,התחלנו נו די את הקשר הזה…ואני לא רוצה שנהרוס את זה״,אמר לי,המילים האלה עשו לי כמו צביטות בלב
הנהנתי שקועה על הרצפה,אך יכלתי להסתכל לו בעינים,ידעתי שאני התפרק והבכה
״אז…מחר בספריה?״,שאל אותי וקם
״כן בטח..״,חייכתי לו,חיוך מזויף וקמתי
״נתראה״,חייך ויצא
סגרתי את הדלת של הבית כשאני פשוט
מקללת את עצמי
״חתיכת מטומטמת!״,מלמלתי בעצבים לעצמי
חזרתי למיטה ושמעתי את הבנים אליאן,ולירון חוזרים
״שוג?״,אליאור נכנס לחדרי
הרמתי את עיני מהטבלאט והסתכלתי עליו
״אך את?״,שאל
״בסדר״,חייכתי
״אני רעבה!״,לירון נכנסה לחדר ונשכבה לידי
״מה דעתכם נעבור יום אחים וויצמן?״,שאל
״היי אני וויצמן וחצי!״,אמרה לירון
כולנו צחקנו והתפלנו עליה,אחרי זה התלבשתי
לבשתי ג׳ינס קרעים,חולצה מכופתרת ומגפוני חיל
השארתי את השיער פזור,שמתי
סומק אילינר ויצאנו
״מה נסגר שוג?״,שאלה אותי לירון והורידה לי תאוזניות
ישבנו באוטו של אליאור,אלירן לידו
ואני, לירון, ואליאן ,מאחור.
״סתם..״,חייכתי
״יאלה,תשקרי למישהו אחר״,אמרה לי
אריאל היה תקוע לי בראש,ואני אחת שלא מכירה כל כך הרבה בנים,הרגשתי שאני צריכה לצאת,להתחיל להנות,לבלות…
״לירליר…מה דעתך שנצא הערב?״,שאלתי בחיוך
היא חייכה והפרצוף המופתע שלה גרם לי לצחוק
״שמעתי טוב?!,אבישג וויצמן מעונינת לצאת למסיבה?״,שאלה בחיוך
״כן!,שמעת טוב״,חייכתי
״יאי!,יש הערב תיום ההולדת של טל״,אמרה לי
״אז זורם ליום ההולדת של טל!״,צחקתי
הגענו למסעדה והיה די סבבה …
תגובות (1)
תמממשיכייי