״אוהב אותך תמיד בטוב וגם ברע…״ פרק 1

״אוהב אותך תמיד בטוב וגם ברע..״ פרק 1

•דניאל•

האוטובוס נעצר מולי,ונתתי לאישה זקנה לעלות לפני
הוצאתי את החוגר שלי מראה לנהג ,וממשיך בדרכי למצוא מקום ישיבה.
התיישבתי בסוף,מכניס לאוזני את האוזניות ומדליק שירים שקטים
נערה התיישבה לידי,שיערה הבלונדיני הזכיר לי את אלינור אחותי הקטנה
״זה השיר החדש של רותם כהן?..״,שאלה בחיוך
היה לה תחיוך הזה שגורם לאנשים לחייך בחזרה,משהו שמאוד קשה איתי..
תמיד אני אדם קשוח,סגור..
״מה..?״,שאלתי מוריד מאוזני את האוזניה
״השיר שאתה שומע..״,אמרה לי
רק עכשיו שמתי לב שהשירים התנגנו חזק
״אה…אני חושב שכן״,עניתי
לא שמתי לב בכלל למה שאני מקשיב,הורדתי מלא שירים שקטים ולא היה לי אכפת ממי וממה.
״אתה טיפוס שלא כל כך אוהב לדבר אני רואה..״,היא אמרה לי עדיין עם החיוך הזה שלה
שתקתי,זה כבר רמז משהו.
היא הרגישה נבוחה אז נעשנה לאחור ושתקה
אחרי שנמנמתי קצת,אותה נערה כבר לא ישבה לידי
הגענו סוף סוף לעיר שלי
קמתי ועשיתי את דרכי ליציאה
לוקח את התרמיל הגדול שלי
מתא המטען
שוב מחכה בתחנה לאוטובוס של העיר
מה שעכשיו אני הכי רוצה
זה מקלחת טובה,אוכל ולישון..
ככה זה כל פעם אחרי חופשה מהצבא.
אחרי עשר דקות הגעתי סוף סוף לבית
פתחתי את הדלת,הריח של אוכל הגיע מהמטבח
והמוזיקה החזקה מרעש החדר של אחי
ההרגל..
הורדתי מכתפי את התרמיל ונכנסתי למטבח
כשאני רואה את גבה זה מרגיש שכאילו זאת אמא שלי שעומדת ומבשלת
לאלינור היה דימיון גדול מאמא שלי
היא הסתובבה וחיוך עלה על פניה
״דני!..״,צעקה בחיוך מתרגש ורצה אלי
הרמתי אותה לחיבוק חזק
״התגעגעתי אלייך גמדה״,נישקתי את ראשה
״חשבתי שתגיע רק עוד שבוע״,אמרה לי כשהורדתי אותה
״כן..אבל רציתי קצת להפתיע״,קרצתי לה והתיישבתי ליד השולחן
היא חייכה והמשיכה לבשל
מאז שאמא שלי נפטרה,אלינור היא עכשיו אחראית להכל
זה כאילו חלק מאמא שלי שנכנס בא
כבר בגילה הצעיר היא התחילה לטפל בנו כאילו אנחנו אחיה הקטנים
אלינור אולי צעירה אבל היא הכי בוגרת מכולנו,היא למדה להסתדר ולדאוג לכולם
אבי פרש מתפקידו
הוא לקח קשה את המות של אמא שלי,הסגיר את עצמו בחדרו או במשרדו
ואלינור מיד קמה והחליפה אותו..
״אבא דאג..לא ענית לו כל פעם שהתקשר״,אמרה והניחה על השולחן צלחת עם קציצות וספגטי כמו שאני אוהב
״לא יכלתי לדבר..״,אמרתי והוצאתי קולה מהמקרר
אלירן נכנס למטבח,ממשיך בדרכו כאילו ראה אותי לפני דקה
הוא לקח מהמקרר מילקי
״מי זה שחזר מהמתים?״,שאל וטפח לי הגב
״מי זה שמדבר!״,אמרתי לו והחזרתי לו בסטירה קטנה
״אני נכנסת להתקלח..אלי,תדאג לכבות את הגז עוד חמש דקות״,אמרה אלינור ויצאה מהמטבח
״אני מקווה שדאגת שהיא לא תקועה כל הזמן בבית לבשל ולדאוג לך״,אמרתי לו ושתיתי קצת
״אתה הרי יודע שאם זה לא בישבילי זה בישביל אבא או בישבילך..ואם זה בכלל
אז היא נשארת בחדר שלה ללמוד״,אמר והכניס כפית מלאה לפיו
״שכחת שתורך לדאוג לה כשאני לא פה,היא רק בת 16 היא לא יצאה אף פעם מהבית בישביל להנות,ותמיד היא צריכה לנקות אחרינו״,התעצבנתי
״מה אני אשם בזה?״,שאל מבולבל
״תלמד לדאוג לעצמך קצת..״,אמרתי וקמתי
כיביתי את הגז ויצאתי מהמטבח
עליתי לחדרי והורדתי את המדים,נכנסתי להתקלח באמבטיה שבחדרי
ומיד אחרי נזרקתי על המיטה ושקעתי בשינה ארוכה

•אלינור•

״אם הריבוע כאן זה אומר שזה ניצב מול חלק ניצב ליד״,אמר לי תומר
״כן!,רואה שזה לא כזה קשה״,אמרתי בחיוך
״יואו!,מתי הספקת לקנות אותה?״,שובל הוציאה מהארון שלי שמלה אדומה קצרה
״זה מתנה מאבא שלי,הוא קנה לי אותה באמריקה״,עניתי מבלי להסתכל עליה
המשכתי בפרויקט של במחשב
״אני חושבת שאת צריכה ללבוש אותה ליום ההולדת של תומר״,אמרה לי ותומר הנהן
״אה..אולי פעם הבאה..״,אמרתי והדפסתי דפים
״אויש אליי!,את כזאת..מעצבנת,כל החיים שלך את נשארת תקועה בבית ודואגת לכולם,הגיע הזמן שתדאגי קצת לעצמך!״,אמרה לי
״וזה מה שאני עושה..פשוט עכשיו זאת תקופה של בגרויות,אין לי זמן..״,עניתי והכנסתי את הדפים לקלסר
״תנסי אותה דקה!״,אמרה לי וזרקה עלי את השמלה
״אין לי זמן עכשיו..״,אמרתי
״הפרויקט יסלח לך..לכי!״,תומר אמר ודחף אותי לחדר האמבטיה
הם נעלו אותי בטוח וכל מה שהייתח צריכה לעשות
היה למדוד אותה..
לבשתי אותה בחוסר ברירה
״זהו..״,עניתי והם פתחו לי תדלת
״רק..״,שובל התקרבה אלי והוריד משערי את הקוקו
שערי הבלונדיני גלש על גבי
בחנתי את עצמי מעבר למראה
״את פשוט בזבוז!״,שובל אמרה לי
״אז מה אלינור..רווקה וזה?״,תומר נצמד אלי ושאל בחיוך
שובל ואני התפוצצנו מצחוק,ונתתי לו דחיפה קטנה
נכנסתי בחזרה לחדר האמבטיה והורדתי את השמלה
***
״לא לשכוח מחר להביא מחשבון יש לכם מתכונת!״,המורה למתמטיקה אמרה וכולם התלוננו
הכנסתי את הכל לתיקי וקמתי
האדם הכי מעצבן בעולם שיודע להתייחס רק לעצמו עבר בין רגע והפיל את כל הספרים שהיו על שולחני
״אופס..לא ראיתי אותך״,גיחך והמשיך ללכת
״תלמד להתגבר אליאור!״,שובל אמרה לו והוא התעלם ויצא מהכיתה
הרמתי את הספרים והנחתי אותם על השולחן
״תודה אלינור״,המורה אמר לי בחיוך וחייכתי חזרה
יצאתי מהכיתה
״שמעתי שיש שני תלמידים חדשים״,תומר שהצטרף אלינו התחיל לספר
״אתה יודע גרוע מקורל הרכלנית!״,לעגה לו שובל והוא התעלם בחיוך
״אך זה שאתה יודע כל דבר..?״,שאלתי
״בטוחה שבאלך לדעת..?״,שאל בחיוך
״לא תודה!״,נגעלה שובל ודחפה אותו
הוא צחק ונצמד אליה
״את מתה עליי שובי!,תודי בזה״,הוא חיבק אותה חזק וצחק
״הצילו אונס!״,צעקה כולנו התפוצצנו מצחוק כל הדרך והתיישבנו באיזשהו פינה
״את באה איתי לקנות שמלה היום?״,שאלה אותי
״אמ..יש מחר מתכונות״,עניתי
״מה את משחקת אותה?,את הכי חכמה בכיתה,תמתכונת הזאת את תעברי במאה״,אמר לי תומר
זרקתי לו מבט קצר
״דיי כבר להסתגר בבית אליי..״,אמרה לי שובל
״נגמרה ההפסקה..אני חייבת לזוז״,אמרתי וקמתי במהירות
תמיד בשיחה הזאת אני בורחת
מיהרתי לכיתה שלא שמתי לב שנתקלתי במישהו
״את מספיק רזה אם זה הדאגה שלך..״,אמר לי אותו נער
״מה?״,שאלתי מבולבלת
״ניסית לעשות ריצה קצרה..״,אמר לי
״אמ..פשוט אני ממהרת לכיתה״,אמרתי
״אז אני מקווה לראות אותך פעם אחרת..ולא ממהרת לכיתה״ קרץ לי והמשיך בדרכו
אוקיי..נשארתי במקומי במשך כמה שניות ונזכרתי שיש לי שיעור
מיהרתי לכיתה ובפעם הראשונה שלי שקעתי במחשבות