״אוהב אותך עד השמיים ומאוהב בך בעיניים…״ פרק 4

פרק 4
-״לקוםםםםם״ צרחתי.
״ישרוטה. כולה 1:40 זה לא שאת טסה או משהו״ מלמלה לינוי
״אומייגד הטיסההה! טום קום״ צרחה והורידה לטום כאפה.
״אוחח ידפוקה. למה זה היה?״ שאל טום בעצבים
״סתם רציתי לעשות לך סימן״ לינוי צחקה
-״אפשר להתעניין בי עכשיו? אני זאת שטסה׳״ רצתי לדלת הראשית ויצאתי לכיוון המכונית. הם מאחורי.

אמא שלי ישבה בתוך המכונית, ישנה. 
נגעתי בצפצפע המעצבנת הזאת.
״ביפפפפ״ זה השמיע. אמא שלי קמה בבום, קלטה אותנו והתחילה לנסוע.
ב-2:10 בדיוק הגענו.
-״את חושבת על מה שאני חושבת?״ שאלתי את לינוי
״אתם חושבים על חטיף? גם לי בא חטיף״ אמר טום. באמא שלי, הוא דפוק.
-״יש זמן לדיוטי פרי״ צרחתי. אני ולינוי נכנסנו לתוכה בבום.
———
יצאנו ב-2:40 עם הרבה שקיות בידיים. 
׳טיסה 82018 לישראל. הטיסה תמריא עוד מס׳ דקות. נא להגיע לשער מס׳ 3, תודה׳ בקע קול מהרמקולים.

״נראה לי שזה הסימן״ נאנחו טום.
-״כן, דברו איתי חברה״ חיבקתי את שניהם חזק, לא רציתי לשחרר. כשטום לא שמע לחשתי ללינוי ״בהצלחה עם טום. זוג אוהבים״ צחקתי, ונישקתי את הלחי שלה. היא הייתה בשוק. נכנסתי למטוס וקרצתי לה
—————-
׳נוסעים נכבדים. כן הקפטן שלכם. אתם מתבקשים להדק חגורות, טיסה 82018 תנחת עוד מספר דק׳. תודה.׳ אמר הקפטן.
נשענתי על המשענת.
״היי, תהיי שמחה. את הולכת לראות את אחיך״ חיבקה אותי אמי. חייכתי ונרדמתי.
——–
יצאנו מהמטוס 
״כל הבנות שקוראים להן מייגן. לבוא לפה״ צרח איזה אחד, כמו סתומה התקרבתי. ראיתי 10 בנות עם לבוש…. או עם אפשר לקרוא לזה לבוש. 

-מנק׳ המבט של אסי-
אני לא מאמין! דווקה ב-9 בבוקר אני צריך לחפש אחד בשם מייגן.
-״כל הבנות שקוראים להן מייגן לבוא לפה״ צרחתי. 11 התקרבו, 10 זונות ואחת נורמלית
-״מי שלא מכיר ילד בשם שון שילך״ צעקתי שוב. כמה הלכו ונשארו 5, אחד מהן זו הנורמלית.
-״מאיפה את מכירה את שון?״ שאלתי כל אחד עד שהגעתי לנורמלית. היא הייתה כזאת עדינה, שקטה עם מבטא אנגלי וכוסית.
״תלוי מי שואל״ ענתה. יא רבי, איזה מבטא.
-״שם?״ 
״מייגן פוקס״ גיחכה. הסתכלתי עליה מרים גבות.
״מייגן מקליין״ גלגלה עיניים
-״יופי, החיפושים נגמרו, מצאתי את מי ששון מחפש״ אמרתי לבנות. כולן הלכו.
״אפשר להיכנס?״ שאלה מייגן ונכנסה למכונית בלי אישור כוסית כוסית, אבל מעצבנת.