׳כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך..׳- פרק 4-

פרק 4-
מנקודת המבט של ליאן-
שני השומרים שאיתי נעמדו בחוץ ופתחו לי את הדלת. החדר כושר היה ענקי וריק. אני זוכרת את עמדי. אהרון עמדי. הוא כבר מבוגר, אבל כשהייתי קטנה הוא כל הזמן היה מביא בחורות.
נכנסתי לחדר שרשום עליו ׳חדר ג׳ודו׳, כי זה מה שגורילה אמר לי.
״כאן״ שמעתי קול של בחור. הסתכלתי ימינה. עמד שם בחור עם טרנינג, ורק עם טרנינג. אוקיי, הוא יותר חתיך ממה שזכרתי אותו.
״היי״ אמרתי. ראיתי אותו פעם אחת, כשהייתי בת שתים עשרה, ותמיד חשבתי שהוא חתיך. עדיין יש לו את השיער הפרוע והשטני שתמיד אהבתי.
״גדלת״ הוא אמר בחיוך.
״גם אתה״ אמרתי.
״תתקרבי, לא זכרתי אותך ביישנית״ הוא אמר בחיוך שובב.
״כי אני לא״ אמרתי ונעמדתי מולו. הוא גיחך.
״פראדה שמאדה, מורידים את זה כאן״ הוא הצביע על הנעלי עקב שלי. הסתכלתי למטה. חייכתי והנחתי אותם בצד.

עברו שעתיים וחצי של קיקבוקסינג, מתיחות, וריצות. חזרנו לתוך החדר, ושמעתי את הפלאפון שלי מצלצל.
״שנייה״ מלמלתי בחיוך בין נשימה לנשימה והתקדמתי לגוצ׳י שלי.
״היי עידן״ אמרתי.
״ישתבח שמו, בחיים שלך אל תסנני אותי ככה״ הוא מלמל.
״חיפשת אותי?״
״אבא שואל איך הולך״ הוא אמר.
״הולך אחלה, ואני באמצע פה״ אמרתי.
״את באה הביתה?״ הוא שאל.
״לאן עוד אני אלך?״ מלמלתי בייאוש. הוא גיחך.
״מסכנה ממש״ הוא אמר בקול מזלזל.
״אני לא הולכת לריב איתך עכשיו קרציה אחד״ מלמלתי ונשענתי על הקיר. אביחי הסתכל עליי וחיכה.
״אני מבין שהוא נראה טוב״ הוא אמר בחיוך.
״מה? מי?״ מלמלתי.
״אביחיוש״ הוא אמר בקול של פרחה.
״אין לי כוח אליך״ מלמלתי וניתקתי.
״ממשיכים?״ שאלתי בחיוך אחרי שהחזרתי את האייפון לתיק.
״סיימנו להיום״ הוא אמר.
״להיום?״ שאלתי בבלבול.
״רובי אמר פעם בשבוע לא?״ הוא שאל בחצי חיוך.
״אין לי מושג, הוא פשוט אמר לי לבוא״ הודיתי.
״אז בקיצור, נפגשים פה שבוע הבא״ הוא אמר, הרים את התיק שלי מהרצפה והושיט לי אותו. חייכתי.
״טוב, אני זזה.. ביי״ אמרתי בחיוך והתרחקתי לכיוון הדלת.

מנקודת המבט של אסי-
״כוסית כוסית״ אמרתי לעידן בחיוך.
״מי?״ הוא שאל.
״הבלונדה של ליאן״
״היה לי איתה קטע לא נעים..״
״אם זיינת אותה זאת תהיה הפעם הראשונה שאני אשכרה גאה בך״ אמרתי בחיוך.
״איזה זיינתי, אתמול בבוקר נכנסתי למקלחת והיא בדיוק יצאה..״ הוא התחיל להגיד ואני התחלתי לצחוק.
״יא ראבי, אם זה היה קורה לי היא הייתה נשארת במקלחת איתי״ אמרתי.
״טוב אני צריך ללכת לחברה שלי, שרק אותה בא לי לראות ערומה כי אני לא דבע כמוך״
״אני דבע? שמעת את המשפט שלך? רק אותה? איזה אח טמבל יא אללה״ גיחכתי.
״שקט כבר שקט״ הוא מלמל והלך.
״אסי, כנס״ גורילה אמר לי ופתח תדלת של ה׳ישיבה׳.
״ישתבח שמו״ אמרתי ונכנסתי לבפנים.
״שב״ אבא אמר. הסתכלתי הצידה. מיימון ישב שם, וביז׳ו. ביז׳ו זה חבר יקר של אבא שלי, אנאערף מאיפה, בטח שדדו בנק בגרמניה. אין על הבן אדם הזה, בחיי.
״הצוציק גדל״ ביז׳ו אמר בחיוך. צחקתי וחיבקתי אותו.
״ביז׳ו לא פה סתם״ אבא אמר. התיישבתי ליד מיימון.
״חלוואני רוצה להתנקש בנו״ הוא אמר.
״טפייי״ ירקתי הצידה. הבן אדם הזה מירר לאבא שלי תחיים, אני שונא אותו אחושרמוטה.
״אסי תירגע עם התגובות שלך ואל תגרום לי לתת לך וואחד לאטמה״ אבא אמר בעצבנות. שתקתי בעצבנות.
״מיימון, אותך הוא לא מכיר״ אבא אמר.
״ברוך השם״ מיימון אמר בחיוך.
״יש לו מועדון״ הוא אמר.
״לחלוואני?״ שאלתי.
״תתפלא״
״מועדון ברידג׳״ גיחכתי
״חשפנות״
״פשש..״ אמרתי בחיוך. אבא שלי התעצבן.
״אתם הולכים לשם בשביל לדלות מידע, לא בשביל לזיין. מיימון, תשמור שהבן שלי לא ייגע ביותר מבחורה אחת״
״בטח רובי״
״יפה, עכשיו אני הולך לבדוק מה עם אחותך, תישארו כאן״ אבא אמר, נעמד והלך.
״מה קרה לאחותך?״ סער שאל
״היה לה שיעור הגנה עצמית״ גיחכתי. כאילו מישהו יעז להרביץ לכוסית כמוהה. ואם כן, בשביל מה אני חי? היא לא צריכה להילחם
״פשש.. יפה לה״
״לה יפה? בטח האביחי הזה חרמן לה על החיים״
״אחי, שחרר ממנה, תן לה ליהנות״ הוא אמר בחיוך וקרץ לי.
״היום במועדון, תמצא לך כמה ׳ידידות׳, והכל יהיה אחלה״ הוא אמר וקם. בעזרת השם, הכל יהיה טוב. מקווה שהשם עוד איתנו למרות שאנחנו לא הכי מקשיבים למצווה ׳לא תרצח׳.