׳כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך..׳- פרק 18-

פרק 18-
מנקודת המבט של אסי-
התעוררתי בבוקר, במיטה של מורן. אחלה של לילה העברנו.
קמתי, התלבשתי, ועפתי משם. זה מה שחסר לי, שאמא שלה תראה אותי פה ותריח את הבושם של הבת שלה עליי.
״תודה שנזכרת להגיע!״ ליאן אמרה כשנכנסתי הביתה ומשכה אותי לבפנים
״מה פספסתי?״ שאלתי
״ יש לאח שלך יום הולדת״ היא אמרה בעצבנות
״וואלה, מזל טוב״ אמרתי
״נופר מארגנת לו מסיבת הפתעה, ואתה הסיפור כיסוי״
״שו אני?״
״אתה לוקח אותו לאיזה בר עד שנסיים לארגן הכל ועד שכולם יגיעו״ היא אמרה
״שאני אגיד לא לאלכוהול?״ אמרתי והתיישבתי על הספה.
״מצוין״ היא אמרה והלכה.
״שנייה, מאיפה חזרת?״ היא שאלה והסתכלה עליי. חייכתי.

מנקודת המבט של ליאן-
״הוא פה, שקט!״ נופר לחשה בעצבנות וסימנה לכולם להתכופף.
״אני חייב סיגריה״
״סער שקט!״ אמרתי בעצבנות
״שקט שניכם!״ ענבל אמרה בעצבנות. השתתקתי והסתכלתי על הדלת. אסי פתח את הדלת, וכל העולם ואשתו קפץ וצעק ׳הפתעה!׳
״מזל טוב קופיפון״ אמרתי בחיוך כשסוף סוף נתנו לי לחבק אותו.
״קופיפון תקראי לאח שלך״ הוא אמר בחיוך ונישק את הראש שלי. הסתכלתי לכיוון הדלת, לבדוק עם אביחי הגיע. הוא אמר שלחוץ לו היום אבל הוא ינסה להגיע.
״אמסלם״ אחד החברים של עידן, נועם, נתן לי כוס טקילה.
״תודה״ אמרתי בחיוך.
״עדיין לבד אה?״ הוא שאל בחיוך
״דווקא לא״ אמרתי בחיוך
״אצלך?״ אמרתי לפני שהספיק להגיב
״ריק מקשרים רציניים, אבל הכל טוב, לא לחוץ״ הוא אמר. הנהנתי. הפלאפון שלי צלצל.
׳חיים שלי מצטער אבל לא יכול להגיע, מבטיח לפצות אותך
תמסרי מזל טוב׳
זה היה די צפוי.
״משהו מעניין?״
״חבר שלי״ אמרתי, ידעתי שזה יעיף אותו ממני בשנייה.
״אה..״
״אני יוצאת קצת החוצה, נדבר״ אמרתי ויצאתי מהבית. קצת שקט.

ישבתי על אחד הספסלים בחצר הקדמית בבית. בלי ששמו לב לקחתי בקבוק טקילה מהבר לעצמי. הייתי חייבת להתפרק.
אוף, למה הקשר הפאקינג ראשון שלי עם בחור שאני לא צריכה להסתיר כלום גורם לי להרגיש מועקה?!
כאילו אין מה לצפות ממנו. בשנייה כל מה שהרגשתי אליו התפוגג. אולי משהו לא בסדר אצלי?
״איפה החבר?״ שמעתי את הקול של סער מאחוריי
״לא פה״ אמרתי, מרגישה את האלכוהול מדבר מהפה שלי
״לא נורא״ הוא אמר והתיישב לידי
״מה אתה עושה כאן? יש המון בחורות בפנים שישמחו למשהו קטן איתך״ אמרתי
״לא בא לי הערב״ הוא אמר בחיוך והסתכל עליי. שמעתי אותו צוחק.
״סיימת את כל זה?״ הוא שאל ולקח את הבקבוק מהיד שלי
״כן, יש מצב אתה נכנס להביא לי עוד אחד?״ שאלתי.
״באמא שלי את יותר אלכוהוליסטית מאסי״ הוא צחק
״נו סער, בחורה רוצה להשתכר, אתה אומר לה לא?״ הרמתי גבה
״עם המשפחה שלך לא בא לי להסתבך״
״המשפחה שלי..״ צחקתי ״איך הכל בסוף מגיע לשם״ מלמלתי
״ליאן, אני לא הבחור לשיחות עמוקות כאלה״ הוא אמר בחיוך
״אז מה אתה עושה כאן?״ שאלתי
״שואף אוויר״
״אז תשאף במקום אחר״
״לא בא לי״
״טוב, אני אלך״ מלמלתי ונעמדתי. הייתה לי סחרחורת, וחזרתי לשבת. שמעתי אותו צוחק.
״בואי, נעלה אותך לחדר״ הוא אמר והחזיק במותניים שלי.
״אוקיי״ מלמלתי והחזקתי את הראש, מתעלמת מהצמרמורת שהמגע שלו מעביר בגוף שלי.

״תשכבי פה״ הוא לחש והניח אותי על המיטה.
״לאא״ מלמלתי ונשארתי לעמוד
״נו מה לא״ הוא אמר בעצבנות
״בא לי לעמוד כאן״ אמרתי בחיוך ונצמדתי אליו.
״טוב, מפה את מסתדרת לבד?״ הוא שאל והתרחק ממני.
״לא אל תלך״ אמרתי ותפסתי ביד שלו.
״אתה יכול להישאר איתי עד שאני ארדם?״ שאלתי בשקט. הוא הסתכל עליי ונאנח.
״אני צריך לרדת״ הוא אמר והסתכל על הדלת
״נו..״ התחננתי וכיוונתי את פניו אליי.
״את נירדמת מהר?״
״משתדלת״ אמרתי ונשכבתי על המיטה.

מנקודת המבט של עידן-
בערך בשתיים ככה עליתי לחדר שלי, כי נשפכה עליי כוס וודקה. בדרך קלטתי את סער יוצא מהחדר של ליאן
״הופה.. מה זה?״ שאלתי בחיוך והצבעתי על החדר שלה
״רצתה שאני ארדים אותה, השתכרה לגמרי״ הוא אמר
״עשיתם משהו?״ שאלתי
״כלום בחיי״ הוא אמר.
״אחלה״ אמרתי והמשכתי לחדר שלי.
הלכתי לארון בחדר והחלפתי חולצה.
״עידן?״ שמעתי את הקול של ענבל
״פה!״ אמרתי. ראיתי אותה מתקדמת אליי.
״היי״ היא אמרה
״אהלן״ אמרתי. היא שתקה. הסתכלתי עליה והסתובבתי לכיוונה
״רצית משהו?״ שאלתי
״כן״ היא מלמלה
״הבאתי לך מתנת יום הולדת״ היא אמרה.
״פשש.. משקיעה בי יותר מאחותי״ גיחכתי והתקדמתי אליה.
״מקווה שזה לא יקשה עליך״ היא אמרה
״מה זאת..״ התחלתי להגיד, היא משכה בחולצה שלי ונישקה אותי.