׳כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך..׳- עונה 2- פרק 7-

פרק 7-
מנקודת המבט של ליאן-
השבוע היה חלומי. לפחות לי ולסער. ענבל נהנתה ועידן נהנה, אבל בנפרד. אני וסער היינו דבוקים אחד לשני, ולא נמאס לנו.
״ענבל״ אמרתי בבוקר, כששתינו אכלנו מקושקשת של אבא שלי, רק הפעם אניהכנתי. ולא, היא לא זוכרת את המקושקשת.
״מה?״ היא שאלה ולא הפסיקה לטחון. חייכתי.
״כלום״ גיחכתי.
״בוקר טוב חיים שלי״ סער הגיע, סובב את הכיסא שלי ונישק אותי.
״בוקר מצוין״ מלמלתי בחיוך והצמדתי את גופו אליי.
״בוקר טוב חיים שלי״ ענבל חיקתה את סער. הוא התנתק ממני. צחקתי.
״גם את חיים שלי״ הוא אמר ונתן לה נשיקה בראש. כחכחתי בגרון שלי.
״אבל את יותר״ הוא קרץ אליי בחיוך. הפלאפון שלו צלצל.
״זה גורן, אני עף לרובי, ביי״ הוא אמר, נתן לי נשיקה קצרה בפה והלך.
״תגיד תודה שהפלאפון הציל אותך!״ ענבל צעקה אליו.
״יאבאלה״ הוא גיחך והלך. חייכתי והסתכלתי על ענבל. את הקשר שלה ושל סער היא החזירה בשנייה, אבל עם עידן..
״את זוכרת שבצבא כל מה שרצינו זה קפה טוב?״ גיחכתי, נזכרת בעבר. היו לי אחלה חיים. נכון, הבחורים שהיו איתי היו צריכים לעבור סלקציה מאוד קפדנית אבל חוץ מזה הכל היה טוב.
״סטארבאקס״ היא מלמלה ונשכה את שפתיה. חייכתי.
״טוב, סיימי לאכול, אני חוזרת עם שני מילקשייקים סטייל סטארבאקס״ אמרתי ונעמדתי, בוחנת את הטייץ והגופייה הלבנה שעל גופי. טוב, כולה בית קפה.
״עאלק סטארבאקס, פה הדבר הכי טוב שתמצאי זה המזנון של חיים״ היא מלמלה וחזרה לחביתה.
״סמכי עליי״ צחקתי, נעלי כפכפים, חבשתי משקפי שמש, לקחתי את הפלאפון והארנק ויצאתי.

״אמור להיות פה בית קפה טוב..״ מלמלתי כשהתהלכתי ברחובות תל אביב.
״מלכה ליאן״ מלמלתי בחיוך ונכנסתי לבית קפה פינתי. עממי קצת, אבל בית קפה.
״היי, פעמיים המשקה הכי טוב שלכם, לקחת״ אמרתי בחיוך למלצר או מה שהוא לא היה.
״אני אארגן לך משהו טוב״ הוא אמר בחיוך והלך.

״תודה״ אמרתי בחיוך והוצאתי את הכרטיס אשראי.
״עליי״ הוא קרץ לי. חייכתי, לקחתי את המגש ויצאתי . בנים זה עם כל כך פתטי.
מישהו התקשר אליי.
״שיט״ מלמלתי וניסיתי לאזן את המגש ואת הארנק ואת הפלאפון בשתי ידיים. עברתי דרך רחוב פחות ראשי, קיצור דרך.
״הלו״ מלמלתי, מתרכזת במגש. לא ליפול !
״אהלן אוחתי״ שמעתי את הקול של אסי. קפאתי במקום.
״אס..״ התחלתי לדבר, ומישהו התנגש בי. תוך שתי שניות כל הקפה עף עליי.
״אתה מפגר?!״ צעקתי והסתכלתי על הגופייה הלבנה שהפכה למוקה.
״מה את נעצרת באמצע הרחוב יא נעל״ הוא אמר והרים את הפלאפון שלו. הסתכלתי על הפלאפון שלי, שהיה מרוסק על המדרכה.
״אני חייבת שיחה״ אמרתי לבחור.
״אני חייב לעוף..״
״אני צריכה שיחה!״ אמרתי בעצבנות.
״תסתדרי״ הוא אמר והלך. הסתכלתי עליו. בן זונה, מה נראה לו?
הרמתי את המפתחות ואת הארנק, ורצתי לבית. אסי דיבר איתי עכשיו, אחרי שהוא לא דיבר איתי חודשיים !

מנקודת המבט של ענבל-
״זה לא מצחיק!״ ליאן אמרה בעצבנות.
״תירגעי, כולה קפה״ אמרתי לה וחזרתי לצחוק.
״אני בשוק שהבחור פשוט הלך״ גיחכתי.
״דפוק״ היא מלמלה ונשענה אחורה.
״טוב תעלי להתלבש את מסריחה מקפאין״ חייכתי.
״חה חה״ היא אמרה ועלתה למעלה. דפקו בדלת. סער שוב שכח מפתח.
״שלום״ בחור מבוגר עמד מולי.
״היי״ אמרתי בבלבול.
״אני הסוכן של דניאל רמון, שחקן הכדורגל..״
״החתיך״ קטעתי.
״מה?״
״כלום״ חייכתי. השחקני כדורגל היחידים שאני מכירה הם רונאלדיניו, מסי, ודניאל רמון. דניאל הוא האגדה של ישראל מכל הבחינות.
״שמעתי על המקרה שהיה לך היום עם מרשי, הפלת את הפלאפון שלך״ הוא אמר והושיט לי אייפון מרוסק. ליאן התנגשה בדניאל רמון?
״אוקיי..״
״שמעתי שעבר ביניכם חתול שחור, אז דניאל מזמין אותך ועוד ארבעה חברים למשחק נגד ברצלונה״ הוא אמר והושיט לי חמישה כרטיסים.
״מה..״
״הוא ישמח לראות אותך שם, בתקווה שהמקרה לא יתפרסם לעיתונות..״
״תקשיב..״
״ניפגש בשמחות גברתי״ הוא אמר בחיוך.
״אוקיי״ מלמלתי וסגרתי את הדלת.
״מי זה היה?״ ליאן ירדה במדרגות.
״הסוכן של דניאל רמון״ גיחכתי.
״שזה?״ היא שאלה והסתכלה עליי. חייכתי והתחלתי לצחוק.

מנקודת המבט של סער-
״רק חברה שלי יכולה להיתקע בדניאל רמון״ אמרתי בחיוך ונישקתי את ליאן בכניסה לאיצטדיון.
״הוא נתקע בי, ואם לא שמעתי עליו אז הוא כנראה לא כזה מדהים״
״שמעת על רונאלדו?״ שאלתי.
״על מי?״ היא שאלה.
״יש לך מזל שאת יפה״ צחקתי. היא נתנה לי מכה.
״חבל שאני לא יכולה להגיד אותו דבר עליך״ היא אמרה.
״וואלה״ גיחכתי ונישקתי אותה.
״יאללה!״ עידן צרח לנו.
״באים באים״ אמרתי ומשכתי את ליאן לבפנים.

״סער בוא״ ליאן קראה לי כשידברתי עם מכלוף, חבר ותיק שמסתבר שהפציץ בחיים והפך לשחקן כדורגל.
״אל תיעלם שוב גבר״ אמרתי בחיוך למכלוף וחיבקתי אותו.
״כשיש לך בחורה כזאת אתה תראה אותי כל בוקר״ הוא אמר בחיוך.
״תירגע כפרה״ קרצתי והלכתי אחרי ליאן.
״היי, לפה!״ שמעתי קול מאחורה.
״את ליאן?״ איזה בחור זקן בא אלינו.
״כן״ היא ענתה. החזקתי באולר שהיה לי בכיס.
״דניאל רמון רוצה להתנצל בפנייך בצורה אישית על האופן שבו דיבר. בואי אחריי״ האיש אמר והסתכל עליי.
״אתה יכול לבוא גם״ הוא אמר. הצמדתי את ליאן אליי והלכנו אחריו.

מנקודת המבט של ליאן-
האיש ההוא הכניס אותנו לאיזה משרד.
״אני מצטער על העיכוב, הוא התקלח״ האיש הזה אמר. יואו שזה יהיה זריז, בא לי לעוף עם סער למיטה.
״אהלן״ ההוא שנתקעתי בו שלושום נעמד מולי. בטח אסי היה מתלהב מזה, המכור לכדורגל. את אסי לא מצאתי אחרי השיחה הקצרה מדי שהייתה לנו, והחלטתי לשמור את זה כרגע לעצמי, כדי להבין מה קורה.
״את, סליחה על ה..״
״קפה״ האיש המבוגר הזכיר לו.
״כן, אני חייב לעוף״ הוא אמר, המגבת עוד מסביב לפלג גופו התחתון.
״כן, סבבה, סיימנו?״ שאלתי את האיש והקמתי את סער.
״רק תחתמי לי כאן ששום דבר לא יוצא לתקשורת ו/או למכרים שעוסקים במפורט למטה״ האיש אמר והושיט לי דף.
״חיים שלי אבא שלך מתזז אותי, אני חוזר תוך רבע שעה טוב?״ סער לחש לי. הסתכלתי עליו.
״סער..״
״מתייצב פה אחרי רבע שעה, בחיי״ הוא אמר.
״טוב״ לחשתי לו בחזרה. הוא נתן לי נשיקה ויצא משם.
״נו״ הדניאל הזה אמר. הרמתי את המבט אליו, נשמתי עמוק וחזרתי לדף.
״זהו?״ שאלתי והושטתי לו את הדף.
״מקווה שנהניתם״ הוא אמר בחיוך מאולץ.
״טיפ לפעם הבאה שאתה שופך על בחורה קפה, תנסה להיראות קצת יותר נחמד, לא הלך לך הפעם״ אמרתי בחיוך והתקדמתי החוצה.
״ליאן אמסלם?״ שמעתי את הקול של המבוגר. הסתובבתי.
״את הבת של..״
״כן״ קטעתי אותו. הפרצוף של שניהם הפך לכחול. נאנחתי ויצאתי משם.

**

פאקינג שעה חיכיתי לסער מחוץ לאיצטדיון.
״סער, פעם עשירית שאני מתקשרת אליך, תענה, אני דואגת״ אמרתי. ״ואם מסתבר שאתה חי אני אהרוג אותך״ הוספתי וניתקתי.
״את עוד פה?״ שמעתי את הקול של הדניאל הזה. הוא דיבר עם עוד שני בחורים.
״לצערי״ אמרתי.
״צריכה טרמפ?״ הוא שאל. הסתכלתי עליו. הבחורים שהיו איתו כבר הלכו.
״החבר שלי אמור להגיע״ אמרתי והסתכלתי על השעה. 21:48. אוף איפה הוא?
״אוקיי״ הוא אמר ונעלם. שילבתי את ידי, התחיל להיות לי ממש קר, למרות שעכשיו סוף מאי.
שמעתי צפצוף של מכונית.
״ברוך שפטרנו״ מלמלתי והסתכלתי הצידה.
״בטוח שאת לא צריכה?״ דניאל פתח את החלון של הוולוו שלו. הסתכלתי לצדדים.
״תזכור שאני אמסלם אז תנועה אחת לא במקום..״
״זוכר״ הוא אמר בחיוך ופתח לי את הדלת.
״טוב..״ מלמלתי ונכנסתי למכונית.