׳כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך..׳- עונה 2- פרק 11-

פרק 11-
מנקודת המבט של ליאן-
התעוררתי, וראיתי את דניאל עם המדי כדורגל שלו. בהחלט משהו טוב לפתוח איתו את הבוקר.
״בוקר טוב״ מלמלתי והתמתחתי. הספה שלו ממש נוחה.
הוא הסתכל עליי.
״בוקר טוב״ הוא אמר והסתכל בפלאפון שלו.
״אני חייב לעוף לאימון..״
״אפשר להצטרף?״ שאלתי. לא בא לי לחזור הביתה. זאת חופשה מבחינתי.
״בואי״ הוא אמר אחרי כמה שניות שהיסס . נעמדתי.
״באמת?״ שאלתי.
״למה לא?״ הוא שאל בחיוך. חייכתי.
״אחרייך״ הוא אמר ופתח לי את הדלת.

מנקודת המבט של ענבל-
״בוקר טוב״ מלמלתי ופיהקתי כשירדתי למטה, וראיתי את סער יושב על הספה.
״מה בוקר טוב כוסאמק !״ הוא צעק וזרק את הפלאפון שלו על הקיר.
״מה קרה?!״ שאלתי בלחץ.
״יצאתי בן זונה ענבל״ הוא מלמל והתחיל להתהלך בחדר
״איפה ליא..״
״לא יודע בסדר?! לא יודע!״ הוא צעק עליי. ונתן אגרוף לשולחן.
״תירגע, היא עוד שנייה תיכנס הביתה ותגיד שהיא הייתה איפשהו״ אמרתי.
״היא לא תיכנס הביתה״ הוא אמר בעצבנות ובעט בשידה עם אגרטל שהתנפץ.
״תירגע !!״ צרחתי.
״מה עשית?״ שאלתי אותו. הוא הסתכל עליי.

מנקודת המבט של סער-
כמו מטומטם אני יושב שעתיים מול הפלאפון, מחכה שליאן תתקשר ותגיד שהיא בסדר.
חתיכת טמבל , למה שהיא תתקשר אליך? כוסאמא של העולם הזהה
אדוניי תעשה שהיא תתקשר. שתשנא אותי, אבל שתגיד שהכל בסדר
הפלאפון צלצל. ליאן.
״יפה שלי אני בן זונה, תחזרי הביתה, תני לי כאפה, תקללי אותי אבל תחזרי..״
״אחי, מצטער לאכזב, זה דניאל״ שמעתי קול של גבר
״מי דניאל?״ שאלתי.
״דניאל מרוז״ הוא אמר.
״מה אתה עושה עם הפלאפון של ליאן?״ שאלתי בעצבנות ונעמדתי. העצבים עולים…
״עזוב, היא באיצטדיון רמת גן, בוא דבר איתה״ הוא אמר.
״בא לך להגיד לי למה אתה מהפלאפון שלך או שאתה ממשיך לסתום תפה?״ אמרתי
״גבר, תגיד תודה שאני מתקשר, לא בתכנון שלה לדבר איתך״ הוא אמר. כוסאמאמא שלו שיסתום תפה
״איפה אמרת שהיא?״ שאלתי. סער עדיף להתעסק בליאן ולא באיזה חרמן מכוער
״איצטדיון רמת גן״
״אחלה״ אמרתי ועפתי החוצה.

נכנסתי למגרש, ראיתי כמה בחורים שלא יגיעו לזין של מסי משחקים אותה כדורגלנים עאלק. הסתכלתי הצידה. ליאן ישבה שם עם הפלאפון שלה. התקדמתי אליה.
״מה אתה עושה כאן?״ היא שאלה ונעמדה. יא אלוהים זה הגיוני שלא ראיתי אותה יום ואני כבר מתגעגע?
״ באתי לקחת אותך הביתה ״ אמרתי.
״לא יקרה״ היא אמרה . התקרבתי אליה.
״ליאן אני הייתי שיכור, והלכתי עם אח שלך למועדון ונשבע לך שברגע שגיליתי שהתעוררת קיבלתי תכאפה שהייתי צריך ועפתי אלייך..״
״סער זה לא משנה לי. אי אפשר לסמוך עליך..״
״ תסתכלי עליי״ אמרתי והחזקתי בפנים שלה.
״ אני אוהב אותך״ אמרתי והסתכלתי על השפתיים שלה. ״ואני בחיים לא אפגע בך״ לחשתי.
״אני..״
״זה לא היה אני, זה היה בן זונה שיכור שחיכה לאהבת חייו חודש והוא היה צריך להתפרק..״
״אז כל פעם שאני אעלם אתה תשכב עם מישהי?״
״ אף אחת לא מגיע לך לזרת ברגל יפה שלי״ אמרתי. היא הסמיקה. יא ראביי כמה שאני אוהב שהיא מסמיקהה
״אוף״ היא מלמלה.
״מה אוף?״ שאלתי.
״אי אפשר לכעוס עליך״ היא לחשה. חייכתי ונישקתי אותה.

מנקודת המבט של ליאן-
״הסתדר?״ שמעתי קול מאחוריי, כשהתקדמתי למכונית של סער.
״מה?״ שאלתי את דניאל שהתקדם אליי מיוזע אחרי אימון של שעתיים.
״בינך לבין החבר״ הוא אמר והסתכל לכיוון המכונית של סער.
״כן״ אמרתי. ״הוא אמר לי שאתה הלשנת עליי״ הוספתי בחיוך. הוא חייך וגירד בראשו.
״תודה״ אמרתי בחיוך.
״שמחתי לעזור״ הוא אמר ברצינות. הנהנתי.
״מרוז !״ שמעתי את המאמן קורא לו.
״ טוב, אני חייב לעוף״ הוא אמר בחיוך.
״היה נחמד״ אמרתי. הוא הסתכל עליי.
״כן״ הוא מלמל בחיוך ורץ בחזרה למגרש. סער צפצף לי. הסתובבתי והתקדמתי למכונית.
״מה הוא רצה?״ סער שאל כשסגרתי את הדלת.
״כלום״ אמרתי והסתכלתי עליו.
״תפסיק להיות קנאי וסע כבר״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותו.
״את נמרחת עליי אני לא יכול לנסוע״ הוא מלמל והכניס את לשונו לפי. צחקתי והתנתקתי ממנו.
״סע״ אמרתי בחיוך מתגרה. הוא חייך ונסע.