תקרת הכוככבים שלי -3

" אם תופסים אותנו , אני דואגת שהם ידעו שזה היה רעיון שלך ." אני לוחשת
הוא מחייך אליי חיוך קטן דרך החשכה
"ברור " לוחש גם הוא .
"לא , אני רצינית … אני לא מעונינת לעוף מבית ספר ,שי , רק בגלל שלך בא לראות את המנהלת מובכת קשות , ובטח ובטח שלא בשביל להחליף לה את הקרם לשיער ."
הוא צוחק בשקט בחושך , ואני מרגישה איך הזרועות העבות שלו נכרכות סביבי שהוא לוחש לי באוזן ,
"את לא מבינה ? יפה שלי …. זה לא הקרם,זה הריגוש, האקסטרים , האינטימיות …" הוא מתקרב אליי עוד מאחור , ממש נצמד אליי .
"שי !" אני מזהירה בקול תקיף , " תירגע "
" למה מה תעשי לי ? " לוחש בקול מתגרה ,
"אני אצעק " אני לוחשת חזרה במהירות ,
הוא מגחך "וזה יעזור לך איך בידיוק ?" הוא נצמד עוד יותר
"כי אז יחשבו שאתה אונס אותי ויבואו לעצור אותך , ושהם יבוא .. שי חמוד אני לא הולכת להכחיש "
הוא אומנם מגחך אבל מרפה קצת מאחיזתו ,
"את כל כך סקסית שאת תוקפת .." לוחש לי , "ממש בא לי לטרוף אותך עכשיו .." הוא מתחיל לנשק אותי בצוואר ,
"שי . הבטחת . וחוץ מזה חשבתי שבאנו לפה בשביל ההקרם המטופש , רד ממני ."
אבל כדי שהוא לא יעלב אני מסתובבת ומדביקה לו נשיקה קטנה בפה .
הוא נאנח עמוקות ואז אומר " טוב , אני חושב שהיא הלכה , חיכינו מספיק זמן , בואי נלך על זה. "
******************************************************************
למוחרת בבוקר אנחנו מביטים על השיער המקורזל של המנהלת , ואני לא יכולה שלא להרגיש צביטה של אשמה בלב , שי לעומת זאת , נראה די מאושר , והוא מקפץ סביב סביב בהתרגשות .
"שיי !! " אני צוחקת " תפסיק לעשות לנו בושות !"
אבל הוא ממשיך לקפצץ לו בעליזות אז אני פונה ממנו והלאה לכיוון המגרש , וזורקת "אני לא מכירה אותך !"
הוא מתקרב אלי במהירות ומצמיד אותי לקיר האחורי של בית ספר ,
"לא מכירה אה ??" הוא סוגר עליי ,
" תביאי תביאי נשיקה רצינית , לפני שאני מתעצבן !" הוא אומר בשובבות ,
אני נאנחת "טוב נו …"
אני מעניקה לו נשיקה קטנה על הפה .
בהתחלה הוא נראה מופתע מאוד , אחר כך הוא מתחיל לגחך , ולבסוף פורץ בצחוק גדול ,
"חחחח…. נראה לך !" הוא צוחק
ואז הוא נצמד אליי מאוד ודוחף את הפה שלו על הפה שלי , במהירות ,כמעט בכוח , ומנשק אותי .
אחרי דקות ארוכות הוא מרפה , ומסתכל לי ארוכות בעיניים .
"את זוכרת יפה שלי" הוא לוחש " את שלי, ואני שלך לתמיד"
שנייה שאני לא עונה והוא שואל בחרדה "את זוכרת ? נכון ?"
אני מחייכת " ברור שאני זוכרת .."
אני מרגיעה .
ואז הוא חוזר לנשק אותי
********************************************************************************
אני מביטה על הגב שלו שרכון מעל המיטה הכתומה שלו , מביטה על החדר המטונף ,שכאילו זועק לי
"תנקי אותיי !! בבקשה !"
ולא מתאפקת מלזרוק עליו את הגרב המלוכלכת ולומר לו בקול נוזף
"חשבת על לנקות את החדר ?"
הוא מתנפל עליי כל כך מהר שאני בקושי מספיקה להבין מה קורה , תוך שתי שניות הוא כבר מעליי , רוכן לנשק אותי ,
"שי !" אני זועקת בפחד " מה עובר עלייך , מה אתה מתנפל עליי כמו צ'יטה ??"
אני מצפה שהוא יחייך , או יצחק או משהוא , אבל הוא רק בוהה בי , דקות ארוכות ,
"נו מה ?" אני שואלת בחוסר סבלנות , הוא כבר מתחיל להכביד עליי .
"מי זה זה שדיברת איתו היום ?" הוא שואל מהר .
"מי ?" אני מנסה להיזכר "דיברתי עם הרבה אנשים …"
הוא מנענע בראשו בפראות "לא!" צועק ," הגבוה ההוא שהתקרב אלייך נורא ."
"אה .. אדם ?" אני נזכרת " סתם ילד " אני אומרת בביטול
"מזתומרת סתם ילד ?" הוא שואל בחדות מפחידה
אני נבהלת "חבר של המשפחה נו !, מה אתה כזה לחוץ ? זה מפחיד אותי "
"אני לא מרשה לך להתקרב אליו יותר . " הוא קובע בכעס
אני מנענעת בראשי כלא מאמינה ,אחרי כמה דקות שהאו לא אומר כלום , ואני מבינה שהוא התכוון ברצינות אני צועקת
"נראה לך??, ממתי נהיית הבוס שלי ?, שי אני מציעה לך להירגע , כי אתה ממש מתחיל לעצבן אותי !"
במקום לענות לי הוא מתנפל עליי ומתחיל לנשק אותי בפראות ,
"שי …" אני אומרת בקול תקיף " תעוף ממני עכשיו!"
עושה רושם שהו אלא שומע אותי , כי הוא ממשיך וגם אני מרגישה את ידו מגששת מבעד לחולצה שלי , הוא נשכב עליי מלוא כובדו . ומתחיל פשוט וקל להפשיט אותי .
לכמה שניות אני המומה , אבל שהוא מתחיל להאבק עם האבזם במכנסיים שלי אני מתעוררת,
"שייי !!" אני צורחת " מה נראה לך שאתה עושה ?? תעוף ממני!!" אני מתחילה לבעוט בו ולנסות להאבק אבל הוא לא מפסיק ,כאילו הוא נכנס לדיבוק , ולפני שאני שמה לב, אני שוכבת מתחתיו , שהוא גוחן מעליי ומנשק את צווארי בפראות . ערומה לגמריי .
אני ממשיכה לנסות להאבק אבל ללא הצלחה בכלל , הוא חזק . תמיד ידעתי שהוא חזק .
אבל אף פעם אף פעם לא חשבתי שהוא יפעיל את הכוח שלו נגדי , ידעתי שהוא בן 17
ורוצה דברים אחרים . אבל הוא אמר שהוא יחכה לי… הוא הבטיח .
פתאום מכות בי שתי עובדות כואבות , מכות בי כמו אלת בייסבול , ישר בבטן .
האחת , הוא שיקר ,הוא לא עומד בהבטחה שלו .
שתיים , אין לי שום כוח נגדו , אני מנסה להאבק שוב ושוב ולא מצליחה , הוא בנתיים מכוון את נשיקותיו למקומות אחרים , ואפילו מתחיל להתפשט בעצמו ,
בנסיון אחרון אני זועקת "ששייי !! דיי !"
אבל הוא ממשיך , ואני פשוט שוכבת שם . מתחתיו .
*******************************************************************************************************
אני מביטה ברחוב המוכר שחולף על פניי מהחלון של המכונית השכורה שלנו , אמא נוסעת מהר , כאילו מישהו רודף אחריה, אני מביטה במזוודות הענקיות ששוכבות לידי על המושב , בגלל שלא היה מקום בבגאז' , אני מעכלת את העובדה שאני לא אחזור לכאן.
למקום שאליו עברתי שהייתי כל כך קטנה בידיוק בת 4 ,
אחרי המקרים שקרו , המקום שהצליח לרפא את הלב שלי כמעט לגמריי , הכאב חותך אותי
אבל תחושת הקלה ממלאת אותי שאנחנו חולפות על פניי הבית שלו , מקלה קצת על הכאב שבעזיבה .
כמה פעמים הייתי שם , כמה פעמים והפעם האחרונה , שמהבהבת וחותכת אותי כמו סכין יפנית .
כשאני מביטה על עצי האורן המתחלפים בשולי הדרך , בדרכינו למושב החדש שאנחנו עוברות אליו , אי שם בדרום, רחוק כל כך, מקום שאני אפילו לא זוכרת כי הייתי קטנה כל כך שגרנו שם , בבית ההוא שמזכיר לנו זכרונות ישנים ,
אני תוהה לעצמי אם ככה, ככה מרגישות בנות שאונסים אותן .