~תצילי אותי מעצמי~ פרק חמישי

די.די.״די!״
אני קמה לידיים שמלטפות את פרצופי.
״מה קרה לילו?! מה קרה?!״ אני שומעת אותו. אבל אני לא יכולה לראות אותו.
הידיים שלו עלי,נוגעות בי במקומות שאני לא רוצה שהוא אגע.
״צאי מזה לילך! צאי מזה!״
אני פותחת את עיני.
רומי מעלי עם ידיו על פרצופי.
״צאי מזה,תצאי.״ הוא אומר ברוגע.
עיניו לוחצות ונשימתו כבדה.
״אני בסדר,זה עבר.״ החזה שלי עולה ויורד בתדירות.
״את חייבת ללכת לבדוק את זה לילך.״ הוא אומר בקפדנות.
״אני יודעת.״

~~אחרי כמה שעות~~
״מאה אחוז שפישלתי.״ רונה אומרת לי אחרי המבחן הארוך שעשינו,בזמן שאנחנו אוספות את הדברים ויוצאות מהשיעור.
״אני בטוחה שלא,רונץ.״ אני אומרת,רואה שהיא לא שמה לב לצביעות שלי.
רונה תמיד מחפשת שיחמיאו לה. היא יודעת שהיא עשתה טוב והיא תמיד תעשה טוב,היא פשוט רוצה שכולם יהיו מודעים לכך.
״טוב,תכלס צודקת.״ היא מחייכת לי את החיוך היפה שלה,שכובש כל גבר.
״אני תמיד צודקת.״ אני צוחקת. איך את לא שמה לב שהצחוק שלי מזויף?
״דרך אגב,לילו את נראת טיפה עייפה היום.״ רונה אומרת בהתנשאות.
אחת מן הדרישות לחברות שלי איתה,זה שאני תמיד אראה טוב.
״אסור להראות חולשה לילו,אם את תמיד יפה,את גם תמיד חזקה.״ היא תמיד הייתה מזכירה לי.
״כן לא ישנתי המון.״
״כן רואים.״ היא עוקצת אותי. זונה.
אני מרגישה את קרבתו של מישהו מאחורינו.
״לילך,אפשר אותך שנייה?״ תמיר שואל בקול הסקסי שלו שאני אוהבת.
״אמ,אולי לא הכי מתאים כרגע.״ אני נועצת בו מבטים. עכשיו לא הזמן לדבר על התשוקה המינית שלנו.
״אוי,אל תתנו לי לעצור אותכם! תמירוש היא כולה שלך.״ רונה קורצת לי וממשיכה ללכת.
כוס עמאק.
״מה נשמע?״ הוא שואל,בכאילו שלא הייתה לנו את השיחה המטריפה של אתמול.
״בסדר.״ אני יודעת שאני צריכה לשאול גם מה שלומו,אבל אני מנסה להבין את הקטע שלו.
אני לא מכירה או הכרתי בחיים בן אדם בוטה כמוהו,אז אני לא יודעת איך להתייחס אליו.
״את לא נראת בסדר.״ הוא מושיט את ידו ללכי שלי.
״תודה,כבר שמעתי את זה יום,כנראה הלוק השמה זין שלי היום,לא עבד לטובתי הא?״ אני תוםקץ אותו בחזרה.
מה הקטע של הבן אדם?
״את לא חייבת לתקוף אותי לילך,בסך הכל שאלתי את שלומך.״ קולו רגוע מדי בישבילי.
״אתה יודע מה תמיר? אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני. אנחנו לא פאקינג מכירים,אנחנו כולה התמזמזנו פעם אחת לפני חצי שנה אז למה אתה פאקינג מדבר איתי כאילו אתה חבר שלי ואתה מכיר אותי?!״ אני מעיפה לו את היד מפרצופי.
״האמת לילך,שאין לי פאקינג שמץ של מושג למה,את מסקרנת אותי.״ הפאקינג רדידות שלו מתחרפנת אותי מדעתי.
״אז פאקינג לך תסתקרן בדברים אחרים,כמו רונה לדוגמא! או רעיון מושלם! היא רווקה,אני לגמרי שמה לב שגם אתה רווק. היא שווה,אתה שווה. מסקנה מכל זה,שאולי שווה לך ללכת עליה! בחתונה שלכם רק תזכיר שזה היה רעיון שלי!״ אני מסתובבת ויוצאת מהבניין.
כפי שציפיתי הוא לא רץ אחרי.