תפוח הזהב פרק 2 : האגדה הקסומה על תפוחי הזהב( מבוסס על שירה של עופרה חזה ז"ל " תפוח הזהב"

דינה התכופפה על ברכיה במאמץ תמידי כדי להרים את תפוחי הזהב הנותרים. היא הניחה אותם על המריצה ויונתן הניח את תפוחי הזהב הבשלים בארגזים. אלה היו תפוחים מיוחדים. היו לתפוחים ריח וטעם מיוחדים.
אגדת התפוח הזהב אומרת שהטעם הזה הוא טעם של גן עדן. התפוחים היו ממולאים בזהב טהור והיו מוגשים על צלחיות בדרך כלל. דינה הסתובבה ללא נעליים והייתה יחפה כל הזמן והייתה ננזפת על ידי יונתן.
דינה אספה אותם בשתי ידיה ויונתן הרים אותם היישר לעגלה. כשדינה נשמה את אותו הריח וניגון החליל נשמע ברקע. קליפות הזהב של התפוח צנחו על הרצפה. היא טעמה את תפוח הזהב והתענגה על הריח, יונתן האיץ בה למהר.
" למה למהר?" היא שאלה בקול רגוע, ועוד הריח של אותו תפוח הזהב נשאר לה בזיכרון, כמו דבק שמסרב להרפות מהדף.
" כי אני מבקש." חתם יונתן באדישות מעושה ודינה ידעה בסתר ליבה שהוא אהב אותה למרות שהוא לא גילה זאת בפניו מפני שלא רצה.
היא הלכה יחפה למרות שיונתן אסר לה , ובידה היא לקחה את תפוח הזהב שנותר על הקרקע שם. היא טעמה ממנה והוקסמה מהטעם שלו. בשבילה תפוחי זהב , לא משנה כמה. תמיד ישאר בליבה הזיכרון של תפוח הזהב ואותם ניגונים שעודנם נשמעים בבירור.