תפוח | 1(מיקוש)

אני מרגישה את הרוח משחקת לי בשיער ואת התנועה של בלו ג'ינס, ממש חלקה וזריזה.
אני עוצמת עיניים ונושמת עמוק את האוויר של האחו.
"האנק, תוריד אותם !!" אני שומעת קול של איש מבוגר קורא. אני עוצרת מהרכיבה ומציצה מבין הענפים.
האנק. בחור גבוה מאוד, שרירי, נראה כאילו העיניים שלו בהירות מרחוק והשיער, חום. הוא לבש גופייה שחורה שהבליטה את השרירים הנפוחים, ומכנסי ג'ינס בהירות ומשופשפות. הוא הוריד תפוחים מהעץ וגבר מבוגר עזר לו מלמטה. אני מורידה את המבט ופונה אחורה עם בלו ג'ינס. אני מנסה להימנע מלפגוש אותו, וזאת הדרך שלי.
כשאני מחזירה את בלו ג'ינס לאורווה, אני פוגשת בדיימון, שטני קוצים, עיניים כחולות, שזוף עם חיוך כובש. הוא פחות או יותר הבעל של הבעלים של החווה, והדבר הכי מושלם שבחורה יכולה לצפות לו. ובגלל זה, החווה מפוצצת בחדשות.
"אה, מיקה? מחזירה את בלו?" הוא שואל. הוא נראה מותש, והזיעה נוטפת את שריריו, דבר שדי…. מושך, למרות שזה די מוזר.
אני מהנהנת בתור כן ומחייכת. הוא מלטף לי את הגב ומסיים בטפיחה קלה.
"תהני בהסעה, בובה" הוא אומר בחיבה ויוצא. הוא סיים את שלו להיום.
כשאני מסיימת עם הטיפול של בלו ג'ינס, אני יוצאת החוצה והאור היחיד שנותר הוא מנורות הרחוב והתאורה בחווה.
אני מסתכלת על דמות מתקרבת. אני מתיישבת בתחנת אוטובוס הקרובה, והוא מתקדם לטנדר שלו.
"היי, ילדה!" הוא קורא. אני מסתכלת לעברו.
"ההסעות נגמרו, רוצה טרמפ?" הוא מציע בצעקה. הוא מהחווה? אני מנסה להתרכז יותר…. זה האנק?