תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -27-

מנקודת מבטו של אושר:
פתאום הכול מתחיל להתפרק לי בין הידיים.
האהבה שלי לספיר עוד בוערת בלב…
המחשבות בראש כל היום סובבות סביבה..
המצפון עדין לא נקי.
הריבים הופכים לשגרה,הצעקות נראות לגיטימיות ,העצבים נראים שכיחים .
הכול מתפרק לי
המגדל הגבוה שבניתי,מתחיל להתפורר…
אני אוהב אותה,אני יודע שכן אני לא מבין למה אנחנו נעצרים?
למה אנחנו לא ממשכים הלאה?
הבטחנו שזה לא מה שיפיל אותנו,שנמשיך להיות ביחד ..
אנחנו מפרים את ההבטחות..
אני מפר את הנדר שלי,הנדר שאני לא יפגע בה יותר..
כל הסיוטים הופכים למציאות,כל הכאב מתחיל להיות מוחשי.. אני לא עומד בזה יותר…
אנחנו אצלה בבית …
קבעתי עם חברים בשישי ,אחרי שהייתי בצבא שלושה שבועות רציתי להשתחרר קצת,קצת לבלות איתם..
קצת להתגעגע אליה..
היא שמעה את זה,היא מתהפכת עליי…
אנחנו רבים שוב..
היא צועקת עליי,אני שותק ..
היא דופקת לי את המשפט הכי כואב שיכולתי לשמוע ממנה…"אני שונאת אותך,אני מצטערת שהכרתי אותך!"
אני מסתכל לה בעיניים
המבט שלה פגוע,העיינים שלה נוצצות ..
היא ריסקה אותי במשפט אחד…
לקחה לי את הלב ודרסה אותו עשתה עליו רוורס 30 פעם.
"את לא מתכוונת לזה.."
היא שותקת …

אני מתמלא בעצבים ,אני לא יכול לשמור את זה יותר,אנחנו חודשיים רק רבים..
אני שותק חודשיים,רק לא לפגוע בה,
אוגר בתוכי את כל העצב,הכאב העצבים..חושב שזה יעבור,מחליק הכול נותן לה להוציא …
אבל זהו הגעתי לנקודת שבירה שלי..אני מתפוצץ עליה!
"חלאס כבר! סעמק ערס!
כל מה שאני שומע ממך בחודשיים האלה זה כמה אני זבל,כמה אני לא אוהב אותך,כמה אני לא טוב בשבילך,אני אוגר ושומר הכול לא עונה לך אבל ראבק!
אני לא יכול לשמור בפנים אני גם בנאדם,כמה חרא אני יכול עוד לאכול ממך?!
הייתי איתך ברגעים שהיה לך הכי קשה,את כועסת עליי על שטויות כל יום מחדש ריב אחר,
אז אולי את צודקת אולי הייתי חרא בנאדם ,אולי אני לא טוב בשבילך
אולי אני דפוק שנתתי לזה להגיע למצב הזה ,
למצב שאנחנו ביחד..

אבל נתתי לך הכול נתתי לך את הלב שלי את הנשמה שלי את החיים שלי …
התייחסתי אלייך כמו למלכה את היית האור שלי.

את מתייחסת אליי כמו כלב שלך, אני לא יכול יותר לשמוע אותך צועקת עליי!
לשמוע אותך בוכה בגללי,אומרת לי שאת לא אוהבת אותי ,
שאנחנו לא אותו דבר….
נשבר הז**"
הוצאתי הכול התפרצתי עליה כמו קומקום שרתח במשך שעתיים !

היא הסתכלה עליי ושתקה…
היו לי דמעות בעיינים,לא יכולתי יותר ..
"אז את צודקת,אולי אנחנו באמת לא מתאימים,אולי נגמרה האהבה בנינו…אולי זה הסוף ..אולי זה הסוף שלי ושלך של האהבה שלנו …"

"לאלאל…אל תגיד את זה.."
"אני כבר לא יודע מה לומר לך …את מרסקת אותי ,כל יום מחדש… "

"אני לא יודעת מה עובר עליי,עלינו…אל תוותר עלינו בבקשה,חיים שלי .."

הסתכלתי לה בעיינים,היא קמה מהמיטה ,קירבה אותי אליה חיבקה אותי שמה את ידה על צוווארי..
אחחחחחחח כמה אני אוהב שהיא עושה את זה …אני מכור אליה..

זזתי מהמגע שלה,ידעתי שאם היא תמשיך אני ישבר ואני יהיה שלה שוב..
"אני לא יכול איתך…"
"לא די,אושר..אל תוותר עליי,אל תעשה את זה …אני מאבדת אותך אני מאבדת הכול!"
"אל תגידי את זה…את יכולה גם בלעדיי,אולי עדיף ככה.."

היא התחילה לבכות …אני לא מסוגל שהיא בוכה,זה כמו לראות את אמא שלי בוכה,אני לא עומד בזה..
"די חיימשלי,זה עדיף לשנינו…"
"אתה לא אוהב אותי יותר?"
"את יודעת את התשובה….
גם לי זה קשה,אבל ההפסקה הזאת תהיה טובה לנו,אנחנו רק רבים האהבה שלנו נעלמה..אולי עם קצת מרחק היא תחזור…"
"אל תלך…תישאר.."
לא יכולתי להגיב אליה,הרגשתי שזה הדבר היחידי שיכול להחזיר את האהבה והרגש לשנינו…
"אני מצטער …"
"איך אתה מוותר עלינו כלכך בקלות?!!!איך את המחליט ככה לקום ולעזוב?! עכשו מה..
אתה תחזור לצבא תכיר מישהי אחרת,תשכח ממני ואני יתקע פה לבד עם לב שבור בלעדיך בלי האושר שלי!"

"ספיר…אני לא ימצא מישהי כמוך,את היית ותמיד תהיה האהבה של החיים שלי…אבל אולי אנחנו לא טובים אחד לשני אולי את צריכה להתבגר.."
"להתבגר!?אתה עוזב אותי כי אני צריכה להתבגר?!אתה לא אוהב אותי אתה בחיים לא אהבת!! אתה לא תמצא בחיים אחת שתאהב אותך כמו שאני אוהבת אותך!!"
"אני יודע…וזה אותו דבר לגבייך…אבל תיראי אותך,אין יום שאת לא בוכה,אין יום שאני לא חוזר הביתה עצבני…."
היא שתקה…

"אל תלך לי !! בבקשה אושר !!!"
לא יכולתי יותר הייתי חייב ללכת משם…
כל האנרגיה בגוף שלי יצאה הלב שלי מרוקן ,איפה הקטנה שלי שכלכך אהבתי?!

"אני לא יכול יותר… אני לא יכול איתך…"
"אתה שובר אותי!!! החיים שלי הם כלום בלעדייך.."
"די…. ספיר ..אני חייב ללכת.."
היא התקרה אליי…נישקה אותי…
רציתי אותה כלכך,רציתי להרגיש אותה לא רציתי לסיים את זה ….
התנתקנו…
"אל תעשה את זה הנשיקה האחרונה שלנו.."

"ספיר..אני לא יודע מה יהיה בהמשך אני רק יודע שעכשו הדבר הזה שיש בינינו הוא רע…לשנינו.
וצריך לשחרר ממנו לפני שאנחנו נגמור עם הקשר לתמיד…
בלי אפשרות לחזור אחורה ועם הרבה שנאה…"

היא בכתה,בכי שקט רק דמעות …היא הסתכלה לי עמוק בעיינם החתוליות שלה..,העיינים האלה
שאני יכול להסתכל עליהן כל היום ולא להגיד מילה.
היא התקרבה אליי… והעבירה לי משהו ליד שלי..
"אתה חופשי…."
הסתכלתי עליה קורסת על הרצפה,הסתובבתי והלכתי..

רק שהייתי בחוץ פתחתי את ידי וראיתי את הטבעת…
הטבעת שנתתי לה…
פה כבר לא יכולתי יותר הלכתי לכיוון הבית בדרך הרבצתי לקירות,עצים ,בתים מה שעבר לי בדרך ..
נכנסתי הביתה אדום מעצבים ..עיינים עיפות ואדומות מבכי …
אמא שלי ישבה בסלון ,ראתה משהו בטלוויזיה…
היא ראתה אותי נכנס…

"אושר,ילד שלי מה קרה ?!"
לא עניתי …
התקרבתי אליה ונפלתי לחיבוקה…
היא ליטפה אותי,כמו שהייתי קטן….
"אמא…נשבר לי…"
"מה קרה ילד שלי?.."
"נשבר לי הלב…אני וספיר..זה נגמר"

"אל תדאג ילד שלי..זה לא הסוף..תקשיב לאמא שלך…
שאהובים באמת ,שום דבר לא עומד בדרך…אתם עוד תחזרו..
היא האהבה של החיים שלך,ואתה שלה..
זה שאתם צריכים הפסקה קצת,
להסדיר כל אחד את המחשבות אחד של השני לבד זה בסדר,
זה ייקח שבוע ,שבועיים ואתם תתגעגעו ותחזרו…"
"היא לא תסלח לי…אני לא מאמין שעזבתי אותה ככה.. שוויתרתי עליה"
"אושר ילד שלי…עם כל האהבה שלך אליה החלטת לקום ולעזוב זה לא נקרא לוותר..זה נקרא להבין מה טוב.."
"אנחנו צריכים את זה אני יודע…אבל אני מרגיש לא שלם בלעדיה אני מרגיש ריק…"
"הזמן יעשה את שלו,הלב יתרפה והכול יחזור להיות כמו שהיה.."
"אני מקווה כי אני לא רואה את החיים שלי בלעדיה,בלי החיוך שלה בבוקר…ב
לי החיבוק והנשיקה שלה ליפני השינה,בלי הריח שלה על המיטה והבגדים שלי.."
אמא לא אמרה כלום היא רק הסתכלה עליי וחייכה..

"מה?.."
"לא האמנתי שאני ישמע את זה ממך…הילד שלי מאוהב.."
"לא הילד שלך אבוד,שבור מפורק…"
היא חיבקה אותי ….

"בוא תתקלח,תחליף לטרנינג בוא נראה סרט ואני יזמין לנו פיצה וגלידה .. בר אצל מאיה אבא עם מיכאלה בערב של אבא ובת …בוא נעשה לנו ערב ניחומים של אמא ובן.."
נישקתי אותה בראש ועליתי למעלה להתקלח …
יצאתי מהמקלחת עם מגבת עליי…פתחתי את הארון..
חצי מהארון שלי היה בגדים שלה,הריח שלה שאני כלכך מכור אליו…עוד היה בחדר..
לקחתי מכנס וסגרתי את הארון..
הרגשתי הרגשה מוזרה,הרגשה רעה …

החלפתי לטרנינג שחור של אדידאס רק מכנס ארוך וירדתי למטה …
הפיצה כבר היגיע
"אוו בידיוק בזמן …איזה סרט אתה רוצה לראות ?.."
"מגודלים 2"
"הסרט האהוב עלינו!"
התיישבנו שנינו אכלנו את הפיצה והגלידה …
אין על האמא הזאאת!!!!!
היא הצליחה להשכיח ממני קצת,את הכאב …
היא נירדמה על הספה הרמתי אותה על ידי והעלתי אותה לחדר שלהם …
אמא שלי יחסית נמוכה וקלה,כמו מיכאלה…אני יצאתי גבוה..כמו אבא ..

הנחתי אותה על המיטה וכיסית אותה בשמיכה נתתי לה נשיקה בראש והלכתי לחדרי …
הסתכלתי על הטלפון שלי …

"תדע שאהבתי אותך,אני ימשיך לאהוב אותך תמיד …אל תשכח אותי ..גם אני לא יהיה פה"
קראתי את ההודעה שוב ושוב קאפתי לדקה,לא האמנתי שזה מה שאני קורא…לא עיקלתי הסתכלתי על השעה שזה נשלח..
ליפני 20 דקות …
"פאקק! "
הלב שלי דפק על 200..
התקשרתי אליה,שוב ושוב ושוב …תא קולייי

סעמק ערססססס!!!! תעני!!!
התקשרתי לבית…כלום .
רצתי למטה,לקחתי תמפתחות..
נכנסתי לאוטו,דפקתי פול גז עד הבית שלה…
החניתי על המדרכה ליד הבית,רצתי לפתח
צלצלתי בדלת… לא ענו ..

הלכתי מסביב לבית …. טיפסת על הסורגים ועליתי למרפסת שלה …
פתחתי את הדלת…של המרפסת.

היא לא הייתה שם ..

רצתי למקלחת ..
ראיתי אותה שם מכניסה את הכדורים לפה…
הפה שלה היה מפוצץ….
רצתי אליה

העפתי לה את הקופסא מהיד …והוצאתי לה את הכדורים מהפה…
"כמה בלעת?!!"
היא לא ענתה..
הסתכלתי על הקופסא היא הייתה חצי ריקה ..
"מה עשית ?!ספיר !!!"
"לא!!! תיראה מה עשית ,אתה הרסת הכול!!! אתה שפכת את הכדורים !!!"היא צעקה בהיסטריה.
" מטומטמת,ילדה קטנה,חיים של אנשים נלקחים בניגוד לרצונם ואת גומרת את שלך מרצון!?"
"תיתן לי למות….בבקשה !!"
"תיראי מה עשיתתת ?! "

היא בכתה…רק בכתה…
"כואב לי….כואב לי …"
מטומטם מה אתה צועק עליה!?שהיא מצב כזה…תפסתי את עצמי …

"מה כואב לך חיימשלי?….דברי אליי.."
היא קפאה…רק בהתה בתקרה …
"ספיר…ספיר!!
דברי אליי!! מה את שותקת תגידי משהו!!! "
היא לא הגיבה …

"למה לא נתת לי למות??."

"כי אם את תמותי אני ימות …"
היא הסתכלה עליי…
"ספיר כמה לקחת.."

היא הסתכלה עליי…דמעה זלגה על לחייה…
"מספיק…"
"מה מספיק?!?! ספיר כמה לקחת…"
"לקחתי מספיק…"
"מספיק בשביל מה!?"
"מספיק בשביל לסיים .."
"מה לסיים?."
"את הכול…"

תראי אותי כמו מטורף
שרק רוצה אלייך.
או אולי סתם בחור עיוור
שמדמיין לו את פנייך
וזה קשה שאת פה לא עוברת
אל תאמרי לי שאת לכאן כבר לא חוזרת.

לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך
כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך
תראי אותי כמו ילד שכואב לו
חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה.

בכל יום שבא והולך
אני שוב קורא אלייך
ומקווה שעוד תמצאי לי מקום
בין זרועותייך
תדעי שכאן יכול להיות אחרת
אל תותרי עלי תאמרי שאת חוזרת.
(צליל מיתר אייל גולן)