תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -29-

היא שתקה …
נישקתי אותה …
נשיקה אחרונה,הסתובבתי והלכתי …
_________________________________________–
(כשאחר -אייל גולן)
כשאחר יסתנוור מהאור שבעינייך
יטעם את הטעם של שמך
יחבק וישתיק בשתי ידיו את כל פחדייך
כשאחר יתעורר לצידך
כשאחר יבין את כוחן של הדמעות
ישבר בצל של בכייך
יתקרב וילחש לך את כל הסודות
כשאחר יאחז בידך

רק אז אני אשבר לאט אצעק בשמך כמעט
כשאחר יתאהב ויגלה אותך
אחכה רק לך גם אם אהיה לבד
כי אינני יכול אינני יכול בלעדייך

כשאחר יקנא לך מרוב אהבה
לאט ישתנה בשבילך
יכאיב לעצמו כשאת קצת עצובה
כשאחר יגור בליבך
כשאחר יבקש אז ברגע מתוק
רק לחיות את חייו לצידך
אז אני אתפרק לבד וקצת רחוק
כשאחר יזדקן לצידך

_______________________________________
מנקודת מבטו של אושר:
כל הדרך הביתה התנגן לי השיר הזה בראש …עזבתי את המועדון …לא יכלתי לחשוב שהיא עכשיו עם מישהו אחר … מישהו שהוא לא אני..
אני יודע ,אמרתי לה שזה עדיף ככה בגלל הריבים אבל לא חשבתי שאני ירגיש ככה … כזה מחסור כאילו חלק מהלב שלי לא נמצא,כאילו החמצן שלי בגוף מתחיל להתרוקן …
הנהג מונית עצר לי ליד הבית שילמתי לו נכנסתי הביתה …
בר ישב בסלון ראה טלוויזיה ומיכאלה ישבה בחוץ …חזרה כנראה לפני …
יצאתי אליה ..
"למה חזרת כלכך מוקדם .?.."
"2 וחצי … זה לא מוקדם .."
"תגידי …אני יכול לשאול אותך שאלה ..?"
התיישבתי לידה …הסתכלתי לה בתוך העיינים .."
"את ידעת ?.."
"ידעתי מה .."
"מיכאלה..את יגעת שלספיר יש חבר חדש ?…"
"מה?!. על מה אתה מדבר …"
היא גיחחה …
"אז לא ידעת ?.."
"לא ..מה?! ..אתה בטוח?.."
"כמו שאני בטוח שהיום יום חמישי ושקוראים לך מיכאלה .."
"אבל היום שישי …"
"אבל קוראים לך מיכאלה !"
"חחחח חמור …"
"אתה מתחרט ?.. "
"על מה ..?."
"על הפרידה שלכם ?.."
"עדיף ככה …"
השפלתי את ראשי …

"תגיד איפה אח שלי ?!.."
"שו?!"
"איפה אושר ,אח שלי הגבר של בת ים …. זה שהיה שובר לבבות זה שלא היה מוותר זה שאם הוא רצה מישהי הוא היה עובר חצי בת ים בשביל להשיג אותה …רק בשביל להגיד שהיא לא סירבה לו ..
איפה אח שלי …האח שהיה לי איתו את הקשר הכי טוב בעולם ?
אתה לא רב רק עם ספיר אתה רב גם איתי …כל הזמן …. אבל בוא נעזוב את זה עכשיו …
תקשיב לי … אתה אוהב אותה,אני יודעת את זה …
והיא ?.. אתה האהבה של החיים שלה ,אין יום שהיא לא חושבת עלייך …אז כן … נתת לה ללכת …
אבל היא עדין בלב שלך,אתה גם בלב שלה יש עוד סיכוי שתחזיר אותה ….
תחזור להיות מי שאתה,תתאפס על עצמך ,אל תוותר ואל תשקע ברחמים …
היא שלך ,אבל היא לא תמיד תהיה שלך … היא לא תחכה לך … תראה לה שאתה אוהב … תחזיר אותה אלייך … אתה טוב בשבילה ,היא שווה את זה ,היא לא עוד אחת … זאת ספיר …"

המילים של מיכאלה חלחלו לי עמוק לתוך הנשמה …
לא היה לי מילים ,קמתי וחיבקתי אותה …
"אני אוהב אותך ,תודה על הכול …"
היא חייכה אליי…
"טוב עכשיו לך ותכין לי שוקו עם הרבה הרבה הרבה הרבה קצפת !!!"
"חחח כן כן המפקדת.."
הכנתי לה ולבר שוקו ועליתי למעלה …

נכנסתי להודעות בטלפון ….
והחלטתי לשלוח לה הודעה…
"אני חייב לדבר איתך …אי אפשר להמשיך ככה …"
כעבור 10 דקות ראיתי אותה מקלידה משהו …
"אין על מה לדבר,נאמר כבר הכול אין לי מה להוסיף לזה …"
"אבל לי יש … תני לי לראות אותך,תני לי לדבר איתך ספיר…אני לא עוד ילד שהיית איתו חודש וזהו,היינו ביחד כמעט שנה..מגיע לי תחצי שעה שיחה הזאת איתך …"
"לא מגיע לך כלום,אתה שברת לי את הלב … אתה האהבה הכי גדולה שלי והשנאה הכי כואבת שלי …

לא יכולתי לשמוע יותר שהיא ככה,שאנחנו ככה … מתפרקים …זה לא התסריט שלנו,התסריט שלנו זה אושר ,עולם ורוד, פרחים ,פרפרים ,קופידון מעופף ענאערף …
במקום זה אנחנו נשברים מתפרקים מתפוררים … אני חייב לנסות לעצור את זה …
ירדתי למטה לקחתי את המפתחות ואת הטבעת שנתתי לה ,והוחזרה לי ביום שנפרדנו …
לקחתי את האייפון ,מיכאלה ישבה למטה מחוסה בסמיכה וראשה נשען על בר …
"לאן זה ?.."
"לעשות את הדבר הנכון …להחזיר את החיים שלי אליי …"
החיוך התפרש על שפתייה של מיכאלה ….
"בהצלחה …"
"חח תודה "
נסעתי אליה הביתה… בדרך עצרתי בקיוסק וקניתי לה ורד … ואת הממתקים שהיא הכי אוהבת …נסעתי אליה הביתה …
התקשרתי אליה … סיננה ..
סימסתי לה
"תרדי למטה … "
"אין לי מה לראות שם …"
"אם את לא יורדת אני עולה … "
"אתה לא יכול הדלת נעולה … "
________________________________
מנקודת מבטה של ספיר :
שמעתי רעש …הטלפון שלי ..
די, די כבר שיפסיק… שימשיך הלאה … הלב שלי בלעדיו הוא כלום אבל הוא לא רוצה אותי … יש לי מישהו אחר … עידן … הוא מדהים … הוא חתיך והוא מתייחס אליי מושלם ..אבל הוא לא ..הוא לא הוא,הוא לא אושר … הוא חסר לי ,הריח שלו המגע שלו … אבל אני המשכתי …
"אין לנו על מה לדבר .."
די היגיע הזמן שישחרר,ככה הוא רצה בהתחלה ..
שלא יבכה כמו תינוק על טעויות שהוא עשה כמו גבר ….
ישבתי בחדר וקראתי ספר …
שוב הוא …
"תרדי למטה "
מה הוא לא מבין עברית ?! די אושר די … תן לי להמשיך במילא קשה לי …
נעלתי את הדלת הייתי לבד בבית …
פתאום שמעתי קול מהחלון שלי ..
הוא פתח את התריס ונכנס ….

"תגיד לי אתה התחרפנת !?"
"כן התחרפנתי ממך !!! "
"אושר…אני יגיד את זה פעם אחת וזה יהיה הפעם האחרונה שאני יגיד את זה …
תמשיך הלאה ,בלעדיי…לתמיד ."
לא האמנתי שככה אני מדברת לאהבה של החיים שלי…
הוא לקח את ידי ומשך אותי אליו…
"די,די לא … אושר די בבקשה .."
"תסתכלי עליי…"
הרמתי את מבטי אל מול עיניו האפורות שכלכך התגעגעתי אליהן …
"אני יודע…אני מרגיש את זה בוער לי בעצמות ,את אוהבת אותי …אני יודע את זה ,ואני נשבע לך כאן …את ואני זה לעולם!! אני לא יוותר,אני ילחם עלייך … לא משנה כמה זמן זה ייקח את ואני נהיה ביחד … אני יודע עשיתי טעות … אין מצטער ממני … אבל אל תיקחי אותך ממני …
לא ככה … אני יודע עשיתי טעות ,אבל אני מתחנן אל תוותרי לא עכשו … לא בכלל ..

הוא החזיק בפני …
"אני אוהב אותך .."
לא ידעתי מה להגיד מצד אחד ,רציתי הכי בעולם לנשק אותו להרגיש אותו,להיות איתו,מצד שני הוא וויתר עליי… ואני חושבת שאני מתחילה לאהוב את עידן ..

"אני לא או…אני לא אוהבת אותך יותר …"

שיקרתי ידעתי …שזה הדבר היחידי שיגרום לו להשתחרר ממני …
ולי להשתחרר מהכאב העצום שאני נמצאת בו …

הוא ניהיה עצבני,ראיתי את זה עליו …אבל לא רק עצבני ,דמעה זלגה על פניו ..
אני לא יכולה לראות אותו ככה…אני גורמת לו להיות ככה… אבל למה ?!…
הוא נתן לי את הכול ,למה אנחנו ככה … זה לא אמור להיות ככה …
התקרבתי אליו …
חיבקתי אותו …
דמעות החלו לזלוג על פניי…נשברתי …
"אני…אני מצטערת ..אני כלכך מצטערת,אני כן אוהבת אותך … ואני..אני לא יודעת למה אנחנו ככה…אולי זה טוב הפסק זמן הזה …"
הוא התנתק ממני …עכשו הוא היה ממש עצבני ..
"למי טוב ?! אה !? למי !? אני אוהבבב אותך!!! מאוהב בך,את אהבה שלי החיים שלי את מבינה את זה .?! לא טוב לי ככה … אני בקושי אוכל רק ישן ,רב עם כל העולם … חושב עלייך ורק עלייך … "
"ומה אתה חושב שלי טוב !? שבועיים וחצי רק הייתי בבית רק ישבתי ובכיתי לא הלכתי לבצפר,לא אכלתי … שכבתי במיטה ובכיתי …אבל אז…אז הוא בא ,הוא הצליח להוציא אותי מזה…טוב לי,טוב לי איתו …"

"אני לא מאמין למה שאני שומע …תסתכלי עליי !!! תסתכלי לי בעיינים…. אני לא יכול בלעדייך את לא מבינה את זה ?.. כל מילה שלך,כל משפט כזה שלך שובר אותי … מרסק אותי …אני יותר מאוהב אותך יותר ממאוהב, אני מכור אלייך …"

מנקודת מבטו של אושר :
היא קרה אליי אני חושף הכול,פותח את כל הרגש שלי אליה את כל הקלפים שם על השולחן והיא …כלום
לא יכולתי יותר נפלתי עליה לחיבוק שלה …
לא התנתקנו הייתי חייב אותה ,הייתי חייב לנשק אותה …
"ספיר..אל תוותרי עלינו ,בבקשה …"
"אני אוהבת אותך,אבל אני אוהבת גם את עידן …"
"לא,לא לא …את לא אוהבת את עידן …הלב שלך שייך לי רק לי!! "
"אני חושבת שכדאי שתלך ,זה מאוחר מידי …"
"אני לא זז מפה … עד שאני ואת לא חוזרים ..אני יודעת שאת רוצה את זה ,מה שיש לך ולעידן זה כלום אבל האגו הזה שלך ,פוגע בהכול … חלאס די,תני לי אותך בחזרה … "
היא הנהנה בראשה לשלילה …
ובבום נישקה אותי ..

יאסס על העולם !!!!!!!!
הושבתי אותה עליי תוך כדי נשיקה סוערת ,סוף סוף הרגשתי אותה ….ידיי גיששו את דרכן מתחת לחולצתה והגישו את גבה החם …
הצמדתי אותה אליי הכי קרוב שלא תברח לי …

היא התנתקה …
"עכשו אחרי שהתנשקנו..את הנשיקה האחרונה שלנו אתה יכול ללכת,אתה משוחרר מבחינתי,פשוט תמשיך הלאה …"
היא קמה ממני ..
חשבתי היא צוחקת …עד שהיא באה ופתחה לי את הדלת ועמדה לידה ..
הלב שלי נשבר שוב עד שחשבתי שאנחנו ביחד שוב …. היא יורקת לי בפנים …
קמתי הוצאתי מתוך השקית שבאתי איתה את הורד …ואת הממתקים ואת הפתק הקטן זרקתי על המיטה שלה ..
הסתכלתי לה מבט אחרון בעיניים …היא בכתה
"את היית הכול בשבילי … "
יצאתי מהבית שלה עצבני,על העולם עליה על הלב המטומטם שלי,על עצמי שהחלטתי לבוא ,על עצמי שהחלטתי להיפגש איתה בפעם הראשונה … על עצמי שהחלטתי להיות איתה …
נכנסתי לאוטו והתפרקתי …

"סעמקקקקק ערססססס!!!!!!!!"
נסעתי בטיל הביתה ….
פתחתי את הדלת ורצתי לחדר של מיכאלה …
נשכבתי לידה במטה שהיא ישנה ובכיתי …
היא קמה בבהלה …
"אושר ! הבהלת אותי מה אתה דפוק !?"
פתאום היא קלטה שאני כולי מפורק …
"לא,לא לא…אל תגיד לי ש …"

הנדתי בראשי לשלילה ….
היא ליטפה אותי …חיבקה אותי

הסתכלתי לה בעיינים ואמרתי לה …
"מאוחר מידי …"

(נתן גושן-איפה את )
ואני הולך יחף ברחובות ריקים
ואני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי

אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את

על הכבישים הגשם מטפטף אני על 140
חושב מה להגיד לך ותופס את הפנים
זה אמיתי, כמעט בכל דקה חשבתי איפה את תהיי

כשמציאות חוזרת, כשהמציאות חוזרת…