תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -31-

מנקודת מבטה של ספיר:
עדיין יש לי רגש לאושר אני לא יכולה להכחיש ואם אני אגיד שאין אז זה יהיה שקר מוחלט …
אושר היה האהבה של החיים שלי ,זה במשך שנה לקום לאותו החיבוק לאותו המגע לאותו חיוך ממיס …
אבל אין מה לעשות …
ככה טוב יותר …

היינו אצל עידן בבית הוא עשה לי יום כיף היינו בים ואחר כך הוא לקח אותי למסעדה..
חזרנו הביתה
הוא היה ריק
עידן הוציא וודקה והחל לשתות …אין לי בעיה עם זה כל עוד הוא בבית ולא נוהג ..זה רק לתפוס ראש …
ראיתי שהוא מתחיל לתפוס ראש ..
הוא תפס אותי במותני ונישק אותי ..
עלינו במדרגות והתנשקנו בלהט הלכתי אחורה נפלנו על מיטתו ..

הוא החל לגעת בי ידו טיפסה אל מתחת לחולצתי …
"לא..עידן .."
"נו מה אכפת לך ?.."
הוא המשיך ..
"נו די …לא …אני לא רוצה .."
"די עידן אתה שיכור..אני לא רוצה!"

הוא לא הפסיק הוא נגע בי …התחלתי להיגעל ממנו רציתי רק לברוח משם להתרחק ממנו..
"תפסיקי להתנהג כמו ילדה חודש שלם אנחנו ביחד ולא ביקשתי ממך כלום …תיפתחי אליי קצת.."
" די עידן,די בבקשה …זה מוקדם מידי אני לא מוכנה עדיין"
"זה לא מוקדם …חיכינו מספיק .."

נכון בזמן האחרון הרגשות שלי אליו התחזקו..אבל לא הייתי עדיין מוכנה…

פתאום התחלתי להבין מה הולך להיות לי …דמעות החלו לזלוג על פניי…
הוא נישק אותי באכזריות …
"די עידן!!!!!!! לא !! תפסיק בבקשה …אתה תתחרט על זה …"
הוא חסם אותי עם גופו והמשיך בשלו…

לא האמנתי שאני אהיה אחת מאלה שיגידו שגם אני עברתי אונס …
אבל הכי גרוע שאני עברתי אונס ממישהו שאהבתי …
אונס בפני עצמו הוא דבר נורא …אבל אונס שנעשה ע"י אדם שאתה אוהב גורם לך לאבד את כל האמון בסביבה שלך …

הוא סיים ונשכב על המיטה מתנשף ..
הדמעות לא הפסיקו לרדת לקחתי את בגדיי התלבשתי במהירות לקחתי את האייפון ורצתי מהבית שלו …
רצתי הכי מהר שיכולתי …
ההורים שלי בחו"ל עידן גר בהרצליה …
אין מי שייקח אותי הביתה ….הוא היה אמור להחזיר אותי אבל עכשיו אני לא רוצה לראות אותו או לשמוע את השם שלו …

התקשרתי לבנאדם היחיד שידעתי שאני יכולה עדיין לסמוך עליו בכל מצב חוץ ממיכאלה כי לה אין רישיון ..

טוווו…..טוווווו… בבקשה תענה ….

"הלו?.."
"אוש..אושר ?.."
"ספיר?.."
לא יכולתי לעצור את עצמי יותר …התחלתי לבכות …

"ספיר מה קרה !? למה את בוכה?! מישהו עשה לך משהו?!איפה את!?"
"אנ..אני בהרצליה …אתה יכול לבוא לקחת אותי ?.."
"אל תזוזי אני מגיע הכי מהר שאני יכול …מה הרחוב ?"
"האצ"ל 10 "
"אני בא אל תזוזי …טוב?.."
"או..קי.."
התיישבתי על המדרכה ובכיתי בשקט …

___________________________
מנקודת מבטו של אושר :
שאתה שומע את הבנדאם שהכי חשוב לך בעולם חוץ מהמשפחה שלך בוכה …
לא משנה כמה הוא פגע בך ..הדבר היחידי שאתה רוצה זה לגרום לו להפסיק לבכות ..
שקיבלתי את השיחה הזאת ..הדבר האחרון שעשיתי זה להמשיך לשבת קמתי והתחלתי ללכת בעצבים בחדר ..
הייתי עם טרנינג ארוך של נייק שהיא התקשרה לא ענין אותי כלום!..לבשתי מהר סואצרט לקחתי מפתח כפכפים ורצתי לאוטו ….כמו במרתון …
בדרך אליה..אני לא שם לב לתמרורים לא לרמזורים …אני רק רוצה להגיע אליה לדעת שהיא בסדר …
שהיא מוגנת לידי ולא עומדת שם באמצע הרצליה לבד …
לא ידעתי מה קרה לה …אלף מחשבות טסו לי בראש התפללתי לאלוקים שאף אחד לא פגע בה …
שאף אחד לא גרם לה לסבל …ידעתי מי גר שם..
ידעת שהחבר שלה גר שם לא ידעתי למה היא לא הלכה אילו …
ראיתי את הרחוב …הגברתי את המהירות עד שהגעתי למספר של הבית .. 10 ..

ראיתי אותה שם יושבת בוכה …
היא הסתכלה עליי …השארתי את האוטו באמצע הכביש ויצאתי אליה ..
היא קמה אליי וחיבקה אותי …
היא בכתה …לא ראיתי אותה בוכה מאז הפרידה הראשונה שלנו …וזה ממש לא מה שרציתי לראות …
החזקתי את פניה ..

"מה קרה ספיר?…מה קרה יפה שלי ?!..את מלחיצה אותי … מה קרה ?.מה מישהו רב איתך ?..
היא הנהנה לשלילה … הוא נפרד ממך ?..שוב שלילה ?..מישהו פגע בך ?נגע בך באיזושהיא צורה ?!..

היא הסתכלה לי בעיינים הנחייה את ידה על פיה והתפרצה בבכי….
משכתי אותה אליי לחיבוקי …ונשקתי לראשה …
בפנים התמלאתי בעצבים ….מי העיז לגעת בה !??!!??!?! מי העיז לעשות לה רע !?!??! "
"ספיר…מי זה ?!.."
היא שתקה ….
"ספיר…אני לא יכול לשמוע שמישהו פגע בך ,נגע בך …ולא לרצות אותו מת מתחת לגלגלים של האוטו שלי .."
"מי זה …"
היא שתקה …
נורה אדומה נדלקה לי בראש …היא לא הלכה אליו ,היא באה אליי!!

"זה הוא ?!! זה עידן ?!"
היא השפילה את מבטה על הריצפה …

"בןןןן זונהה!!!!! "
התחלתי ללכת לכיוון הבית ,ידעתי שזה הבית שלו …
ספיר רצה אחרי ….
"לא לא אושר די …הוא לא שווה את זה .."
"את לא מבינה שהוא לא נוגע בך בניגוד לרצונך ויוצא מזה חי או בלי שום עצם מרוסקת !?"
"די …נו די !"
"שום די !חכי פה חמש דקות אני חוזר …"
היא עמדה מהר חסמה את הדלת והחזיקה אותי ..
"די …בבקשה בוא נלך,אני לא צריכה את זה עכשו אני רוצה רק להיות רחוקה מכאן בבקשה נלך!!"

עמדתי בשקט מסתכל עלייה…על החוסר אונים המוחלט שלה על הרצון המטורף לעוף משם כמה שיותר מהר …על הדמעות שזלגו מהעיינים היפות שלה …
"בואי… "
היא הלכה לפני ונכנסו לאוטו …

הנסיעה הייתה שקטה כל אחד במחשבות של עצמו …
הייתי כלכך עצבני ,אין מצב שבעולם שאני נותן לו לצאת מזה נקי …
אבל הדבר האחרון שרציתי זה להטריד אותה עוד יותר …אני אטפל בו..מאוחר יותר.
הגענו לבית שלה ועצרתי ..
"מי אצלך?.."
"לבד…"
"את רוצה לבוא לישון אצל מיכאלה ?.."
היא הנידה בראשה לשלילה …
"לאלא,אני יהיה בסדר אל תדאג …תודה על הכול …לילה טוב ..היא נישקה לי את הלחי ובאה לצאת מהרכב …"
"חכי…אני לא משאיר אותך לבד,לא עכשיו …אני ישן איתך…אצלך …אני יישן בחדר אורחים …"
"אושר..אתה לא חייב לעשות את זה אם לא באלך .."
"ספיר אם לא היה בא לי לא הייתי מציע אני לא משאיר אותך לבד ..בואי .."
היא הנהנה בהסכמה ונכנסו לבית …

"רוצה לשתות משהו?..לאכול?.."
"לא תודה…"
"אני עולה להתקלח..אם אתה רוצה משהו אתה יודע איפה כל דבר נמצא …"
היא עלתה למעלה..שמעתי את המים במקלחת נפתחים והחלטתי לעלות לשבת בחדר שלה ..

שמעתי אותה בוכה במקלחת…
אני לא יכול להיכנס אליה …היא כבר לא שלי יותר …הרגשתי אשם …שבגללי היא נכנסה לקשר איתו ובגללי הוא פגע בה ככה רציתי אותו מת ! אני לא יודע איך הוא פגע בה ,כי היא לא סיפרה אבל הספיק לי ההתפרצות של הבכי ששאלתי אותה אם נגעו בה כדי להבין שזה היה מספיק חמור …

הבכי שלה היה כלכך מאופק … שמעתי את הכאב שלה …
הטריף אותי שלא יכולתי לפתוח את הדלת ולחבק אותה …רק שלא תבכה …
המים נסגרו …התיישבתי על המיטה רגלי לא הפסיקה לזוז מעצבים וידי הונחנו על ברכיי…קברתי את ראשי ברגליי…איך נתתי לזה לקרות !?איך!?!?אינעל העולם!!!
היא יצאה מהמקלחת עם הפיג'מה שקניתי לה ליום האהבה פיג'מה חולצה קצרה ומכנס קצר ממשי בצבע ורוד זועק …שיערה היה מסורק על גבה ..היא קלטה אותי וקפצה קפיצה קטנה …
"הבהלת אותי …"
"אני מצטער לא התכוונתי …"
העיינים שלה היו אדומות מבכי …
התקרבתי אליה וליטפתי לה את הפנים ….היא הזיזה את ראשה …

"אני..בסדר ,אתה רוצה להתקלח ?..יש לי עדיין בגדים שלך פה .."
הנהנתי לחיוב ונכנסתי למקלחת …
לבשתי את הטרננינג האדום שלי ארוך מאדידאס בלי חולצה …. אני רגיל כבר … גם לידה וגם בבית…

ירדתי במדרגות …היא ישבה שם ובהתה בטלוויזיה ראיתי שהיא לא מרוכזת בתכנית …
"קטנה…את רוצה לאכול משהו?…"
היא ענתה לשלילה …
"ניראלי שאני יילך לישון …לילה טוב …"
היא נתנה לי נשיקה על הלחי וחיבוק ועלתה למעלה …
עליתי לחדר אורחים …
נשכבתי על המיטה ,הייתי מותש אבל המחשבות לא עזבו אותי….
איך בנאדם יכול לפגוע במישהו שהוא אוהב כלכך הרבה !?לעשות לו את הדבר הזה לגרום לו לטראומה לכל החיים??.
לאט לאט נירדמתי ….

"דיייי!!!! דיייי!!!! תעזוב אותיייייי אני לא רוצה די….ד…די!!!!:"
התעוררתי בבום…שמעתי אותה צועקת ורצתי לחדר שלה …
היא שכבה במיטה…צרחה מתוך שינה צרחות כמו בסרט אימה !! התקרבתי אליה …היא רעדה כולה …
"ספירי …..ספיר ..!תתעוררי חיימשלי זה חלום זה חלום!"
היא קפצה בבהלה ….
היא התחילה לבכות …
התיישבתי על המיטה …חיבקתי אותה ….
"אני איתך… אני פה ….אל תדאגי יפה שלי …"
היא בכתה ורעדה ביחבוקי ….רק רציתי להשכיח ממנה את כל הרע הזה…

ישבנו ככה מחובקים עד שהיא נירגעה…

"אנחנו נעבור את זה…אני מבטיח לך …"
היא הסתכלה עליי…בעייניה היפות,היא הייתה מותשת מפורקת …היא פיהקה …
"תנסי לישון טוב קטנה?.. אני בחדר ליד אם את צריכה אותי …"
היא הנהנה בראשה והתכסתה בסמיכה
יצאתי מהחדר סגרתי את האור שלה ונכנסתי לחדר האורחים ..
התכסתי בסמיכה…

נרדמתי …
הרגשתי מישהו נוגע בי …
קמתי במהירות חשבתי שקרה משהו …
"או..אושר…"
"קרה משהו?!את בסדר ?!.."
"אני לא מצליחה לישון…זה רודף אותי …אני יכולה לישון איתך?…"
לקחתי את ידה והיא נשכבה לידי עם הגב אלי..
לא הייתי בטוח שהיא רוצה שאני יחבק אותה אז שמרתי מרחק …היא הסתובבה אלי …
הסתכלה בעייני…

"תודה …על הכול ."
"אין על מה … אני לא יכול לתאר מה הייתי עושה אם הייתי שומע על זה ממישהו אחר…שמישהו אחר היה איתך במקומי היום,שאני לא יהיה פה בשביל להחזיק אותך …"
דמעות החלו לרדת מעייניה …
"אל תבכי..אני לא יכול שאת בוכה זה שובר אותי …"
"אושר אני כלכך מצטערת…על הכול אני התנהגתי כמו מטומטמת …אני גרמתי לזה …זה היגיע לי ..מה שהיה היום …"

"אל תגידי את זה ספיר … זה לא היגיע לך ולא לאף אחת…את רצית להמשיך הלאה אני מבין את זה …וזה שהוא חתיכת מזדיין הוא יקבל את העונש שלו אל תדאגי …
אבל זה לא היגיע לך ואני לא רוצה לשמוע שאת מאשימה את עצמך …ברור!?"

היא התייפחה …בכתה הוציאה הכול… נתתי לה …אני לא יכול לתאר לעצמי איך זה להיות במצב שלה ….
היה לי כואב לראות אותה ככה … חיבקתי אותה …. היא נשענה על החזה שלי וגבי נשען על הקיר …
היא הסתכלה עליי..

"אושר ?…"
"אה?.."

"אני אוהבת אותך …"

"גם אני אוהב אותך …"

היא התקרב לנשק אותי ….
"ספיר ,תקשיבי יפה שלי אני באמת באמת אוהב אותך ,ואת לא מבינה כמה אני רוצה לנשק אותך !
אבל..אני לא רוצה שתעשי עכשיו משהו שתתחרטי עליו מחר …כי עזרתי לך..אני רוצה שתיהיה שלמה עם זה …כי אם אנחנו מתנשקים עכשיו …אנחנו ביחד…אני רוצה שתיקחי זמן לחשוב על זה ..אני פה בשבילך אני מחכה לך … לתשובה שלך …אבל עכשו את צריכה את הזמן לחשוב …"

"רק נשיקה קטנה … בבקשה אושר ..אפילו נשיקה רגילה …"
"אני לא יכול ספיר אני לא יכול לעשות את זה …את תנשקי אותי אני ירצה עוד ממך …אני לא רוצה שתתחרטי על זה .."

"רגע…רגע..שניה תקשיב לי ,אני הבנתי מה הפסדתי …אני לא הפסקתי לאהוב אותך …אתה האהבה של החיים שלי אתה מי שאני רוצה לעמוד איתו בעזרת ה' עוד 10 שנים מתחת לחופה ושיהיו לי ילדים ובית והחיים יהיו שלנו!
אני לא רוצה לוותר על זה…
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי בחיים …
אל תוותר עליי…"

"אני לא מוותר עלייך … אני פשוט אומר שאת במצב רגיש עכשיו ואני לא רוצה שמחר בבוקר תקומי ותרגישי שאת מחויבת אליי…"
"אוקי…אני מבינה …"

היא הייתה נראית שבורה … אבל הייתי בטוח במילים שלי
זה לטובתה …שהרגשות שלנו לא ייפגעו בסוף …

היא הסתובבה לקיר והלכה לישון ….

"לאלא…ספיר נו לא ככה … אני עושה את זה לטובתך אני לא רוצה שתתחרטי על זה …"

"מה אתה רוצה שאני יגיד לך ?..אני אוהבת אותך…אני לא יכולה להתחרט על משהו חוץ מעל הפרידה שלנו …בבקשה…אני רוצה להרגיש אותך..אני רוצה שנחזור …"

"ספיר…את בטוחה ?..במיליון אחוז!? לא יקרה מצב שאת תתעוררי מחר ולא יבוא לך שוב?…"
"אושר…אני אוהבת אותך!!! אני בטוחה !"

היה שקט ליטפתי לה את הפנים …
היא התקרבה ונישקה אותי נשיקה קצרה על השפתיים ..
משכתי אותה אליי…
התנשקנו נשיקה איטית ,אוהבת …לא רצינו שזה ייגמר ….

דבר אחד טוב קרה מכל המצב הזה אנחנו שוב ביחד …..
הדבר הרע שיקרה …
זה שהעידן הזה הולך למצוא את עצמו קרוב מאד לאדמה …

אולי אפילו מתחתיה …

(עדיין ריק-לירן דנינו)

לא יראו אותך בשום מקום
בשום מקום, בכלל לא משנה לאן נלך
והעצב לא איחר לבוא,
הוא תופס מקום כאילו הוא הגיע בשבילך

וכשהגוף רעד
נשכבנו ולחשת לי
אל תשאיר אותי לבד
אהוב שלי, אהוב שלי…

אז מי יתפוס אותך שלא תלכי
שלא תלכי, ולא ישאיר אותך לבד
אז מי יתפוס אותך שלא תבכי
שלא תבכי, אנ'לא סומך על אף אחד
איתך…