תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -7-

לא שמעתי כלום ,לא ראיתי כלום ,ניהיה לי חושך בעיינים הדבר היחידי ששמעתי היה את הצרחה של אמא של דור ,הצרחה המזעזעת של לא !!!! .
מנקודת המבט של אלירן:
______________________________
נפלתי על הריצפה ובכיתי ,בכיתי כמו ילד אני לא מאמין שהוא מת !
כל הבית חולים רעד,מזעקות של בכי וכאב ,הסתכלתי לצדדים רציתי לברוח
כולם בכו ,כולם חוץ מאחד ,חוץ ממתן .
רצנו וחיבקנו את אמא של דור שצעקה ובכתה וכולנו איתה.
מתן ישב על הריצפה,לא הזיז שריר,לא מצמץ לא דיבר ,ישב כמו אבן .
הוא היה החבר הכי טוב שלו מילדות ,איך הוא ממשיך הלאה !? איך אמא של דור ממשיכה הלאה שכל מה שהיה לה נהרס שהילד שהיא כלכך אהבה מת ,שוכב קר ודומם .
שהדבר היחיד שהיה קרוב אליה,שחיזק אותה ,ששמר עליה עם הרגלים על הקרקע כבר לא נמצא פה יותר פתאום הוא כלכך רחוק .
איך ממשיכים מכאן !? לאן !? איך מתמודדים עם הכאב הזה !?
הסתכלתי אחורה ולא ראיתי את מתן .
מנקודת מבטו של מתן :
לא,לא,לא,לא,לא,לא אלוהים למה?!!!!!
למה את דור ?!למה את אח שלי ?!!? למה לא אותי ?!איך העזת לעשות דבר כזה ,לאמא שלו שהוא היה כל החיים שלה !!,לחברים שהוא היה חלק ענק מכל אחד ואחד מהם ,ולי שכל שניה כל זיכרון וזיכרון של החיים שלי זה איתו !איך אלוהים איך אני ממשיך מכאן !? איך אני עובר את זה !?
לא הספיק לך לקחת ממני את אבא שלי ,היית חייב לקחת ממני את מי שהשכיח לי בתקופה הזאת את הרע ,את מי שהחזיק אותי את אח שלי ואת אמא שלי שלא ניפול ?!שהרים אותי שהיה לי כלכך קשה ??!
תגיד לי אלוקים איך אני חוזר הביתה ומספר לאמא שהאח השני שלי ,האח מגיל 4 האח שלא נפרדנו עד היום הלך ולא יחזור יותר !?
אני נכנס לאוטו ומתניע הדרך ניראת לי כמו סוף העולם .הכל סוגר עליי ,הכול חשוך ואפל
אני נכנס הביתה אמא יושבת על הספה בוכה ,שהיא רואה אותי היא קמה אלי .
"אמא אל תיגעי בי אני לא צריך את זה !"
"מתני…"
"אמא די !!!!! חלאס שתחררי ממני !"
"מתן זה בסדר להישבר .."
"אני לא צריך להישבר שתחררי ממני ,אני בסדר !"
"מתן.."
"די אמא די !"
עליתי למעלה לחדר .
התישבתי על המיטה הטלפון שלי רטט …
40 שיחות שלא נענו
60 הודעות בווטסאפ.
"מאת מיכאלה :מתן אני לא מאמינה שזה קרה .. אני כלכך מצטערת אתה בסדר ? אתה צריך משהו ?אתה רוצה שאני יבוא ?"
"מאת אלירן: אחי אנחנו הולכים לבית שלו ..תגיע בזמן שלך…"
ועוד הודעות מאמא,סבתא,ועוד מיליון אנשים שממש לא יכולתי לדבר איתם .
התעלמתי … לא רציתי לענות לאף אחד ..
עליתי להודעות למעלה וההודעה הראשונה שהופיע הייתה ליפני שלוש שעות :
מאת:דור
אחי אתה לא מאמין !הייתי במועדון כמה כוסיות היו שם. אני חוזר הביתה אמא שלי לא מרגישה טוב אני הולך לקנות לה תרופה, ולטפל בה קצת .אני יתקשר אלייך שאני מגיע הביתה
נתראה אה !?
סגרתי את הטלפון והתחלתי לבעוט בכל מה שהיה לי בחדר הפכתי את השולחן ,שברתי את הכיסא , זרקתי את המנורה על הריצפה והיא נשברה לרסיסים ,צעקתי צרחתי נישברתי !!
צעקתי לשמים
"דור אתה הבטחת שתתקשר הבטחת שתגיד שלום !!הבטחת שנילך לצבא ביחד,לקרבי!!,שנגור בדירת רווקים באילת ,שנעבוד כברמנים ,שניסע לברזיל ביחד !הבטחת שתעמוד עם המשפחה מתחת לחופה שאני יתחתן ואני יעמוד לידך בחתונה שלך !
אתה הבטחת לי כלכך הרבה !!!! איך עזבת אותי איך קמת והלכת ?! איך לא אמרת שלום !!
אמרת שתתקשר הבטחת לי שתתקשר !! "
אני כועס ,אני צועק ,אני רותח מכעס ,אני לא מעכל ,אני בוכה אני נשבר אני לא עומד בזה
אני צונח לריצפה גבי נשען על הקיר ואני צועק לדור
"אח שלי תגיד לי שזה חלום !! תעיר אותי ותגיד לי שאתה בסדר ,תיכנס בדלת של הבית כי יש לך מפתח ותחכה לי יושב על הספה עם וודקה ופיצוחים ליפני המשחק כדורגל שאנחנו כלכך אהבנו לצפות ביחד ."
כל המילים פתאום משתנות לי לעבר אהבנו ,שיחקנו ,חיינו ,חגגנו,צחקנו.
כל מה שעשינו ניהיה עבר …ולא יחזור יותר
כל החוויות נשארו חוויות של פעם…
כל צחוק הופך לצחוק של פעם …
אבל זה מה שזה מעכשו פעם, עבר !!!נגמר …
כל מה שיש לי ממך עכשו זה זיכרון ותו לא.
רק תגיד לי איך אני אוסף את עצמי עכשו?! איך אני ממשיך הלאה !?
איך …